"משטרת ניו יורק בוחנת סוגי טכנולוגיה עתידית שיאפשרו לשוטרים לזהות מרחוק את האקדחים אחד של עמיתו. זאת, על מנת למנוע מצבים של ירי כוחותינו על כוחותינו, שהובילה בשבוע שעבר למוות בעיר.

נציב המשטרה ריימונד קלי ביקש מהמעגל הקרוב אליו להרכיב רשימה של יוזמות בקרב המחלקות במשטרה, שיסייעו למנוע עימותים בין שוטרים. עומאר ג'יי אדוארדס, שוטר בן 25, מת ב-28 במאי בעת מרדף אחרי חשוד בפריצה. אדוארדס לא היה לבוש במדים מאחר שבדיוק סיים לעבוד. הוא נורה על ידי בלשים שהיו במקום.

מהמשטרה נמסר כי היא בקשר עם המעבדה הלאומית בריצ'לנד, וושינגטון, אחת המעבדות של משרד האנרגיה האמריקני, לגבי אפשרות לפתח טכנולוגיה עבורה שתמנע תקריות כאלה. זאת במקביל לפתרונות של רענון הנהלים.

אחד הרעיונות מאפשר להשתמש בתדרי רדיו על מנת ששוטרים יוכלו לדעת את המיקום של שוטרים אחרים ברחבי העיר. על פי רעיון אחר, לכל אקדח תהיה


תווית זיהוי שתוכל להיות בקשר עם תוויות אחרות. כאשר כלי נשק יישלף על ידי שוטר, הוא יאותת באמצעות קרן אינפרא-אדום לאקדח של השוטר ממולו.

המחקר עדיין ראשוני, על פי ג'ף הארווי, דובר של המעבדה. הוא ציין כי חלק מהרעיונות כמו שידור באמצעות תדרי רדיו לא בהכרח יעבוד. "ניפגש בשבוע הבא בדיונים. נשוחח על רעיונות, יכולות ומגבלות. 'למה זה לא יעבוד' כנראה יהיה חלק מהשיחה", לדבריו."

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3727366,00.html


הכתבה נשמעת מעניינת, אבל מעבדות הפיתוח מאוד סקפטיות לגבי ההצלחה של הפרוייקט. מעניין לדעת האם יוכל להיות שימוש דומה גם בנשקים צבאיים.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

אני זוכר שאחרי "עופרת יצוקה" הופיעה כתבה שטענה כי החמאסניקים לא מצליחים לירות על המטוסים שלנו איזה טיל [לא זוכר איזה] כי הם מקבלים הודעה שהמטוס הוא עמית.

ד"א בקשר למערכת נשמע מעניין אם כי יכול להיות בעייתי מאוד למשל כשיורד גשם\סופות חול \ערפל כבד\החזר קרניים ממראות זכוכיות וכ"ו...

אני מתאר לעצמי מתקן דומה עקרונית לנשק של מטווח- סימלטור (או אקדח של משחקי וידאו): מצלמה במקביל לקנה, שמתריעה על קרינה מאופננת מהמטרה. נדרש גם מקור קרינה מאופנן ב-"מטרה".

הבעיות המיידיות הן:
א. עבריין יכול לבנות בקלות מתקן ברמת תיחכום של גלאי נפח שיתריע בכל פעם שאקדח משטרתי יישלף באזור.
ב. הפרעה לאר"ל (מצד שני, זה גם סימן חזותי לכוחותינו)
ג. שוטרים עדיין יצטרכו להיזהר מירי על שוטר שהנשק שלו לא בקו ראיה/ מנגנון תקול/ סוללה נגמרה.

בסה"כ- הפיתרון המקובל בארץ של סימון חזותי ע"ג הנשק לא רע.

