אהלן חברה..התגייסתי לשריון לפני 4 חודשים,וכל הזמן אני מתנדנד,מצד אחד אני רוצה לצאת כי קשה לי לא לראות כמעט את הבית ואת החברים ועוד כמה סיבות,מצד שני אני בטוח שאני יתאכזב ויתבאס אם אני יוותר לעצמי.
גם הקטע של הבנות,אני נראה די טוב ועד עכשיו התנשקתי רק פעמיים וגם הם סתמיות,איך אני אמור להכיר מישהי אם אני מגיע עייף ליומיים הביתה?
חשוב לי לציין שהתחברתי לחבר'ה בצבא ממש טוב לי איתם אבל עדיין תמיד מציק לי שחברים שלי בבית ואני ישן שבוע על טנק =\..
אני מאוד רוצה לתרום למדינה אבל אני כל הזמן חושב על עצמי ורוצה שיהיה לי יותר טוב..
יש עצות?

עצה שלי תעשה מה שטוב לך. אם לא טוב לך תצא משם אתה יכול גם לנסות לחכות עוד קצת שתסיים את ההכשרה תראה אוליי יהיה לך טוב שם.

אתה צריך לחשוב איזה עקרון חשוב לך יותר. אם חשוב לך לא לוותר לעצמך, לתרום למדינה ולהתעלות על עצמך, תשאר.
אם יהיה לך יותר טוב ביציאות יומיות, או בתפקידים עורפיים, ואתה מעדיף להיות יותר בבית ולצאת עם חברים, בקש העברה.

דעתי האישית, לא רק בשריון יש יציאות לא משהו, ויחסית ליחדות אחרות, מי יודע, אולי התנאים שלך דווקא ממש טובים (בעניין הזה, קטונתי. איני מבינה כ"כ בענייני צבא) בעיני, צבא זה דבר שחבל בו לוותר לעצמך. לא רק לך קשה, לא רק אתה לא יוצא כל יום לראות את החברים. אבל אם חוץ מעניין היציאות, טוב לך ביחידה ואתה לא מרגיש שאתה סובל, לא חבל? אל תוותר לעצמך. לוותר תמיד קל יותר. תזכור, צבא זה לא לנצח, 3 שנים ואתה אזרח. יהיו לך מספיק הזדמנויות לחגוג, לבלות ולראות חברים.. ויש גם חופשות בצבא.. אמנם פחות קל להפגש עם חברים, אבל זה לא לגמרי נעלם לך.

מה יותר חשוב לך?

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

ציטוט:

במקור נכתב על ידי פאקטשלי אתה צריך לחשוב איזה עקרון חשוב לך יותר. אם חשוב לך לא לוותר לעצמך, לתרום למדינה ולהתעלות על עצמך, תשאר. אם יהיה לך יותר טוב ביציאות יומיות, או בתפקידים עורפיים, ואתה מעדיף להיות יותר בבית ולצאת עם חברים, בקש העברה. דעתי האישית, לא רק בשריון יש יציאות לא משהו, ויחסית ליחדות אחרות, מי יודע, אולי התנאים שלך דווקא ממש טובים (בעניין הזה, קטונתי. איני מבינה כ"כ בענייני צבא) בעיני, צבא זה דבר שחבל בו לוותר לעצמך. לא רק לך קשה, לא רק אתה לא יוצא כל יום לראות את החברים. אבל אם חוץ מעניין היציאות, טוב לך ביחידה ואתה לא מרגיש שאתה סובל, לא חבל? אל תוותר לעצמך. לוותר תמיד קל יותר. תזכור, צבא זה לא לנצח, 3 שנים ואתה אזרח. יהיו לך מספיק הזדמנויות לחגוג, לבלות ולראות חברים.. ויש גם חופשות בצבא.. אמנם פחות קל להפגש עם חברים, אבל זה לא לגמרי נעלם לך. מה יותר חשוב לך?

זה הקטע שאני לא יודע מה יותר חשוב,כמו שאמרתי ממש חשוב לי לתרום כמה שיותר למדינה,אבל ממש קשה לי שחברים שלי בבית נהנים בזמן שאני טוחן..=\

הם כבר התגייסו? או טרם?

שמע, הכי נוח זה להגיד "לעזאזל עם הכל, אני רוצה להנות!" יש לך גם מחויבויות. לפי דעתי, המחויבות הספציפית הזו- צבא, לא לחלוטין מנתקת לך את כל הבילויים. זה קל לוותר. אבל לשם מה?

