10-05-2009, 16:01
|
|
|
חבר מתאריך: 24.04.09
הודעות: 73
|
|
|
עוד לקח שצהל צריך ללמוד ממלחמת יום כיפור
ביום השלישי של המלחמה העמיסו על הסמי שלי פצצות שהיו מיועדות לטנקיסטים שלחמו בתעלה. כאשר עברתי בכמה ק"מ את אל-עריש התגלה לעיני מחזה קצת מביך. כל הכביש מאחורי אל- עריש ועד רפידים מרחק עצום היה פקק אחד גדול של כל סוגי הרכב הצבאי והציוד שאפשר להעלות על הדעת. לקח לי כמעט יום שלם להגיע לרפידים כבר בחושך. בזחילה האיטית או לעתים בעצירה הייתי צופה לעבר השמיים לבדוק אם איזה מטוס מצאי לא בא ועושה בלגן בכל השיירה. ומאחר שראיתי כי השמיים נקיים, הבניי כי המצב לא רע. וזו עוד הוכחה למה שכתבתי מקודם. המצרים ידעו שלאחר שיצלחו את התעלה צהל יסתער עליהם בחמת זעם, והם הכינו לנו את טילי הכתף כתשובה . בסופו של יום, הבאתי את הפגזים למחרת בבוקר, ישירות לטנקיסטים שהעמיסו על הטנקים, וטסו להמשיך להלחם.
כך שהמסקנה שלי, וכפי שכתבתי, שצהל היה צורך להתיש אותם ממרחק, ולא להיכנס לעימות, בכל מקרה לפחות מאחר שצהל נוכח שהם מצויידים עם הטילים, ושלא כמו במלחמות קודמות.
כמו כן איני יודע מה היו האפשרויות להביא ציוד פגזים, וחיילים לעבר התעלה, אבל הפקק של יותר ממאה ק"מ מ- אל-עריש ועד רפידים, , לא נראה סביר.או בטוח מבחינה צבאית. לו היה מגיע מטוס מצרי, כל המלחמה היתה יכולה להסתיים לא כל כך טוב בלשון המעטה... ברור שבסוף בזכות אריק שרון והצליחה שלו את התעלה , ישראל ניצחה ובגדול. ואני יכול להעיד על כך כי לאחר מכן פעם בשבוע הייתי מגיע לפאיד עם מזון, או סמיכות, או מנות קרב, ובזמן שפרקו את הסמי הייתי מטייל עם הסוס בנמל עתקה ועוד מקומות, כביכול אני בסביבות תלאביב.
|