במקור נכתב על ידי ישראל קולת
בעת ועידת סוכות תרס"ח (1907) אירע מאורע אחר, שהבליט את זרותו של בן-גוריון... בשלהי הוועידה כינס ישראל שוחט קבוצת חברים ביפו על מנת להקים את הארגון 'בר-גיורא'. הקשר האישי והרעיוני של הקבוצה למפלגת 'פועלי ציון' קוימו על-ידי יצחק בן-צבי. באופן בולט לא צורף בן-גוריון אל הקבוצה הנבחרת. יתר-על-כן, מקום הריכוז של אנשי המסדר היה בגליל. באותו זמן בקירוב עבר גם בן-גוריון לגליל, אולם הקירבה הגיאוגרפית לא קירבה אותו אל אנשי 'בר-גיורא'. לימים, בשביעי של פסח תרס"ט (כ"א בניסן – 12 באפריל 1909). הוקמה במסחה אגודת 'השומר'. בן-גוריון היה באותו זמן בסג'רה, ואף-על-פי-כן לא שותף בהקמת ארגון השמירה, כשם שלא היה חבר ב'קולקטיב' של סג'רה...
כאמור, בעת שהותו של בן-גוריון בגליל ובזמן המועצה של 'פועלי ציון' נוסדה אגודת 'השומר', אליה לא צורף בן-גוריון, בעוד בן-צבי ורחל ינאית נמנו עם המייסדים. בעת ייסוד 'השומר' במסחה שהה בן-גוריון בסג'רה. אירועי פסח תרס"ט (1909) באזור זה יכלו ללמד אותו על השינוי שחל מאז שהותו שם שנה קודם לכן. הגלים שהיכתה המהפכה בקושטא הגיעו עד הגליל והתסיסו את האוכלוסייה. בן-גוריון השתתף בתגרה ליד סג'רה, שבה נהרגו פועל ואיכר – ישראל קרונגולד, מרכז 'פועלי ציון' בגליל, ושמעון מלמד, המצב הבטחוני בגליל הניע את בן-גוריון להישאר באזור. הוא נשאר בפועל בחווה של יק"א בסג'רה וגם כפעיל בטחוני מחוץ למסגרת השומר. הנה כי כן, אף שבן-גוריון לא שותף בהקמת 'השומר', הוא ראה את עצמו כפעיל בטחוני במסגרת אחרת. לאחר המאורעות בפסח תרס"ט בסג'רה התכנסה, באייר תרס"ט (22 באפריל 1909), אסיפה המורכבת מבאי-כוח הפקידות של יק"א, נציגי האיכרים ונציגי הפועלים. בן-גוריון היה הנציג מסג'רה. האספה החליטה על הצטיידות בנשק ועל חיזוק השמירה והגדלת מספר הפועלים היהודים. החלטה אחרונה זאת שימשה לימים לבן-גוריון ראיה לעתידם של הפועלים במושבות; הם נחוצים מבחינה בטחונית, ונחיצות זאת גברה על שיקולים כלכליים ואחרים, שפעלו נגד העסקתם. באסיפה זאת אף נבחר בן-גוריון לוועד ההגנה האזורי...
האירועים בתוך מפלגת 'פועלי ציון', שבן-גוריון פעןל בתוכה, היו בשלב זה בעיקרם רעיוניים, והאורינטציות של הפעולה התייחסו להגשמה עצמית של חברי המפלגה. מעבר למפלגה, ובמידה מסויימת לברית העולמית, היתה השפעת המפלגה קטנה. 'השומר', שרוב חבריו באו מקרב 'פועלי ציון', היקנה לה ייחוד מסוים והשפעה על חיי היישוב; אולם בן-גוריון היה מסויג ביותר כלפי 'השומר', וההסתייגות היתה הדדית. עם זאת, היה ב'פועלי ציון' ובעיתון 'האחדות' פוטנציאל של תודעה לאומית וארגון פוליטי והם באו לידי ביטוי עם פרוץ המלחמה, ב- 1914.
|