חוקרים באוניברסיטה העברית פיתחו גישה חדשה שעשויה לסייע בטיפול בהתפשטות מהירה של מחלת אלצהיימר.

סיון כהן

המאמר המתאר את המחקר נבחר לאחרונה למאמר השבוע על ידי כתב העת היוקרתי Biological Chemistry והתפרסם ככתבת השער.
מחקר זה היה השלב האחרון בעבודת הדוקטור של ד"ר ארז פּוֹדוֹלִי, עד לאחרונה דוקטורנט במעבדתם של פרופ' עודד ליבנה ופרופ' חרמונה שורק מהאוניברסיטה העברית.
המחקר נערך בשיתוף ד"ר דבי שלו וד"ר אסתר בנט מהמכון למדעי החיים ע"ש סילברמן באונ' העברית, הרווי וילגוס מחברת פארמאתן, וכן ד"ר אלינור בן-אסייג ותלמידת המחקר שני שנער-צרפתי מהמרכז הרפואי ע"ש סוראסקי בת"א.

אלצהיימר היא מחלה ניוונית של המוח, שמובילה לתהליך הדרגתי של אבדן זיכרון, בלבול ותשישות גופנית. אחוז ניכר מאוכלוסיית חולי אלצהיימר סובלים מהתפשטות מהירה במיוחד של המחלה.

במחקר, שבוצע במכון למדעי החיים ע"ש סילברמן, פתרו החוקרים את התעלומה המעסיקה מדענים מזה זמן רב - מדוע אנשים הנושאים את גֶן מוטנטי מסוג מסויים מועדים להתפשטות מהירה יותר של מחלת אלצהיימר בהשוואה לאנשים הנושאים את הגרסא הרגילה של הגן. הגן הנושא מוטציה זו מופיע בקרב 20 אחוז מהאוכלוסייה הישראלית.
הסיבה למצב חריג זה היתה עד כה בגדר תעלומה למדענים, אך המחקר הנוכחי הוכיח שהחלבון המוטנטי נכשל בהגנה מפני המשקעים המוחיים הרעילים שנוצרים במחלת אלצהיימר.
ממסקנות המחקר נובע שהחלבון התקין, אותו ניתן להפיק מחלבון של עיזים מהונדסות, עשוי להתאים לפיתוח תרופה חדשה לעיכוב התקדמות המחלה.



פרופ' חרמונה שורק. צילום: אייל שוק

אבי ז"ל ניפטר מהמחלה הנוראית הזו לפני שנים ספורות אחרי 3 שנות סבל.
בלי כל קשר, כל מחלה היא נוראית שגורמת לסבל לחולה ולקרובים אליו.

אחת הסיבות שיש מעט פריצות דרך בנושא הטיפול במחלות היא הגישה של הממשלה לנושא מו"פים בתחום הרפואה שלרוב אינה רואה בהם "צו השעה" (כמו ענייני צו"ב, כלכלה או הייטק) ולכן אינה מזרימה די תקציבים ואמצעים לחוקרים.
תארו לכם כמה סבל וכסף היה נחסך מהחולים, מהמשפחות שלהם ומהצוות הרפואי לו היה בידיהם אמצעים חדשים להתמודד עם מחלות.
במקום, הם נילחמים במחלה (ובהרבה מקרים רק בסימפטומים שלה) באמצעים קונבנציונאלים שבהרבה מקרים לא עוזרים.

מסמך רקע שהוגש לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת במאי 2002 בנושא מחקר רפואי בישראל (קובץ PDF) כאן
עד כמה שהבנתי אם יש שינויים מאז הם לא כאלה משמעותיים, אם כן אז זו בהחלט הפתעה לטובה.

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

זה גם נטל כלכלי עצום למדינה. חולה אלצהיימר חייב להיות בהשגחה צמודה של 24 שעות. אם משאירים אותו כמה דקות לבד הוא עלול לשרוף את הבית, או לצאת לטייל ולשכוח איך חוזרים הביתה. אז בשלבים ההתחלתיים בני המשפחה עוזבים את העבודה ושאר העיסוקים שלהם ומטפלים בחולה. בשלב מסויים החולה מתחיל להיות אלים ובלתי ניתן לשליטה, ומעיר את המטפל שלו בלילה על כל דבר שטותי. בן המשפחה המטפל מגיב בצעקות גם כלפי החולה, וגם כלפי שאר הסביבה. בשלב הזה מתחילים לתת סמי הרגעה קשים. התוצאה היא שהחולה הופך ל "זומבי" ולא מסוגל לזוז. הגוף מתמלא בפצעי לחץ, ואי אפשר לעכל אוכל מוצק. אז כבר אין ברירה ומעבירים אותו למוסד סיעודי. בגלל פצעי הלחץ הכואבים נותנים לחולה מנות הולכות וגדלות של מורפים, עד שהוא מפסיק לנשום. זה, בכל מקרה, הסיפור שאני מכירה אישית, ונראה לי שזה מהלך מאד אופייני לאלצהיימר.
ולכן, השקעת משאבים בטיפול במחלה הזאת היא השקעה שתשתלם מאד למדינה בטווח הארוך.