אגיד לך דוגרי- אם טוב לך בצבא, וזה רק עניין של "אני מרגיש פרייאר, הם נהנים ואני לא", אז תפסיק עם זה. באמת. זו זכותך להרגיש ככה, אבל צריך גם לקחת אחריות ולא לעזוב הכל ברגע שמתחיל להיות קצת קשה. אתה כבר בוגר, אלו סה"כ 3 שנים, וככל שתפנים יותר מוקדם שלא הכל זה מסיבות והנאה, אתה תצא מחוזק ומחושל יותר לעתיד- וזה רק לטובתך!

קח את זה כשיעור לחיים. אם אתה שואל לדעתי, דעתי היא שתתמודד עם זה.

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

לא מבין את העניין הזה של המיתוס "ג"ובניק=יציאות יומיות".אני יצאתי חמשוש ולפעמים גם נשארתי שבת,בהיותי טכנאי מטוסים פשוט.רחוק מהבית,דרך אגב.

לא נורא,זה יעבור.

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

כי היית טכנאי מטוסים זה תפקיד של תומך לחימה לא ג'ובניק בקירייה

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

תודה.

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

קח את עצמך בידיים ואל תישבר משום דבר.
גבר ,אני בלי מישהי כבר מעל שנה נו אז?.זה בא לבד אל תחפש באמת.
תהיה גאה במה שאתה ותאהב את מה שאתה עושה.
תבין שיש עוצמה מטורפת לכלי שאתה נמצא בו,משהו שאנשים אחרים לא יבינו.
אל תתעלל בעצמך ותרד לג'וב,אחרי שאתה תבין איפה אתה נמצא (אם תרד לג'וב) אתה תבין כמה הפסדת.
צוות של טנק זה משהו שהולך יחד 3 שנים.
הקטע של בנות הולך ככה,אתה צריך ליזום אחרת אף אחת לא תדבר איתך תהיה בטוח.העניין של עייפות זה בסדר,כולנו גמורים ישנים באוטובוס ובשבת בצהריים בשאר הזמן נפגשים עם חברים ועם ידידות ויוצאים לבלות.

"בגבורה ובענוווה"

כל מילה בסלע ! אל תוותר על משהו שאחר כך תתחרט עליו
תשאר בקרבי תיהיה גאה בעצמך ואחר כך תשתחרר יהיה לך את כל הזמן
שבעולם לעשות את מה שלא עשית שהיית במסגרת הצבא - תבין צריך להנות מהכל בחיים
ולכל דבר יש תזמן שלו.

" ... What The Story ? Morning Glory ! ... "

יש שיטה מסויימת שבה אתה יכול לגרום לבת להמשך אלייך ולרצות אותך, וכל זה בעניין של כמה דקות...והדרך מפה למערכת יחסים, תהיה קצרה מאוד....הכל תלוי במידת האמונה שלך בשיטה הזאת{כי בינתיים, לפי מה שאתה מספר, אין לך כ"כ מה להפסיד..}
אם אתה מעוניין, שלח לי הודעה לפרטי...

בואנה, אתה מדבר שטויות. אני יודעת שזה לא קשור לדיון אבל הצלחת לעצבן אותי ממש.

ואני מבין את העצבים שלך, אבל זה לא ישנה כלום...

אני לא אפרט את מה שכבר אמרו לך (צבא זה חשוב. מאוד), אלא רק יספר שאת רוב הקשרים ה"בוגרים" שלי (יש טובים יותר ויש סתמיים יותר) הכרתי בצבא, כולל את החבר המדהים שסובל אותי כבר שנתיים.

ולא רק אני, רוב החברים והחברות שלי מצאו בני זוג טובים בצבא...

השירות הוא ארוך והוא הרבה פעמים מאוד שובר..

אבל אם אתה מרוצה עם החבר'ה שלך אז אין לך מה לצאת, תמשיך, תתמיד ואני יודע שהמשפט הזה שנוא מאוד אבל תהיה חזק..

בסוף עוד תצליח להינות מהשירות שלך..

בקשר לעייפות אז לזה מתרגלים, ובסוף לא יזיז לך בכלל..

תודה על התגובות חבר'ה,הגעתי להחלטה להשאר ולתת הכל..חג שמח :]

אתה טירון, היציאות שלך לא יהיו כמו עכשיו...
תפסיק לחשוב על עצמך, יש מטרות הרבה יותר נעלות מזה שהתנשקת רק פעמיים

אתה יודע שיחידות השדה לא מוותרות על כוח אדם
אז גם אם לא תיהיה לוחם אתה תיהיה תומך לחימה בשיריון שזה יציאות יותר טובות
אבל תפקיד יותר מבאס

אל תצא.

ההנאות הרגעיות שיהיו לך לא שוות את ההרגשה בפנים.

נשמע קצת דרמטי אבל זה בערך ככה...