יש כאן אנשים שאוהבים לדקלם את המנטרה של "לחשוב מחוץ לקופסה". במיוחד בשבילם, וגם בשביל האחרים, הריני להביא לידיעתכם קול קורא שהוצא על ידי משרד ההגנה האמריקני בנושא אספקת ציוד רפואי מתקדם לחובשים בשטח בתנאי קרב.

הפרטים המלאים כאן:

http://www.dodtechmatch.com/DOD/Opp...px?id=OSD06-UM8

תמצית:

The purpose of this topic is to design, develop and demonstrate enabling technologies for delivery of medical supplies and Life Support for Trauma and Transport (LSTAT) systems by Unmanned Aerial Vehicles (UAVs) to combat medics for treatment, stabilization and subsequent evacuation of combat casualties from hostile situations. The key research foci of this SBIR topic are advanced technologies for 1) autonomous UAV take-off, landing, and navigation in urban and wooded terrain, and for 2) collaboration and coordination between human combat medics and UAV team members to effect safe and timely delivery of medical supplies and LSTAT systems so that appropriate first responder care and evacuation can be performed by combat medics during the so called “golden hour” of combat casualty care.

ובניגוד לפגזי אספקה, הוא גם יהיה מדוייק וגם לא יישבר כל משלוח שני.
מצד שני, אפשר יהיה להפיל אותו - אבל אם הוא יהיה זול מספיק ונפוץ מספיק, זה יהיה פחות חשוב.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

אבל ממה שמתואר בטקסט, הכוונה היא להרבה יותר מאספקה של ציוד רפואי לשדה הקרב. מדובר שם על כלי אוטונומי שאמור גם לפנות את הLSTAT ביחד עם הפצוע לבית חולים.

אתה אולי יודע כמה שוקלת המערכת הזאת (הכוונה לLSTAT) ביחד עם הפצוע, לא הצלחתי למצוא.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

"and subsequent evacuation of combat casualties from hostile situations...."

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

הרי קטעים ממאמר שיוצג ככל הנראה בכנס הלאומי לרפואה תעופתית שיערך בינואר הקרוב.

מחשבות בעקבות המערכה בלבנון:

אספקת ציוד רפואי ופינוי אווירי על ידי כלי טיס בלתי מאויש



ד"ר ערן שנקר[1], טל ענבר[2]



"וְאִישׁ, מָשַׁךְ בַּקֶּשֶׁת לְתֻמּוֹ, וַיַּכֶּה אֶת-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל,

בֵּין הַדְּבָקִים וּבֵין הַשִּׁרְיָן; וַיֹּאמֶר לְרַכָּבוֹ, הֲפֹךְ יָדְךָ

וְהוֹצִיאֵנִי מִן הַמַּחֲנֶה כִּי הָחֳלֵיתִי..."מלכים א ,כ"ב.



מבוא

פינוי פצועים משדה הקרב הינו ערך מקודש בצה"ל. בכל מלחמות ישראל חיילים ומפקדים הקריבו את חייהם כדי לעמוד במורשת של "לא משאירים פצוע בשדה הקרב". ברם, הקרבות בלבנון ביולי-אוגוסט 2006 הציבו בפני מפקדים פעם נוספת אתגרים כבדי משקל בכל הקשור לפינוי נפגעים במהלך הקרב, כמו גם דילמות. אחת מהן היא: השהיית פצועים לעומת סיכון צוותי החילוץ. מאמר זה מציע פתרון טכנולוגי במצבים ייחודיים של פינוי פצועים קשים במיוחד משדה הקרב, תוך ניצול היכולות של ישראל בטכנולוגיות כלי טייס בלתי מאוישים (כטב”מים) ופיתוחים במכשור רפואי ואמצעי רפואה חדשניים שישראל מובילה בהם בעולם. הפתרון המוצע לאספקת ציוד רפואי ופינוי אווירי למתארים צבאיים ואזרחיים תחת אש הינו: מרל"ט – מסוק רפואי ללא טייס.



ב-17 באפריל 1948 כתברופא צעיר בצפון - ד"רבורנשטיןמכתבלד"רשיבא, אז ראש שירותי הרפואה ב"הגנה" ומי שהקים בהמשך את חיל הרפואה בצה"ל, בו הוא מתריע על מחסורחמורבתרופות, דם, תמיסתמימלח ודרכי פינוי נאותות. למחרת היום נכבשהטבריה ופצועים רבים זרמו למרפאתו. לאחר טיפול ראשוני הכין הרופא את הפצועים הקשים לקראת פינוי אווירי במנחת הסמוך. לא חלף זמן רב ומטוספייפרקטן -'פרימוס'-נחת עלהמסלול. הרופאניגשלטייסה"פרימוס", ושאלאותומתייגיעמטוסהפינוי. טייסה"פרימוס" ענה: " אני מטוסהפינוי". מקבוצת הפצועים הקשים שהמתינו לפינוי נאלץד"רבורנשטיןלבחורפצועאחד וגם רגלו של זה בלטהמגוף המטוסבמהלך הטיסה.



מאז מערך הפינוי בחיל הרפואה ויחידות הפינוי המוטס של חיל האוויר עברו מהפכה. יחד עם זאת לרופא בשטח, גם במלחמת לבנון השניה, נותרו לעיתים קשיים דומים: מחסורחמורבתרופות, דם,תמיסתמימלח ודרכי פינוי נאותות.

לחיל הרפואה מטרות רבות בשגרה ומלחמה, אך העיקרית שבהן היא קיום היכולת להצלת מירב הפצועים והנפגעים בשדה קרב, על ידי שיפור היכולת המקצועית לטיפול בפצועים ופיתוח והטמעת טכנולוגיות מתקדמות לטיפול ופינוי נפגעים .בתחקירים לאחר המערכה האחרונה בלבנון,טענו טייסים בכירים בפני מפקדי חיל, שהחששות מהפלת מסוק עלו בחיי אדם. לדעת חלק מטייסי הפינוי פצועים מתו בשטח בגלל שלא נתנו להם תמיד אישור לבצע את הפינוי. אחת מהטכנולוגיות שיש אלי הצורך לבחון היא: כלי טייס בלתי מאויש רפואי לצרכים של אספקה רפואית ולפינוי נפגעים במתארים צבאיים. יחד עם זאת כלי שכזה עשוי להעניק מענה יעיל גם במתארים אזרחיים ואף עירוניים רבים.



סיקור בזמן אמת ממבט הציפור



מלחמת לבנון - II הייתה גם מעין "מלחמת ריאליטי" בשידור חי. לא רק מפקדי הקרבות יכלו לראות את מהלך הקרב ותוצאותיו על מסכי הפלסמה אלא גם האזרח הפשוט, בבית ובזמן אמת. מספיק היה לשבת על כוס תה קר ואבטיח מול הטלוויזיה ולצפות על גבי המסך בקטיושה עפה לאוויר, לשמוע לאחר מספר שניות אזעקה מהדהדת, בשעה שהשידור עובר לכתב בחיפה וברקע ניתן לראות את הנפילות, צילומי תקריב, את הנפגעים. לעיתים עוד באותו שידור חי ניתן היה לראות מספר "פרימים" מעדשת מצלמת הכטב”מ, המזהה את מקום השיגור, מפנה כלי אווירי לחיסול היעד ומתאמת טיל אוויר קרקע ליירט את המטרה. אף מלחמה לא הייתה כל כך מסוקרת בזמן אמת. זאת, גם הודות ליכולות המוכחות של עשרות כטב"מים שהופעלו במלחמה.



יש ללמוד לחיות עם מציאותזו , שבשעה שמניחים החובשים חוסם עורקים על רגלו של מפקד טנק או מפעיל מערכת בסטי"ל, יוצא מנהיג האויב בשידור וצילומים של הנפגעים. אנו חיים באלף השלישי עם מאות ערוצי כבלים, תקשורת סלולרית דור שלישי ורשתות אינטרנט חופשי בכל פינה. הזמינות למידע תלויה כבר לא בקצב האירועים או שחרור שבבי מידע מהצנזור הצבאי, אלא במהירות ההקלדה על מקש המחשב, הכפתור על השלט הטלוויזיה או הלחצן בטלפון הסלולרי, שגם הוא בעצמו נהפך, עם מצלמת הדיגיטלית שבו וה"דור השלישי", לתחנת שידור טלוויזיונית לכל דבר ועניין. קידמה זו מקשה לעיתים על רובנו להבין מדוע "לריבונו של עולם" לא עוברים כבר בשידור חי לחדר המיון רמב"ם לדיווח ראשוני על מספר הנפגעים ומצבם. זאת בשעה שעדין הצוות הרפואי משלים רק את ההערכה הראשונית לחומרת הפגיעה והחובש עם הרופא משקיעים עדין בייצוב הנפגעים. כל זאת קורה לעיתים עוד לפני שהרמה הממונה החלה בתכנון משימת פינוי הנפגעים. ככל הנראה משהו השתנה בנו. כמו שאין לנו סבלנות להמתין מעל שלוש שניות עד שמתחלף עמוד אינטרנט בטכנולוגית הפס הרחב, כך אנו לא מוכנים לסבול את המחשבה שפצוע מוטל שלוש שעות בשטח האויב ממתין להפוגה מתאימה עד לפינוי המיוחל.



