במלאת שלוש שנים למלחמה הדברים נראים לגמרי אחרת: אין חיזבאללה על הגבול ומצבו של נסראללה קשה. אצלנו הפכו את הכאוס למדיניות

בן כספית | 4/7/2009 9:48
בעוד תשעה ימים ימלאו שלוש שנים למלחמת לבנון השנייה. מלחמה שטלטלה את המדינה והצבא, גררה אחריה ועדת חקירה, התיזה את ראשיהם של כל ראשי צה"ל משר הביטחון דרומה ופגעה פגיעה אנושה בתדמיתו של ראש הממשלה. קצת יותר מאלף ימים אחרי, הדברים נראים לגמרי אחרת.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images//archive/300x225/564/613.jpg]

חיילים בלבנון. צילום ארכיון: רויטרס


כדי לבדוק מה היה לנו לפני שלוש שנים, צריך לחזור אחורה תשע שנים. בשנת 2000 יצא צה"ל מלבנון. יותר נכון, נס ממנה.

הפרחים לאהוד ברק. הפלסטינים הזהירו שאם כמה מאות לוחמי חיזבאללה מורידים את צה"ל הגדול אל הקו הבינלאומי, ייאלצו גם הם לפעול בהתאם. חסן נסראללה נשא את "נאום קורי העכביש" המפורסם. ישראל הושפלה. נסראללה המריא לשמים. אסד סגד לו, האיראנים רוממו אותו, ההמונים בבירות ערב נשבעו בשמו.

חיזבאללה הפך לכוח העולה המרכזי בעולם הערבי. היציאה הבהולה מלבנון סחפה גם את הפלסטינים לאינתיפאדה משלהם, קשה ואלימה מקודמתה. נהרות של דם שטפו את בתי הקפה והאוטובוסים בישראל.

חיזבאללה העמיק את חדירתו לשטחים, מעזה דרך ג'נין ושכם. חמאס התעצם והפך לכוח המרכזי בחברה הפלסטינית. איראן מממנת, סדאם (זוכרים? ) נותן מענקים למשפחות המתאבדים, סוריה רוקדת על הדם.

מאזן ההרתעה שוקם. בינתיים
העולם הערבי הקיצוני החליף דיסקט. אחרי יום כיפור הבינו שם שאי אפשר יהיה כנראה לטאטא את ישראל לים באמצעות מלחמה קונבנציונלית. שתיים מתוך ארבע שכנותיה של ישראל כרתו איתה הסכמי שלום.

האגף הקיצוני שינה תוכניות: במקום מלחמה, התשה. הקזת דם, פגיעה מתמדת בעורף, הפעלת לחץ פסיכולוגי רצוף באמצעות טרור מתאבדים וירי תלול מסלול של רק ?טות וטילים. להפוך את חייהם של אזרחי ישראל לגיהינום, עד שיימאס להם.

אז מה קרה בסוף העשור הבעייתי הזה? ובכן, לא נמאס לנו. צה"ל יצא למבצע "חומת מגן". גדר ההפרדה הוקמה (וטרם הושלמה). הטרור הפלסטיני הוכרע ויצא ממשוואת ההשפעות האזורית.


ערפאת נעלם. ההתנתקות סיפקה לחמאס הזדמנות שנייה להקים ישות טרוריסטית על הגדר הדרומית, אבל "עופרת יצוקה", הולך ומתברר, שיקם את מאזן ההרתעה. לפחות בינתיים.

המהלך הדרמטי ביותר החל ב-12 ביולי 2006. חיזבאללה פלש לישראל, פגע בסיור צה"ל, הרג חיילים וחטף שתי גופות, תוך ירי מאסיבי לרוחב כל החזית על יישובים ובסיסים. הפעולה תוכננה שנה. בסיס הפעלתה היה, אמנם, בצד הלבנוני של הגדר, אבל ב"מובלעת" הנמצאת בריבונות ישראלית.

חוצפתו של נסראללה הרקיעה שחקים. הוא היה משוכנע שצה"ל יפציץ כמה גבעות ויירגע. כרגיל. הוא דיבר על העובדה שמנהיגי ישראל טירונים.

נסראללה עדיין לא יצא מהבונקר
קצת יותר מחודש אחרי כן הוא הבין שטעה, אבל זה לא הפריע לו להגדיר את המלחמה כ"ניצחון אלוהי". בישראל , רוב הציבור וחלק גדול מהתקשורת השתכנעו שהפסדנו. צה"ל נתפס חלוד ולא מוכן, הביצועים בשטח (למעט חיל האוויר) היו מביכים. קמה ועדת וינוגרד. אלוף אודי אדם, תא"ל גל הירש, הרמטכ"ל דן חלוץ ושר הביטחון עמיר פרץ הלכו הביתה. לאולמרט זה לקח קצת יותר, אבל בסוף הלך.



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/archive/300x225/853/922.jpg]

חסן נסראללה נואם AFP


מה הביאה המלחמה הזו? שקט היא הביאה. ניצחון אסטרטגי מרשים. חסן נסראללה עדיין לא יצא מהבונקר. חיזבאללה ספג מאות הרוגים, איבד חלק מתשתיותיו, עזב את כל עמדותיו על הגדר והפסיק לפעול באופן גלוי בדרום לבנון.

צבא לבנון פרס את כוחותיו על הגבול. 12 אלף חיילי יוניפי"ל, הנתפסים על ידי השיעים כצלבנים מודרנים, משוטטים בדרום לבנון באין מפריע.

