17-06-2009, 08:13
|
|
|
חבר מתאריך: 15.10.04
הודעות: 1,404
|
|
"המשאית הזאת היתה פעם האוטובוס של הפועלים הערביים מעזה, שהיה אמור להיות בשימוש הצוות של שחר, רק שהם היו קוקסינלים אז זה עבר לצוות של מיכה ובסוף בכלל לא היה אישור של 159 אז העבירו את זה לטרנר כדי שידמה משאית שגוררת טילי הוק רק שמחוסר טיפול הם נרקבו ונשארה רק המשאית.
זה הקשר לצבא ובטחון.
פניה למנהלים -
לאשכול הזה יש את כל הפוטנציאל להפוך לאשכול הזוי, לא מחובר לשום דבר - בטח ובטח שלא לצבא ובטחון או לעצמו.
אבקש בכל לשון של בקשה לא לנעול! בימים לא פשוטים אלו מגיע לכל אחד ואחת מאיתנו האתנחתה הקומית היומית.
לדעתי נוכל לקבל אותה מאשכול זה.
מה גם שנוכל לראות כמה החבר'ה בפורום יצירתיים....
"
ותודה לסרפד על הפתיחות וההבנה
_____________________________________
"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח
|