|
14-07-2009, 10:51
|
|
|
חבר מתאריך: 17.03.05
הודעות: 1,161
|
|
ה-D-Day הדיגיטלי של דרום קוריאה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי טל ענבר שמתחילה ב "לוחמת מחשבים של צפ"ק נגד אתרי אינטרנט של דר"ק וארה"ב"
http://www.haaretz.co.il/captain/spages/1100067.html
מי עומד מאחורי המתקפה האלקטרונית הכבדה על אתרי ממשל חשובים בארצות הברית ודרום קוריאה, ומה ישראל צריכה ללמוד מכך? [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] תגיות: האקרים, צפון קוריאה, אבטחת מידע, דרום קוריאה [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
ארבעה ביולי, יום העצמאות האמריקאי, נהפך השנה דווקא לחגיגת כוחה הטכנולוגי של צפון קוריאה. בזמן שבארצות הברית חגגו במופעי זיקוקין דינור, יצאה צפון קוריאה במופע טילים משלה (ערכה ניסוי שיגור טילי סקאד) וככל הנראה, גם במתקפה אלקטרונית כבדה על אתרי ממשל חשובים בדרום קוריאה ובארצות הברית. בין האתרים המותקפים היו הבית הלבן ומקבילו הדרום-קוריאני - הבית הכחול. כמוהם הותקפו אתרי ה-NSA, סוכנות הביון הטכנולוגי האמריקאי. אבל לא פחות חשוב מכך, הותקפו גם אתרי הבורסה של ניו יורק ואתר הנאסד"ק. כמה מהאתרים שהותקפו בארצות הברית, כמו אתר משרד התחבורה, נפלו למשך ימים שלמים.
אלה היו התקפות פשוטות יחסית אבל יעילות. הן מכונות התקפות מניעת שירות (denial (of service או התקפות מניעת שירות מבוזרת (DDOS). בהתקפות אלה האתר מופצץ במידע עד שהוא קורס. ההתקפות יכולות להיות מתוחכמות מבחינה טכנית, אבל אין הכרח להשתמש בכלים מסובכים במיוחד. כל שצריך הוא מספר מסוים של מחשבים שבאמצעותם אפשר יהיה להפציץ את הרשת במידע.
ניסיון נפל
דורון שקמוני, מומחה אבטחת מידע וחבר הנהלת איגוד האינטרנט הישראלי, מסביר כי עיקר הנזק מתקיפות אלה הוא כלכלי. לדבריו, הנזק במדינה שהכלכלה שלה או השלטון שלה נשענים על האינטרנט תספוג מטבע הדברים נזק גדול יותר. כך קרה גם באסטוניה בעת המתיחות בינה לבין רוסיה. וההתקפות המקוונות שבוצעו כנגד אסטוניה גרמו לנזק גדול בגלל התלות שלה באינטרנט. במקרה של אתרים כמו אתרי בנקים ובורסה יכול להיגרם אף נזק חמור למסחר.
כשהוא נשאל אם הההתקפות הללו הן מעין גירסה מקוונת של קסאם - התקפות שנועדו להטריד מבלי להביא את הסכסוך למלחמה כוללת, הוא לא נשמע שש להשוואה, למרות שגם לדבריו אפשר למצוא דמיון בניסיון לשמור על סכסוך מוגבל. התקפות DDOS לא יכולות ליטול חיים, הוא מדגיש ומסביר, כי "האפקט של התקפות באינטרנט בשלב זה לפחות, אינו אפקט טרוריסטי קלאסי. DDOS לא זורע פחד באוכלוסיה, הוא יוצר הפרעה ומול ההפרעה הזאת פחות או יותר יודעים איך להתמודד. ברור שהפרמטר המרכזי פה הוא הגודל אבל בסופו של דבר ההשפעה היא השפעה כלכלית".
בועז דולב, מנהל תחום ממשל זמין במשרד האוצר ואחראי על פעילות האינטרנט של הממשלה, ואסף קרן, מנהל אבטחה מידע בממשל זמין, מספרים כי על פי המידע שהגיע מארצות הברית, זו היתה מתקפה די חלשה. "זה היה ניסיון נפל", אומר קרן. התקיפות היו בקצב של 25 מגה לשנייה - הרבה פחות מאלה שישראל ספגה למשל בתקופת מבצע "עופרת יצוקה". למעשה, הם מספרים שהאמריקאים בודקים כעת איך קרה שהאתרים נפלו אף שהההתקפות היו חלשות יחסית.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images.mouse.co.il/storage/7/e/490_tokyo_ap.jpg]
דרום קוריאנים צופים בשיגור טילים. תצלום: אי-פי
אבל בדרום קוריאה ההתקפות היו ככל הנראה חזקות בהרבה. קווין צ'יונג מחברת dotCure סיפר להארץ בצ'ט מדרום קוריאה, כי שירות המודיעין של ארצו מעריך כי המתקפה לא רק נהגתה בצפון קוריאה, אלא גם בוצעה בידי יחידת ההאקרים של משטרו של קים ג'ונג איל.
גם ד"ר גיא פודולר, מומחה לקוריאה בחוג למזרח אסיה באוניברסיטת חיפה, כלל לא פוסל את האפשרות שכל העניין בוצע מתחילתו ועד סופו בידי צפון קוריאנים. אף כי הוא מדגיש שאין הוכחות חותכות, וכמוהו גם צ'יונג מספר שייתכן שלעולם לא נדע בוודאות מי עומד מאחורי המתקפה. כמו כן, קיימת גם האפשרות, שגם אם הדבר בוצע במצוות צפון קוריאה, מדובר בהאקרים להשכיר מרוסיה או סין.