הכי חשוב: בשלוש השנים הללו לא נורתה שום ירייה לעבר יישובי הגליל. לא היו שלוש שנים שקטות כאלה בצפון מאז 1968. הרתעה צריכה להימדד בנקודות התורפה, והייתה כזו במהלך "עופרת יצוקה". לצורך השוואה, כשהפלסטינים זעקו לעזרת חיזבאללה במהלך "חומת מגן", ירה עלינו הארגון כ-600 מטל"רים ו-120 טילי נ"ט, ופצע 14 אזרחים וחיילים.

במהלך "עופרת יצוקה" - נאדה. נסראללה הצטנף בפינתו ובלע רוק. נתן שניים - שלושה ראיונות מגומגמים מהבונקר, וזהו. ארגון פלסטיני קיקיוני ירה שתי רקטות לעבר שטח ריק. חמאס חטף בדרום, הצפון שתק.

זאת ועוד: בכל שלוש השנים הללו נורו בגבול הצפון שבע רקטות לעבר ישראל, בארבע הזדמנויות. אין נזק, אין נפגעים. בשלוש הזדמנויות היו אלה ארגוני ג'יהאד עולמי, פעם אחת ארגון פלסטיני. חיזבאללה מיהר בכל הפעמים הללו לשחרר הודעות בהולות ש"זה לא אנחנו".

הדברים נמדדים ממרחק הזמן
התברר שבמזרח התיכון לא מספיק שיהיה לך נבוט גדול מאחורי הגב. לפעמים, צריך להעביר אותו קדימה, ולהכות. במקביל, אסור להפסיק את החתירה לשלום. כי בסוף, השלום הוא הביטחון האמיתי. בלי השקט בגבול המצרי והירדני קשה היה לדמיין את חיינו כאן.

ועוד משהו: במלחמת לבנון השנייה, צה"ל תכנן לתת מכה חזקה, בין ארבעה לשישה ימים, ולהפסיק. העובדה שהמשכנו להתגלגל גררה אחריה את ועדות החקירה, תחושת הנכאים ותפיסת המפלה. עכשיו תארו לעצמכם שהיינו באמת מפסיקים אחרי ארבעה ימים. מורידים את הטילים שהוסתרו בבתים בלילה הראשון, את הדאחיה בסוף השבוע, וזהו. אכן, כיף גדול.

יכול להיות שעמיר פרץ עוד היה שר הביטחון עכשיו, ודן חלוץ ראש הממשלה. מצד שני, לא היינו יודעים עד כמה התנוון צה"ל, חיזבאללה לא היה מוסג אחורה, נסראללה לא היה בבונקר וכל ההישגים האסטרטגיים החשובים שפורטו כאן לא היו קיימים.

אז מה כל זה מלמד אותנו, בסופו של דבר? שהדברים נמדדים רק ממרחק של זמן. ההיסטוריה הפכפכה. מעט צניעות לכולנו לא תזיק. דברים שרואים עכשיו אי אפשר היה לראות קודם. ועוד משהו: כן, ניצחנו.

כל זה לא מרגיע את תת אלוף עימאד פארס, מפקד אוגדה 91, אוגדת הגליל. פארס מתעניין פחות במלחמה הקודמת, יותר במלחמה הבאה. מבחינתו, שמישהו אחר ישתה את המחצית המלאה של הכוס. הוא מחפש את הריקה. חיזבאללה ערוך מולו אחרת.


כ-8,000 לוחמים מיומנים
המצב נוח הרבה יותר עכשיו, אבל עדיין מסוכן. מי שרוצה להירגע, אומר פארס, יכול למצוא סיבות מצוינות להיות רגוע. אבל אסור להירגע. כי חיזבאללה הפיק לקחים. בונה כוח, מתאמן, משתדרג, מכין עצמו ליום פקודה.



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/archive/300x225/632/492.jpg]

רם עמנואל בטלוויזיה רויטרס


אחיזתו המודיעינית בשטח מרשימה. אנשיו לא מסתובבים עם פנים מושחרות ונשק בהצלב, אבל נמצאים בכל מקום.

יש לו היום כ-8,000 לוחמים מאומנים, הרבה יותר ממה שהיה לו ב-2006, חלק מ"שמורות הטבע" (מתחמים מבוצרים תת קרקעיים שחיזבאללה הקים בשטחי בר) ננטשו, אבל הארגון נכנס בחזרה לכפרים והקים בהם מתחמים מבוצרים.

בכל מתחם בסביבות 15 לוחמים מאומנים. מדובר ביחידת הגנה עצמאית לגמרי, עם מפקד והיררכיה ומודיעין, מרגמות, הנדסה, נ"ט, מלכודים ותוכניות לפריסת כוחות מיוחדים במצבי הסלמה. המתחם יכול להיות פרוס בכפר ולכלול רשת תת קרקעית, או לשלב כפר ו"שמורת טבע" חיצונית. גודל המתחם הוא פונקציה של חשיבותו בראיית חיזבאללה במערך ההגנה הכולל. כל קבוצת מתחמים שכנים מהווה גזרה. הם מאבטחים אחד את אגפיו של השני ומקיימים קשר הדוק.

בסך הכל, מדרום לליטני, יש לחיזבאללה כמה יחידות. בכל גזרה כמה מתחמים עצמאיים. זהו מערך ההגנה שמולנו. הנחת העבודה של חיזבאללה היא שבמלחמה הבאה יבצע צה"ל תמרון קרקעי נרחב, עם כמה אוגדות. מטרת חיזבאללה היא שהתמרון הזה לא ישפיע על יכולתו להפציץ את העורף הישראלי הפצצה מאסיבית, הרבה יותר ממה שהצליח לעשות לפני שלוש שנים. יכולותיו המבצעיות שופרו בהרבה.

