זוכרת שבאנו אחרי שהחתול הקודם מצא את מותו באופן הכי פתאומי שיש?
זוכרת את החתול המפוחד שנמלט לקצה הכלוב כשבאנו לאמץ אותו?

הנה הוא, הפושקין במלוא הדרו. פשוט עילוי.

אין לי ספק שנעשתה פה החלטה טובה לתת לכם את פושקין.

הוא מדהים, נראה כאילו הוא מבין שהגיע הביתה.
כל הכבוד

הוא אחד הדברים המצחיקים שנבראו לדעתי.
יש לו גינונים הזויים, הוא כולו חריג
קודם כל, הוא גבוה יחסית לחתולים אחרים, הרגליים שלו ארוכות ומוסיפות לו סנטימטר שניים. מעבר לזה, יש לו חיבה לגלילי נייר טואלט ונייר סופג, כפי שרואים בתמונה.
בימים חמים הוא נוהג לפרוש את עצמו על הרצפה, כולל רגליים אחוריות, לקבלת מקס' שטח מגע עם הרצפה הקרירה..
יש לו ולאמא שלי "שעת הנקה" כל בוקר, בה הוא מוצץ את קצה החלוק שלה ומתענג

ו- יציאת היציאות, הוא רוקד!
על כל פינה שהוא עובר, הוא מבצע מן "דילוג" כזה הלוך וחזור, כשכולו מרוצה מעצמו אין קץ!

אני אשתדל להביא עוד קצת תמונות שלו. באמת שאין עליו.