איפה אני יכול למצוא מידע על הטיל הזה?
הוא מיוצר בארץ? פרטים טכניים?
משתמשים בו בצה"ל?

כמובן רק אם זה מידע זמין לציבור.

הטיל פותח בשנות השמונים ע"י תע"ש כשאחד ההבדלים המהותיים בין טיל זה לבין ה"טאו" האמריקאי היתה שיטת ההנחייה אשר התבססה על ציון לייזר ולא ניהוג באמצעות תיילים.
לפי מיטב זכרוני ל"מפץ" היה גם מנוע הפלטה אשר ניתק מייד לאחר השיגור וטווח של כ 5 ק"מ.
הטיל הוצג בעבר בתערוכות נשק והוצא ללקוחות זרים.
עד כאן מהזכרון..... אנסה לחפש לך חומר נוסף אם לא יקדימו אותי.

לבני.

ה"מפץ" הינו רוכב קרן ולא רואה כתם (בדומה לקורנט לדוגמא).
כ"כ התיילים בטאו לא משמשים לניהוג אלא להנחיה (WIRE GUIDED).

עוד מידע על ה"מפץ":
http://www.israeli-weapons.com/weap...ats/MAPATS.html
מהאתר ISRAELI WEAPONS.

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

אצל הפלנ"טים?
מחלקות הנ"ט?

עד כמה שזכור לי הטיל היה מונחה לייזר.

כמו הקורנט.

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

לרגע חשבתי שאני כבר לגמרי "מסתייד"......

אני חייב לתקן כמה שגיאות שציינת.

1. לא ברור לי המשפט הפותח שלך: ה"מפץ" הינו רוכב קרן ולא רואה כתם (בדומה לקורנט לדוגמא). ה"קורנט" הינו רוכב קרן "ותיק" ומוכר. הטיל הזה אינו "רואה כתם" כפי שניתן להבין מדבריך.

2. לומר שבשיטת "רוכב הקרן" המקובלת יורים קרן לכוון המטרה כפי שציינת איננו מדויק כלל. רכיבת קרן הינה שיטה הרבה יותר "מתחכמת" לניהוג טיל למטרה. אסביר את השיטה הזאת בהמשך עם איורים בתחות המותר בשווקי העולם (אני קצר בזמן היום). לכן גם תאור "רכיבת הקרן שלך אינו מדויק. לא יורים קרן למטרה והטיל "מנסה ממקם עצמו במרכזה עד הפגיעה"...! - זאת בהחלט לא השיטה.

הקישור שהבאת כאן ל"מפץ" - נראה לי שהינו ממקור בלתי אחראי ובלתי מהימן.
אני מתיחס לקישור:
http://www.israeli-weapons.com/weap...ats/MAPATS.html

אינני יודע מי עומד מאחוריו - אבל.....

א. התמונות המוצגות שם, עד כמה שאפשר לזהות הינן תמונות ה- TOW בכבודו ובעצמו....

ב. התמונה הימנית העליונה - מראה את מערכת האימון (חדר) של ה- TOW כדוגמת מערכת ה- POMALS של חברת BAE בארה"ב בשיתוף עם חברה ישראלית...

ג. התמונה השמאלית העליונה מראה את ה- TOW ואם זכרוני אינו בוגד בי.... המתקן שממנו משתרך כבל הינו מד טווח לייזר פשוט (אבדוק זאת בקרוב).

ד. התמונה התחתונה מראה טיל TOW בשיגור ( ואיננה מצולמת כלל בארץ....)

ה. שים לב לסתירה בתאור שה"מומחים" שם נותנים:

בתחילת התאור כתוב:

MAPATS is a long-range, laser-beam riding Anti-Tank missile providing outstanding combat capabilities.

הללוליה.....

לעומת זאת בתחתית ההסבר כתוב:

RSD manufactures the ejection motor for the MAPATS wire guided anti-tank missile. It features a free standing double base propellant grain housed in a Maraging steel motor case with dual graphite nozzles

ועל זה נאמר - אל תאמין לכל מה שאתה קורא - ורק לחצי ממה שאתה רואה.....