מטרת המלחמה הבאה: פגיעה אנושה בחיזבאללה
הוא בונה עצמו ליכולת ירי של אלף רקטות ביום על ישראל, במשך 60 ימים רצופים. הוא בדרך ליכולת הזו. במילים אחרות: במקום לחטוף 4,000 רקטות ב-33 ימים (מלחמת לבנון השנייה), נחטוף 60 אלף רקטות בחודשיים. רוב הרקטות הללו יכסו את מרכז הארץ. כולל תל אביב.

זה אמור להפוך את ישראל לגיהינום. מדובר ברקטות כבדות יותר, מדויקות יותר, הפרוסות מעל "הקו האדום", באזור ביירות והבקעה, וחתימתן נמוכה יחסית. לצה"ל יהיה קשה מאוד לאתר אותן ולמנוע את שיגורן.

פארס, לפיכך, אומר שצריך לחשוב אחרת. מבחינתו, ההישג הנדרש במלחמה הבאה, אם וכאשר, הוא לא להפסיק את ירי הרקטות, אלא לבצע תמרון קרקעי נרחב, במקביל לתגובת האש המאסיבית, ולפגוע פגיעה אנושה בתשתיות חיזבאללה, בלוחמיו, ביכולותיו ובפרצופו ביום שאחרי.

מי שינסה לצוד קטיושות, ייכשל. פארס ממוקד בהכנת היכולת הזו. ביצירה מצב בו צה"ל יכול להגיב מיד, באופן אפקטיבי, לגבות מחיר כבד ולאיים איום אסטרטגי על חיזבאללה. בינתיים, עד שזה יקרה, אם זה יקרה, יש לו ביטחון שוטף על הראש.

וביטחון שוטף יכול להיראות זניח כשלא קורה כלום, אבל לשנות את המציאות האסטרטגית כשכן קורה. כמו באותו בוקר לפני שלוש שנים פחות תשעה ימים, כשזה קרה. עימאד פארס, אחד הקצינים הערכיים והישרים ביותר בצה"ל, וגם אחד האמיצים שהיו לנו כאן, יסיים בקרוב את תפקידו באוגדה. כל חייו התרחק מתככי הקריה בתל אביב, מה שפגע, למרבה הצער, בסיכויי קידומו. הוא יעזוב את האוגדה, אבל לא את הגזרה. ביתו בחורפיש, כמטחווי מרגמה מהגדר. כשנצטרך אותו, הוא יהיה שם.



להמשך הכתבה (פוליטיקה):
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/...&loc=3&tmp=9158

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

כתבה רדודה ושטחית של בן כספית. הרבה בלה בלה שמסתכם - אנחנו ניצחנו והם הפסידו.
בזבוז של 3 דקות יקרות מחיי.

If people are good only because they fear punishment, and hope for reward, then we are a sorry lot indeed.
Albert Einstein

לא מסכים עם הכתבה, השיפור הוא אשלייה בלבד. כוחות האו"ם לא הולכים להיתעמת עם חיזבאללה בכח, אם יגלו משהו שאפשר להסתיר מישראל: אף אחד לא רוצה מחבלים מתאבדים במדינה שלו. במיוחד האירופאים.

בסופו של עיניין הם לא נכסנו בית-בית ללא אזהרה בדרום לבנון, אין להם מנדת לכך. אז גם אין דרך באמת לגלות מה קורה מתחת לפני השטח.

לגבי העתיד, אז ניתן מכה חזקה ונרגיש עם עצמינו טוב. יופי. ובעוד כמה שנים זה יקרה שוב. לעניות דעתי לא היינו צריכים לצאת מלבנון לרצועת הביטחון בכלל. צריך להישאר שהמדינה היא לא איום יותר וגם אז כמה בסיסי צבא שלנו לא יזיקו. לאמן את הצבא שלהם וכך הלאה.

נכון זה כניסה לבוץ, אבל רק אם נכנסים לבוץ עם הראש ולא מוותרים, משיגים משהו. ככה זה הלך בעיראק לאמריקאים, ככה בצ'צניה לרוסים, ככה מנסים עכשיו לעשות באפגניסטן, ובאותה הגישה גם ניצחו את הטמילים בסרי-לנקה: הלכו קדימה אל ה"בוץ" ולא עצרו.

המלחמות נמדדות בתוצאות
המטרה של ישראל הייתה "לחסל את חיזבאללה" ( אמיר פרץ.. ) ולהחזיר את השבויים הביתה
מאחר וישראל לא עמדה בשתי המטרות ואף חטפה לא מעט אבדות קשות, חזבאללה היה קצת יותר קרוב לבצוע המטרות שלו וזה לחטוף חיילים ולהחזיר העצורים הלבנונים

למרות שלהלחם נגד ארגון ששולח טילים ממרפסות של אזרחים לא נחשב למלחמה אני לא חושב שהיה פה מנצח אמיתי

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Evolver המלחמות נמדדות בתוצאות המטרה של ישראל הייתה "לחסל את חיזבאללה" ( אמיר פרץ.. ) ולהחזיר את השבויים הביתה מאחר וישראל לא עמדה בשתי המטרות ואף חטפה לא מעט אבדות קשות, חזבאללה היה קצת יותר קרוב לבצוע המטרות שלו וזה לחטוף חיילים ולהחזיר העצורים הלבנונים למרות שלהלחם נגד ארגון ששולח טילים ממרפסות של אזרחים לא נחשב למלחמה אני לא חושב שהיה פה מנצח אמיתי

פשטני מאוד.

