תנו לי לצאת מהכלא הזה!

אינני עומד בכאב הנצחי הזה יותר!
אני יכול כמעט ולהרגיש את זה מזדחל על עורי,
מחפש בי נקודות חולשה בהם יוכל לחדור פנימה!
לאכול אותי, להרוג אותי מבלי שאוכל למות!
למנוע ממני לנשום,בלי שאוכל להיחנק.
לתת לי להרגיש את הרגש הזה רגע לפני שמתים,
ושאמשיך להרגיש אותו כל חיי!
לגרום לי למות בכל נשימה
ולהיוולד מחדש בכאב וסבל בכל נשיפה.
אלוהים!!!
אני נלחם יום יום בדמעות של עצמי
ולעולם...לא אצליח לטבוע

www.Antony-Phoenix.com

קטע מעניין, אדלג על מילים כי אני קצת עייף אבל בעיקר יש לי הצעה בשבילך:

תקרא את הקטע כמו שכתבתה ואז תקרא אותו ואת השורה הראשונה תקרא בסוף.

ותגיד מה נראה לך יותר טוב.

לילה טוב, הלכתי לישון או משהו כזה

בגדול- קטע טוב, שמזכיר לי במקצת את העונש של פרומיתיאוס (העניין של להרוג בלי למות). אולם יש לי בעיה עם הנימה: כל הקטע הוא בנימה של צעקה, מה שבהתחלה הוא טוב, אך אחרי כמה משפטים הוא משעמם. אם תוכל לפתוח בצעקה, להמשיך במין נימה אדישה ועייפה ואז לסגור שוב בצעקה (נאמר חזרה על השורה הראשונה) הקטע יהפך להרבה יותר עוצמתי.