מדיניות פינוי פצועים משדה הקרב נשענת על יכולות ואמצעים שפותחו במיוחד למנוע עיכוב מיותר. אמצעי מרכזי לכך היא יחידת החילוץ והפינוי האווירי המוטס של חיל האוויר 669. במלחמת לבנון השניה, תוך חירוף נפש וסיכון רב, הצליחו לוחמי יחידות החילוץ המוטס במילוי מאות משימות חילוץ פצועים. חיל האוויר חילץ מעל ל- 300 חיילי צה"ל שפונו דרך האויר והועברו לטיפול רפואי בבית חולים מתאים. מסיכום ראשוני עולה שלא חלה הידרדרות במצב הנפגעים במהלך הטיסה. כמו כן, למרות הסכנה הגדולה של הפלת המסוקים על ידי טילים, למרות מספר פגיעות בכלי הטייס לא נפל אף כלי טייס במשימות הפינוי והחילוץ של חיל האוויר לאורך כל המלחמה.



מאידך, היו מקרים בהם פינוי פצועים התעכב בשל מגבלות שהעלו בכל פעם מחדש את הדילמה המוכרת של השהיית פינוי נפגעים קשים, העלולה לסכן את חייהם, אל מול סיכון חיי צוות אויר מוטס הפועל בעת קרב. דילמה מוכרת שקיימת בכל מלחמות ישראל. בפרקי זמן שונים של מהלך הקרב לא תמיד ניתן היה לחלץ פצועים לאחור, בדרך כלל מסיבות מבצעיות. לעיתים אישור וביצוע משימת חילוץ בשעת הקרב עלולה לסכן לא רק את הנפגעים, אלא את שאר חיילי הכוח הלוחם.



באם ניתן היה להעמיד לרשות מפקדים בכירים אפשרות- פינוי נוספת, המפחיתה משמעותית סיכון חיי צוות חילוץ אווירי, ניתן היה אולי "לחלץ" את הדילמה הנ"ל באופן מבצעי תוך הבאה לידי ביטוי יכולות חיל אויר לסיוע כוחות חיל הרפואה בעת קרב. אפשרות כזו, המוצגת כאן לראשונה, הנה שימוש בכלי תעופה בלתי מאויש (כטב"מ) למטרות רפואיות.

[1] ד"ר ערן שנקר עומד בראש המרכז הלאומי למחקר רפואת חלל ותעופה במכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל

[2] טל ענבר הוא חוקר בכיר במרכז לחקר החלל והכטב"ם של מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל

אפיונים טכניים למערכת מרל"ט

הבנת הצרכים הרפואיים של פינוי תחת אש, מגבלות כלי הטייס והטיסה ואפיון נקודות הקיצון שמערכת כזו אמורה לפעול בהם, הנם שלבים אנליטיים הכרחיים בגישה מקצועית לאתגר הפיתוח. כל זאת, תוך למידת הרקע הרפואי הרלוונטי, מערך הטיפול והפינוי הקרקעי של חיל הרפואה והפינוי המוטס בחיל האוויר.



להלן נשרטט בקווים כללים מערכת האמורה להעניק מענה המתאים לצרכים הצבאיים והאזרחיים של מדינת ישראל בעתיד. אנו מבקשים להדגיש שאין בתיאור המערכת, כפי שיובא להלן, כדי לקבוע שמה שקיים כיום אינו טוב או מספיק, ואין בהגדרה ראשונית זו של המערכת לפסול פתרונות אחרים, אולי טובים יותר.



במקום להמציא את הגלגל, בחרנו להסתמך על מוצרים קיימים בשוק הצבאי-בטחוני בארץ (ובעולם) ולהציע חדשנות והתאמה לצרכים הייחודים כדי לעמוד באתגר שתואר במבוא למאמר זה. כן שקדנו על התאמת המפרט הכללי לקריטריונים שפרסם ממש ערב הפסקת האש במלחמת לבנון השנייה הצבא האמריקאי, בקול קורא שהוציא לאור קריטריונים שמבוססים על צרכים של מערך הרפואה האמריקאי בעיראק ואפגניסטן.



חשוב להדגיש שמערכת מרל"ט לא באה במקום מערך הפינוי בהיטס. היא יכולה להוות כלי נוסף במקרים שאין חלופה טובה ובטוחה יותר בחילוץ נפגעים וכאשר משמעות השהיית הנפגע והישרדותו נמוכה יותר מהסיכוי שינצל בעת טיסת פינוי קצרה בשטח אש על ידי המרל”ט בדרך לנקודת איסוף פצועים ומשם באמצעי אחר לבית חולים בעורף.



כמו כל פרוייקט הנדסי עתידני יש לחלק גם את אפיון המסוק הרפואי ללא טייס (מרל"ט) לאספקת ציוד רפואי ופינוי אווירי

ל"חבילות עבודה". להלן שבע חבילות פיתוח מוגדרות אליהן נתייחס בקווים כללים:

• מרל”ט – כלי הטייס עצמו לאספקת צר"פ ופינוי אווירי
• מנפנ"ט - מערכת ניידת לפינוי נפגע טראומה
• מערכת לניטור וטיפול נפגע טראומה- מותאמת למנפנ"ט
• מינשא לצר"פ - מותאם למנפנ"ט
• מחסנית לציוד מתקלה - למנפנ"ט
• מערכת שינוע ניידת - אוטומטית ונשלטת למנפנ"ט
• יחידת הפעלה ובקרה - דואלית לטייס ורופא

1. מרל”ט ישראלי לאספקת צר"פ ופינוי אווירי

אין בכוונת המחברים לפרט ולקבוע מפרט מדויק של הכלי המוצע, אם כי ניתן לפחות לעלות אפשרות יישומית אחת בהתאם לצרכים שמדינת ישראל עלולה להידרש לתת להם פתרונות בעתיד בשדה הקרב והעורף: המרל"ט המוצע אמור להיות מסוגל לשאת שלוש מערכות ניידות לפינוי נפגעי טראומה (מנפנ"ט). שלושה פצועים בטיסה אחת משדה הקרב אל העורף הנו בעינינו מספר מינימום.



כל אחת מיחידות הניידות לפינוי נפגעי טראומה המנפ"ט תהא עצמאית ובעזרת מערכת הניטור וטיפול הניידת היא תהווה מערכת תומכת חיים. בשל הצורך למערכת הממריאה ונוחתת אנכית, עם חתימה אקוסטית מזערית, הנחת הבסיס שהכלי יהיה בעל כנף סובבת. הצורך להמריא משטחים אורבאניים או מיוערים, פוסל לדעתנו את האפשרות לעשות שימוש בכלים אחרים דוגמת ג'ירוקופטר, באקאי (טרקטורון מעופף) או מטוס בעל כנף קבועה. פיתוח אפשרי של כלי טייס בעל רוטורים משורוולים דוגמת Sky Car אפשרי, אולם להערכתנו טכנולוגיה זו אינה בשלה ואין ביכולתה לתת פתרון הולם תוך פרק זמן קצר.



על המסוק להיות המסוגל לרחף במהירות אפס ולשייט עד מהירות 150 קשר, להגיע לתקרת שיוט של לפחות 10 אלפים רגל, למשך חמש שעות. ייתכן שיש לשלב בו תאי דלק חשמליים בנוסף למנוע הקונבנציונלי. על המסוק להיות בנוי מחומרים מורכבים תעופתיים קלים במיוחד, שיאפשרו הטסת מטען רב ככל הניתן ( כאמור, לפחות שלושה נפגעים על ציודם) - ובסה"כ 360 ק"ג.



הכלי יהיה בעל פרופיל נמוך כמה שניתן ומערכת גלשנים גמישים מתקדמים בעלי יכולת בלימת זעזועים טובה. זאת במטרה להפחית כמה שניתן תזוזות מיותרות במצב של פינוי נפגעי גב ועמוד שידרה צווארי. הכלי יהיה מצויד במערכות של ניווט עצמאי אוטונומי במידת הניתן, מערכות אופטיות מתקדמות שיקלו על הנחיתה באזור בנוי בשטח נחיתה מינימאלי. יותקנו בו ערוצי תקשורת נתונים לטייס מפעיל ביחידת ההפעלה, והרופא היושב לצידו, כולל תקשורת לוויינית חסינת שיבוש בפס רחב. כמו כן יותקנו מערכות קול ווידאו ( 360 מעלות) מעל כל נפגע. בקרה ויזואלית כזו תאפשר לרופא לבצע את הטיפול תוך מעקב לא רק אחר מדדי החיים, אלא גם תמונה כללית של הנפגע ויצירת קשר דו כיווני עם הנפגע במידת הניתן והצורך.