השאלה החשובה במקרה דו"צ היא מה גרם ליורה לחשוב שהוא יורה על מטרה לגיטימית.
הרי אמצעי זיהוי עמית-טורף שיופצו באופן נרחב יזלגו גם לגורמים עוינים- פליליים או פח"ע- לא משנה. מכאן שתמיד על היורה מוטלת האחריות להחליט שכעת ישנה מטרה מופללת.
לא יכול להיות שהיורה יגיד בעתיד "הנצנץ נדלק באור ירוק, אז יריתי", אין דבר כזה והאחריות לנטילת חיי אדם בצד השומר חוק לא יכולה להיות מועברת למערכת בגודל של אגודל וחצי.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

מה שלא היה כתוב כאן, וכן פורסם זה שהשוטר שנורה היה שחור, ללא מדים.
והשוטר שירה היה לבן.
ואת זה שום טכנולוגיה לא תשנה. אבל זה לא שייך לצו"ב.
זה שייך לפורום מוסר ובני אנוש.

אתה חושב שיש קשר? השוטר (השחור) רץ ברחוב ללא אמצעי זיהוי ועם נשק ביד.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

זה כמעט אוטומטי שם לחשוב ששחור עם אקדח ביד הוא עבריין ולא שוטר.
זה מושרש טוב טוב במוח של כל שוטר.
[אולי גם אצל שוטר שחור..לך תדע].

וממתי זה עילה לירי קטלני?
נכון שזה לא נכון לנתח ולתחקר על בסיס תמונת מצב חלקית ומעוותת, אבל לצורך הדיון-
שמעת קולות ירי ברחוב, ירדת מהבית למטה עם הנשק מהמילואים, ראית אדם רץ עם נשק בידו אך לא יורה-
האם מוצדק שתבצע ירי קטלני?
האם הגיוני לצפות שתשהה במעט את התגובה לצורך איסוף מידע? למשל- צעקה לאדם מהרחוב- "מה קורה כאן?"
או אפילו משהו יותר מורכב.
חשוב על כך. כל נושא נשק שיעשה בו שימוש יעמוד אחר כך למבחן ואולי אף משפט. כדוגמה מקרה הפיגוע בכפר סבא בו חלק משמעותי מפצועי הירי נפגעו מירי כוחות הבטחון.

אני חסיד גדול של ירי קטלני על כל מי שהרוויח את זה ביושר, אך אין לי פתרון קסם לגבי איך מבדילים בהרף עין בין המחבל (על אזרחי, יורה בסביבה אזרחית) לבין האזרח הטוב (לבוש אזרחי, נושא נשק, מנסה להפעילו מתוך כוונה להרוג המחבל) או איש שירותי הבטחון בלבוש אזרחי (נראה בול כמו האזרח הטוב).
וזה לפני שנכנסנו להתמודדות מול מחבל נושא M16 לבוש מדי צה"ל גנובים עם כיתוב צ.ה.ל. מעל כיס החזה.

מי שיש לו פתרון קסם כזה, הייתי מעדיף שישלח לי לפרטי!

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

יש הבדל בין איש מילואים לבין שוטר האמון על אכיפת החוק.
זה לא היה קורה אם לבחור שרץ היה כובע בכיס לשליפה מהירה, אולי לשים את התג על שרשרת, וכו'.

ענייו של ניהול סיכונים בתנאי אי ודאות- אם זה מחבל/פושע ואתה לא יורה בו- ימותו מספר אזרחים. אם זה אדם תמים/שוטר ללא סימני זיהוי- אז במקרה הכי גרוע הרגת בנאדם אחד. זה נשמע קר ונוראי אבל מבחינת תוחלת התועלת- אתה צריך לירות.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

זה עלול להתפרש כאיום עליהם

ולמרות שבסרטים האמריקאיים (גם מהיום) אוהבים להציג את השוטר כמין בחור קשוח, ולפימם קצת מושחת, שיורה ברעים כמו בקרטונים במטווח - לא כך המציאות. לא קל "לצאת נקי" מאירוע ירי שהסתיים בהריגה, והרבה שוטרים כלל לא רוצים "על המצפון" לשארית החיים הריגה, ולא משנה שלי מי (הרבה אמריקאים נוצרים מאמינים מאוד בציווי הנוצרי להמנע מהרג).