תיארת בצורה די נכונה את התופעות הנילוות של המחלה, אם כי בנושא התנהגות החולה הדברים הם מאד אישיים - ישנם כאלה שהופכים להיות אלימים וישנם שמסתגרים בתוך עצמם בדממה מוחלטת.
נכון שהמדינה צריכה להשקיע משאבים בטיפול במחלה, אבל יחד עם זה צריך להשקיע משאבים גם במניעת המחלה.
מחקרים הראו שכבר במחצית שנות הארבעים של החולה מתחילות תופעות האלצהיימר בצורה מאד מאד מינורית אשר רק בדיקות מעבדה מורכבות יאבחנו זאת.
תרופה מתאימה תעצור את התפתחות המחלה (התנוונות תאי המוח ודילול הנוזל במוח).

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

יש ויש. כל חולה מתנהג שונה, וכל משפחה מתייחסת לחולה בצורה שונה
סבי ז"ל היה חולה משך שנים ארוכות (מעל עשור). בהתחלה טופל ע"י סבתי, ולאחר שנים ספורות, כשהחל ללכת לאיבוד - הועבר למוסד המתמחה בטיפול בחולים, שם חי משך שנים. רק בשנתיים האחרונות, כשכבר לא הלך, אכל, דיבר או תיפקד - החלו גם סיבוכים בריאותיים, מהם בסוף נפטר.

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

וואו מדהים
יש אולי מקור באנגלית? ^^
מכיוון שזאת הכתבה שלך, תעשי מצווה?

לא די שיידע מפקד את מלאכתו. עליו להיות אוהב את האדם, שחיי הפקוד שלו יהיו יקרים לו והחייל שנשלח אליו יהיה יקר לו, שיאהב אותו. רק מפקד כזה ימצא בפקודיו את מסירות-הנפש שתלכם לכל אשר ישלח אותם. אם המפקדים יעוררו את האמון, את הדבקות ואת האהבה בחיילים שלהם-אזי תדע כל אם עבריה כי הפקידה את גורל בניה בידי המפקדים הראויים לכך.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i44.tinypic.com/bdqhi0.jpg]

http://www.jbc.org/cgi/reprint/284/25/17170.pdf

אלפי תודות !

לא די שיידע מפקד את מלאכתו. עליו להיות אוהב את האדם, שחיי הפקוד שלו יהיו יקרים לו והחייל שנשלח אליו יהיה יקר לו, שיאהב אותו. רק מפקד כזה ימצא בפקודיו את מסירות-הנפש שתלכם לכל אשר ישלח אותם. אם המפקדים יעוררו את האמון, את הדבקות ואת האהבה בחיילים שלהם-אזי תדע כל אם עבריה כי הפקידה את גורל בניה בידי המפקדים הראויים לכך.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i44.tinypic.com/bdqhi0.jpg]

אני יכולה לומר שאני מכירה היטב את האנשים. מונה שורק לימדה אותי במס' קורסים, וארז היה מצטרף לעיתים לארוחות הצהרים הקולקטיביות בזמן התואר השני.
זה מחקר שנמשך המון זמן ואני שמחה לראות שפורסם והצליח

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

הם יזכו בפרס נובל על זה?

לא די שיידע מפקד את מלאכתו. עליו להיות אוהב את האדם, שחיי הפקוד שלו יהיו יקרים לו והחייל שנשלח אליו יהיה יקר לו, שיאהב אותו. רק מפקד כזה ימצא בפקודיו את מסירות-הנפש שתלכם לכל אשר ישלח אותם. אם המפקדים יעוררו את האמון, את הדבקות ואת האהבה בחיילים שלהם-אזי תדע כל אם עבריה כי הפקידה את גורל בניה בידי המפקדים הראויים לכך.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i44.tinypic.com/bdqhi0.jpg]

אי אפשר לומר כרגע. בד"כ נובל מקבלים שנים רבות לאחר התגלית, וגם זה כרוך בפוליטיקה עניפה...
ראה מקרה הרשקו וצ'חנובר (תגלית משנות ה-70) ודוגמה ישראלית לאדם שלא קיבל נובל עקב פוליטיקה - צבי זלינגר ז"ל.

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20