יש להקפיד שמערכות תומכי החיים במרל"ט תהיינה מודולאריות ולא תלויות אחת בשנייה, באופן שמתקן העגינה שלהן לכלי יתאים מצד אחד למרל"ט ומצד שני לאלונקה הצה"לית הסטנדרטית. בצורה זו ניתן יהיה לשדרג את המכשור הרפואי המשתנה לעיתים תכופות בהתאם לצרכים. למכשור הניטור תהא אפשרות של אספקת מתח חשמל ממתקן העגינה אך בשעת הצורך גם לפעול עצמאית בצורה ניידת. את הציוד המתכלה בין פינוי לפינוי יש לתכנן ביחידת זיווד חדשה - כמחסנית הניתנת לשליפה מהירה לאחר הורדת הנפגעים, וטעינתה בחדשה לקראת הפינוי הבא. גם מתקן גלגלים חדש יכול לסייע במתאר צבאי ולהיות שמיש גם ביישומיים רפואיים אחרים בבית החולים.

בשל אופי הפעילות הייחודית של הובלת נפגעים, יש לצייד את המל"ט במיטב האמצעים הקיימים ומפותחים כעת נגד האיומים השונים בהם הוא עלול להיתקל בעת הפינוי. אם זה ירי מנשק קל ועד טילים נגד טנקים וטילים נגד מטוסים. פיתוח של הגנה פסיבית והגנה אקטיבית חדשה קלה, בטוחה ומופעלת בצורה אוטומטית ברגע שמתקבלת התראה על איום מוחשי.

עקב מגבלות העלת קבצים זה הכי גדול שהצלחתי להעלות.

אבל יש כמה דברים שאני מתקשה להבין.
1. האם הדרישה לגובה טיסה של עד 10,000 רגל נועדה לפינוי בשטח גבוה, או שיש תועלת בטיסה גבוהה עבור המל"ט?
2. פגיעות. משהו עם שלוש אלונקות\מנפנ"טים יהיה יחסית גדול, איטי, ועם יכולת תמרון מוגבלת עוד יותר כיוון שהמפעיל יהיה רחוק מהשטח. האם הוא לא יהיה גדול ופגיע לפחות כמו, נניח, סייפן? והאם הגנה נגד קליעים לא תוסיף למשקל ולצרות?
3. האם זה יהיה בהכרח יעיל יותר, עם כל מה שמעמיסים עליו, ממסוק מאוייש קטן או אפילו (אם זה יואיל סוף-סוף להיות מוצלח) טילט-רוטור מאוייש ומהיר הרבה יותר?

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

בנוגע לסעיף 3 (לאחרים אתייחס מאוחר יותר) - כל הכוונה היא פינוי פצועים שמצבם קשה, והשהייתם בשטח תגרום למותם בוודאות, במתאר בו לא מאושרת הכנסת כלי חילוץ מאויש.

פצועים קשה ובינוני, ובמיוחד פצועים מחוסרי הכרה חייבים השגחה רפואית צמודה - אחת הסיבות
העקריות לכך היא שפצוע מחוסר הכרה בד"כ סובר מהפרשות (קיא) ו אפשרות לצניחת לשון - לכן
הוא חייב משגיח רפואי שידע לנקות את חלל הפה ולהשאיר נתיב אויר פתוח לנשימה.

זה נכון שיש מקרים שבהם יוחדר לפצוע טובוס או יושם לו AirWay - ואז תאורטית הוא לא צפוי להיחנק מהפרשות - אבל שוב, מדובר במצבים מאוד מאוד דינאמיים..

לכן,לדעתי הפתרון של פינוי באמצעות כטב"מ, הוא ישים בעיקר לפצועים "הולכים" - ז"א פצועים קל.

כיום הנפגע שוכב בשדה הקרב על אלונקה מתקפלת. פתרון טוב, נייד, קל ושימושי להפליא. יחד עם זאת אלונקה לבד לא נותנת את מכלול הצרכים הרפואיים שלהם נפגע טראומה קשה העשוי להיות זקוק להם בשעה הראשונה לפגיעתו. צבא ארה"ב לפני מספר שנים תכנן מערכות תמיכה להעברת נפגעי טראומה. מערכות הדומות בתפיסת הפעולה לתחנת עגינה של מחשב נייד, אך נראות כאינקובטור עתידני למשימות חלל. יותר דומה למיטת אסטרונאוט ב"אודסיה 2001" מאשר מערכת פינוי. המערכות מעניקות את רוב הצרכים הקיומיים של הנפגע. אם במתן חמצן, נוזלים, דם, ואף מערכת שאיבת הפרשות חשמלית, תוך שמירת חום הגוף הנדרש.מערכות כאלה מבצעיות מזה תקופה במערך ברפואי הלוחם של ארה"ב ומכונות - Life Support for Trauma and Transport (LSTATTM). בדגמים המתאימים לשטח אלמנט ההישרדות והתאמה לצורכי שדה הקרב הובילו לפיתוח דגם מתקדם המכונה : Combat Support for Trauma and Transport (CSTATTM). התמונות שלהלן מדגימות מערכות אלה.

יחד עם זאת עדין נושא המשקל הוא גורם מגביל ויתר על כן ישנן טכנולוגיות חדשות לניטור, שלא יושמו במערכות הקודמות. במסגרת הפיתוח הכולל של המרל"ט, יהיה צורך להגדיר ולפתח מחדש מערכות ניידות לפינוי נפגע טראומה (מנפנ"ט). מערכות שיתאימו גם לצרכים הייחודים של ישראל ולמתארים צפויים בעימותים הבאים ולא רק למגבלות משקל וניידות של הכלי התעופתי.

המנפנ"ט משמש כמתקן עגינה לאלונקה וכולל את כל הציוד המתכלה בין פינוי לפינוי. אולם בנוסף יש לתכנן ולייצר מכשיר לניטור חמשת הפרמטרים החשובים ביותר בטראומה, שהם מדדי החיים: דופק, אחוז חמצון רווי בדם, פעילות חשמלית של הלב, לחץ דם (סיסטולי ודיאסטולי) ומד טמפרטורה. כל אלה משולבים במכשיר אחד קומפקטי קשיח הפועל על סוללות נטענות שיכול לשמש את הרופא בשטח. יתר על כן על הציוד הרפואי להתחבר בקלות למנפנ"ט ולאפשר לא רק ניטור רפואי, אלא גם טיפול. זאת באמצעות מכשיר הנשמה זעיר שמפותח כעת בחיל הרפואה, מכשיר לשאיבת הפרשות, מערכת לבקרת מתן נוזלים תוך ורידית, עירוי דם ומתן תרופות דרך הוריד ובצינור ההנשמה. כל אלה כחלק ממכשיר הניטור וטיפול הנייד. מכשיר זה צריך להיות בעל יחידת תקשורת לשליטה ובקרה מרחוק על ידי רופא מטפל בטל-רפואה מעמדת בקרת המרל”ט.

מינשא לצר"פ מותאם למנפנ"ט

במתווה הכללי המוצע, בשעה שמגיע המרל”ט ובו שלושה מנפנ"טים לאזור הפינוי הוא מסוגל להביא איתו ציוד רפואי רב כאספקה. זאת ניתן לבצע בעזרת מינשא ייחודי לצר"פ המותאם למבנה וגודל של המנפנ"ט עם כיסוי רשת המתאים למשלוחי ציוד רפואי שכזה. בעתיד ניתן להסב אותו להובלת דלק, ציוד לוגיסטי נוסף ואף להובלת לוחמים למשימות מיוחדות.



5. מחסנית מנפנ"ט

על מנת לפשט את התהליך, ליעל ולחסוך בזמן בין החזרה לשירות של מנפנ"ט בין פינוי לפינוי. יש תכנן זיווד ייחודי בצורה של "מחסנית" אותה ניתן להטעין בערכות נוזלים מסוגים שונים המתאימים לאלו שחיל הרפואה משתמש כיום, במידת הצורך גם בארבע מנות דם הניתנות לחימום, בלון חמצן המספיק לאספקה סדירה לאורך כל הפינוי, תרופות מסוגים שונים ומיכל להפשרות. כל אלו יחלפו בצורה קלה של שליפה וטעינה של המחסנית הייחודית לצר"פ מתקלה בין פינוי לפינוי לפי הצורך.




