11-05-2009, 01:20
|
|
|
|
חבר מתאריך: 24.09.06
הודעות: 2,225
|
|
לא כל כך ברורה לי הביקורת על בנימין נתניהו באשכול הזה.
נתחיל מזה שעוד מוקדם מידי בכלל לשפוט. נתניהו נאלץ להתמודד עם תוצאות בחירות גרועות גם למפסידים וגם למנצחים וכפועל יוצא מכך עם מו"מ קואליציוני קשה ביותר.
עמדתה (המוצדקת לדעתי) של ציפי ליבני שפחות או יותר שללה על הסף הליכה לקואליציה בראשות הליכוד גרמה לכך שמו"מ קשה עם ליברמן היה בילתי נימנע (עניין נוסף שנתניהו ספג עליו אש פה בפורום, לדעתי בהצדקה חלקית מאוד).
נוסיף לכך את האיום האירני והתעסקות עם ממשל אמריקני חדש שעדיין לא ברורה דרכו אבל כבר ברור מאוד שזו לא תהיה נוחה לישראל ובמיוחד לא לממשלה ימנית ומובן שעדיין לא היה לו לנתניהו הזמן לגבש וליישם מדיניות ברורה בתכומים אחרים.
ניראה שלנתניהו יש מזל רע במיוחד עם התזמונים שלו לראשות הממשלה. הטענה כאילו נתניהו זכה ליחס לא הוגן מגופי התקשורת המרכזיים במדינת ישראל במהלך כהונתו הראשונה כרוה"מ, גם אם אינה מוחלטת, יש לה רגליים מוצקות מאוד על הקרקע.
ניצחון הימין ב96 היה טרגדיה ישראלית לא משום שהימין זכאי או מוכשר פחות לשלוט על הארץ (אישית מעולם לא הצבעתי ימינה מהעבודה) אלה בגלל שבנסיבות הימים ההם בחברה הישראלית זמן קצר לאחר רצח רבין נצחון הימין רק העמיק את הקרע בעם, קרע שהוא אולי האיום הגדול ביותר על עתידה של המדינה.
מבחינת השמאל היו תוצאות בחירות 96 בבחינת הגם רצחת וגם ירשת. הזעם האמיתי בשמאל הופנה כלפי מי שהיה הדמות הבולטת ביותר בימין באותם הימים, בנימין נתניהו. אם מעט מאוד קשר למציאות הפך נתניהו לדמון של השמאל, מי שהיה אחראי אם גם בעקיפין, לרצח רבין (מה שכמובן לא היה ולא ניברא) ומי שעתיד היה להרוס את איליטת השמאל ואיתה את המדינה שכידוע לכל רשומה בטאבו על שמה של מפלגת העבודה.
(במאמר מוסגר, נתניהו לא ממש סייע למעמדו הוא ותגובתו, כמו גם תגובת הימין הפכו מצב גרוע לגרוע עוד יותר.)
נתניהו הפך לאחראי אישית על כמעט כל פשלה במדינה, כולל אסון השייטת, בזיון נסיון ההתנקשות הכושל בחלאד משעל ואסון התנגשות המסוקים, כולם ב.1997 הן בפרשת השייטת והן בפרשת משעל נכתב בזמנו שפזיזות מצד רוה"מ בלקיחת החלטות ולחץ על ראשי מערכת הביטחון לבצע גרם להם לצאת בילתי מוכנים למיבצעים. מובן שנתניהו נשא באחריות הסופית כראש הממשלה אולם בסטנדרטים של המערכת הפוליטית הישראלית אף אחד לא ציפה ברצינות לתוצאות מעשיות של אחריות תיאורטית זו.
אפילו על שירותו הצבאי באחת מהמובחרות שביחידות צה"ל נמצא מי שבחר ללגלג (נכון, בניגוד לראשי הממשלה שלפניו ואחריו, יצחק רבין ואהוד ברק, לא היה נתניהו רמטכ"ל. לא זכורה לי תגובה דומה ביחס לשירותו המפואר של אהוד אולמרט למשל).
הפעם איתרע מזלו של נתניהו והוא נפל על ממשל אמריקאי שהולך ומסתמן כמימשל שיהיה קשה לישראל (מבלי להכנס עכשיו לדיון האם האמריקאים צודקים או טועים בגישתם).
הטענות כנגד מדיניותו הכלכלית של נתניהו מגוחכות עוד יותר. אין פה שום הונאה, עמדותיו בתכום הכלכלה גלויות וברורות. נתניהו הוא תאצ'ריסט ומעולם לא סטה מדרך זו.
מרגרט תאצ'ר אותה תיעבתי בשעתה היא אחד מהמודלים המוצדקים ביותר למנהיג ימני. המדובר באחת מהפוליטיקאים החכמים, המצליחים והמשפיעים ביותר במאה העשרים. כאמור, בצעירותי תיאבתי את תאצ'ר ואת כל מה שייצגה. בדיעבד בדיקה של כמעט כל מדד שניתן לכמת מיספרית הראתה שבריטניה של אחרי תאצ'ר היתה מוצלחת הרבה יותר עבור אזרחיה מבריטניה טרום תאצ'ר (למי שגדל עם בריטניה המשגשגת והשאננה של ימי בלייר קשה להבין כמה קודרת היתה המדינה בשנות השבעים).
זו כמובן לא כל התמונה והישגי כלכלת תאצ'ר נקנו במחיר כבד אותו שילמה החברה הבריטית. עדיין, לפחות עבור פוליטיקאי ימני אמיתי (חיה נדירה במקומותינו אבל נתניהו הוא כזה לדעתי) תאצ'ר היא מודל ראוי מאוד, למעשה ראוי כל כך שלטעמי היא מודל טוב יותר מרייגן.
כאמור לא הצבעתי ומן הסתם גם לעולם לא אצביע עבור נתניהו שאינו אהוד עלי כלל ועיקר אבל, לתדהמתי, הצליחו כמה אנשים באשכול הזה להוציא ממני כתב הגנה שכזה עליו. כמו שאמר הנשיא קלינטון לאחר הפיגוע בבניין הממשל הפדרלי ע"ש אלפרד פ. מוריי באולהומה סיטי בו נרצחו 168 בני אדם וניפצעו יותר מ800; "אתה לא יכול לאמר שאתה אוהב את המדינה שלך אבל שונא את הממשלה שלך".
_____________________________________
Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