המטרה המוצהרת היתה אולי "לחסל את החיזבאללה" ולהחזיר את אלדד רגב ואהוד גולדווסר אבל גם להחזיר את יכולת ההרתעה הישראלית.

שלוש שנים לאחר המילחמה הגבול שקט כפי שהוא לא היה אף פעם בין הנסיגה של 2000 לתחילת המלחמה. ראוי להזכיר כי בשלוש השנים הללו הרג צה"ל בין 1100 ל1300 פלסטינאים בעופרת יצוקה, הופצץ "מתקן" מסתורי בעומק סוריה וחוסל עימאד מורנייה. כל אחד מהאירועים הללו לבדו היה בו כדי להצית את גבול.

חיסול מורנייה הוא המיקרה המעניין ביותר כי ניראה שלמרות שהחיזבאללה כשל מספר פעמים בהוצאה לפועל של פיגועי נקמה, לא עניין של מה בכך כשמדובר באירגון קטן יחסית שתדמית היא חלק עצום ממעמדו, עדיין ההרתעה שהושגה במלחמה היתה מספיקה בכדי למנוע ממנו לעשות את הדבר האחד שישראל לא יכולה למנוע ממנו לעשות והוא לחמם את הגבול.

ונקודה אחרונה שמדי פעם ראוי להזכיר. החיזבאללה הצליח ללכוד אזרח ישראלי בנסיבות מסתוריות מאוד שכניראה שרובנו לא יודעים עליהן הכל ולגנוב גופות בפשיטות קצרות מעבר לגבול. למרות התדמית האימתנית הם, בניגוד לחמאס, מעולם לא הצליחו לשבות חייל ישראלי חי.

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

הרווחנו. לא ניצחנו. היינו צריכים לקבל את הסטירת לחי הזאת שתעיר את הצבא ותגרום לו להתאפס על עצמו בכל מה שקשור לאימונים לצבא היבשה והשיפור בציוד, ועד ההגנות השונות לאיומי הנ"ט על הטנקים.
תחשבו מה היה הנזק אם צה"ל של 2006 היה נלחם במלחמה "אמיתית". מול צבא סדיר. חי"ר מול חי"ר ושיריון מול שיריון.
אני מצטער אם מה שאני עומד להגיד יפגע במישהו - אבל למרות המחיר הכבד של ההרוגים והפצועים - אני חושב שזה הדבר הכי טוב שקרה לצה"ל בזמן האחרון.

קראתי את המאמר, יש דברים שאני מסכים להם ויש שלא.

חלק מהדברים טענתי במהלך מלחמת לבנון2 ובמיוחד לאחריה כשהתחיל כאן תהליך של הכאה עצמית.

לגבי דבריו על "שלום" - ממש לא רוצה להתייחס לנופך הפוליטי (שאישית אני חולק על ההגיון שבדבריו).

ישראל יצאה ממלחמת לבנון כמעט ללא פגיעה כלכלית - קרית שמונה היא לא שדה המיסים המניבים. הפגיעה החלקית בעיר הנמל חיפה גרמה לנזק.

גם בעת "עופרת" יצוקה נפגעה עיר הנמל אשדוד אבל הנזק הכלכלי לא היה מהותי.

להערכתי, האסטרטגיה המוצגת כאן היא אסטרטגיית צריבה תודעתית במקום בו מתקבלות ההחלטות בישראל - קרי מדינת ת"א ובנותיה.

אם אני מבין את האסטרטגיה היא מדברת על ירי מסיבי לאורך כל הגזרה מערים וישובים צמודי גדר ועד ת"א ובנותיה.

אם אני מבין את האסטרטגיה של הצד השני הוא מבקש ליצר מאות מארון - א'ראס.

צה"ל יצא למתקפת נגד משורינת והמטרה היא לתקוע אותו ועכב תוך יצירת מארון-א'ראס רבתי. יצירת תדמית של פלוגות לוחמים שמסתבכים בלוחמה מבית לבית בשטח אויב. מאחורי הקו הזה ימשיכו להמטיר 1000 רקטות ליום חלקן כבדות ומדויקות יותר.

השאלה שלדעתי צריך לשאול היא מה קורה אם כזה תרחיש מתחיל יחד עם מלחמה בסוריה בחזית רמה"ג.

אני הייתי שוקל מראש להחליט כי בכזה תרחיש לא יהיה מקום לשלוח פלוגות של לוחמים וטנקים לכפרים - הייתי מבקש לפתח תחמושת שניתנת להטלה ממטוסים שבזמן קצר הופכת עיירות לעיי חורבות ועד כמה שאפשר בזול.

אני לא רואה טעם להכנס למלחמות דשדוש על כל כפר ועל כל גבעה.

לגבי ירי של טילים כבדים - אני חושב שהמטרה של הצד השני היא מלחמה של עד חודשיים (שלהערכתם לאחר מכן העולם יאלץ אותנו להפסיק). בחודשיים הללו יגרם נזק מורלי, כלכלי ומדיני לישראל.

יש לחשוב על תשובות, התשובות יכולות להיות מערכות ירוט והיבט התקפי.

אם מה שכתוב נכון אזי גם חיל האוויר ראוי שיעשה חושבים על מה מצפה לו בפעם הבאה.

התקפה להבנתי חייבת לבוא לא רק מצד חיל האוויר אלא גם מהים והקרקע.