לא מעט שוטרים נמנעו מלירות בחשודים - שלפי כל הכללים חלו עליהן כל הסיבות לחטוף כדור - פשוט כי העדיפו לא לעשות את זה: בהרבה מקרים גם כאשר אלה אחזו בנשק. בנגוד למה שמראים בסרטים, במציאות - שגם היא הרבה פעמים מגובה בסרטים - אפשר לראות שבהרבה מקרים לא נורו חשודים חמושים שהיו ידועים כמסוכנים. למען האמת אני זוכר לפחות מקרה אחד, שתועד בסרט תעודה באחד מערוצי המדע, שבו שוטר נורה בידי חשוד חמוש, ולאחר שהשוטר ניסה לשכנע אותו להכנע בעודו אוחז בארקח, למרות שהשוטר היה הראשון ששלף. השוטר נפטר מפצעיו.

.

לאורך תקופה ארוכה של שנים שהייתי בניו יורק, לשוטרים תמיד היתה אצבע חמה על ההדק.
זה כלל ירי מסיבי לתוך דירות, מארבים לסוחרי סמים בפרברים שהסתיימו בריסוס חצי שכונה בכדורים ועוד.
למדתי שם להתנהג יפה מאוד לשוטר ברחוב או בתחנה. [האמת שגם לכבאים, ואפילו יותר, בעיקר בנסיון לסרב כניסה לכבאים לתוך בניין/משרד - הם שולפים גרזנים וקרדומים ומתחילים להרוס את הקיר של דלת הכניסה ].
הנוצרים שעלים מדבר גלש - אולי בדרום, אבל שם הסטייטטרופר או השריף מוצא ואתך בכניסה לעיירה ומלווה אותך יפה החוצה. לפחות בטקסס היו חוקים מאוד מקלים על פתיחה באש בעיקר אם דובר בהסגת גבול, כניסה לדירה וכד'. [אפילו אני זוכר שאמרו שם שאם ירית באדם בחצר הבית גלגל אותו לכיוון הכניסה לדלת כמה שיותר - זה יקל עליהם לסגור את התיק].

ולא צריך להיות פונדמנטליסט בשביל לחשוב כמו שאני מספר (מהיכרות אישית): מספיק להיות "מייק קוואלסקי", בלש ב NYPD ונכד למהגרים פולנים, שאולי לא אוהב פושעים מסוממים, אבל גם חונך מילדות שרק אלוהים לוקח נשמות. ולא - זה לא משהו שאפשר "לעלות עליו" בשיחות חולין.

בארה"מ - כל שכן בניו יורק - כבר לא מעט שנים ששוטרים לא יורים כ"כ הרבה: כל כדור שהחטיא, ממשיך לאנשהו, וכל שריטה שהוא גורם זה כאב ראש אדיר למחלקת יחסי הציבור של המשטרה, שלא לדבר על המחלקה המשפטית. גם על כל "קראק הד" שנורה יש כל מיני תואמי לאה צמל (ואפילו הרבה פעמים יהודים כמוה) שהופכים את העולם: פעם כששני פושעים נורו למוות אלו לא היו חדשות: היום כן.

העולם השתנה ורוב האנשים כבר לא רואים הכל כ"רעים וטובים". ושוטרים כמו ברוס ויליס יש בעיקר בקולנוע.

.

ייתכן. ייתכן שהדברים השתנו משנות ה - 80.
ואולי הייתי במקומות אחרים?
בכל מקרה המידע שלי לא נסמך על סדרות בטלויזיה.