פודולר הסביר כי דרום קוריאה אמנם ידועה בעולם כאחת המדינות המתקדמות ביותר בתחום האינטרנט וזה זמן רב הממשלה משקיעה בתשתית שכוללת חיבורי סיב אופטי עד הבית במהירויות שיכולות להגיע ל-40 מגה בייט לשנייה. ובמקרה הזה לפחות ייתכן שהתשתית המתקדמת היתה דווקא לרועץ. "הם השתמשו במחשבים הקוריאנים להפיל את אתרי הממשלה הקוריאנית", הסביר רביב רז, מומחה אבטחת מידע מחברת אפליקיור הישראלית, שפועלת בצוותא עם dotcure. רז מציג ניתוח טכני של המתקפות הקוריאניות בבלוג שלו: http://chaptersinwebsecurity.blogspot.com על פי נתוני התחקיר של סוכנות אבטחת המידע הקוריאנית KISA.
פודולר מספר שמה שפחות ידוע במערב הוא שגם צפון קוריאה, הדיקטטורה המסוגרת, לא התעלמה מהאינטרנט. אמנם הרוב המכריע של האזרחים לא זוכה להתחבר לרשת, אבל על פי דיווחים, קים ג'ונג איל, וככל הנראה גם צמרת הצבא והמפלגה יכולה להתחבר לרשת במקומות מאובטחים.
אולם, ההשקעה הצפון קוריאנית בתחום לא מסתכמת רק בגלישה חינם לבכירים. לדבריו, עוד בתחילת שנות ה-90 הממשלה הצפון קוריאנית השקיעה כחצי מיליארד דולר אמריקני בפיתוח יכולות מחשוב במדינה, ומאז היא ממשיכה בפיתוח היכולות. לדבריו, כבר ב-2004 התקבלו דיווחים על אימונים של יחידה ללוחמת מידע שכללה כמה מאות האקרים. "אפשר לומר שאנחנו רואים עכשיו את הדו"ח הזה מול העיניים", הוא אומר ומסייג, "אם זה באמת הם".
לשאלה מהיכן הגיע הידע לצפון קוריאה הוא מספר שעל פי הדיווחים וההערכות נשלחו המומחים של צפון קוריאה לרוסיה, סין ואף הודו. למעשה, הפיתוחים הצפון קוריאנים לא משמשים רק לתקיפות. אנשי מחשבים צפון קוריאנים השתתפו בפיתוח תוכנות לסלולרים בעבור סמסונג והם מתקדמים למדי בנושאים כמו תלת מימד ומשחקים.
התקפה מתואמת ומסוות היטב
הכל החל בשיגור דואר זבל שהכיל לינקים ל-25 שרתים לפחות, שבהם המתין הקוד הזדוני להורדה. לדברי המשטרה בדרום קוריאה, לפחות 25 אלף מחשבים נדבקו, בעיקר בדרום קוריאה. הקוד, ששיגורו החל במאי, היה עצמאי וחיכה לתאריך היעד כדי לתקוף באופן מתואם. "ונראה שגם היה להם D-Day מתוזמן יפה".
רז מסביר שההתקפה הוסוותה טוב, אין כמעט דפוס שמאפשר לזהות כי מדובר בתקיפה. "אין שום דבר חריג בתקיפה, זה נראה כמו בקשה תמימה של דפדפן פשוט לשרת. זה נראה פעם אחת כאילו הגיעה מאקספלורר, או מפיירפוקס אבל זה לא נראה כמו איזה רובוט, זה נראה כמו דפדפן רגיל ואתה לא יכול לזהות שמדובר בהתקפה".
אם זה היה בא מסין, אין בעיה סוגרים את השאלטר לסין", מסביר רז. "יש להם מערכות זיהוי ויירוט תקיפות גדול כמו "חומת האש" של הסינים בקוריאה עצמה. ברגע שהממשלה קולטת שיש משהו גדול מסין, היא יכולה לסגור את כל החיבורים לסין. היא כבר עשתה את זה בעבר. אבל פה זו היתה מתקפה מתוך הבית", הוסיף.
מומחי אבטחה ורשת שונים שונים אומרים כי עומס כמו זה שהיה בשרתים בדרום קוריאה היה עשוי לפגוע באינטרנט בישראל. הכבל התת ימי של חברת מד נאוטילוס, שמספק כמעט את כל תעבורת האינטרנט של ישראל בנוסף לטלפוניה, יתקשה להתמודד עם התקפות בקצב של 10 ג'יגה בייט לשנייה.
"זו נקודת תורפה לישראל שכל התקשורת הבינלאומית הקווית שלה עוברת דרך ספק תקשורת אחד", אומר שקמוני. עם זאת, הוא אומר, ממילא נפח התעבורה הישראלי קטן אף מזה של ספקיות אינטרנט גדולות בארה"באו אירופה וזה דבר שחברות התקשורת יכולות להתמודד איתו. באיגוד האינטרנט, הוא מציין, פועלים לשפר את המצב של ישראל בתחום ולהתקין כבל נוסף.
אסף קרן סבור כי "כמה ג'יגה בייטים יכולים בהחלט ליצור בעיות ברמה הלאומית", אבל לדעתו, לכבל של מד נאוטילוס אין חשיבות במקרה של התקפה כמו זו שאירעה בדרום קוריאה כי היא בוצעה ממחשבים דרום-קוריאניים שהודבקו בווירוס. ובנוסף הוא מדגיש מאוד מאוד קשה להרים התקפה של כמה ג'יגה בייטים, במיוחד אם היא מגיעה מחו"ל.
מחברת מד נאוטילוס נמסר בתגובה כי הנושא הוא באחריות ספקיות האינטרנט ואינו קשור אליה.
|
|