http://news.walla.co.il/item/2852160?m=1
רב-סרן שרגא דהן, קצין המשרת כרב צבאי, הגיע לניחום אבלים יחד עם אשתו באזור חרדי בעיר. עד מהרה התקבצו סביבם כמה חרדים, ירקו לעברם ויידו לעברם חפצים. רק לפני כשלושה שבועות הותקף חייל אחר בעיר


הגיע הזמן להשיב את ההרתעה ולא רק בגבול הצפוני או בעזה..לא ייתכן שמקרים כאלה יחזרו על עצמם מבלי שאף אחד ייענש..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

להתחבא בתוך הרכב הממוגן, ולחכות להוראות?

חברים האשכול הזה התחיל לא טוב!
אנחנו מבינים שיש זעם ותסכול אבל כאן לא נגלוש להסתה ולהתלהמות.
נא לשמור על דיון ענייני, אפשר להציע הצעות איך לטפל בתופעה, אפשר לתאר מקרים וכו'
אי אפשר לתת דרור לתיסכולים ולמה שנצבר בבטן.

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

כיוון שהוראות פתיחה באש אינן מסייגות דת/גזע/מין, אני מציע לפעול לפיהן

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

אבל, להבנתי, הן כן מסייגות אזור פעילות והימצאות בתפקיד.

לדעתי זה נושא שבהכרח נגוע בפוליטיקה ואין לו תשובה צבאית או בטחונית. אין פה עניין של נהלי פתיחה באש (מעבר להגנה עצמית של המותקף) או פטרולים של משטרה כי הנושא הוא במהותו פוליטי ואני רואה אותו כמאבקי כוח בין גורמים פוליטיים. אותו פוליטיקאי שמאפשר תקיפה כזו במקום כזה, גם יהיה זה שלא ייתן למשטרה / לאזרח את הכלים הנדרשים כדי למנוע את זה.

לפי ראייתי יש פה הפגנת כוח ומישהו שמתריס בפנינו או בפני מתנגדיו הפוליטיים שהוא יכול לעשות מה שבא לו, כי הוא שולט באוכלוסייה הזו והוא יחליט אם היא תהיה שקטה או תעשה בעיות.

לפי דעתי הוכח ב"מחאה החברתית" ובמערכת הבחירות האחרונה שאין דבר כזה הפגנה ספונטנית, כמו שאין דבר כזה כתבה בעיתון ללא בעל אינטרסים מאחוריה.

רוצה לומר - זה לא שראו את החייל ברחוב ופתאום החליטו עשרות אנשים פרטיים לתקוף אותו מתוך שנאה אישית כלפי הצבא או כלפי המדינה, כאילו מצאו יהודי בקסבה של שכם.
התקיפה נגד החיילים תוכננה ואורגנה ע"י מארגני האירוע לטובת אינטרס פוליטי כלשהו ורק חיכתה למועד המתאים להם (בדומה להפגנות אחרות - אני לא מאשים דווקא את החרדים).

לנו אמנם זה נראה כמו עולם הפוך וחסר הגיון - לתקוף חייל שהוא שיא הקונצנזוס הישראלי, אבל אם מסתכלים על המצב לא לפי ההגיון / הצדק אלא לפי הפוליטיקה, אני יכול לחשוב על כמה סיבות לארגן התקפה כזו:

1. לשלוח מסר לציבור שמתנגד לגיוס חרדים - אנחנו נלחמים בשבילכם ולא ניתן לגזרות הגיוס להתממש, תמשיכו לתמוך בנו עם עוד תקציבים / תצטרפו אלינו.

2. לשלוח מסר למי שמנסה לקדם גיוס חרדים - אם תתקדמו במדיניות שלכם, נעשה לכם בלאגן ונגרום לכם למבוכה פוליטית.

3. לבצע הפגנת כוח כלפי מתנגדים פוליטיים - אנחנו שולטים באזור הזה, יש לנו כוח ואנחנו יכולים לגרום לכם בעיות אם תנסו להיכנס לאיזור ששייך לנו.

4. "דוקטרינת בית הקלפים" - ארגון התקיפה / הפרת סדר כאיום כדי לקדם נושא אחר שכביכול לא קשור (למשל כלפי ראש העיר - תן לי אישור בנייה בשכונה X, או שתראה עוד הפגנות כאלו).

כל הנ"ל יכולים להיות מדוייקים או מגוחכים בעיני הקורא, כתלות ברמת הציניות שלו ועד כמה הוא מאמין שרשויות מקומיות וממשלות מתנהלות כמו מאפיה.

אני לא יודע להציע רעיון מתחום הצבא והבטחון שיוכל להתמודד עם התופעה הזו - לא כאן, לא במחאת האתיופים ולא באף אירוע שהוא במהותו פוליטי.

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

ת'כלס, מדובר במיעוט קטן וקיצוני וידוע ברובו.

הרוב המוחלט של החרדים לא תוקפים ולא נעליים. אז נשים דברים בפרופורציה.

דבר שני...כיוון שיודעים מצויין מאיזה זרמים מגיעים התוקפים, אפשר לטפל במוטיבציה לבצע את זה.

קודם כל קוראים למנהיגי הפלגים האלו לשיחת הבהרה ומסבירים להם יפה שזה לא מקובל ומבקשים מהם להורות לקהילה שלהם להפסיק.

לרוב זה עובד. במידה ולא יש מספיק דרכים להוציא להם ספציפית את הנשמה גם בלי לירות בהם:
1. ביקורות על הספרים החשבונאיים של הישיבות מטעם הרשויות המוסמכות. נמצאו אי סדרים? הקפאה של חשבונות וכל הוצאת הנשמה שרשויות המס יודעות לעשות.
2. נוכחות משטרתית מסיבית ואכיפה פרטנית של כל עבירה פעוטה: רוצה דוגמא? בבקשה. נכנס לאוטו, הניע בלי חגורה עליו? קנס. עבר לא במעבר חצייה? קנס. אכיפת חוקי בנייה, הריסת מבנים לא חוקיים.....יש אפשרויות בלי סוף.
3. העמדה לדין, עם מעצרים עד תום ההליכים כמה שדורש את שיתתוף הפעולה של הפרקליטות ודרישה לגזרי דין חמורים בלי עסקאות טיעון. כיוון שכל תקיפה כזו היא כמעט תמיד תקיפה בנסיבות מחמירות ובנוסף תמיד אפשר להפעיל את שלל הסעיף תחת סימן ג' לחוק העונשין- פגיעה בכוחות המזויינים.


אם המערכת רוצה (והדגש על רוצה) אפשר להוציא להם את הנשמה.

ליאור אני מוכן לנסות את ההצעות שלך לפני פתיחה באש..:-) אבל אם נהיה רציניים לרגע , לא חשוב איך, אסור לשתוק ולתת יד לפגיעה בחיילים על מדים, הם אחד הדברים הקדושים האחרונים במדינה...

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

זה עניין של מדיניות. לא של יכולת. עכשיו תחשוב למי אין עניין לעשות את זה