בשתיהן דוקא מצולם ה"מפץ".
התמונה התחתונה מבין השתים הנה לדעתי המפורסמת ביותר (ואותה חיפשתי כדי להעלות כבר בהודעתי הראשונה)
ניתן לשים לב בבירור לחלק הצר שבבסיס הטיל מה שלא קיים בטאו וכן לחלק אשר נפרד מהטיל בעת השיגור (לדעתי מדובר במנוע הפלטה) שגם שכמותו לא קיים ב"דוד" מאמריקה....
לבני.

אז ככה -
כמו שלבני אמר בתמונות אכן מופיע המפץ ולא הטאו - הדמיון במשגר הוא מכוון, כך שההכשרה לצוותים המיומנים בהפעלת טאו תהיה קלה יותר.
את הקורנט נתתי כדוגמא ל"רוכב קרן" ואת ההלפייר לרואה כתם.

לגבי ההנחיה עצמה:
http://www.aerospaceweb.org/questio...ons/q0187.shtml
בלינק המצורף יש דוגמא לרכיבת קרן (מכ"מ במקרה הזה) שבו רואים את ה"משפך" שבו הטיל המונחה ממקם עצמו (גם פה ישנן כמה טכניקות - אבל זה בגדול הרעיון).
וזאת בניגוד ל SALH - ביות לייזר חצי אקטיבי , או בשמו השני - ראיית כתם.

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

כפי שציינת - הקישור שהבאת עוסק בקרינת רדאר (RF) ולא בקרינת ליזר.

שיטת הביות הלייזרית שונה מזו של הרדאר למרות ששתיהן מכונות: "BEAM RIDERS"....

ההבדל המהותי הינו טכנולוגי. בעוד שקרינת רדאר אינה "נקודתית" אלא מרחבית עם SIDE LOBES ( אלה הן מעין "אונות צדדיות" במרחב השידור שבהן הקרינה מועטה יותר מזו שבמרכז האלומה), הקרינה בליזר הינה (לצורך הדיון) ללא אונות צד מרחביות (אמנם הן קיימות אולם הן חלשות מדי מכדי להשתמש בהן לביות טילים).

נכון שהרעיון הוא דומה אולם הדמיון הזה אינו ממחיש את אופן פעולת הלייזר ואופן ביות הטיל (העצמאי) ברוכבי הקרן.

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

אעשה זאת. אני רק חייב לשנות במקצת חומר שמשמש אותי כדי למנוע מ"שוטרי החרש" כאן כל עילה לפגיעה בחשאיות....

כדי להסביר את אופן הביות המיוחד הזה - אני חייב להציג גם מספר איורים המצריכים "התאמה" לפורום הזה. עניין של זמן פנוי.

ממה שאני מכיר זו דרך הפעולה.
הנה, אגב, תאור של מערכת רוכב קרן ליזר:
http://www.denel.co.za/Resources/AS_Ingwe.pdf
זהה לתאור שנתתי לרכיבת קרן מכ"מ.

אני מכיר כמה ווריאציות של השיטה - אבל אני אשמח לשמוע כל הרחבה שלך בנושא.

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

נכון, הטיל הזה אכן רוכב קרן - והנה שים לב שבחלקו האחורי כתוב 'RECEIVER" כלומר "מקלט" ולא משדר. זהו מקלט אופטי רגיש לקרינת הלייזר הספציפית של המערכת.

להלן מתוארת שיטת הביות של רוב "רוכבי הקרן" בעולם וכן דיון קצר בנושא. לא מובאים פרמטרים ופרטים שעלולים לגלות סודות כלשהם. זהו הסבר כללי של השיטה בעולם (לא בארץ זו או אחרת).

עקרון הפעולה הינו בהפעלת קרן לייזר סורקת וממותגת גם יחד. נא לא לסגור את המחשב.... - אנסה לפשט את ההסבר...

משדר הלייזר הנמצא באמצעי התצפית (יום או לילה) של החייל המשלח, מקרין קרן לייזר בלתי נראית לעין, לא לנקודה מסוימת, אלא באופן שסורק (כאילו צובע) את המרחב שלפניו מצד לצד ובהדרגתיות מלמעלה למטה וחוזר חלילה. מי שמכיר את עקרון הפעולה של הקרן שיוצרת את תמונת הטלויזיה בבית, יבין מייד. הפעולה גם דומה לזו שבמופעי לייזרים שבהם ניראת קרן אדומה או ירוקה (או בצבע שונה) מקרינה אותיות במרחב. מהתרשים שאיירתי כאן אפשר להבין את פעולת הקרן גם כן.

