18-04-2009, 01:40
|
|
|
|
חבר מתאריך: 07.01.07
הודעות: 3,397
|
|
שיר יפה מאוד, אהבתי את הקונספט שלו, השתמשתה בתפארת ההיחלצות (לדעתי ) שזה משהו יפה, הסוף מפתיע, שפה נחמדה אך יש משהו קטן שהפריע לי שאני חושב שיש לו שתי אפשריות כהסבר,בבית השני, אתה מיעץ לעור לקום לצאת לרחוב, ואז לים, ואז אתה מדמה את מי הים כיין משכרף כידוע לכולנו מי הים מלוחים, מכאן אפשר להסיק שני דברים, או שאתה התכוונתה שבגלל שהעור לא רואה, אז הוא ישתה מהים והוא לא יכיר בטעם המלוח (האם אתה רומז פה שיש אפילו לעור הזדמנות ?! או שאתה מתכוון שהים והבוקר הערימו עליו?, מחכה אני לתשובה  .
ציטוט:
|
במקור נכתב על ידי puzpuz
עוּר עצל, צא לרחוב
צא לים הפתוח
שם הבוקר עוד משחק
וחושף חול זהוב ורך
ומים משכרים כיין.
|
יתר על זה יש כאן כמה דברים שאם היתה משנה, השיר לדעתי היה נשמע יותר טוב, ברשותכה כמה עריכות קטנות :
הבוקר עולה מעל גגות,
גגות העיר העתיקה כחדשה,
שוזף הוא באורו את גגותיה
נושף הוא בעורפם של הערים
ומקים את הנמים.
צא לרחוב, עור עצל (החלפתי את הסדר, בגלל שמבחינה דקדוקית אתה עושה פניה, ועדיף ונשמע יותר טוב אם הפניה תהיה באמצע\סוף המשפט, אבל זה כבר לשיפוטך
צא אל הים הפתוח
שם הבוקר עוד משחק
וחושף חול זהוב ,רך,
ומים משכרים כיין.
קום והתהלך בשדרות
לקול הציפורים המשכימות קום
אפשר שתשב בבית קפה
או תטייל ברחובות העיר
ותעשן ללא הרף ( המילה הרף במקום חשש נשמעת יותר מתאימה, לשיפוטך)
ותצעק על העוברים
ותקלל את עצמך
את היום שבו קמת
בארבע בבוקר
בתל אביב.
מקווה שאהבתה, ושלא פגעתי בזכויתך
בברכה אמיל.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