6. מערכת ניידת אוטומטית ונשלטת לשינוע מנפנ"ט

למנפנ"ט אין גלגלים ובמתארים מסוימים גם בשטח וגם בבית החולים יש יתרון רב אם ניתן לחבר אליו מערכת גלגלים פשוטה לשינוע הנפגע ממקום למקום. בעתיד תהא גם בעלת שלטת בקרה ותכנון מרחוק לשינוע הנפגע ממקום למקום.



7. יחידת הפעלה בקרה דואלית לטייס ורופא

כפי שרוב הכטב"מים מופעלים מרחוק על ידי מפעיל טייס, היושב מול עמדת בקרה ואמצעי הטסה דוגמת מוט היגוי (ג'ויסטיק), כך גם יהיה במרל”ט עד שהטכנולוגיה תבשיל לכלים הפועלים בצורה אוטונומית. יחד עם זאת יתווסף תפקיד חדש - לצד טייס המרל”ט ישב רופא תעופתי, שיקבל שלל נתונים רפואיים שיגיעו בזמן אמת לעמדת הבקרה הרפואית. הוא יבקר ויווסת את מכלול המכשור הרפואי במטרה לשמור על יציבות הנפגעים במהלך הפינוי.

ישנם היבטים שונים בתכלית בדיון על הישרדות כלי טייס לעומת כלי טייס בלתי מאוישים. עיקר ההשקעה בהישרדות של מטוסים ובהם גם מטוסי קרב היא במרכיב האנושי – צוות האוויר, היושב בכלי המלחמה וחשוף לאיומים. הרבה מושקע בכלים אלו במערכות הגנה וכן במערכות נטישה וחילוץ. בכטב"מים הישרדות, לכאורה, מוגדרת ביכולת להתגבר על איומים מכנים ואלקטרונים למערכת עצמה. משמעות אובדן כטב"מים, אירוע בו כיום לא תהיה פגיעה בחיי צוות, היא כלכלית בעיקרה. לעיתים בשל האמצעים המסווגים שנושא בקרבו הכטב"ם, יש צורך גובר להשקיע גם בתחומים של הישרדות הכלי לשמה כדי להציל ציוד מסווג שיש חשיבות שלא יגיע לידי האויב. אך אין שיקול של אובדן חיי אדם.



בעוד שבשעה שמנתחים את הסיכונים במערכות אוטומטיות של כטב"ם רפואי הנושא בסיפונו נפגעים אנושיים, מרכיב ההתמודדות עם סיכונים להפלת הכלי או פגיעה בו מקבל משנה תוקף. תכנון של המרל"ט לאספקת ציוד רפואי ופינוי אווירי צריך לקחת בחשבון את האיומים על כלי טייס רגיל ובנוסף אוסף האיומים על כלי טייס בלתי מאוישים ולתת מענה מתאים לשניהם.



למשל, החתימה האקוסטית במרל"ט הממריא אנכית ונושא נפגעים מקבל חשיבות מרובה, וקשור באופן ישיר להישרדות הכלי על שוכבים בו. כך למשל, יש לשקול שימוש ברוטור מרובה להבים (דוגמת הרוטור בן חמשת הלהבים של מסוקי ה"דיפנדר") שהרי יש לעשות הכול כך שהנפגעים בכטב"ם ישמרו במצב רפואי יציב, ולא יתדרדרו בבריאותם בשל אופי טיסה, זמן הטיסה ומסלולה.



מנוע חשמלי ותאי דלק חשמליים למשל יכולים להפחית את חתימה אקוסטית לפחות בחלק ממהלך הטיסה בייחוד בסמוך ליעד הנחיתה. יחד עם זאת שימוש במערכות אלה מפחית כיום בצורה משמעותית את גודל המטען הניתן לשאת ואת שעות הטיסה שניתן לבצע בין טעינה לטעינה. שילוב טכנולוגיות של מנוע תעופתי מתקדם, והנעה חשמלית יכול לתת מענה טוב לבעיית הפעולה באזור מסוכן.



שימוש באוטורוטציה לשלב הנחיתה יפחית את החתימה האקוסטית של המרל"ט למינימום האפשרי. עובר המפעיל לפרופיל טיסה בעל חתימה אקוסטית שקטה יותר.



מערך הגנה פסיבי ואקטיבי - בשעת ההמראה כשעל סיפונו נפגעים, יש לצייד את הכלי במערך פסיבי ואקטיבי של הגנה מכולל האיומים האפשריים. מערך כפי שמפותח עבור מטוסים אזרחיים אך קטן קל ובטוח. בנוסף יש ככל הנראה צורך להוסיף מסביב למיקום משכבם של הנפגעים הגנה מירי, לפחות ירי מנשק קל.



מהימנות מערכות

מהימנות כלי טייס קשורה בצורה ישירה גם בעלות. בצדק שוק הכט"במים "פורח" בין השאר בזכות המחיר הנמוך לעומת החלופה של כלי טייס מאויש. אסור, לדעתי, בתכנון כתב"ם רפואי להזניח את הכדאיות הכלכלית. ניסיון טיסה בעולם הכטב"ים עדין בחיתוליו. וכמו בכל כלי תעופה, ככל שמגיעים למספר שעות טיסה גבוה יותר, כך יורד גרף שכיחות התקלות עד שמתאזן בפלטו שטוח של תאונות. כך נכון הדבר גם לגבי הכט"במים. בעקבות מלחמת עיראק, אפגניסטן וכעת לבנון השניה, סך שעות הטיסה במספר הכט"במים ההולך ועולה יביאנו מהר לפלטו נמוך מאוד של תקלות.



אין מנוס מהכרה בכך שגם בכטב"ם רפואי בתחילת דרכו עלולות להיות אבדות גם בנפש. יש לכן לתכנן אותו היטב ולהשכיל להשתמש בו, תחילה במקרים שאין חלופה טובה ובטוחה יותר בחילוץ נפגעים ובמצבים בהם השהיית הנפגע והישרדותו נמוכה יותר מהסיכוי שינצל בעת טיסת פינוי קצרה ככל הניתן.



יש לזכור שכיום מונח "נפגעים" חובק בתוכו את הפצועים וההרוגים. לצערנו במזרח התיכון לגופות חיילנו יש ככל הנראה מחיר אסטרטגי גבוה הגורם לאויבנו רצון עז למצוא, להחזיק ולחטוף לא רק את חיילנו, אלא גם את גופותם. כידוע בצבא ההגנה לישראל ולפי מורשת ישראל יש ערך גבוה ביותר, לא רק לא להשאיר פצועים בשטח אלא, לא פחות להביא את הרוגנו לקבר ישראל. ערך זה לעיתים וגם במלחמה האחרונה מקשה על הפעילות המבצעית. הוא מהווה נטל על הכוח הלוחם שצריך להמשיך להתקדם כשהוא מדלג ממקום למקום עם גופות לוחמיו בשל החשש לחטיפתם על ידי כוחות גרילה. הדילמה בלסכן צוות אוירי לפנות גופות חיינו אינה שונה ביסודה מדילמת השהיית פצועים. מאספקט החשיבות המבצעית להמשך הלחימה של הכוח הלוחם, החשיבות האסטרטגית מחטיפת גופה ואולי יותר מכל ערך מסורת ישראל ורצון התחשבות במשפחות השכולות. במהלך הלחימה בלבנון לעיתים לצד הפצועים, שטיפלו בהם במהלך הטיסה הצוות הרפואי של יחידת 699, שכבו להם דומם גם גופות חיילנו שהוטסו בחזרה לארץ במסוקי חיל האויר.

זהו אולי המתאר המבצעי הראשון שהמרל"ט עשוי לתרום בו יותר מכל.

מקיף ומעניין.

מספר הערות ברשותכם.

1.סמנטיקה קטנונית - "ריחוף במהירות 0 " - לא מוכר לי סוג אחר של ריחוף
2.לדעתי מערכות הבקרה האוטונומיות , בשימוש מסל"טים כיום - רחוקות מאד מבשלות שתאפשר נשיאת נוסעים חיים. שלב הנחיתה למשל - מורכב מאין כמותו - ריחוף ונחיתה בטוחה בהשפעת רוחות צד ,משבי גזירה , זהו אספקט קריטי שאין לו כיום פתרון סגור (בכלים בלתי מאוישים)
3.הגישה כאילו מסל"ט יכול לנחות בכל מקום (כפי שמשתמע מהמאמר) איננה נכונה. אם רוצים להחזיר את המכונה הביתה עם נוסעים חיים , חייבים להתחשב בכל מגבלות הנחיתה ותוואי השטח המתקיימים לגבי מסוקים מאוישים. (קרי - ניקוי מנחת, יכולת לבצע יעף ניקוי (מחייב אמצעים אופטיים O/B )
4.הרעיון מרתק. אין לי ספק בתוך 10-20 שנה רוב משימות התספוקת / פינוי / קרב של מערך המסוקים המאויישים , יטופלו ע"י כלים בלתי מאויישים (זה נכון אגב בנוגע לכל כלי הטייס באשר הם. למעט טיסות נוסעים אזרחיות)

שנה טובה


שחר

158 . מתחילים לראות את הסוף .