נדמיין לרגע שבין החייל המשגר את הטיל לבין המטרה חילקנו את "משפך התצפית" למשבצות דמיוניות שיוצרות מעין רשת דמיונית (כמו הטבלה המופיעה על המסך בתוכנת ה- EXCEL). במרכז אנו רואים את צלב המטרה. להלן האיור (במציאות, המסגרת של כל הרשת הזו הינה עגולה אולם לשם פשטות ההסבר נניח כרגע שהיא מרובעת):



סריקת קרן הלייזר - קרן הלייזר שתארנו לעיל מתחילה "לצבוע" או בלשון יותר מקצועית - "לסרוק" מהקצה הימני העליון לכוון שמאל (את כל השורה הראשונה בראש ה"טבלה הדמיונית הזו") וכשהיא מגיעה למשבצת השמאלית בשורה העליונה היא קופצת לצד ימין, לשורה השנייה וסורקת אותה גם כן לכוון שמאל (אגב "משמאל" ל"לימין" אין לזה חשיבות - אפשר כך או כך).

כשהקרן מגיעה למשבצת התחתונה השמאלית שבטבלה הדמיונית, היא "מוקפצת" חזרה למשבצת הראשונה שבשורה העליונה, והסריקה מתחילה מחדש. וחוזר חלילה. להלן איור המתאר את "ריצת קרן הלייזר במרחב":



מיתוג קרן הלייזר - וכאן ה"טריק"... - בזמן הסריקה במרחב המערכת המקרינה ממתגת את הקרן הזו בחלקיקי זמן קצרצרים (מידע רגיש...) ON ו - OFF . כמו באותות מורס. כל משבצת דמיונית כזו במרחב מקבלת "כתובת" ממותגת (דיגיטאלית) שונה מכל האחרות. אבל חשוב לציין שכל פעם שהקרן מגיעה מחדש למשבצת המסוימת הזו היא ממותגת באותה "כתובית". כך למשל המשבצת שמימין למטרה מקבלת (בדוגמא שלנו בלבד !) כתובת של 1000 בכל פעם שהקרן עוברת דרכה. ונניח לצורך ההסבר שהכתובת במשבצת צלב המטרה תהיה 0000.

החייל המכוון - כל מה שהבחור אמור לעשות זה להכניס את המטרה לצלב האמצעי ולשמור עליה שם מרגע השגור עד "הבר מינן לנמצאים בתוכה..." . אם המטרה נעה או טסה, עליו לנסות לשמור אותה בצלב המרכזי.

ירי הטיל והביות - לאחר שהמטרה "הושבה" במרכז, משלח החייל את הטיל. בדרך כלל וכדי למנוע הפרעה מיידית בקו הראייה ע"י הגזים הנפלטים מהטיל, הטיל הזה נורה כלפי מעלה. המתכננים ידעו זאת כמובן... ולכן סריקת כל הטבלה הזאת בתחילת מעוף הטיל הינה רחבה ביותר כדי להכניס את הטיל כמה שיותר מהר לטבלה הדמיונית הזו.

בחלקו האחורי של הטיל קיים חישן הרגיש לקרן הלייזר של המערכת ששיגרה אותו. החישן הזה מעביר את האותות שהוא קולט למעבד קטן במערכת הביות של הטיל. זו האחרונה יודעת לתרגם את האותות הללו ל"כתובות" המקוריות בטבלה במרחב. על כן היא גם יודעת היכן במרחב "טבלה" נמצא הטיל בכל רגע של מעופו.... היא גם יודעת שהיא רוצה להיות במשבצת המרכזית ("0000" - זוכרים ...?). המערכת מוסרת הוראות כוונון לכנפוני הטיל (יש גם טילים שמכוונים עצמם שלא בעזרת הכנפונים - אין זה משנה כרגע) ולמעשה אומרת לו "היי חבוב אתה רחוק מהצלב, אני רוצה שתרד 4 משבצות ואגב גם תפנה שמאלה 2..."