עניין אחר, אם מה שמוצג כאן נכון. על ישראל להחליט כי היא מגרשת את כל האוכלוסיה שמדרום לזהרני ומתיצבת מצפונו - לאחר כזו השפלה לכל יהיה ברור מי ניצח ומי הפסיד גם אם יהיו לנו הרוגים במאות או אלפים.

אובדן השטח והמים בלבנון יעידו יותר מ- 100,000 הרוגים מי ניצח ומי הובס גם אם מגדל עזריאלי יושמד.

קשקשן,
מבחינתי אפשר לסכם את המלחמה ההיא במשפט אחד: החיילים בשטח הראו אומץ ונחישות, לחמו בתנאים קשים וללא הכנה וכל דרגי הפיקוד מהבינוניים ומעלה נחלו כישלון ביזיוני (כמו גם הלוגיסטיקה).
מבחינה אסטרטגית, ארגון בינוני אם אמצעים פשוטים הצליח ליצור מאזן אימה מול ישראל וכמות הפליטים משני הצדדים היתה באותם סדרי גודל (מאות אלפים).
כמובן מאז שפכו הרבה מלל על הבעיות והמון כסף ולא הרבה השתפר, לפחות לא בדברים החשובים. בנוסף ציד המכשפות הנציח את המצב שבו מי שלא מקבל החלטות ויושב בשקט שורד בתפקיד.

אם כבר ההתאוששות המהירה של ישראל לעומת הדשדוש בלבנון היא זאת שאיפשרה להכריז על "ניצחון בנקודות".

עדין לצערי בדברים המהותים לא למדנו כלום, לפי תפיסתי העניין הוא שצה"ל ממציא את עצמו מחדש בכל פעם שהוא נתקל בבעיה. יתר על כן, הוא עושה זאת בצורה מוחלטת ושוכח לחלוטין כל מה שידע בגילגול הקודם שלו:
כך היה עם מהפכת האוגדות המשוריונות בין ששת הימים ליום כיפור, כך היה בישיבה בלבנון, וכך קורה עכשיו (וב2006) כאשר צה"ל הפך לכלי שיטור לכל דבר ועניין.

לדעתי הענווה, ניצחון בשבילנו היה צריך להיות תודעתי כמעט בלעדית. כמעט הגענו לשם, אבל לתודעה שני פנים - אצלם, ואצלנו. בעוד שאני דיי בטוח שתושבי ביירות יידעו לחשוש ולרדת למקלטים בפעם הבאה שלחיזבאללה תהיה אצבע קלה על ההדק, אני חושב שחיזבאללה יצא דיי בסדר בעיניי עצמו בגלל הביזיון (בהיעדר מונח קולע יותר) שפשה בלוחמה מצידנו (ואני לא מדבר על נחישות הלוחמים והדרג הפיקודי שנכחו בשדה הקרב כמובן), כי אם בתודעה שלנו יצאנו בזויים תסמכו על האוייב שידע לתעל זאת לטובתו.
הערבים, וזה נכון כמעט לכל מדינה ערבית כלשהיא, לא מתחברים למושגים כמו "ניצחון בנקודות" או "ניצחון מוסרי" (יש חיה כזו בכלל?) - אצלם זה שחור או לבן: חיזבאללה ניצח, או שישראל ניצחה. ואם נסראללה מכריז בראש חוצות "ניצחנו", אז אפילו על רקע תמונות מהריסות הדאחיה לא יקומו הרבה ויכריזו "המלך הוא עירום", ולכן כאמור לדעתי הניצחון שלנו צריך להיות מושרש עמוק מאוד בתודעה של האוייב (וכאן אני מכליל ומתייחס ללבנונים כ"אוייב", על אף שאני לא רואה בהם כאוייב הישיר שלי אבל חיזבאללה מסתמך על תמיכת הציבור, ולכן הלבנונים הם כמו דלק למדורה של חיזבאללה והפגיעה, מה לעשות, צריכה להיעשות גם בהם).
איך להשריש עמוק בתודעה את הכוח שלנו? תעבוד בצורה פשוטה וב"גובה העיניים" של הערבי הפשוט - ולא, להשמיד שכונות של קציני חיזבאללה שניתן לשקם, זה לא בדיוק "בגובה העיניים". לדוגמא - יורים מכפר מסויים רקטות על ישראל? מפגיזים את הכפר ומזהירים שלא לתת לזה לקרות שנית (ולא מעניין אותי איך ינסו למנוע את הירי). ירו שוב? לוקחים כמות נכבדת של D9-ים, עולים על הכפר (לאחר שמפנים אותו כמובן מכל תושביו), עושים ממנו תל חורבות נחמד, שותלים עליו דשא יפה עם ספסל בראש התל ותוקעים בו את דגל ישראל. בפעם הבאה, שום כפר לא יעזור לחיזבאללה לירות ממנו רקטות.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אצל המוסלמים כידוע אין הפסקת לחימה כנגד האויב המחזיק בארץ הקודש, מרגע שהוכרז הג'יהאד הוא ימשיך עד לחיסול האויב. למרות שאין הפסקת לחימה (כלומר אין "שלום") מותרת הפסקת אש (כלומר "הודנה"), כאשר המוסלמי נמצא במצב נחות וברצונו להתאושש עד לחידוש הלחימה.

המצב ביננו לבין חיזבאללה הוא מצב של המתנה, הסיבה היחידה שחיזבאללה לא תוקף היא שזה לא מתאים לו כרגע. נאסראללה העדיף להשקיע בביסוס כוחו הפוליטי, מה שלא כל-כך הצליח לו, ובביסוס כוחו הצבאי. חיזבאללה מקבל כמויות עצומות של נשק ואמל"ח מאיראן, מבסס את כוחו בכפרים ומחכה לשעת הכושר לקראת חידוש הלחימה.

