אני מדמם בצורה מאסיבית מהאף בבוקר בערב בלילות באמצע שינה אני מתעורר ושוב מדמם מהאף אך המפקדת שלי(אני בטירונות) טוענת שזה כלום וזה "רק" דימום מהאף שלא נורא ושזה יעבור.. בנוסף לאחר שהראתי לה פטור שיש לי מהשמש היא טוענת שזה לא כביל מבחינתה ואני חייב לעמוד ולעשות הכל בשמש תוך כדי שהיא מאיימת בתגובה אם לא אעשה מה שהיא אומרת
אחרי ביקור ברופא אף אוזן גרון עברתי צריבה שלא תרמה בכלום ובנוסף אחרי ביקור בביקור רופא כמובן שלא התחייסו אליי וזרקו אותי מהמדרגות שטענתי שאני מדמם מהאף "עכשיו אתה מדמם?" לא.. "אז הכל בסדר" זאת הייתה השיחה אבל סה"כ אני מבין את הרופא למרות שזה הדליק אותי כי באים אליו עם סיפורים כאלה מידי יום רק שאצלי זה רציני..
זה די מפחיד לעבור מידי יום דימומים רבים מהאף ללא כל סיבה מה אני יכול לעשות לפחות בהקשר של הצבא?

אם יש לך פטור - המפקדת חייבת לקבלו. לא עוזר? פנה למי שמעליה. לא עוזר? קבול.
בקשר לדימומים שלך: פנה לרופא והסבר לו את מצבך (בגלל זה קיבלת פטו מחשיפה לשמש?) - כלומר, בקש הפניה לרופא אא"ג מהרופא ביחידתך (לא בביקור רופא).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי metooshelah אם יש לך פטור - המפקדת חייבת לקבלו. לא עוזר? פנה למי שמעליה. לא עוזר? קבול. בקשר לדימומים שלך: פנה לרופא והסבר לו את מצבך (בגלל זה קיבלת פטו מחשיפה לשמש?) - כלומר, בקש הפניה לרופא אא"ג מהרופא ביחידתך (לא בביקור רופא).

מה זה רופא אא"ג? הייתי כבר בהפניה מצד היחידה שלי ועברתי צריבה באף כמו שציינתי על ידי הרופא מומחה שלא הועילה(ההרגשה שלי היא שהדימומים רק עלו) וכן מהרופא מומחה קיבלתי את הפטור לחשיפה לשמש..
אז מה עושים?
לגבי הפטור אין ספק שביום ראשון אעמוד על שלי לגבי הפטור ואם לא אפנה למי שמעליה.

בתור מי שסבל כל הטירונות, ובכלל בחיים באזרחות, מדימומים אני יכול להמליץ ללכת שוב לביקור רופא ולומר לו שהצריבה פשוט לא עוזרת. גם אני סבלתי בדיוק מאותו המצב, עד שבשלב מסויים הרופא אמר לי שהפיתרון היחידי שהדימום יפסיק אחת ולתמיד הוא ניתוח, משהו שקשור ל "סטייה במחיצת האף" או משהו כזה. אני לבסוף לא עשיתי את הניתוח כי הדימום הפסיק לי לתקופה די ארוכה, ובכלל ניתוח כזה כולל הורדת פרופיל ועזיבת המסלול הקרבי שהייתי בו.
ממליץ לך לבדוק את העניין לעומק.

תאיים בקבילה, מפחדים מזה כמו מאש.

מפקד שיודע שפעל והתנהג כראוי, אין סיבה שיחשוש כאשר חייל מאיים שיקבול אותו בגין מעשה כזה או אחר.
אני יכול לספר על מקרה שבו טירון שלי רצה לקבול אותי משום שהורדתי אותו למצב 2 קצת יותר ממה שהוא חשב שמגיע לו.
הוא הודיע לי שהוא מעוניין לקבול אותי, ואני בתגובה דרשתי מכל הסוללה, במהלך המסדר, להוציא דף ועט, ולרשום את השם והמספר האישי שלי. הוספתי שמי שחושב שיש לו עילה לקבילה- שיהיה לו בהצלחה עם זה.
בסיום המחזור סיפרו לי חברים שלו שהוא באמת בדק את העניין, ורמז מי שרמז לו שכל מה שעשיתי היה במסגרת סרגל המאמצים ועמד במתחם הסבירות.

בקיצור: רק מי שחרג מהסמכויות שלו צריך לפחד. מי שפעל כפי שמצופה ממנו, במסגרת התפקיד שלו, תוך הפעלת שיקול דעת ובמסגרת הפקודות, לא צריך לחשוש.

לעולם אשא דגלך בגאווה

אם הפטור שלך כתוב, היא מחוייבת לכבד אותו.
אם הפטור הוא בעל פה, הוא לא קיים.

לעולם אשא דגלך בגאווה

אחינו אני לא בא לערבב אותך מה בעל פה..
הפטור הוא כתוב חתום וכל מה שתרצה
"לא להיחשף לקרני השמש ולחום" משהו כזה לא זוכר במדויק.

אהלן גיל, הסיפור פשוט.
יש לך פטור שניתן לך ע"י רופא מומחה ואושר אצל רופא היחידה? אם יש כזה - א-ס-ו-ר לך להיחשף לקרני שמש וחום או כל דבר אחר שרשום בפטור. המפקדת לא מבינה את זה - תפנה ישר למפקד שלה (באופן מיידי). לא עוזר תדבר / תרשום מכתב לתיבת הפניות של מפקד הבסיס. במקביל תגיש קבילה.
ממליץ לך, את מה שהמליצו אחרים. להוציא הפנייה נוספת לאותו רופא שעשה לך את הצריבה. לעדכן אותו לגבי מצבך. לדעתי עם בעיה כזאת ועם פטור כזה לא ניתן להיות לוחם (אבל אני לא רופא :-) ).
כך או כך, אל תכנס לסירובי פקודה עם המפקדת שלך. פשוט תהיה בהיר, מובן ואסרטיבי לגבי מימוש הפטור. זו זכותך המלאה!

"הנדסה קרבית - לוחמי החוד"
www.Handasa.org.il

רק הבהרתי משהו קטן, והוא שעל הפטור להיות כתוב.
אני חוזר על דבריי: פטור כתוב לא מקנה למפקדייך כל חופש פעולה או יצירתיות בכיבודו.
עליהם לכבדו ולפעול כלשונו, ואם אינם עושים כן, יש כאן בהחלט עילה לפניה לדרג שמעליהם (וקבילה כמוצא אחרון).

לעולם אשא דגלך בגאווה