הטיל מנותב אם כך לכוון המרכז. גם אם הוא עובר את המרכז, המעבד יודע מייד לכוונו חזרה. בזכרון המעבד נמצאת הטבלה הזו עם כל כתובותיה והוא משווה את מקומו אליה בכל רגע ורגע. עד הפגיעה.

משפך הביות - כפי שהסברנו לעיל, המערכת אמורה "ללכוד" את הטיל עם שיגורו. לשם כך, הטבלה הזו - ה"משפך" הזה - בתחילת מעוף הטיל רחבים וגבוהים מאד. לאחר שהטיל עשה כבר כמחצית הדרך למטרה, מקרן הלייזר מקטין (מצר) את זווית הפתיחה של ה"משפך" הדמיוני הזה באופן אוטומטי שכן הטיל המתרחק משוטט כבר במשבצות המרכזיות ואין צורך להקרין במרחב גדול כפי שנעשה בתחילת המעוף. יותר מכך, יש צורך לרכז יותר אנרגית לייזר על משטח החישן שבטיל שכן הוא כבר התרחק מאד מהמשגר. ריכוז הקרן עוזר לכן לחישן "לחוש" אולם הקרן "משרטטת" עדיין כתוביות במרחב, אלא שעתה הטבלה יותר מרוכזת סביב המטרה והטיל משוטט כבר במשבצות המרכזיות...

גילוי רוכבי הקרן - חלק מהטילים הללו משוגרים מטווחים גדולים יחסית. 8 ק"מ טווח שיגור ואף מעבר לזה יש בין היתר אצל הרוסקים והצ"יניסים. משום כך, ובשל העובדה שבתחילת השיגור קרן הלייזר משוטטת במרחב גדול, מעט מאד אנרגיה מגיעה למטרה ולמגל"זים שעליה. מכיון שמרגע השיגור כל שנייה חשובה במידה ורוצים להגיב (בעשן) ו/או בתזוזה, חשוב מאד גילוי מוקדם ככל שאפשר. חשוב מאד גם שיהיה אמין וידע במדויק מאיזה כוון מגיעה קרן הלייזר ה"משוטטת". למרות טענות יצרני מגל"זים בעולם (ומעטים מהם טוענים ליכולת כזו ל"תפישת" רוכבי קרן), מעטים מצליחים בזה. צבא ארה"ב השקיע מיליוני דולרים וכ- 10 שנות פיתוח למערכות מדויקות ואמינות הן למסוקים והן לטנקים ולספינות (כאן הבעייה אגב חמורה אף יותר). שתי החברות המובילות בעולם בתחום הזה ("גילוי רוכבי הקרן") הן BAE וחברת GOODRICH שתיהן בארה"ב. קיימות גם חברות אחרות בעולם כולל בארץ הטוענות לאיכות שווה או טובה יותר. אין לכך הוכחות חד משמעיות שכן כל יצרן מגן על "חולשותיו" - ובחינה השואתית זה בסמוך לזה אינה מקובלת בעולם...

קיים קושי נוסף הנובע מאופן תיפעול שונה מעט של צלב המטרה בצורה שבה קשה מאד לקלוט את אנרגית הלייזר עד הרגעים האחרונים לפני הפגיעה. לא נכנס לזה כדי לא לסבך את ההסבר הכללי כאן.

בכל מקרה - גילוי מוקדם, אמין ומדויק הינו תנאי להשרדות מול המערכת הזו. פיזור עשן סמיך בזמן הינו יעיל אם הוא מלווה בתנועה. אחרת החייל המשגר פשוט מניח שהמטרה יושבת על הצלב כל העת. חשוב גם מרחק פיזור העשן מהמטרה. ככל שהעשן קרוב יותר למשגר(ורחוק מהמטרה) - ייטב שכן הטיל יצתרך לעשות דרך רבה יותר ללא ביות מהחישן שבאחוריו בשל חסימת קו הראיה של החישן ע"י העשן.

למערכות הללו גם חולשות בתנאי מזג אויר משובשים (שלג, גשם, לחות, אבק כמו סערת חול למשל) וכן תוואי קרקע כמו עצים ובנינים. לכל מערכת יתרונות וחסרונות.