האם עיתוי פרסום האשכול מקרי או קשור לכתבה שהתפרסמה היום בידיעות על החברה הישראלית והמוצר שנקרא "פרד" ?

מדוע אם כן אין כל אזכור במאמר למוצר ולחברה ? ( משהו איירונאוטיקס . מהכתוב בעתון ניתן להסיק כי יש התעניינות חובקת עולם במוצר שלהם) . הרי לא מדובר ב"קול קורא" מדעי במעמד stand alone... ככל הנראה כותבי המאמר יודעים ומחוברים ל"פרד" ומכאן תמיהתי.

שחר

158 . מתחילים לראות את הסוף .

עיתוי הפרסום אינו קשור לידיעות אחרונות. מובן שהנושא לא הוזכר במה שכבר העלתי לפורום כיוון שכל החלק העוסק בפיתוחים שונים בעולם הנוגעים לכטב"ם רפואי לא הועלה על ידי. ראה ההערה כי מה שפורסם בפורום הם קטעים אחדים ממאמר גדול הרבה יותר.

בידיעות אחרונות פורסם היום על הגרסה הלא מאוישת של ה - X-Hawk המפותחת במשותף על ידי חברת
Urban UAV מישראל ו - Bell מארה"ב.

ר"ב איורים של הכלי בגרסה המאוישת, ודאי ימצא מי שיסרוק את הידיעה מהעיתון.

ואם כבר מזכירים את ה-X-HAWK אז לי יצא לכתוב עליו בקצרה כבר לפני כשנתיים (וגם אז הוא לא היה חידוש)

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.isracast.com/images/NewsImages/021104_1[1].jpg]


אחד מדגמי הניסוי של ה-X-HAWK.

קראתי גם אני את הידיעה ונראה לי שזה בהחלט זמן טוב ללכת לשוחח עם החברה ולראות מה קורה אצלהם - בכל מקרה רעיון המל"טבולנס שיכול להוביל גם חימוש/אוכל ושאר ציודים נשמע מעניין השאלה כמה הוא רחוק ממימוש - אני אישית מעריך שכמה שנים טובות אבל צריך לדבר עם החברה ולראות איפה הם עומדים.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

יש עוד חבר או שניים בפורום שלא הגיבו?

זה הזמן!

מספר שאלות, ברשותך.

מדוע קבעתם את המינימום דווקא לשלושה נפגעים?
האם הכוונה, שבזמן הטיסה חזרה למתקן רפואי, יתבצע טיפול בפצוע, על ידי ציוד רפואי נשלט מרחוק? האם קיים כיום ציוד רפואי כזה?



ככלל, אני סבור שהתחום הבלתי מאויש הוא המענה הטוב ביותר שהתעשיות הבטחוניות הישראליות יכולות לתת לרגישות היתר של החברה הישראלית לנפגעים מקרב כוחותינו. אמנם מל"טבולנס הוא צעד חשוב בכיוון, אבל טנק בלתי מאויש נראה לי מטרה חשובה יותר (ואולי פשוטה יותר).

הלו?!

טל ענבר, התוכל לענות לי בבקשה?

הופיעה היום בידיעות אחרונות, עמוד 11. למי שיש סורק לידו - תודה מראש....

סריקה טובה יותר ניתן למצוא בלינק הבא: http://img266.imageshack.us/img266/6681/scanah8.jpg

תודה על השירות

על פניו זה נראה כפרי דמיונו של איזה קופיריטר. למיטב ידעתי אין עבודות על מניפות משורוולות בתוך כנף הניתנות להטיה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי didiforsher למיטב ידעתי אין עבודות על מניפות משורוולות בתוך כנף הניתנות להטיה.

מיטב ידיעתך אינה מספיקה הפעם...

האיור נעשה על ידי מהנדסי אווירונאוטיקה.

http://www.flightglobal.com/Article...next-phase.html

המניפה הקדמית נראת כאופקית והאחורית כאנכית.
האם מכאן ניתן להניח מישטר טיסה דומה לV22?

האם שתי המניפות יוטו יחד? אחרי הכל, כפי שנראה בתמונה(!), הכלי לא מאוזן (עילוי רק מקדימה) וחלק ניכר מן המניפה האחורית מוסתר ע"י גוף המסוק (לא מאוד יעיל).

I like my islamist extremist like my roasted chicken... dead and fried to the bones

גם לי, גם לי בבקשה תקנו את שגיאות הכתיב

ב V-22 יש שני רוטורים שמיועדים רק לשלב ההמראה והנחיתה. לאחר מכן הכנף מוטה והמטוס טס ככל מטוס.
כאן יש שני רוטורים שאמורים לספק את העילוי בכל שלבי הטיסה, כי אין כנפיים (להערכתי צורך הגוף אינה מספיקה למתן העילוי הנדרש).
שתי המניפות ניתנות להטיה, כך ששתיהן נותנות גם עילוי וגם וקטור של דחף. האחורית, בפעולתה על הגאי גובה נפרדים שפועלים כ"אלבונים" מספקת גם תנועה בציר הגלגול. "הסתרת" הגוף אינה משמעותית. מספיק שתראה מטוסי פרופלור, להם קוטר קטן ולכאורה הגוף מסתיר את הזרימה.

http://news.walla.co.il/?w=/3850/1058569

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר!
לפרטים נוספים לחצו כאן.
תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
הוסרה אז הוסרה.

לפחות על פי המקור הזה, ל"איתן" שמיועד להכנס לשירות חיל האויר צפוי (בין השאר) גם עתיד של "אמבולס מעופף".....

http://www.nfc.co.il/BringHtmlDoc.a...065&subjectid=1

סתם "הפרחה" או שיש הגיון בדברים?....

סתם הפרחה!
שים לב שאין קשר בין הכותרת, כותרת המשנה והפיסק הראשונה לטקסט שבהמשך הידיעה. כמו שזה נראה לכתב לא היה מה לכתוב אז הוא גזר והדביק את הטקסטוך הידיעה שפירסם ב8.10.07.
שיב לב לכך שכתוב שם:

ציטוט:

כלי טיס לא מאוייש נוסף שהוצג היום בפני התקשורת הוא "עפרוני"...

פשוט הדבקה של טקסט ישן.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

א. לא רשום שהמל"ט המדובר יהיה על בסיס האיתן.

ב. איני רואה בכך הגיון- עדיף לפתח על בסיס פלטפורמה של מסוק.

רחוק יותר, הרבה יותר, ועם מתקן מיקרו-גל מובנה - גם יגיעו חמות בכל מזג אוויר!!

ממש לא, זה גם לא מה שכתוב שם.. סתם נתנו את האיתן כדוגמא למל"ט שמסוגל לסחוב משקל רב, מפה ועד אמבולנס מעופף הדרך ארוכה.

מל"ט אמבולנס יהיה חייב להיות בתצורה שונה לחלוטין מהאיתן, יותר דומה להליקופטר מאשר למטוס, שכן הוא יהיה חייב לבצע נחיתות אנחיות.

אבל אני חושב שלצורך מסוג זה הטכנולוגיה פשוט עוד לא קיימת, שיהיה אפשר להפקיד חיים של בן אדם במכונה שנשלטת מרחוק ללא מגע אמתי של המטיס, בתנאי שטח קשים אפילו קצת לא הייתי סומך על הטכנולוגיה של היום, שגם כדי להטיס הליקופטר הקשר צריך להיות רציף הרבה יותר, ורמת השליטה צריכה להיות גבוהה בהרבה.

הרעיון עצמו הוא מעולה, לספק הליקופטר שנשלט מרחוק כדי לפנות פצועים \ חיילים בכלל מהשטח ללא סיכון נוסף של טייסים.

http://news.walla.co.il/?w=//1233562


חיל האוויר משיק: מסוק רפואי ללא טייס

יום שלישי, 12 בפברואר 2008, 10:00 מאת: יהושע בריינר, מערכת וואלה!

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://mad.walla.co.il/w/18-200/409687-18.jpg]

המרל"ט. ימריא אנכית ויוכל להגיע עד לגובה של כעשרת אלפים רגל (יח"צ)

המרל"ט צפוי לפנות פצועים מהשטח בעת מלחמה. מהירותו: כ-150 קמ"ש. יכלול מערכות הגנתיות, שימגנו אותו בפני איומים מהקרקע

המרל"ט - מסוק רפואי ללא טייס - מוצג היום (שלישי) בפעם הראשונה. המסוק צפוי להיכנס לשימוש בחיל האוויר בשנים הקרובות לצורך הטסת פצועים. במהלך הכנס הרביעי לרפואה תעופתית שנערך בבית חיל האוויר בהרצליה, הובאו לראשונה המאפיינים הטכניים של כלי הטיס הייחודי, שאמור לפתור לצה"ל את בעיית הטסת פצועים בעת לחימה.