השלום שלנו עם מצרים ועם ירדן מתקיים רק בגלל שמדובר במשטרים חילוניים ופרגמטיים, עם חיזבאללה וחמא"ס לא יהיה לעולם שלום או הכרה מכיוון שמדובר בארגונים דתיים אשר הכריזו ג'יהאד על הישות הציונית.

לא ניצחנו במלחמת לבנון מכיוון שלא נוצרה ההבנה בצד השני שלא ניתן לנצח אותנו (זה הדבר היחיד שהניע את סאדאת לכיוון הסכם השלום), לא היתה הכרעה צבאית או תודעתית. הפסקת הלחימה היא על תנאי ומתקיימת רק מכיוון שזה מה שמתאים כרגע לנאסראללה.

! This is Sparta

הוא אומר בעצמו שלחיזבאללה יש יותר חיילים מאומנים ויותר טילים הכוללים טילים ארוכי טווח...ומבצרים כפרים שלמים והבנייה של השמורות טבע ממשיכה...אני על הגבול הצפון...ואנחנו רואים כל יום משאיות מלט זזות וגם מזהים חמושים פה ושם...אז אני לא מבין איפה "פועלים לא בגלויי"..בנוסף לכל זה הם עדיין הוספים בלי לישון מודיעין עלינו.
אז אני לא רואה איפה השגנו משהו אם הם רק היתחזקו יותר.
בקיצור, דעתי האישית שחיזבאללה פשוט יודע שהצבא הרבה יותר מוכן ולכן הוא מחכה לרגע המתאים לו כי גורם ההפתעה נמצא אצלהם לא אצלנו...אני חושב שכל הכתבות האלה הם פשוט מנסים להרגיע את האזרחים וגם אולי לנסות להרתיע את חיזבאללה...אבל סיידר זאת דעתי, נראה כבר מה יקרה.

גבעתי נוב' 06
מבצעית שקד.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי DeadlyBullet הוא אומר בעצמו שלחיזבאללה יש יותר חיילים מאומנים ויותר טילים הכוללים טילים ארוכי טווח...ומבצרים כפרים שלמים והבנייה של השמורות טבע ממשיכה...אני על הגבול הצפון...ואנחנו רואים כל יום משאיות מלט זזות וגם מזהים חמושים פה ושם...אז אני לא מבין איפה "פועלים לא בגלויי"..בנוסף לכל זה הם עדיין הוספים בלי לישון מודיעין עלינו. אל תצפה שאתה היחיד שמסוגל להסיק מסקנות. גם האויב למד מה עבד ומה לא. מה הם ראו במלחמה? טילים על אזורים מאוכלסים יוצרים מראות של תבוסה - פליטים בכי ונהי. התקשורת הישראלית מעודדת את הבכי הזה. יש אזורים שנחשבים יותר ויש שנחשבים פחות - האפקט על חיפה היה אחר מאשר על טבריה. אז הם דואגים שתהיה להם האופציה גם על ת"א. הם הגדילו סד"כ, כנראה שהגיעו למסקנה שמה שהיה להם לא היה מספק. בטון וביצורים בכפרים - זה מה שעבד להם אז. למה לא לנסות שוב. הם להבנתי ינסו למשוך אותנו למלחמת שטח בנוי - שם היתרון הגדול שלהם. הם יכולים להלחם מתוך בתים וסמטאות שהם מכירים תוך הנחה שהצבא הישראלי יתעקש לשמור על הנדל"ן השיעי - הירי יהיה מדוד ומדויק ובחמוש של 200,000$ לטיל מונחה. אז אני לא רואה איפה השגנו משהו אם הם רק היתחזקו יותר. בקיצור, דעתי האישית שחיזבאללה פשוט יודע שהצבא הרבה יותר מוכן ולכן הוא מחכה לרגע המתאים לו כי גורם ההפתעה נמצא אצלהם לא אצלנו...אני חושב שכל הכתבות האלה הם פשוט מנסים להרגיע את האזרחים וגם אולי לנסות להרתיע את חיזבאללה...אבל סיידר זאת דעתי, נראה כבר מה יקרה. תחשוב גלובלי - להערכתי הם הבינו שבפעם הקודמת הם ירו מוקדם מדי והסתבכו בלחימה מול צה"ל שלא בחר להפגיז יומיים שלושה כמה גבעות בפאתי הכפרים. תאר לך מה יקרה בעת לחימה מול הסורים או אם פטרוני האיראנים יבקשו מהם לפרוט את השטר. עם או בלי 1701 לי היה מראש ברור שזה מה שיקרה.

מישהו קרא את הטור האחרון של יאיר לפיד?
"האם אתם בטוחים שאתם יודעים מה שאתם יודעים"?

אף אחד מאיתנו לא יודע בידיוק כמה חיזבאלה התחזק מאז המלחמה?
אף אחד מאיתנו לא יודע בידיוק כמה הצבא שדרג את עצמו לקראת המלחמה הבאה?
אף אחד מאיתנו לא יודע בידיוק כמה כוח הרתעה יצרנו לאחר המלחמה?
אף אחד מאיתנו לא יודע מה התוכנית של הצבא למבחן הבא?

הכל תאוריות שמבוססות על תחושות, חצאי עובדות ו....תחושות.

ברור שהויכוח על מי ניצח במלחמה הוא ויכוח ללא הכרעה ברורה - בשביל מה להתווכח?