בשיגור לילי הטווח מתקצר שכן היורה חייב לראות את המטרה בדרך כלל בעזרת - FLIR. טווח קצר מאפשר למגלי הלייזר לחוש את אנרגית הלייזר ולהתריע על כך.

כפי שאפשר להווכח - שיטת הביות כאן שונה לגמרי מזו של "מציין הלייזר" שם אכן יושבת קרן ממותגת כל העת על המטרה. אין טבלאות מרחביות ואין משבצות. קיים גם שוני רב משיטת הביות של "רוכבי הקרן" המכ"מים נגד מטוסים כפי שהערתי ל - Desertowl במסר אחר באשכול הזה.

ובא לציון גואל....

האם בשיטה הזאת של רוכב קרן יכול רק המשגר ללזור ולציין לעצמו את המטרה או שגם אחרים (מזלט לדוגמא) יכולים?.

האם (אם לא מסווג) הנמרוד והלהט רוכבי קרן או כתם?

ברוכב קרן חיבת להיות קורלציה בין נק' השיגור ומשדר הלייזר ולכן הנחייה זו היא SACLOS ולא ניתן לציין ממקור אחר (למעשה התהליך עצמו הוא אינו ציון כלל).
ב"רואה כתם" ניתן, במגבלות, לציין ממקור אחר.

ה"נימרוד" וה"להט" הם שניהם "רואי כתם".

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

תודה לך על התיחסותך החיובית.

השאלה ששאלת טובה. התשובה היא שבדרך כלל לא ניתן להקרין את אלומת הלייזר ממקור משני (כלומר - מקור שאינו המשגר עצמו). את הסיבה לכך ניתן להבין אם נביט שוב בטבלה הדמיונית שאיירתי כאן. המקרן A יוצר את משפך האלומה הדמיוני ואילו המשגר הנמצא בנקודה B יורה את הטיל (יצא לי קטן מאד .... בצד ימין בין המשגר לטנק המטרה...). הטיל המשוגר לא יכנס למשפך האלומה והחישן האחורי שבו לא יידע היכן הוא בכל רגע.



תאורתית ניתן אולי לעשות זאת (תלוי היכן מציבים את המקרן...) אולם הסיכוי לאיבוד הטיל הינו כה גדול שהדבר איננו ריאלי.

שאלותיך בנוגע לשני הטילים הספציפיים שציינת - ייענו ע"י אחרים.

אם הבנתי נכון מההסבר שלך יש ערוץ FEEDBACK מהטיל למשגר (CLU) , שזו בדיוק נקודת התורפה בעקיבה אופטית!
ממה שאני מכיר ברוכבי קרן ההנחייה היא בחו"פ כאשר האלומה הולכת ונהיית צרה ככל שהטיל מתקדם לעבר מטרתו (האלומה חייבת להיות מבודרת דיה בהתחלה ע"מ שהטיל ייכנס למשפך למרות ה OVERSHOOT האלים שמלווה לתהליך השיגור).
עצם העובדה כי אין עקיבה כלל במערכת מסוג זה - היא המקנה לשיטה את החסינות שלה.

ברגע שקיים ערוץ FEEDBACK קל להשתלט עליו ולשדר רעש או סיגנל מזוייף ולגנוב את הטיל.
(בדומה לנעשה בטאו והוספת הלוח הטרמי ע"מ להקשות על השיבוש).

כ"כ בתרשימי הטילים מסוג זה , אינני זוכר רכיב אקטיבי המתקשר אחורה עם ה CLU (הברושור של הטיל רוכב קרן הלייזר שצרפתי קודם).

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

לא הבנת נכון - אולי אף לא הסברתי היטב. אין שום משוב (FEEDBACK) מהטיל למשגר !!

בחלק האחורי של הטיל נמצא חישן פסיבי - (איננו מקרין כלום) !!

אתה כנראה מבלבל מעט בין ביות ה- TOW לבין ביות רוכבי בקרן. ב- TOW יש משוב כזה והביות נעשה מהמשגר בעזרת הכבלץ ברוכבי קרן אין כלל צורך בזה, הם לבדם מתקנים את עצמם במרחב.