נושא הטסת הפצועים היה בעייתי מאוד במלחמת לבנון השנייה, כאשר פצועים קשה פונו לעיתים לאחר למעלה משש שעות, מה שהביא להדרדרות במצבם. במקרים רבים לא אושר למסוקים להיכנס לכפרים הלבנוניים לפינוי נפגעים, מחשש שיופלו על ידי חיזבאללה. המרל"ט אמור לפתור את הבעיה, ולדאוג לכך שהפצועים יגיעו למרכז הרפואי הקרוב.

על הפרוייקט המהפכני עמלים תעשיות בטחוניות רבות בישראל, בהם אלביט, התעשייה האווירית ותעשיות נוספות העוסקות בכלים הבלתי מאויישים בישראל, כאשר המסוק העתידני כבר ביצע ניסויים ראשוניים ועל פי התכנון בנייתו הסופית צפויה להסתיים בתוך כשנתיים. המסוק, שיוכל להעמיס עליו עד ארבעה פצועים, יכלול בתוכו מכשור רפואי שיחובר לפצועים.

המסוק יוטס על ידי מטיס של חיל האוויר שיישב בישראל, כשלצידו רופא שיעקוב אחרי המכשור הרפואי שבמסוק ויוכל לווסת את מערכות ההנשמה. חיילי יחידת 669 יעמיסו את הפצועים למסוק, יחברו אותם למכשור הרפואי, ומשם הם יוטסו לעמדת הטיפול הקרובה ביותר שמעבר לגבול. בפרוייקט, הנחשב לפורץ גבולות בתחום הרפואה התעופתית, לוקחים חלק מכון פישר למחקר אסטרטגי, חיל האוויר וחיל הרפואה.


על פי האפיון, המרל"ט אמור לטוס במהירות של כ- 150 קמ"ש. הוא ימריא אנכית ויוכל להגיע עד לגובה של כעשרת אלפים רגל.

"ישראל היא מהמדינות המובילות בעולם בתחום כלי הטיס הבלתי מאויישים ובתחום הרפואה", אומר ד"ר ערן שנקר, ראש המרכז למחקר רפואת תעופה במכון פישר, ממובילי הפרוייקט, "החיבור של השניים לקח את הנושא של פינוי אווירי והעבירה אותו ממדע בדיוני לפרוייקט מציאותי לחלוטין שאנו מתקרבים להשלמתו. אנו מקווים שישראל תהיה המדינה הראשונה שתהיה לה את היכולת להוביל פצועים משדות קרב ללא הצורך בסיכון מסוק מאוייש".

לא ברור לי מהכתבה- כיצד חיילי 669 אמורים להגיע לפצועים? מי יחבר להם את מערוכת ההנשמה וכו'?

אשמח להסבר.

במקום לשלוח רופא שימשיך את הטיפול בפצועים תוך כדי טיסה, צה"ל מעדיף להשאיר את הרופאים והטייסים במקום בטוח.

מי ילחץ באגרוף על נקודות לחיצה כדי שהפצוע לא ימות מחוסר דם, הרובוט ?
מי ינתח תוך כדי טיסה ויפתח נתיב אויר דרך הגרון, המרל"ט ?
מי ינקה את הפה של הפצוע מנוזלים והפרשות שחונקות אותו ?

מתחבאים מאחורי מסכי פלסמה ומפקירים את הפצועים !
זה בסדר לשלוח חירניקים פשוטים לכפר לבנוני למרות החשש שירו בהם ויפוצצו אותם, אבל לירות על טייסים ורופאים ? חס ושלום, הם צריכים להיות בטוחים...

והשאלות הן רבות:

1. מדוע יש צורך במסוק לא מאוייש בטייסים דווקא כאשר בעצם כל יעודו הוא הטסת פצועים + צוות רפואי (669)?

2. האם הויתור על הטייסים לא יוסיף סיכון רב למפונים ולצוות הרפואי?

3. האם המסוק הנ"ל אינו 'דומה באופן חשוד' למכשיר שמפותח ע"י חברה אזרחית מזה זמן רב?

4. האם יתכן שכל יעודו של הכלי הינו "חילוץ טייסים נוטשים" ואז כל השאלות דלעיל נפתרות???

אמור להכנס לשירות בשנים הקרובות?
על הפרוייקט הזה שמעתי כבר לפני כמה שנים בגלגול אזרחי שלו והוא בטח כבר מעבר לקונספט ראשוני, אבל עד שיקלטו את הכלי המעניין הזה בצבא נראה לי שיקח יותר מכמה שנים קצרות.

אולי האמצעי הזה יוכל לאפשר פינוי גם בתנאים בהם מסוק לא יכול להגיע לשטח? לפני שמאשימים את כולם בזילות גמורה ובהפקרת הפצועים, אני מציע לקחת נשימה ולחשוב על המתארים בהם ניתן יהיה לנצל את האמצעי הזה ביעילות.

קרה לא מעט פעמים, גם במלחמה האחרונה, שפצועים נתקעו בשטח - מצד אחד לכוח אין יכולת מספקת לבצע פינוי לנקודת מפגש רלוונטית - ואז מתחילים עם כל מיני שטיקים, ומצד שני - אי אפשר להכניס מסוק פינוי למקום הפציעה.
במצב כזה, היכולת לדלג את הפצוע מהחזית לנקודה אחורית יותר ב-160 קמ"ש- בין אם מדובר בתאג"ד, בי"ח שדה, או נקודת פינוי בטוחה למסוקים או רכב - היא מבורכת ביותר.
מעבר לכך - כלי כזה מאפשר הפעלה של יחידות קטנות בעומק השטח ולאורך זמן מבלי לכבול סד"כ גדול הרבה יותר לטובת פינוי וליווי.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

לפי מה שאני מצליח להבין,זה דווקא נשמע פיתרון מעניין,אך כמו שאמרו,יצטרכו אנשים על הקרקע עם שיקול דעת נכון לגבי מהות הפציעות המועלות למסוק כזה.

זה נשמע כמו פתרון נכון לפינוי פצועי ראש,לאחר ביצוע טובוס,או פצועי בטן,כמובן,לאחר חיבור של עירוי וחמצן.גם פצועי גפיים לאחר עצירת דימום יוכלו להשתמש במסוק הזה ביעילות,ובעצם הפציעה היחידה שאני יכול לחשוב עליה שיכולה להיות בעייתית,היא פציעת חזה מידרדרת כלשהי (tension pneumothorax,hemothorax) שעלולה להידרדר,או כלל לא להיות מאובחנת בשלב ראשוני. הדבר יכול לעזור במיוחד לפצועים עם דימומים פנימיים,שבעצם אין טיפול למצבם בשטח,חוץ מפינוי מהיר.

כמובן שהפצועים חייבים להיות מוכנים ו"ארוזים" לפני ההעלאה למסוק בצורה מסוימת,וצריך לקבוע תו"ל מסוים לעניין,אבל בהתחשב במהירות הפינוי,וברמת הכנת הפצועים בשטח,נשמע כפיתרון טוב.

מידע צרכני חשוב-לחצו כאן!

לא מובן אם מסוק מאוייש לא יכול להכנס לאזור לוחמה כמו במלחמת לבנון 2 איך המרלט הזה כן יוכל להכנס?

אני משער שיתרון העיקרי שלו יהיה גודל קטן.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

גודל קטן זה גם חיסרון... כמה פצועים הוא כבר יוכל לשאת? (ועוד יש את הצוות הרפואי על המסוק)

כמו שכתוב,4 פצועים,והמסוק ללא צוות רפואי אלא רק מכונות.

מידע צרכני חשוב-לחצו כאן!

הזמן המועט שייקח למסוק להגיע לבית החולים הקרוב הוא קטן מאוד, וגם אם יהיו סיבוכים בכמה דקות של הטיסה סביר שיהיה ניתן לפתור אותם בהגיעו לבית החולים.
סה"כ אם אנחנו מדברים על לבנון או עזה, זמן הטיסה לא צריך לקחת יותר מכמה דקות.

פתרון מעולה למקומות שבהם לא ניתן לסכן טייסים ומסוק.

אני יודע שלרוב הכותרות ניתנות על ידי עורכים, לא על ידי מי שכתב את הכתבה, אבל לכתוב שחיל האוויר משיק משהו שעוד לא פותח ויש רק תרשים שלו, זה קצת יומרני, לא?

המסוק הזה נראה לי יתאים רק לפצועים מחוסרי הכרה כי לא נראה לי שיש בן אדם שפוי שיסכים
לעלות לכלי טיס בהמצע שדה קרב כשאין טיס בפנים ...

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%EE%F8%EC%22%E8

יפה מאד ....

כתבת תדמית ב- 2006, כתבת תדמית ב- 2007, ועכשיו כתבת תדמית ב- 2008.

מי אמר שדו"צ לא עובדים (ואז מה אם זו בדיוק אותה כתבה) ?

! This is Sparta

כבר היו שני אשכולות שדנו בנושא הזה. אני זוכר היות וכתבתי באחד מהם.

כלי הטייס הזה עוד רחוק מלהמריא ואנחנו כבר מנתחים את ביצועיו....

בעיקרון, ישנם עוד מספר אבני דרך לפני שזה קורם עור וגידים:

*הכנסתה לשימוש של אלונקה אוטונומית משוכללת לתמיכה בפצוע הקשה (SELF CONTAINED LIFE SUPPORT STRETCER), שיאפשר ייצובו של פצוע קשה, חיבורו למערכת הנשמה, ערוי, ניקוז, ניטור עצמאית, "ואריזתו" למשלוח בכל כלי תחבורה, מבלי צורך בנוכחות צמודה של צוות רפואי, לפחות לזמן קצר.

*הוכחת היתכנות של הטכנולוגיה של כלי הטייס, תחילה בצורתו המאויישת, מבחינה אווירודינמית, מבנית, מעטפת ביצועים, שליטה, בטיחות ותחזוקה.

*הוכחת היתכנות של מערכת לא מאויישת.

*עלות \ תועלת.

אני אישית - אם הייתי פצוע - מעדיף את נוכחותו של מישהו אנושי לידי, ולא הייתי רוצה להיות נתון לחסדי אוסף מעגלים אלקטרוניים כאשר אני חסר ישע. לא הייתי רוצה להוות בליפ על המסך לאיזשהו מפעיל מרוחק, ולא הייתי רוצה שכל משב רוח מקרי יחליט בשבילי על איזה צד נוחת הכלי הזה!

בקיצור - עד שזה יכנס לשימוש, אם בכלל, יעבור עוד זמן רב! בינתיים אסתפק בדגם האמבולנס של הנמר.

אכן, מרל"טים לא יטוסו מחר וגם לא בעוד שנה, ומבחינה זו דיווחי התקשורת מופרזים כרגיל.

אבל, וזה אבל גדול, שחלק ניכר מהמגיבים לא שמו את ליבם אליו - חילוץ על ידי מרל"ט יעשה אך ורק כשאין אפשרות לחלץ באמצעות מסוק מאויש, ולגבי פצועים שאי פינויים יגרום את מותם בודאות.

למה לקחת את זה כל רחוק? פינוי פצועים? זה נראה לי קודם כל יכול להיות פתרון מדהים להובלת יחידות קטנות לתוך ואל מחוץ לקווי אויב... לא?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

לא בדיוק- יאפשר הנחתה רק בנקודות שנמדדו ואושרו מראש כמנחתים. חבילת המכשור הנדרשת לנחיתה אוטונומית בשטח לא-מוכר היא די מתקדמת וכבדה- חשוב כמה שנים עברו בין המל"ט המבצעי הראשון למרוצי DARPA CHALLENG... לעומת זאת, בפינוי פצועים פשוט נדרש אישור מהשטח שהמנחת פנוי.

הסקיצה מראה את יחודו של המיול בהעברת הספקה ללוחמים בשטח ופינוי לאחור של פצועים משטחי לחימה.
יחודו הוא בגמישות ההפעלה וביכולתו לנחות בשטחים שהמסוקים לא יצליחו.
דומני שלקחי לבנון: סוגיית המשקלים הבלתי אפשריים שחילים נדרשים לשאת ובעיית הפינוי הראשוני של הפצועים דורשים פתרון מסוג זה.

מה-טוב פתרונות המחשה
www.mathov.co.il

קצת לא קשור!
http://youtube.com/watch?v=y3W8dm5JxFc

וקצת כן קשור: לא עדיף לשלוח רובוטים להלחם? או שאפשר פשוט לפתח רובוטים מעופפים בגובה מטר ומשהו עם רובה שיעשו את העבודה?!
אמרתם שהמדע בדיוני כבר לא בדיוני אז הנה אני אומר בצורה שאמרתם.

ואם אין ברירה וחייבים את המסוק הזה אז חייב להיות איש רפואי שיוטס עם זה..
עדיף לפתח מסוקים כאלה לחיסולים, כי הנ"מ כבר בעזה.

בעתיד: פינוי אווירי ללא טייס
בחיל הרפואה בוחנים רכישה של כלי טיס בלתי מאויש לצורך פינוי פצועים ואספקה לוגיסטית. היתרון הגדול: אפשרויות נחיתה של הכלי במתארי לחימה שונים. דגם ראשון: כבר בסוף השנה

ספיר איצקוביץ' דובר צה"ל יום חמישי, ט"ז באב התשס"ט, 6 באוגוסט 2009, 16:26

חיל הרפואה בוחן אפשרות לרכישת כלי טיס בלתי מאויש לצורך פינוי פצועים ולצורך אספקה לוגיסטית נקודתית – כך חשף השבוע (שני) ראש ענף טראומה בחיל הרפואה, סא"ל ד"ר גיל הירשהורן בהשתלמות מבצעית שנערכה בחיל. מזה זמן רב מחפש צה"ל כלי שמסוגל להגיע לכוחות, לספק להם ציוד ואף לפנות נפגעים בתוואי שטח שונים ובחיל הרפואה סבורים, כאמור, כי הפיתרון לבעיה נמצא בדמות כלי טיס בלתי מאויש.

דגם של הכטב''ם לפינוי פצועים. צילומים: אור ניר, חיל הרפואה
כלי הטיס "Mule" שמיוצר על-ידי החברה הישראלית "Urban Aeronautics" הוא המועמד המוביל לרכישה. הוא בעל תכונות מקבילות לאלו שיש למסוק, אולם הוא יציב יותר, זול יותר, קטן יותר ורועש פחות. בחיל הרפואה מייחסים את יתרונו המשמעותי ביותר לרוחב, שכן הוא צר מאוד לעומת מסוק ויכול לנחות ברוחב מצומצם של שלושה מטרים וחצי, וכך מספק אפשרויות נחיתה רבות והתאמה למתארי לחימה שונים. בתצורתו הנוכחית יכול כלי הפינוי הזעיר, להכיל עד שני פצועים במצב שכיבה, אולם בעתיד ייתכן ויהיה בו מקום גם למלווה.

עוד הוסיף אל"ם ד"ר הירשהורן, רופא מוטס בעברו, כי בעתיד יהיה כלי הטיס שימושי בעיקר במתאר העירוני והימי, אם כי התנאים לשימוש בו לצורך פינוי יהיו רבים. כמו כן הבהיר כי שימוש בכטב"ם לצורך פינוי נפגעים יתקיים רק בקיום כמה וכמה דגשים ביניהם, קשר בין פצוע ומוקד באמצעות שידור וידאו, מיגון מתאים, התקן לאלונקות, מיזוג ויכולת לביצוע ניטור של פצועים במהלך הטיסה.

אבטיפוס של כלי הפינוי יהיה מוכן להדגמה כבר בסוף השנה הנוכחית, ואילו גרסתו המבצעית צפויה לצאת לקראת שנת 2012. מסתבר כי ההתעניינות בפרויקט התגלתה כחוצה גבולות וצבאות זרים ברחבי הגלובוס בוחנים גם הם את האפשרות לרכוש את כלי הטיס.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

איך שד"ר הירשהורן מועלה במהלך כתבה אחת מסא"ל לאל"מ. מישהו עובד טוב על הפז"מ.

בכל מקרה, הייתי מציע לו להיזהר מלשים את כספו כבר בשלב זה על קרן הצבי.

עד אכשיו, כל התיכנונים של "Urban Aeronautics" נראו יותר מניפות ומדחפים מנפח איכסון מועיל.
ללא טייס, אולי נפח איכסון יוכפל, אז יתכן שיש על מה לדבר.

I like my islamist extremist like my roasted chicken... dead and fried to the bones

גם לי, גם לי בבקשה תקנו את שגיאות הכתיב

חברת "אורבן איירונוטיקס" היא אכן המובילה בעולם בטכנולוגיה ייחודית זו המאפשרת בפעם הראשונה לבנות כלי עם תכונות טיסה טובות ורמת בטיחות גבוהה לאספקה לוגיסטית ופינוי נפגעים כמעט מכל נקודה בשדה הקרב. אב-הטיפוס נמצא בניסויי קרקע (ראה צילום) ואנו כעת בשלבי הרצה מתקדמים של המנוע הסילוני ומערכת הממסרות והרוטורים כדי לוודא שהכל עובד כשורה לפני העלייה לאויר.

הכלי מיועד לבצע את ריחוף הבכורה שלו לפני סוף השנה. נתוני הכלי העיקריים מתוארים בדף המצורף ועם נתונים אלה הוא יוכל לשאת כ 250 ק"ג ציוד, פצוע אחד או שניים למשך כשעתיים בטווח רחב של מהירויות כולל מאפס (ריחוף) עד כ 100 קשר.


הוסף בבקשה שאני מודה לכל המתעניינים בנושא הכטב"ם הרפואי ובפרוייקט שלנו, ובמיוחד תודה לכל התומכים והמפרגנים.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

טוב, בגובה מטר..
הכטב"מ החל בניסויי טיסה קשורים והוכיח שמירה על יציבות ב-3 צירים.

כל הכבוד!
נצל"ש- הכלי דומה לתכנונים המקוריים של אורבן אירונאוטיקס. מה קרה לתכנון עם המניפות המסתובבות על ציר?

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.urbanaero.com/IMG_2136%20%282%2965.JPG]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.urbanaero.com/Panda%20Flyby%20E%20Hi-Res.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.urbanaero.com/Mules%20in%20Street.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.urbanaero.com/Mules%20on%20Frigate.jpg]



מהאתר הרשמי של Urban Aeronautics

כטב"ם חדש פרי פיתוחה של "אורבן איירונוטיקס" יהיה מסוגל לפנות פצועים 
בזכות יכולתו להמריא באופן אנכי. בשבוע שעבר הוא השלים את השלב הראשון של סדרת ניסויי הטיסה

http://dover.idf.il/IDF/News_Channe...a/2010/4/11.htm

תמונה מהחברה ששולבה בכתבה:

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://dover.idf.il/NR/rdonlyres/12D46EF4-97B4-43B4-8E0D-15A534F6855A/0/11s_cropped_big.jpg]

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

להלן יקרא: "איירמיול"

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

השאלה מי הלקוח. היות וכרגע נראה שהלקוח הוא חר"פ ולא חה"א, אולי עדיף אורבן-מיול, פארא-מיול או בכלל מיולוט"ר

יותר נכון לשאול - מי המפעיל. אם המפעיל הוא חטיבה או אוגדה, השימושים יהיו אלה שתכופים. אם ח"א, אז העסק יהיה מעניין הרבה יותר...

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ואז גם תוכל להגדיר מצב של פצוע בתוך הכלי כ- PAIN IN THE ASS......

http://www.flightglobal.com/article...operations.html

PICTURES: AirMule UAV gains wheels for STOVL operations

By Arie Egozi
Urban Aeronautics' AirMule ducted fan craft has been equipped with a wheeled landing gear to facilitate ground manoeuvring and to enable the unmanned air vehicle to perform short take-off and vertical landing operations.

The Israeli company's prototype AirMule has recently been undergoing a systems upgrade, after having performed 40 test hovers and accumulated 10h of flight time.




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.flightglobal.com/assets/getAsset.aspx?ItemID=36316]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.flightglobal.com/assets/getAsset.aspx?ItemID=36317]

Both images © Urban Aeronautics

The upgrade activity has included the development and installation of the wheeled landing gear, which when used in STOVL mode has the potential to nearly double the aircraft's payload capacity.

According to information previously released by the company, a skid-equipped AirMule has a maximum take-off weight of 1,090kg (2,400lb), including a mission payload of around 400kg.

The AirMule is equipped with internal lift rotors and has a small footprint, qualities that make it suitable for vertical mobility in urban environments. The aircraft has multiple-mission capabilities, although the current emphasis is on unmanned casualty evacuation and cargo resupply tasks.

Urban Aeronautics plans to resume flight tests with its prototype AirMule before year-end.

או"ם שמום.

תנסו להתעלם מהתמונה בכתבה והכיתוב מתחתיה " דגם בלק הוק ללא טייס"

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3843029,00.html
בקרוב באפגניסטן? מסוק בלק הוק ללא טייס

המסוק המיתולוגי, המשמש את הצבא האמריקני ואת חיל האוויר הישראלי, עובר מהפכה: חברת סיקורסקי חשפה דגם לא מאויש של הבלק הוק בתקווה להכניסו לשירות בתוך חמש שנים.

כתבה נוספת בנושא:
http://www.armytimes.com/news/2010/...khawks_020110w/

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

לאחר אינספור ניסיונות להמציא מכונית מעופפת, מציגה אורבן איירונוטיקס את הגרסה הכי קרובה לזה - הפרד האווירי: כלי טיס ללא טייס, שיוכל להעביר אספקה לחיילים בשטח אויב ולחלץ פצועים

http://it.themarker.com/tmit/article/13940

Israeli military eyes AirMule for medevac missions

http://www.flightglobal.com/article...c-missions.html

http://www.bbc.com/news/technology-27617418

Ride to live
Live to ride

http://www.flightglobal.com/news/ar...flights-413294/

Tactical robotics פירסמו לאחרונה שהם השיגו אבן דרך חדש: רחיפה של ה-AirMule ללא חבלי קשירה מעל המנחת. אומנם זה הישג אבל הפרויקט נראה רחוק מלהסתיים או לפחות לענות על שאלות של ייתכנות טכנית וכדאיות כלכלית.

אכן. בכלל קצב ההתפתחות בפרויקט הזה נראה איטי עד כדי אכזבה. יכול להיות שזה יותר מורכב משזה נראה (סביר להניח) ובכל זאת מדובר בפרויקט שהתחיל לפני להערכתי יותר מעשור (רק תסתכלו מתי ההודעה הראשונה), לא ברור לי איך החברה אפילו קיימת כל כך הרבה שנים בלי מוצר נמכר (או שהיא מייצרת גם דברים אחרים?).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

החברה קיימת ככל הנראה הודות למימון של משרד הבטחון ואולי הגיעה זמן לממונים על הפרויקט לתת את הדין. שלא נצטרך אח"כ לקרוא בדו"ח מבקר המדינה על ביזבוז עשרות מיליוני דולרים כמו שקרה עם הרפתקה של תעשיה אווירית בשם ג'בלין.

הרעיון טוב וחשוב.
התיכנון מראש לא יעיל. כפי שכבר כתבתי, נפח המטען קטן מאוד יחסית לכלל הכלי.
ולבסוף משך הביצוע וההסגים עד אכשיו מביכים בלשון המעטה!
כל שיקול מסחרי היה מסיים אותו מזמן. חושד שנשען על תקציבי מו"פ לא מבוקרים כהלכה. לסגור, או ראירגון מבראשית.

כמהנדס המשתאה וגאה בתוצרת התעשייה הישראלית. אני נבוך, בוש וכואב מתוצאות מימוש הרעיון הזה.

I like my islamist extremist like my roasted chicken... dead and fried to the bones

גם לי, גם לי בבקשה תקנו את שגיאות הכתיב

לפי הפירסומים באתר החברה, הטיסות ללא כבלי בטחון היו אמורים להתקיים לפני יותר מחצי שנה. העיכוב נבע מתאונה, בה נפגע הכלי על הקרקע. כנראה שהפגיעה הייתה די קשה... התיקון נוצל גם להכנסת שיפורי מבנה ועוד..

כלומר לקח יותר מחצי עשור להביא כלי ממצב של טיסה עם כבל לטיסה בלי כבל?
לא יודע - אני חושב שלמדינת ישראל (ובטח לחברות ישראליות פרטיות קטנות) אין כרגע (לצערנו יש לאמר) פריבילגיה לפרויקטי פיתוח שנמשכים עשורים... הלוואי שאתבדה והטכנולוגיה תוכח כהצלחה מסחרית ומבצעית - כרגע זה לא נראה טוב.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

מסוק שיוטס על ידי אנשי צוות אוויר שיתמקמו במרחק קילומטר משטח האש, אלונקה חכמה ועירוי בלחיצת כפתור. בחיל הרפואה מספרים לנו על יתרונות המרל"ט: "כך נאפשר לכוחות להמשיך בלחימה רציפה לצד טיפול בנושא הפינוי והטיפול בפצועים".

גילי בקר, מערכת "במחנה"

https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%...95%D7%90%D7%94/











נראה שהלכו על מזעור משמעותי של הכלי בהשוואה לקונספט המקורי מלפני 10 שנים והאבטיפוס שנבנה בהתאם לו.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

מוזר שהולכים לפי הכתבה לנסות עד סוף השנה ואין צילום אחד לרפואה (רק איורים)...
מעבר לכך הקונספט עצמו נשמע מוזר - הצוות יוטס במסוק עד קילומטר מהיעד ומשם יטיס את הכלי הבלתי מאויש? מזה ק"מ - זה כלום - אם יש איום נ"מ משמעותי באזור הייתי מתחיל להטיס את הכלי הזה גם 20 ק"מ מהיעד - מה בדיוק אנחנו עושים פה עם 1 ק"מ האחרונים (רק הנחיתה - ק"מ זה מרחק פגיעה עם רוב"צ).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים