קשה באימונים מדויק בקרב

http://mazi.idf.il/5772-8122-HE/IGF.aspx

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://mazi.idf.il/sip_storage/FILES/7/5677.jpg]

כתב: יותם קניספל, צילום: אלה ברק
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://mazi.idf.il/Images/trans.gif]


הדיוק בעבודת הצלף מתחיל הרבה לפני כניסתו לתפקיד; באיתור שלו בקרב הלוחמים, הכשרתו במטווחי סבלנות ובמארבים משותפים עם המאתר. מדור צלפים בלוט”ר דואג שעם הגידול בסד”כ צלפי החי”ר יידעו המפקדים איך להיעזר בהם ויידע כל צלף להיות מקצוען וגם ערכי. בסופו של דבר יש לו הזדמנות אחת בלבד


הדבר הראשון שתופס את העין במשרד של מפקד מדור צלפים בלוט”ר הם הספרים הרבים. במקום כוונות או כלי נשק מתקדמים מונחים על המדפים עשרות רבות של ספרי תו”ל, עיון וכתבי–עת על כל כלי הנשק שאפשר לדמיין בעולם. “אני ממשיך להתעדכן”, אומר בחיוך סרן עופר גומבינר. “אם אתה לא מעודכן, אין לך זכות קיום בעסק הזה. אני שואל את עצמי, גם בעזרת הספרים האלו, אם עשיתי היום את כל מה שיכולתי למען תחום הצליפה בצה”ל”.
את השאלה הזאת הוא שואל מדי יום, כבר שנתיים. “קיבלתי פיקוד על המדור אחרי מלחמת לבנון השנייה, כשבתחום הצליפה שררה תחושה שידינו לא היתה על העליונה”. מאז, אין דבר שהוא מייחל לו יותר מעוד שלוש שעות ביממה. “זה כל מה שאני צריך. ככה זה כשיש לך כל כך הרבה מה לעשות”.

מקבץ ידע
עם הכניסה לתפקיד פעל סרן גומבינר עם מפקדיו על בנייה מחדש של עולם הצליפה, כדי להעלות את המודעות לתחום בקרב המפקדים בשטח, מרמת המ”מ ועד המח”ט. “בלבנון לא ידעו להפעיל את הצלפים כמו שצריך. לכן ביקשנו להפוך את המדור לרלוונטי יותר עבור היחידות. למוקד ידע, שעובד עם הפנים לשטח”. פעילות זאת כללה הרצאות מטעם המדור בקורס מ”פים במלט”ק, בכנסי מח”טים ובימי מפקדים בחטיבות החי”ר.
כמו איש מכירות שעובר מדלת לדלת?
“הבאתי למפקדים את הידע על יכולות הצלפים כאיש צבא, לא כאיש שיווק. לא באתי למכור למפקדים כלום. רק הצגתי מולם את יכולות הצליפה בצה”ל. בעיניי, המג”ד בשטח צריך להבין שצלף יכול לשנות לו את פני הקרב. אין דרך טובה או מהירה יותר ליצור ואקום ובלבול אצל האויב מאשר מירי צלפים”.
במסגרת השינוי הארגוני הוביל קחצ”ר תא”ל יוסי בכר מיסוד של מחלקות צלפים בפלוגות החי”ר במקום פיזור הצלפים בגדוד “ללא אבא ואמא”. במקביל גדל פי שלושה סד”כ הצלפים בגדודי החי”ר.
מבחן ראשון לשינויי התפיסה היה בחורף 2008 במבצע “חורף חם” של גבעתי בעזה. “תוצאות המחלקות וצוותי הצלפים שעבדו לפי תפיסת ההפעלה שנכתבה היו חיוביות והראו על הצלחה מירבית”, אומר סרן גומבינר. “קו המחשבה שהוביל אותנו היה המוכנות לעימות הבא”.