כאמור אין שום צורך במשוב כזה. הטיל יודע היכן הוא נמצא ומתקן עצמו עד כניסתו למשבצת האמצעית. חשוב רגע במונחים של GPS.... האם יש צורך בשידור מהמשתמש על הקרקע חזרה ללווינים ? - לא - אין. כך גם כאן.... כך שממילא - אין כאן שום אפשרות טובה לשיבוש המקרן שבמשגר (אפשר - אבל לא פשוט ולא אכנס לזה).

לגבי מרחב האלומה ("המשפך") - אכן כפי שכתבתי בתאור היא מוצרת אוטומטית לאחר זמן מה.

במסר השני שלך - השתמשת במושג ה"קורלציה" - לא ברור כלל למה התכוונת. אינני חושב שתירגמת נכון את המילה האנגלית הזו - למרות שאני חושב שהתכוונת נכון !....

באמת הייתה אי הבנה-
שנינו התכוונו לאותו דבר, אכן מדובר בהנחיית חו"פ כאשר ההבדל בין שיטת ה LOSBR (LINE OF SIGHT BEAM RIDING) דומה ל SACLOS מבוסס תייל - רק שמעגל ההנחיה ב LOSBR נמצא בטיל ולא במשגר.
מערך הלייזר הוא מטריצה נסרקת ולא קרן מבוזרת וכאן אכן הייתה טעות.

לגבי מושג הביות - עד כמה שאני יודע לא משתמשים במונח זה למערכות CLOS.
ביות היא שיטת הנחייה בה הטיל "יודע" את מיקום המטרה או את מיקום היעד אליו אנחנו רוצים שאליו יגיע - בין עם הביות הזה עצמי ובין אם הוא נעשה ע"י מקור חיצוני כמו במערכות חצי אקטיביות.

בטאו על כן הביות לא מועבר ע"י התיילים - שם מדובר במערכת חו"ס , כאשר העקיבה היא אופטית (הטיל מסמן את מיקומו ע"י נורית IR) והמערכת משיבה לו הוראות תיקון ע"י התיילים.
על כן הטאו הוא מונחה תייל ונעקב אופטית.

לגבי הקורלציה - הכוונה היא להתאמה בנקודת השיגור ונקודת שידור הליזר, ע"מ שהטיל יקלוט את השידור (יש להזכיר שברוב הטילים מסוג זה המקלט נמצא באחורי הטיל ולא מלפנים) כפי שהסברת באיור.

הנה לינק מצויין של הבי"ס הבריטי לתותחנות על שיטות הנחייה:
http://www.atra.mod.uk/atra/rsabst/...rl-Guidance.pdf
שם גם מורחב לגבי ההבדלים בין הנחיית LOS ובין ביות , כ"כ מתארים שם את עקרון הפעולה של רוכבי הקרן המדוברים באשכול.

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

הטיל "ממקם את עצמו" במרכז קרן הלייזר אשר נשלחת לעבר המטרה ...
אני בטוח ש"ינשוף" יידע לתת לך את ההסבר המדעי המדוייק לכך......

הנחיית הלייזר היתה נחשבת לשיטת הנחייה חדשנית וקשה לשיבוש .
כמו כן שלא כבטילים מונחי תייל אין חשש לנתק בתיילים \ חשיפת מקום הירי \ שיבוש עקב מעוף מעל משטחי מים וכו...
מבחינת החסרונות - הנחיית הלייזר היתה (ועודנה) מוגבלת לשימוש במזג אויר גשום \ ערפל וכן כיום גם ניתנת לשיבוש.

בניגוד להנחיית תיילים (כמו ב TOW לדוגמא) בטיל רוכב קרן שיטת ההנחיה היא למעשה קרן ליזר המשודרת ממשגר הטיל לעבר המטרה לאורך קו התצפית (LOS).
יש להבחין בין "רואה כתם" (לדוגמא HELLFIRE) שבו בראש הטיל יש רב"ת המחפש את כתם הליזר של הציין לבין רוכב קרן הממקם עצמו במרכז אלומת הליזר ורוכב עליה עד לפגיעה.

יתרונות השיטה העיקריים הינם חסינות לשיבוש ויכולת ירי בשטח מיוער, עירוני (קוי מתח וטלפון העלולים להפריע לתייל) ובעיקר ירי ימי / מעל מקווי מים.
החסרון המבצעי העיקרי הנו ששיטת ההנחיה הזו מחייבת את המשגר לקרון ובכך לסכן את עצמו וגם מתן התראה לרק"מ המותקף (באמצעות מגל"ז),עם זאת - ישנן שיטות לצמצם את זמן החשיפה של הלזירה עד לרגעים ספורים לפני הפגיעה.
כ"כ מיסוך (המיועד לחסום בספקטרום רחב) , הסתרה ומז"א מהווים גם הם בעיה - אך הדבר נכון לגבי כל טיל SACLOS (שנהוג לכנותם דור ב').

חימוש מתקדם יותר יעשה שימוש במולטי סנסור, גמ"מ וטכנולוגיות חדשות אחרות המאפשרות פעולה בכל מז"א וגם לנוכח מיסוך.

ע"מ לעמוד על ההבדלים יש צורך בהרחבה על טכנולוגיות הבקרה המשמשות טילים , בעיקר עקיבה והנחייה.
בעבר היו מספר אשכולות שעסקו בחלוקה לדורות בתחום הנ"ט ובהסברים קצרים על השיטות אבל אין הדבר מחליף סקירה מסודרת ומעמיקה העוסקת בטכנולוגיית נ"ט - אני מקווה שיימצא לכך הזמן בעתיד.

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

אם אני זוכר נכון, אביו של המפץ היה טיל בשם "טוגר" שהיה הכלאה ישראלית בין טא"ו לסאגר.
מישהו מכיר את הסיפור?

TOGER הוא שם השיווק בחו"ל של המפץ.

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

שלילי

טוגר היה שם השיווק של הטיל דווקא בישראל ונוצר מהכלאה בין המילים טאו וסאגר.
שם השיווק של המפץ בחו"ל היה חוטרא (HUTRA) כך לפחות מופיע בספרי סיב"ט.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

מקל "ואתא חוטרא והיכה לכלבא, דנשך לשונרא, שאכלא לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא".

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

איזה עוד טיל נ"ט מכונה "מקל" אך בשפה זרה?...

Bat Missile
bat במובן אלת עץ (שזה סוג של מקל)

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אז אם כך יש עוד אחד.....

The 'other' missile named after a stick is of course the Amercian "Shilellagh", meaning a club or stick in Irish. If I remember correctly, a 157mm fired from a tank. Now defunct.

אכן כן.
הטיל האמריקאי "SHILELLAGH " אשר נועד בשעתו לשיגור מקנה ה 152 מ"מ של טנק ה"שרידן" (ולא 157 מ"מ....).
פירוש שמו של הטיל כפי שכתב "ALTER" הוא אלה\מקל באירית.
מעניין מה הביא את מתכנני הטיל האמריקאיים לקרא לו דוקא בשם הזה?...

והנה תמונה מפורסמת שלו עם פריסה של התחמושת כשהטילים מונחים בצד שמאל :

למה הוא נקרא מקל? אולי בגלל היעילות שלו. אני חושב שלא יצא לו בכלל להיות מבצעי...

בשנים הללו ועד סוף שנות השמונים לפחות מי שעסק רבות בתחום טילי הנ"ט "משוגרי הקנה" היו דוקא הרוסים !

בלינק הזה:
http://www.fas.org/man/dod-101/sys/land/row/atgms.htm
יש שיוך בין המפץ ל TOGER.

MAPATS IS "TOGER" LASER SACLOS 5000 65 ? >800 RESEMBLES TOW

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

אולי חוץ מזה ששניהם מבוססים על טאו. חוטרא זה פיתוח דיי כושל לטאו 1, הוסיפו רש"ק כבד יותר אם אני לא טועה.

ההבדל העיקרי בינו לטאו היה ב"חוטר" שהוסף לחרטומו.....

האם את כל הטילים מונחי התייל אי אפשר לירות מעל מים ולמה ?
ואם תכלו לתת סקירה יסודית על שיטות ההנחיה האחרות בדומה לזו על רוכבי קרן ליזר
(שד"א היתה מעולה)

מקור http://www.israelalbum.org.il/

מפץ או חוטרא?

בתמונה הראשונה נראית הכוונת הקופסתית-משהו שייחודית למפץ, בשניה רואים את תחילת הפרדת מנוע הפליטה.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

ונצואלה









אסטוניה

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל