אני זוכר שפעם קראתי, (או שמעתי..), על טייס שהפנה את מטוסו לכיוון השמש, אחרי שירו
עליו טיל מונחה חום ואחרי שהוא שבר - הטיל המשיך לכיוון השמש.

האם מדובר בהנפצה או ברעיון שעדיין עובד, או שמדובר בתרגיל התחמקות שהיה עובד בדורות הראשונים של הטילים האלה והיום זה לא ממש מומלץ לנסות...

יש אשכול בדיוק בשביל כאלה דברים, והוא עוד פה באותו הדף עם השאלה שלך - אתה בכלל מחפש בפורום או קורא את הדף הראשון שלו לפני שאתה ממהר ללחוץ על כפתור ה"פתח נושא חדש"?
http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=336468

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

שהוא שאל שאלה טכנית למדי, שהקירבה שלה ל"הנפצה" היא כמו בין הודו להודו המערבית.

לעצם השאלה.

דורות ראשונים של טילי חום נטו ל"התבלבל" ולכן השיטה היתה טובה. היום מערכות הביות מתוחכמות יותר, עם ראשים מקוררים ובעלי יכולות אבחנה ברוחבי פס צרים והפרדות. מצד שני, אם זה אפשרי - תמיד כדאי לנסות. לרוב הקרב מורכב מדי מכדי שגם זה יישקל ויהיה רלבנטי וייתכן שתמרון אחר יכול לפתור טוב יותר את הבעיה.
כדאי להזכיר שטיסה לכיוון השמש תורמת גם להקטנת היכולת של זה שמאחור לראות בעין. זה עבד גם במלחמות שונות, עוד לפני המצאת טילי החום.

מה זה ראש מקורר?
אני רק יכול לשאר אבל אני מעדיף לתת למומחים להסביר.

http://en.wikipedia.org/wiki/Infrared_homing

פרק 3

ראשית אינני עובד \ עבדתי בתעשיית נשק ולכן אינני מגלה כל סוד.

אנסה לענות בלי נוסחאות או שפה "מקצועית".

חשוב על הלילה, בלילה אתה שומע הרבה יותר - לא כי הוא לא קיים ביום פשוט השקט היחסי בלילה מאשפר לך לשמוע רחשים.

אם האות שאתה רוצה לגלות הוא אות חלש תהיה לך הפרעה של "רעש" ממקורות שונים בעיקר על הטיל שלך.

על מנת להיות מסוגל לגלות בתנאים של אותות חלשים אין לך ברירה אלא להוריד את הספק הרעש.

קירור הוא דרך לבצע זאת.

מקווה שעזרתי.

קראתי כמה פעמים על טייסים שהתקרבו מאד לאדמה והטיל בחר להיכנס בה. כמובן שמדובר במרחבי סיני ובשנות ה60-70

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

זאת לא היתה שיטה להטעיית טילים. קרבות האויר של מעל סיני הגיעו פעמים רבות לגבהים נמוכים מאוד בגלל נסיבות הקרב. טילי החום של אותה תקופה נכנסו לעיתים לאדמה בגבהים אלה בגלל:
1) טילים תמרנו בחריפות או טסו במסלול עקלתוני לפני הביות הסופי ומסלול טיסה זה הטיח אותם לעיתים באדמה.
2) במקרים אחרים החזרי חום מן האדמה הטעו את ראש הביות של הטיל - בייחוד במקרים בהם המטוס המשגר שיגר כלפי מטה אל מטרה שטסה על רקע הקרקע.

לא, לא. קראתי טייס שמתאר התחמקות שלו מטיל בכך שהוא עבר לטוס קרוב מאד לאדמה

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אשמח לשמוע אם לך או לגולש אחר יש פרטים נוספים על האירוע. אל תשכח שזמן המעוף של האטול היה קצר יחסית והטייסים בד"כ חמקו ממנו באמצעות תמרון חד ומהיר שבד"כ דרש מינימום גובה מעפ"ש.
מספר רב של "הפלות טייסת" מדגימות היטב את הבעייתיות של ניהול קרב אויר צמוד בגובה נמוך.

היום עדיף לשחרר נורים (-:

נגד טילים הרגישים לכך , יעבוד כמו שמש בשדה הראיה של הטיל.

ואם לא הייתי משתמש במילה "הנפצה" אלא משאיר את השאלה שלי בתור שאלה בלבד אז התשובה של YHS היתה מספיקה בהחלט.

כידוע, טמפרטורת פני השמש ידועה וניתן לחשב את הספקטרום שנראה בארץ (דרך פילטר האטמוספירה).

מה שאתה מתאר הוא טיל שמחפש אורך גל המתאים לפני השמש.

לדעתי, רב החומרים יותכו בטמ"פ זו ולכן לא סביר כי מנוע המטוס יקרין באורך גל זה (ביחס לאורכי גל אחרים שהמנוע המטוס מקרין).

יתכן וגרסאות ישנות "אכלו" את זה, לא מאמין שטכנולוגיה משנות ה- 80 ומעלה תולך שולל בדרך זו.