סבלנות משתלמת
הסמכות של מדור צלפים מתחילה באיתור צלפים פוטנציאלים בקרב לוחמים ביחידות השונות ובמיון ראשוני שלהם. אם בעבר שלחו היחידות את מי שמצאו מתאים לתפקיד, הרי שבשנתיים האחרונות המדור מסייע במיון כדי להבטיח הצלחה שלהם בהכשרה. “כך נוצר מעגל עשייה שלם, החל באיתור הצלפים ביחידות דרך הכשרה שלהם אצלנו ואימון שלהם בסדיר או במילואים”, אומר המפקד.
גבולות הגזרה של המדור אינם מצטמצמים לאימוני הכוחות בלבד. המדור מטפל גם בכתיבת התו”ל בנושא הצליפה וכן בעדכון של הוראות הלחימה. אחד מהשינויים האחרונים בתורת הלחימה קובע כי צלף יפעל עם מאתר שעובד לצדו, ממש כמו שהטייס טס עם הנווט. תפקיד המאתר הוא לאגור את הנתונים הנדרשים תוך התבייתות במטרה, כשתפקיד הצלף לייצב את הירי ולבצעו על–פי פקודה.
“לבנת היסוד בתורת הלחימה של הצלפים השתנתה”, מסביר סרן גומבינר. “זה לא כמו בסרטים, שהצלף עובד לבדו, מחכה, יורה, פוגע והולך הביתה 30 ק”מ לבד. הצלף עובד עם המאתר תמיד והוא מחובר יותר לשטח, לפעילות של שאר הכוחות”. שינוי התו”ל הוביל לשינויים בהכשרה, כך שתהיה מכוונת לבעלי התפקידים (צלפים ומאתרים). בנוסף מתבצעת הכשרה למפקדים.
השינוי הארגוני והקמת מחלקת צלפים בגדודי החי”ר חייבו הכשרה גם לפעילות מחלקתית; איך עובדת מחלקת צלפים ומהן שיטות הירי שונות. אולם אחד השינויים העיקריים בהכשרה הוא ב”חינוך הלוחמים”, כהגדרתו של מפקד המדור.
שיעור חשוב בחינוך ניתן להם במקצה הסבלנות. הלוחמים נכנסים למטווח עם כדור אחד בלבד בקנה. הם שוכבים בין שלוש לשבע שעות במטווח, כדי לירות עם הינתן הפקודה את הכדור הבודד שהוקצב להם בהתאם להגדרות המקצה. “זה מחנך את הצלף לתפקידו. זה מלמד אותו שהוא לא נגביסט ולא מקלען. זה מלמד אותו את חשיבות הכדור הבודד שיש לו בקנה. וזה גם מלמד אותו להתאזר בסבלנות ולהשתמש בו נכון. יש לו רק הזדמנות אחת לפגוע במטרה”.
הרובה העיקרי בשימוש הצלפים הוא M–24. רובה אמין המיועד לטווחים רחוקים. כשצלף מתכונן לירי תחילה הוא אומד את הטווח ומזהה יחד עם המאתר שלו את גודל המטרה. אחר כך הם ימדדו את הרוח, ובהתאם לנתונים נוספים יכוונו את הירי בצורה היעילה ביותר.

נטרול מטרות
במבצע “עופרת יצוקה” ניתן היה לראות שוב את יעילות השינוי. אז נעשה שימוש בירי צלפים, “כי הבינו את החשיבות שלהם למתארי הקרב”. מש”קי המדור יצאו לפעילות מבצעית בעזה עם כוחות החי”ר כחלק אורגני שלהם וביצעו פעילות כמו כל כוח לוחם. “כדי לשמור על רלוונטיות בשטח אתה צריך לחיות עם היחידות ולדעת מה הן עוברות. ככה תהיה מדריך טוב יותר”, מסביר סרן גומבינר.
אחד מהצלפים שהשתתפו במבצע הוא רס”ל ו’, שאחראי בשגרה על הקשר בין בית הספר לשטח. בעזה הוא הצטרף לכוח גבעתי כמפק”צ חוליית צלפים ושהה עם החטיבה במרחב זייתון. “זו לא היתה הפעם הראשונה שלי עם כוח וכמובן שהניסיון תרם”, הוא נזכר. “עבדנו כמו לוחמים רגילים עם החטיבות. במהלך המבצע הרגתי ארבעה מחבלים”.
איך התחושה לירות ולראות את המטרה שלך נופלת?
הוא מחייך. זו לא הפעם הראשונה ששואלים אותו את השאלה הזאת. “זה משתנה מצלף לצלף. יש כאלו שזה משפיע עליהם, ויש שפחות. אני מקבל את זה כמו עבודה. אני לא עושה את זה כי אני אוהב את זה. אני עושה את זה כי זה מה שאני צריך לעשות, ואני מאמין בזה. כשאתה יוצא ממבצע וסופר את הפגיעות הישירות שהיו לך, כשאתה רואה את המטרה נופלת מול העיניים. כצלף זה תפקידך. עם כל ההשלכות המצפוניות שבעניין. אנחנו מבינים שאם לא נבצע את המוטל עלינו בשטח, כנראה שאותו מבוקש יפגע בכוחותינו או גרוע מזה - באזרחים חפים מפשע”.
סמל יואב, מפק”צ נוסף במדור, הצטרף במבצע לכוחות שונים, שהזדקקו לתגבורת צלפים איכותיים. “צליפה זה עולם שלם”, הוא אומר מניסיונו בשטח ובלחימה. “זה לדעת לעבוד עם המאתר שאיתך, לדעת להפעיל אמצעים שאין לכל לוחם ולבצע תפקידי איתור שונים. חוץ מנעילת מחבל על הכוונת ולפגוע בו, עשינו דברים נוספים. יש לנו מערכות תצפית מתקדמות ועבדנו למען הכוח. אם אתה יכול להכווין מסוק ולדאוג לנטרול שבעה מחבלים חמושים במכה, אתה רק מוסיף לערכך כצלף”.

הדור הבא
בתחום האימונים עיקר הפעילות של המדור מתמקדת בלימוד ובאימון של שלושה סוגי צליפה: צליפת חי”ר שמיועדת ללוחמי יחידות החי”ר; צליפת לוט”ר, שמיועדת ליחידות מובחרות - כמו שייטת 13, סיירת מטכ”ל ושלדג - לצורך מתארים בהם נדרש חילוץ בני ערובה; והכשרה חדשה לירי ברובה ארוך טווח. “כדי להגדיל את מעגל קטלניות החי”ר”.
בד בבד עם הגידול בסד”כ הצלפים בצה”ל דאגה מפקדת קצין חי”ר וצנחנים ראשי להכפיל את סד”כ המש”קים במדור. “הכול מתחיל ונגמר במש”קים”, מתגאה סרן גומבינר בחייליו ואפשר להאמין לו. אין יום שהמדור אינו מבצע פעילות הדרכה אם בתחום הצליפה ואם בעשרות תחומים משיקים.
המדריכים מתפרסים בקורסים ובאימונים לכוחות סדיר ולמילואים, המש”קיות מפוזרות בבא”פים ואחראיות על אימוני המילואימניקים ובנוסף מעביר המדור הכשרות על המערכת לאיתור ידי נק”ל “מאמין קל”, על ערכת המארבים בצליפת הלוט”ר ועל המט”ל (מד טווח לייזר) שנכנס לשימוש ב”עופרת יצוקה”. ועוד לא אמרנו כלום על פלוגת המילואים המבצעית שהוקמה במדור לפני שנתיים ועל השתתפות המדור באימוני חו”ל. “זה רק מוכיח שאנחנו במצב טוב, אם באים מבחוץ כדי ללמוד מאיתנו”, הוא אומר.
“התפקיד הזה מאוד מעניין”, אומר המפק”צ סמל יואב. “אתה יכול להיות צלף יחיד, אבל בתפקיד מש”ק צליפה, אתה מגדל דורות שלמים של צלפים שיבואו אחריך”.
מחלקת צלפים מגדוד צנחנים 890 מתאמנת בבית הספר ללוט”ר זה זמן רב. “המדור הזה הוא הבית שלנו בכל מה שקשור לתחום הצליפה. זה הגורם המקצועי הבכיר אליו פונים בשאלות”, אומר המ”מ סגן איציק סיבוני, שמתאמן במקום כבר 16 חודשים. “אנחנו עושים פה אימוני צליפה נטו. דרישות הכשירות של הצלף מחייבות אותו להתאמן בתכיפות גבוהה, ופה אפשר לעשות את זה הכי טוב. יש מתקנים ייחודיים ומאמנים שונים שאי אפשר למצוא בשום מקום אחר בצה”ל”.
בזמן “עופרת יצוקה” נקרא גם סגן סיבוני לעזה, עם מחלקתו. “עשינו את העבודה שלנו איפה שהזדקקו לה”, הוא אומר. “ושם, כמובן, גילינו שהסטנדרט וההרגלים שלמדנו פה באימונים ובהכשרה, משפיעים על הלחימה”.

נכנס לוחם
מסלולו של הצלף מתחיל כמסלולו של כל לוחם. לאחר שעלה לפלוגה, הוא יכול לצאת לקורס צלפים, בן חמישה שבועות ואז לחזור לההשלמה בגדוד שלו. בבסיס האם של המדור - במתקן אדם - פרוסים מטווחים שונים: מטווח ללימוד יסודות הצליפה, מטווח לשטח בנוי, מטווח לשטח הררי, מדרון, מתלול, ומטווח שטח לטווחים רחוקים.
מש”קית הצליפה רב”ט אור הולצמן התגייסה לתפקיד מדריכת חי”ר, אבל ביקשה להתמקד בנשק. התפקיד שלה הוא להעביר קורסי תיאוריה על הנשק, לעבור עם הלוחמים על הידע שלהם, ולאמן אותם על מיומנות הירי. לדבריה, היא מופתעת בכל קורס מחדש מהמגוון האיכותי של האנשים שמגיעים להתאמן. “צלף זה תפקיד שדורש המון אינטליגנציה ורצינות”, היא אומרת ומוסיפה כי מתפקידו של הצלף להיות שקט וצנוע, “לעשות את העבודה ולהיעלם”.
“ביקשתי להיות צלף כי זה נשמע לי מועיל ומאתגר”, אומר רב”ט נאור, לוחם מגדוד 603 של הנדסה קרבית שהשתתף בקורס במאי האחרון. “כולם פה מבסוטים בגלל ההכשרה המקצועית שאנחנו מקבלים, בגלל אימוני הירי האינטנסיביים ובגלל שכעיקרון, מלמדים אותנו משהו שלא היה לי מושג שאלמד, כשהייתי אזרח. אני מקבל פה הזדמנות לתרומה משמעותית במהלך שירותי לצבא”.
איך תתמודד עם הסיטואציה של הירי?
הוא משתתק לרגע ואז עונה. “כמובן שחושבים על זה כל הזמן. אני שואל את עצמי האם אמלא את המשימה כשאתבקש, ואני שמח לומר שבסופו של עניין, אני יודע שאעמוד בה. זה תפקידך, ואתה חייב לעשות כל מה שהוטל עליך למען הכוח”.
סמל מקס נשלח לקורס בגלל ביצועי הירי המדויקים שהפגין. “המפקדים שלי רצו לשלוח אותי לכאן והסכמתי, כי התפקיד מאד חשוב בחיפוי. אחריותך כצלף היא להוריד בכדור הראשון את האויב תוך חישוב מדוקדק של נתונים משתנים כמו רוח, טמפרטורה, לחות ועוד. משכה אותי העובדה שבמקצוע הזה, על כל טעות משלמים. כלומר, התפקיד שלך מכריע בפעולה, וחשוב לי כלוחם להרגיש שאני מכריע”.

יצא צלף ערכי
לקראת סוף הקורס מעביר המדור לחניכים שיעור ערכים בקרב. “אנחנו משבצים את זה כשיעור האחרון לצלפים הטריים, לפני שהם חוזרים ליחידות, כדי לוודא שהם בקיאים בערכי צה”ל”, אומר סמל יואב.
“לאף אחד מהלוחמים שיוצאים מכאן אין אצבע קלה על ההדק. חשוב לנו מאד לוודא את זה לפני שאנחנו מחזירים אותם, על כל קטלניותם, ליחידות השונות”.
וסרן גומבינר מוסיף: “הצלף רואה את האוביקט שלו והמטרה לא יודעת שהיא עלולה להיפגע. לכן חשוב לחנך אותם על ערך חיי האדם וטוהר הנשק. אנחנו מבהירים לכל צלף שכל כדור שהוא מוציא חייב להיות כדור מושכל. לעולם לא נירה סתם במטרה”.
מורשת הקרב של הצלפים ואחד המקרים עליהם שומעים החניכים מתייחס לפעילות צלפים נגד מבוקש בכיר באיו”ש. “הצלפים היו עליו המון שעות, עם הצלב על המטרה, מוכנים לירי”, נזכר סרן גומבינר. “אבל הבן שלו הסתובב לידו במשך זמן לא קצר. כל עוד הילד היה בקרבת האבא הצלפים לא ירו. רק בשל הספק הקל שהם יחטאו ויפגעו בו.
“ברגע שהילד ניתק מגע והמבוקש נשאר במרפסת שלו לבד, ירו הצלפים בהתאם לאישור מהרמה הממונה”.


מאחורי כל קצין צעיר
לפני שיצא בגיל 36 לקורס קצינים היה סרן גומבינר הנגד הראשון בתפקיד קצין לוט”ר ואיש הקבע הראשון בלוט”ר אילת. הוא לא שוכח את התמיכה מהבית
סרן עופר גומבינר יכול ללא קושי למלא כפולת עמודים של מדור “חזרה למיטב” בעיתון. בגיל 39, נשוי ואב לשניים עם דרגת סרן על הכתפיים הוא אינו מתחרט שחזר לצה”ל מהאזרחות בשנת 2003.
לפני חזרתו לצה”ל, עבד כקב”ט במלון באילת, והצטרף ליחידת המילואים של לוט”ר אילת עם 65 עד 160 ימי מילואים בשנה. אפילו את חתונתו, בשנת 1992, ניהל רב צבאי. אם אשתו טלי קיבלה בהבנה את המשיכה שלו ליחידה ולשלל הפעילויות שלקח בהן חלק, הרי שמעסיקיו השונים חיבבו זאת פחות והוא פוטר משלוש עבודות שונות. המקרה האחרון היה כשבחר להשתתף באחד המבצעים בעזה ולא להגיע לעבודה. “נסחפתי ליחידת לוט”ר אילת”, הוא אומר. “רק אשתי, החברה הכי טובה שלי והאישה הכי נפלאה שיכולתי למצוא, תמכה בי בכל שלב. היא תמיד הייתה לצידי, ולעולם לא אעשה אף שלב בלעדיה”.

מרס”ל לסרן
בשנת 2002 הציע לו מפקד אוגמ”ר 80 אז, תא”ל שמואל זכאי, לשוב לצבא וביולי 2003 גויס גומבינר כקצין טרור ביחידת לוט”ר אילת. הוא הנגד הראשון ששימש בתפקיד זה של קצין וגם איש הקבע הראשון ביחידה.
כשקיבל את ההצעה לשמש כמפקד מדור אמל”ח בבית הספר ללוט”ר התייעץ רבות עם אשתו. “היא קיבלה בקלות את העובדה שתצטרך לקפל הכול מאילת אחרי כמעט 16 שנה שהתגוררנו שם”. גם שם שירת גומבינר כנַגָּד בין קצינים, עם צעירים ממנו (“נהניתי מכל רגע&#8221 ובגיל 36 יצא לקורס קצינים.
הצוער הכי מבוגר במחזור שלו לא הפסיק להנות בבה”ד 1. “המג”ד אומנם היה בגילי”, הוא צוחק, “אבל השתתפתי בכל המטלות ושאר הצוערים התייחסו אליי כמו לאבא. בבה”ד 1 אתה מקבל את מהות הצבא האמיתית. הסדר, הארגון, הרצינות והאחריות”. בזמן שכל הצוערים הביאו את הוריהם לטקס סוף הקורס, סרן גומבינר היה היחיד שהביא גם אישה וילדים גאים, ומיד הועלה לדרגת סרן. “בשנייה שהניחו לי את דרגות הקצין על הכתפיים הרגשתי את המשקל. הרגשתי שמסתכלים עליי מעכשיו אחרת”.
איך זה מרגיש שבני גילך כבר יכולים להיות אל”מים?
“רוב החברים שלי הם בדרגת אל”מ ואני צוחק ואומר ששלושת הפסים שלי התעגלו אצלם לפלאפלים. אני לא מתעסק בדרגות יותר מדי. יותר חשוב מי אתה מתחת לדרגות מאשר מי אתה איתן. אני מרגיש שווה בין שווים כשאני עומד עם תא”לים, אל”מים וסא”לים. בין המדים כולנו בני אדם”.

30 שניות
לפני שנתיים קיבל הצעה להיות מפקד מדור צליפה. תשובתו הייתה מיידית, יש שיאמרו מיידית מדי. “לקח לי 30 שניות”, הוא נזכר. “מפקד היחידה הקודם ואני, עמדנו ברמזור באור–עקיבא. הוא הציע לי את התפקיד. הייתי מופתע ואמרתי לו שאחשוב על זה. ברמזור הבא כבר היתה לי תשובה”.
ואיך אתה רואה את העתיד?
“אני רוצה להתקדם ביחידת הלוט”ר, כי אלה החיים שלי. אני לא אצא לפנסיה בגיל 42. גם בגיל 50 אמשיך לעבוד, ואקווה להמשיך ולהתקדם”.





סטנדרטים גבוהים והקניית הרגלי ירי. הכשרת צלפים במתקן אדם

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://mazi.idf.il/images/1.HE/DocPictures/X.gif]
סגור חלון


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://mazi.idf.il/sip_storage/FILES/2/5672.jpg]



להרגיש לוחם ומכריע. צלף באימון

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://mazi.idf.il/images/1.HE/DocPictures/X.gif]
סגור חלון


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://mazi.idf.il/sip_storage/FILES/4/5674.jpg]

אשכול קודם על הצלפים בצהל:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%F6%EC%F4%E9%ED

כדאי שתעלה את התמונות לשרת של פרש, מדי כמה שנים אתר צה"ל עובר שדרוג מקיף וקישורי התמונות משתנים או נמחקים - ואז נראה הרבה איקסים אדומים.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל