22-05-2009, 05:29
|
 |
מומחה ללוחמת חי"ר, סיור וצליפה
|
|
חבר מתאריך: 06.12.04
הודעות: 21,060
|
|
"בזמני" היתה אימרה בצבא: "קשרים, פז"מ וקסם אישי". הדברים האלה תופסים באזרחות בזה סדר החשיבות.
קשרים יש בכל העולם, קל וחומר במדינה קטנה כמו ישראל.
אם אני (לדוגמה) בוגר אוניברסיטה X ואני מנהל בחברה A. מגיע אלי בחור שגם הוא למד באוניברסיטה הזו - אז אני מרים טלפון למישהו שאני עדיין מכיר משם ושואל, "תגיד, אתה מכיר את ז'וז'ו?, סיים כרגע לימודי <שקר כלשהו>. איך הוא? בנאדם רציני?"
כשאני חיפשתי דוקטורט, המנחה שלי לא הכיר מספיק את האוניברסיטה העברית בשביל לדעת אם זה "טוב" או "לא טוב". הוא כן הכיר את המנחה הקודם שלי, וקיבל אותי במדיה רבה על סמך המוניטין שלו (מה לעשות, עדיין אין לי מאמר ב Nature, אינשאללה). כשאתה מכיר אנשים שמכירים, הרבה יותר קל להתקדם כי המלצות אישיות יקחו כל ציון. זה קריטי בעיקר בהתחלה, כשעדיין אין לך הישגים משמעותיים להציג.
_____________________________________
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics
"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.
Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht
I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -
|
ראשי
צ'אט
)
מצב כלאיים