לי אישית נראה שהאנשים שרוצים כל-כך להכריז על נצחוננו במלחמה עושים את זה רק כדי שנרגיש טוב עם עצמנו.

מטרת הבסיס לכל המלחמות, ולא מעניין אותי מה ההגדרות הספציפיות של המערכה כולה, הינה ליצור תחושת ביטחון ולאורך זמן, אצל אזרחי מדינת ישראל [אל תיהיה קטנוניים פה, תבינו את המהות] ולכן התשובה האמיתית לשאלה האם ניצחנו במלחמה או לא תינתן לדעתי עוד 10 שנים לפחות!
אם בזמן הזה, לא יערער ארגון חיזבאלה את תחושת הביטחון אזי ניצחנו. סה"כ 15 שנה לדעתי זה פרק זמן שמעיד על כך שהארגון גם אחריי שהוא יתארגן וחזר לעצמו העדיף לא להתעסק איתנו. אני לא בא להעלות פה איזה תנאי גורף לכל המלחמות שהיו או יהיו...קטונתי, אבל אם להיות קונקרטיים לגביי האחרונה...אז חברה, תיהיו סבלניים זו דעתי!

אבל זה פורום אז אנשים יכולים לרשום מה שהם מעריכים - בעיקר על בסיס המפורסם בתקשורת והבנתם את המצב.

אין זו אומר שדעתם נכונה.

לילה טוב.

ואני שואל אתכם...
אתם בעצם מצפים למשהו רציני מעיתונים כמו NRG וYNET?

הגיע הזמן שמישהו יאמר את זה

הבן אדם צודק.

(ומה הייתם חושבים אילו נסראללה היה מחוסל?)


מעבר לזה, עלינו לחתור לשמירת העליונות שלנו, שלא נהיה אלה שנתפסים "בביצים". מבצע יזום שלנו, שמתחיל קודם כל בחיסול חסן נסראללה וממשיך בכתישת חיזבאללה תוך שעות ספורות.

פעם, במלחמות ישראל, היה נהוג שישראל משיגה את יעדיה והערבים מסבירים למה בעצם הם נצחו.
עכשיו, במלחמת לבנון השניה, יצאנו לקרב עם סט יעדים כלשהו, לא השגנו אותו, ולכן לנו יש מספיק אנשים שמסבירים למה בעצם ניצחנו.
ערבים, אמרנו כבר?







(בהקשר זה, אני חייב להזכיר את 'תמונת הניצחון' האולטימטיבית: יוסי בן-חנן מתרחץ בתעלת סואץ. למה זו כזו תמונת ניצחון? לא בגלל מה שרואים בה. יש בה מישהו טוב-מראה עם סרבל שריונאים וקלץ' בתוך מים. אפשר היה לצלם את זה בחוף ניצנים.

אבל הוא היה בסואץ.

היה ניצחון, לכן קל היה למצוא תמונת ניצחון.
בלבנון 2 התקשינו למצוא תמונת ניצחון לא בגלל חוסר כשרון של הצלמים: בגלל, נו מה לעשות, שלא היה ניצחון.)

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://courses.aviv.org.il/hagana/img/yossi_art_f.jpg]


לטובת הצעירים שביננו.

! This is Sparta

כבר הספקת לשכוח את ראיון הניצחון של גל הירש לטלויזיה ???

וכמובן, אתה צודק בהבאת הדוגמה הקלאסית של יוסי בן חנן במלחמת ששת הימים
על זה בדיוק נאמר תמונה אחת שווה יותר מאלף מילים כי אין שום צורך להכביר (ולהסביר) במילים למה אנחנו חושבים שניצחנו...
ואפשר להוסיף, שאם התמונה צולמה/פורסמה ע"י עיתון זר, על אחת כמה וכמה

ניצחנו - כי חיזבאללה אולף לשקט.
חיזבאללה שילם מחיר כבד, באנשים ובחומר, בתמיכה פוליטית, במוטיבציה, ביוקרה שאבדה לו. שלא יבלבלו לנו את המוח עם התעמולה שלהם: הם איבדו הרבה יותר לוחמים ואזרחים מאשר אנחנו. נזק כלכלי. אובדן חופש הפעולה שלהם.
ונאסראללה עדיין בבונקר.

נבנתה הרתעה חדשה מול חיזבאללה.
כעת, איננו יכולים לעצור את ההתחמשות מחדש שלהם מפני שמאחריהם עומדת מעצמה. ועוד מדינה - איראן וסוריה.
לכן, עצם ההתחמשות וההערכות מחדש שלהם אינה סימן לכישלון שלנו - כמו שעצם ההתחמשות של צבא מצרים אחרי ששת הימים לא היתה סימן לכישלון מלחמת ששת הימים...

האויב מפיק לקחים, ועושה ויעשה כל מה שלאל ידו לתקן את שגיאותיו ולהיות מוכן יותר למערכה הבאה.

וזה כל מה שחשוב: מה שהיה שייך לעבר. היסטוריה.

השאלה שמדאיגה אותי היא:
1. האם צה"ל באמת הסיק מסקנות אופרטיביות ממה שקרה בלבנון II?
2. האם צה"ל קורא נכון את השינויים בשטח ואת הערכות האויב ויכולותיו החדשות?
3. האם צה"ל מכין את התשובות המתאימות, כך שתושג המטרה העליונה לפי תורת הבטחון של ישראל:
הרתעה, התראה, הכרעה.

התפיסה שמציג עימאד פארס, מפקד האוגדה, מדאיגה מאד.

מה פירוש "מי שינסה לצוד רקטות, ייכשל"?
ואיך הוא מצפה לפגוע בלוחמי חיזבאללה אם אלו יחכו לו מחופרים בשטחים עירוניים?

לדעתי, צה"ל חייב להפסיק את ירי הרקטות מלבנון תוך יומיים שלושה על ידי הצעדים הבאים:
א. גירוש האוכלוסיה.
ב. הפעלת אש מאסיבית בכל לבנון כולל מטרות תשתית. מהאוויר ומהיבשה.
ג. השמדה מהאוויר של מרבית הבתים והבניינים החשודים כקיני מחבלים.
ד. פלישה קרקעית בכוח ענק לחיסול קיני ההתנגדות האחרונים, תוך הפעלת אש מאסיבית לחיפוי, בדיוק לפי התו"ל שהודגם בעופרת יצוקה, שעיקרו: "יבכו אלף אמהות שיעיות, ולא תבכה אמא יהודיה אחת".

למה זה מדאיג? לא ניתן לעבור שיח שיח ולחפש בכל אחד מהם קטיושה קטנה שמחוברת בטיימר (לא הרקטות ארוכות הטווח וכבדות המשקל, אלא אותם גראדים קטנים). אז לצוד במובן של לחפש שיח שיח- לא רלוונטי. להפציץ במצרר, להבעיר סבך, וכאלו- זה כן.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

זה מדאיג משום שההצדקה היחידה לקיומו של צבא ההגנה לישראל- היא הגנה על שלום אזרחי ישראל מפני התקפות אלימות מאורגנות של גורמים לא ישראליים. אם מפקד אוגדה בצבא מנסה לשכנע כי יש להשלים עם ספיגת רקטות ופגיעתן, הרי שכוונתו ותפישתו שגויות באופן הנורא ביותר.

אם מצד שני מציג מפקד האוגדה שיקול צבאי- אין בכוונתו לנסות לאתר ולרדוף אחרי כל משגר ורקטה אלא לעשות פעולות צבאיות אחרות שיבטלו את השיגורים והפגיעות באזרחינו- אז אני הראשון להחזיק לו אצבעות ולעודדו במלאכתו.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

יפה, לזה התכוונתי.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

מצד שני הוא אמר נכון אין שום היגיון ללכת ולרדוף אחרי כל משגר כי אז אתה מאבד את היתרון הטקטי שלך..אתה לעולם לא תהיה מהיר יותר מהמשגרים הזמינות של הרקטות והמשגרים היא רבה מאוד הם מכירים את השטח והיוזמה בידיים שלהם אין טעם לרדוף אחרי כל משגר כן יש טעם לנקות שטחים שלמים ולדחוף אותם לעשות שגיאות לגבות מהם מחיר יקר זה שתירה טיל על חוליית משגרים אז או קיי יהיו כמה הלוויות ואולי יפגע להם קצת המורל בזה לא מכריעים מלחמה..זה שתפיל להם מרכזי שליטה ותכבוש אזורים שחיונים בתפיסת הקרב שלהם זה כבר משהו אחר לגמרי זה הרס תשתית שהם בנו והשקיעו בה המון המון כסף ומחשבה....ושלא ימצא להם תחליף זמין ופשוט כ"כ..

ופה הייתה הטעות שלנו עד היום ניסינו לרדוף אחרי צללים...

שביחסי הכוחות שהיו-אירגון טרור חזק ככל שיהיה מול הצבא הכי חזק במזרח התיכון התוצאות בשטח היו צריכות להיות חד משמעיות וללא עוררים כמו שקרה בעזה...בעזה למרות הדיבורים על ניצחון אלוהי וכ"ו בשטח קווי ההגנה של החמאס קרסו כמו מגדל קלפים...האיומים למאות הרוגים הפכו אותם לבדיחה במקרה של חיזבאללה בתודעה לפחות הם ניצחו...
הראיה לכך ד"א היא דווקא הכתבה הזאת..אף אחד לא ירשום כתבה שהכותרת שלה "בעופרת יצוקה ניצחנו" כי זה משהו שהוא ברור אין בזה משום חידוש מצד שני גם הדיבורים של חיזבאללה על ניצחון אלוהי רחוקים מהמציאות תכ'לס מה שהיה שם זה "החלפת כאפות" הדדית ששתי הצדדים כנראה הפסידו ממנה...ולא ניצלו את מלוא הכוח שהיה ברשותם

שלא ישמע לא נכון אני לרגע לא מזלזל בהישגי צה"ל אבל זה שיש שקט..אולי זה השקט שלפני הסערה אני זוכר שלפני כמה שנים מישהו בפורום הזה כתב לי שהנסיגה מלבנון היה צעד אסטרטגי ממעלה ראשונה וחסך חיי אדם רבים.. כולנו יודעים שאת מחיר הנסיגה שילמנו וממשיכים לשלם... להגיד אם זה היה ניצחון או הפסד אפשר אולי להגיד אחרי 10 שנים גם לא בטוח...עדיין לא עבר מספיק זמן כדי לקבוע אם תוצאות המלחמה היו כ"כ טובות מבחינתנו...

מה שכן אפשר להגיד שתוצאות המלחמה חסכו חיי אדם רבים בעזה זה בוודאות אפשר להגיד.

הוציא לי את המילים מן ה...תגובות במהלך עופרת יצוקה:http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%EF#post3199081

I like my islamist extremist like my roasted chicken... dead and fried to the bones

גם לי, גם לי בבקשה תקנו את שגיאות הכתיב