חג שמח לכולם
1. ברצוני לדעת (באופן כללי) כיצד מחשבים את נפחו (שטח + עובי) של גוף קרור(שטוח) לרכיבי הספק (טרנ',מייצבי מתח,דיודות במארז בורג,וכ"ב).
2. מקרה פרטי: נתון מייצב מתח LM7812 ,עליו נופל הספק של 3W ,יש ברשותי לוח נחושת בעובי 1.5 מ"מ, ושאלתי היא: כיצד יש לחשב את גודלו המינימלי הדרוש למייצב?
כמו כן באלו נתונים (מדף הנתונים של הרכיב) יש להתחשב?
מהיא התנגדות טרמית?
ומדוע היא מבוטאת ב: מעלות ל ווט ?
3. מהוא ההספק המקסימלי עבורו אין צורך בגוף קרור למייצב הנ"ל - כלומר,גוף הקרור המובנה ברכיב מספיק בכדי לפזר את החום המתפתח מהספק זה.

כל האמור לעיל,הנו עבור טמפרטורת החדר (25 מעלות סלציוס) - במידה וטמפרטורת החדר עולה ל 35 מעלות,מה משתנה בחישובי גוף הקרור?

תודה מראש לכל המשיבים!

1. חישובי הספק/טמפרטורה דומים לחישובי מתח/זרם (חוק אוהם), כאשר המתח (וולט) הופך לטמפרטורה (מעלות), הזרם (אמפר) הופך להספק (וואט), וההתנגדות (אוהם) להתנגדות טרמית (מעלות לוואט).
לטמפרטורת הסביבה מתיחסים כמקור מתח, שאליו מחוברים בטור כמה נגדים: נגד ראשון (התנגדות טרמית בין מפזר החום לאויר), נגד שני (התנגדות טרמית בין הרכיב למפזר החום) ונגד שלישי (התנגדות טרמית בין הסיליקון לגוף הרכיב).
מכאן, טמפרטורת הסיליקון תהיה: טמפ. הסביבה ועוד ההספק כפול סכום ההתנגדויות.
2. ההתנגדות הטרמית של לוח מתכת (בין הלוח לאויר) תלויה בהרבה גורמים כגון: מהירות האויר על הלוח, אופן ההתקנה שלו (אופקי/אנכי), אופן הזרמת החום לתוכו (נקודתי או רב נקודתי) ועוד.
3. כדי לדעת מה ההספק המירבי ללא מפזר חום, אתה צריך לקבוע את טמפ. הסביבה המירבית שצריך לעבוד בה, את טמפ. הסיליקון המירבית שמותרת ולדעת מה ההתנגדות הטרמית שבין הסיליקון לגוף הרכיב, ובין גוף הרכיב לאויר.

Elim

תודה!
אודה לך מאוד אם תוכל להביא דוגמה להדגמת החישובים באופן מעשי (רצוי עם שרטוט מערכת ההתנגדויות הטרמיות).
עבור גוף קרור עשוי לוח נחושת או פח מגולוון(בעובי כל שהוא) המותקן אופקית,באויר עומד,עם הזרמת חום נקודתית.
תודה.

ראה ב:
http://sound.westhost.com/heatsinks.htm#3
ותוכל להעזר גם ב:
http://www.daycounter.com/Calculato...alculator.phtml

Elim

אסתפק בזה.
תודה רבה לך!

אודה לך מאוד אם תראה לי הדרך כיצד לחשב את טמפ' מארז הרכיב.
תודה מראש!

Tsi= Ta + Pd (Rjc + Rja) = 35 + 3 (10 + 92) = 341

להספק 3W אתה חייב מפזר חום. ב 0.5W עוד אפשר בלי (טמפרטורת סיליקון של 86 מעלות).

לחישוב טמפרטורת ה CASE אתה צריך: Tcase = Ta + Pd * Tca, כלומר 311 מעלות.

עריכה: בקשר ל 341 מעלות - כמובן שהרכיב ישרף, או שתופעל ההגנה הטרמית (אם יש לו). באופן עקרוני, הסיליקון יעבוד עד טמפרטורה של כ 130 - 150 מעלות. מעבר לזה הסיליקון יהרס.

Elim

שים לב שיש לי טעות: אם אתה לא משתמש במפזר חום, צריך להשתמש רק בנתון Rja. אם אתה משתמש במפזר חום, צריך להשתמש ב Rjc, ואליו להוסיף את Rca של מפזר החום.
לקיזוז הטעות, תוריד 30 מעלות.
בכל מקרה, מה שחשוב זו טמפרטורת הצומת ולא טמפרטורת ה CASE.

Elim

תודה!
אני מתנצל על כסילותי הרבה בתחום!
1. לא הבנתי היכן הטעות? האם בחישוב Tsi או ב Tcase ?
2. האם להחסיר 30 מעלות מ 311 ?
3. האם Rca היא ההתנגדות הטרמית של מפזר החום?
4. לגבי איזה נוסחה מתיחס התיקון? Tsi או Tcase ?
וסליחה על הטרחה!

למיצב יש שני נתונים:
Rjc - התנגדות טרמית בין הצומת ל CASE, בהנחה שתשתמש במפזר חום (ואז צריך להוסיף את ההתנגדות הטרמית שבין מפזר החום לסביבה).
Rja - התנגדות טרמית בין הצומת לסביבה, אם אתה לא משתמש במפזר חום.
הטעות - בחישוב חיברתי את שתי ההתנגדויות ולמעשה צריך להשתמש רק ב Rja.
בנוסף, כדי לחשב את טמפרטורת ה CASE (ושוב - מה שחשוב זו טמפרטורת הצומת), צריך לחשב את טמפרטורת הצומת ולהחסיר ממנה את מכפלת ההספק ב Rjc.
Rca - ההתנגדות הטרמית שבין מפזר החום לסביבה.

Elim

תודה!
להתנגדות הטרמית של מפזר החום - Thermal resistance of heatsink ,(כל יצרן של מפזרי חום מסחריים מפרסם אותו בדף הנתונים שלו), אין משמעות? או ש Rca מייצג אותו?

בחישובים שלי, Rca היא ההתנגדות הטרמית שבין גוף המפזר לסביבה.
שים לב שהיצרנים לרוב מפרסמים שני נתונים (בד"כ בגרפים): האחד - כאשר אין זרימה מאולצת של אויר - מראה את ההפרש בין טמפרטורת המפזר לטמפרטורת הסביבה כפונקציה של ההספק (חלוקה של הפרש הטמפרטורה בהספק תיתן את ההתנגדות הטרמית). השני - כאשר יש זרימה מאולצת של אויר - מראה את ההתנגדות הטרמית כפונקציה של מהירות האויר (וכמובן שההתנגדות יורדת ככל שמהירות האויר גדלה).

Elim

תודה רבה!
יש לי עוד אי הבנה בנושא (חוסר התאמה בתוצאות החישוב לפי הנוסחה שלך, לבין תוצאות החישוב בדף AN646 של נשיונל סמיקונדקטורס).
עבורה אפתח אשכול חדש,לאחר שארכז את החומר בצורה תמציתית.
ושוב תודה לך!