במקרה הזה אין צורך להיסתבך עם חישובים ומדידות (הדי קלים במקרה הנ"ל), העין האנושים התפתחה לקלוט אור בטווח התדרים של האור המוחזר מחפצים המוארים ע"י השמש, כיוון שגם את הקרינה מן המנוע העין האנושית יכולה לקלוט יש חלק בספקטרום בו יש חפיפה בתדריויות האור משני המקורות (למרות שבשניהם יש פליטות שהעין לא קולטת), כך שמבחינה תאורטית לפחות אם הטיל מיועד לקלוט אור בתחום בו יש חפיפה זה אפשרי שהטיל יחשוב על השמש במקור.
את הסיפור הזה שמעתי גם מהמדריכים שלי בקורס נש"מ, כאשר התחלתי לעסוק בזה בצבא למדתי לא לסמוך יותר מידי על מדריכים בח"א לפחות הם בעלי הידע הצר ביותר בד"כ.
בכל מקרה זה לא משהו שרלוונטי היום גם בצבאות פחות מתקדמים מצה"ל.

כמובן שיש "משהו" בתחום החפיפה, ראה איפה מרכז הגרף, השווה טמ"פ שמש ומנוע והסק את המסקנות.

לא מבין את כוונתך.

א. מחוק פלאנק נובע כי בכל אורך גל בו נמדוד, כשהעצם מתחמם הוא יפלוט יותר אנרגיה!
(כלומר, מטר מרובע של פלאסמת שמש לוהטת פולט בכל אורך גל יותר ממ"ר של מנוע סילון ).
אני מניח שזה גם עיקרון הפעולה של נור- מעט חומר, הנשרף בטמפ' גבוהה מאוד, ולכן פולט יותר מהמטוס ששיחרר אותו.
ב. חוק ויאן- אורך הגל בו יתקבל שיא הקרינה של עצם בטמפרטורה מסויימת קטן עם התחממות העצם.
כלומר- אורך הגל בו יתקבל שיא הקרינה ממטוס סילון ארוך משיא הקרינה של השמש
או דוגמא "ביתית" יותר- כשמחממים עצמים הם הופכים מצבע אדום, לצבע צהוב, ולבסוף כחול.
לכן יש טעם לבנות אחרת גלאים לעצמים בטמפ' שונות (למשל, אין טעם לבנות גלאי IR לגילוי השמש..)

בהקשר של האשכול, יש להכניס פנימה גם את המרחקים היחסיים למטרה ולשמש, ואת הבליעה האטמוספרית; דומני שבמתאר מבצעי (כאשר המטרה תופסת זווית קטנה מהשמש, מבחינת הגלאי) הגלאי ייראה יותר קרינה מהשמש מאשר מהמטרה.
במידה וההנחה שלי נכונה, אני מניח שלטייסים יש הנחייה לא לשגר טיל א"א כשהשמש בשדה הראיה של הגלאי.
הגלאי יכול להתגבר על הטעייה כזו ע"י שישווה בין קרינה בשני אורכי גל (גלאי דו-צבעי) ו/או ע"י שיהיה הדמאתי- יחפש עצמים שנראים כמו מטוס, ולא כמו נור או שמש.

טוב, אתה טרחת והבאת את זה מפורשות - כל הכבוד.

אכן מי שלא מבין יכול להבין טוב יותר.

לו אני הייתי נדרש לפתח הייתי מחפש פתרון בו הטיל לא יחפש רק קרינה באורך גל מסוים אלא אידיקטורים נוספים (יש לי רעיונות אבל לא רואה לנכון לכתוב מעל גבי האינטרנט).

אלא בכל הספקטרום,וקרינת גוף שחור היא בדיוק כזאת-בכל אורכי הגל(כמובן שיש כמה אורכי גל
דומיננטיים יותר).
לקרינה של מנוע מטוס ספקטרום יותר קטן.
איך ראשי החיפוש מכויילים-לא יודע.היום,נדמה לי,שיש ראשים,שיודעים לזהות גם נורים.
איציק

במלחמת יום הכיפורים במרחב זירת ים סוף למצרים היו סטי''לים ולחיל הים לא
במפגשים (אם כי מרחוק) בין סטי''לים מצריים לדבורים הסטילים המצריים היו יורים טילי קלט לכיוון הדבורים. לדבורים לא היה אמצעים נגד טילים לכן הם היו נצמדים מה שיותר להר.
הטילים שהיתה להם תכונה ללכת על המטרה הגדולה ביותר בשטח הלכו להר והחטיאו תמיד.
הדבורים שממש טיפסו על הריפים בשביל להיבלע ברקע ההר היו חוזרים לנמל עם מדחפים מעוותים.
וצוללי יח' 707 היו מחליפים להם את המדחפים בבקר והם חזרו לשיט פעיל.

בדיוק רציתי לשאול אותך על כך. מייק אלדר מזכיר את שיטת ההתחמקות הזו בעמודים הראשונים של הספר שייטת 13

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

הסטי"לים המצריים לא ירו טילי קלט, אלא טילי סטיקס.
טיל הקלט הוא טיל אוויר קרקע ששוגר ממפציצי טופולב-16 .