לא הייתי בארה"ב בשנות ה-80, ואפילו לא ברוב שנות ה-90, אבל מי שחי שם נשבע שזה הבדל שמיים וארץ עבור מקומות כמו מיאמי, ניו יורק ובמידה רבה גם לוס אנג'לס. אני מכיר גם כמה וכמה אמריקאים פלספנים שמאוד מתרעמים על האופן שבו הוליווד "עושה קופה" ממכירת תדמית אלימה של המציאות האמריקאית הפלילית, בעוד שהם טוענים בתוקף כי מזה זמן רב שהיא אינה כזאת. למען האמת שמעתי כמה וכמה פעמים אמריקאים מן השורה טוענים כי המשטרה "רכה" מדי בדרך הטיפול בפושעים, ואפילו הערות כמו "אנחנו לא יודעים לטפל בפושעים כמוכם הישראלים", הערות שמתבססות גם על המוניטין המופרז של הישראלים כמי ש"לא דופקים חשבון" וגם מן העובדה שאלו אנשים שהתארחו כאן וחושבים שהבטחון היחסי ברחוב הוא משום שהמשטרה מטפלת בפשע ביד ברזל.

.

אז ככה. יצא לי לא רק לגור אלא גם לעבוד איתם. גם בתחנה [precent ] גם עם רשויות אחרות וגם מול כבאים [כפי שאמרתי לך הכי מפחידים והכי מהירים להתרגז אם לא עושים מה שהם אומרים - הכל אגב מגובה בחוק כנראה מזמן שהבנינים היו מעץ ונשרפו מהר] - בכל מקרה המשטרה 'שם' נ"י טקסס, לוס אנג'לס [אגב שם ראיתי את הקשוחים ביותר במסגרת אולימפידת לוס אנג'לס] וכמובן סטייט פוליס בכל המדינות - אין מה להשוות עם ישראל לרבות הכבוד שרוכש האזרח לשוטר שם.
במקום שבו בפעם השלישית את מקבל מאסר עולם - אין מה להתבכיין על יד 'רכה'.
בכל מקרה זכורים לי מקרים רבים של שימוש בנשק חם [והרבה שלא לצורך] מה קורה היום..לא יודע.

ובעיקר הכניסה של המצלמה לכל חור, ובידי כל עובר אורח, שפתאום שלה ישר למהדורות החדשות תיעוד "אמיתי" של התנהלות אירועים המערבים אלימות משטרתית ופתאום האזרח ראה מול העיניים שהמציאות קצת שונה ממה שהוא מדמיין כמקרה ברור של "שחור ולבן".

היה להם אירוע רודני קינג
היה להם את השוטר ההוא מ LA ששנים חיסל פושעים, הפליל חברי כנופיה בעבירות סמים כבדות, גנב ראיות מהמשטרה ושדד פושעים (אני חושב שעליו, באופן רופף, מבוססת הדמות הראשית ב"יום אימונים מסוכן"
הייתה להם איזו אשה (לבנה) שתויה לגמרי שנורתה מול המצלמה (למוות) בידי שוטרים אחרי שמהזווית שלהם היה נראה שהיא שולפת נשק

אחרי כל המקרים האלה - ובשימון עמוק ומתמשך של ארגונים חברתיים שמביעים חוסר אמון בסיסי ברשויות החוק החמושות - האמון של הציבור במשטרה נשחק מאוד: זה לא מגיע לבוז המוחלט שיש כאן, אבל מצד שני האמריקאים גם אינם נרגנים וממהרים להסיק מסקנות כמו הישראלים.

יש לי חברים בפלורידה שעם כל תיעובם את הפושעים הם מביאים פקפוק גדול במשטרה: זה אחרי שנים שהתקשורת חגגה על מקרים מדהימים של אוזלת יד מצד שוטרים (החזירו ילד שפדופיל חטף אותו, היישר לפדופיל אחרי שזה ברח, וכו') שלא לדבר על שחיתות בקנה מידה עצום שחגגה בשנות ה-80. נכון שאתה, ישראלי הגון ו"לבן", היית בצד הנכון, אבל הרבה אמריקאים מהוגנים ממוצא היספאני, לדוגמא, זוכרים שבילדותם בשנות ה-80 היו שוטרים שהתנהגו כפושעים לכל דבר בשכונות שלהם ב LA. וכשאלה גדלים, מסיימים אוניברסיטה בהתציינות, הם כבר לא כ"כ מאמינים בממסד המשטרתי, והאחרון חייב להתחשב בדעתם.

.

אינך יודע מה היה תפקידו.
ייתכן מאוד שאסור היה לו להחזיק כל סמל או כובע שדווקא ישייך אותו למשטרה.
ובכל מקרה האצבע הרבה יותר חמה על ההדק כשמדובר באדם שחור לפני הקנה ובתוך הכוונת וזה כבר שנים כך בארה"ב.
כשאדם מסתובב עם אקדח ביד זו עדיין לו עילה לפתוח מייד באש. [זה ל odedy ]

יכול להיות באמת שהוא היה סמוי ולכן לא היה עליו תג זיהוי. אבל אם נהיה קצת ציניים, במידה ואין לו תג זיהוי משטרתי, איך הוא בדיוק יכול לעצור אחרים? ואיך יוכיח שמותר לו לשאת אקדח?

בבקשה:
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3723233,00.html

"השוטר השחור סיים משמרת וראה אדם מחטט במכוניתו, הוא שלף אקדח ופתח במרדף. שוטרים בניידת לא מסומנת שעברה במקום, ליד הארלם, הבחינו בנעשה והצטרפו למרדף, במהלכו ירה אחד מהם והרג את עמיתו".

לא ידעתי ששוטרים על מדים לוקחים את הנשק הביתה. גם בישראל?

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

לשאלתך - כן. [רק שאני לא בטוח לגבי נשיאת נשק פרטי בעבודה - מבחינת ביטוח וכד'].
בארה"ב השוטר רוכש את הנשק והוא שלו לתמיד. הרישיון הינו רשיון נשיאה [ carry ] והשוטר נע עם נשקו לכל מקום גם כשהוא לא במשמרת.

לאיש קבע עם נשק ביד, ולא חשוב כאן אם זה בגלל שהוא מפחד מוועדת חקירה או בגלל ששולחיו (דהיינו הציבור האמריקאי) אינם מקבלים עוד בהבנה הפעלת אלימות בלתי הפיכה על ה"בד גייז".

בתסריטים הנפוצים של שימוש בנשק חם בידי שוטרים בערים האמריקאיות הגדולות (להבדיל מאזורים פחות עירוניים שם המציאות שונה) אמצעי הבטיחות למניעת "דו"צים" נמצא - כמו שאומרת הקלישאה החצי נכונה של חובבי הנשק - "בין האזניים", ולא באיזה שבב אלקטרוני.

למעשה הדרך היחידה להמנע מדו"צים בערים שבהן ישנו פשע אלים, הוא לעשות מה שקורה באנגליה שם ישנה בקרה קפדנית על מידת נשיאת הנשק בידי שוטרים, כמו גם שאלה אינם נושאים את נשקם (אם יש להם בכלל) מעבר לשעות הפעילות. היחס לכלי נשק חם אינו כאל "כף יד שלישית" של השוטר, אלא כאל אביזר מיוחד שבמיוחדים וכזה שהשימוש בו (או שליפתו) היא רק במקרים קיצוניים.

אין לי את הנתונים לבדוק מי צודק "יותר" במידת תגובתו למציאות הקיימת (עולם הפשע האנגלי שונה מאוד בניואנסים שלו מזה האמריקאי) אבל ברור שבשתי המדינות דוברות האנגלית הללו מיושמות שתי קצוות די רחוקות של אסכולת השימוש בכוח קטלני כחלק מעבודת השיטור.

.

החבר'ה של דוצדבן יעזרו בזה מאוד..

"per ardua ad astra"- בדרך הייסורים אל השחקים

"אנחנו תמיד נהיה בתוככם , אבל אף פעם לא נהיה חלק מכם..!"

באמת תגובה ראויה, בוגרת ומכבדת את מי שכתב אותה.
יופי.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'