11-07-2009, 17:05
|
|
|
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
|
|
סקירה קצרה על 'ההר':
'ההר'. כך כונה איזור ההתישבות הפחות נחשב בעת הקמת 'עיר גנים'. 'ההר' או הר אברהם של ימינוהינו גבעת כורכר התחומה ברחובות הרצל, זבוטינסקי, יוסף הגלילי והרא"ה. הגבעה יורדת בתלילות לכיוון רחוב הרצל ו'העמק' של ר"ג ורק קצת פחות תלילות לכיוון רחוב יוסף הגלילי והלאה לשטח השלישות הראשית ובית הקברות המוסלמי לשעבר עד לדרך בן גוריון היא רחוב מודיעין לשעבר. את פסגת הגבעה חוצה רחוב 'שרת' הוא רחוב 'הקשת'.
בשיפולי הגבעה שבאיזור השלישות שכן ישוב מהתקופה הכלכוליתית ועוד אחד 'שומרוני'. על הגבעה מערה המסומנת במפות הבריטיות הראשונות. נתח גדול משטח לב הגבעה תפוס ע"י גן אברהם ושטחי ציבור כבי"ס ואמפיתאטרון. הגן נחנך בקול תרועה כגן הנצחון לכבוד נצחון בנות הברית על גרמניה הנאצית. ביום הולדתו ה60 של קריניצי שונה שם הגן ל'גן אברהם' כמחווה לראש העיר הראשון.
ראשוני המשפחות שעלו לשבת בהר היו: [1] משפחת שוק-הלוי. שלום שוק הלוי, יליד 1893 שרת כקצין תותחנים בצבא הרוסי ועלה ארצה ב1920. הוא היה התושב ה11 בר"ג ויחד עם רעייתו זהבה רכש חלקת חמישה דונמים במעלה הגבעה. עד תום בניית ביתם התגוררו על מגרשו של שמרלינג במוסררה. משעברו לביתם נתקלו במחסור במים. המים הועברו על גבי חמורים מן הבאר שברחוב 'הבאר' על שיפולי הר שאול שמנגד. רפת וגן ירק הוקמו בשטח הגובל היום בגן אברהם. החל מ1924 כיהן הלוי כחבר ועד המושב ובהמשך הפך לגזבר המועצה ולרוח החיה מאחרי הקמת 'גמנסיה דביר' על הגבעה.
בנותיהם: שושנה אורנס, רות נבו, עדנה שריד.
[2] יצחק מכנס, יליד 1886 ורעיתו יהודית. בן לחיה שרה ולאהרון לייב ממיסדי פ"ת. עלה 'ההרה' אך עזב לאחר 3 שנים עם אנשי 'בני בנימין' להקים ישוב חקלאי 'אמיתי' בהרצליה.
[3] נתן ומיטה הלפנד עלו ב1921 מאמריקה ורכשו חלקת 10 דונמים בהר ועליה משק חי ובו רפת ולול.
בנותיהם: אלישבע, ליובה, נחמה והניה.
[4] מרים ופישל בירנבוים אשר עלוה ארצה ב1920 וב1928. פישל, יליד ראשדום שבפולין ב 1887 עבר לארה"ב ומשם הגיע ארצה עם הגדוד העברי. קשה היה כיבוש ההר על ידם ושלושה ילדים שכלו במקום. חנה, בלהה ומנשה. ילדיהם שנותרו אחריהם - יעקב בירנבוים וחוה אסטרייכר.
[5] שמואל קריבושייב, יליד 1868 בבאקו שבקווקז ורעייתו לאה ילידת 1883. עלו ארצה ב1908 ולהר הרמת גני ב1922 והוא בן 54. את ביתם בנו יחד עם בנם משה תחת העץ היחיד בשיפולי ההר לכיוון רחוב יוסף הגלילי. ילדיהם: שרה בטמן, אביבה גרון-גרינבוים, משה ורעייתו שושנה וילדיהם מרדכי קריבושייב ובלהה ויינשטוק.
[6] דבורה וישראל שטיין. ישראל, בנו של ד"ר מנחם שטיין הרופא איש הבילויים זכה ואת ראשית דמי החברות בעיר הגנים שילם בעבורו אביו. גם הם התגוררו בצריף ליד המוצררה עד התבססות ראשונית של המשק המרוחק אך לא זכו להקים בית אבן ובשל קשיים כלכליים נאלצו לעבור לחלקה קטנה יותר בנחלת גנים
[7] נחום קרייז. יליד 1890, עלה ארצה ב1907 ועבד לזמן קצר בחוות הנסיונות של אהורנסון עד לתאונת ירי בה פצע את חברו. את הכנוי הלגלגני 'נחום סטרלי' העניק לו מנהיג פועלים מקומי בשם דוד גרין. נדד בין המושבות עד בואה לעיר גנים בה הקים לשכת עבודה לפועלים
ועוד יוזכרו משפחות:
[8] בן ישראל [?]
[9] בלומה וצבי גפן אשר יחד עם אחיו אליעזר ומרדכי רכש את פרדס גפן רחב הידיים בן כמאתיים דונמים שבין הכביש השחור הוא דרך זבוטינסקי ובין דרך אבא הלל של היום. בנותיהם: חנה, דליה ויוספה.
ובמורד ההר ברחוב מרגוע או רחוב אלימלך של היום.
[10] יחיאל ואהובה לויטה ובנם אליהו לויטה. יחיאל, סוחר פשתן ומשפחתו רכשו ברמת גן שטחים נרחבים. 10 דונמים באיזור תחילת רחוב הרא"ה ועוד 20 ברחוב מרגוע [בגינם 'זכו' להכלל באשכול] וגם... 100 דונמים בבן שמן אשר נתרמו על ידם לקק"ל. ילדי לויטה: אליהו, אורי ומרדכי.
[11] חנה גיטל ואלימלך דבורקין. אלימלך, יליד 1880 במוהילב שברוסיה. תלמיד חכם, יערן, טרובדור וכנר ובעיקר בעל אהבת נדודים אשר עצר רק 'בהר הרמת גני'. כמו רבים ארים התגורר ראשית שלא בחלקתו ועשה דרכו לעיר גנים באוטובוס מביתו שבנוה שאנן. צריף הקים לו ונותר בו גם כשסביבתו שובצה בטירות. את חלקתם עיבדו השניה אך ילדים לא היו להם. מששמעו בני הזוג הקשישים כי דרוש מקום להקמת בית יתומים - תרמו בחפץ לב את נחלתם הגדולה למטרה זו.
נערך לאחרונה ע"י .ישראלה היפהפיה בתאריך 12-07-2009 בשעה 12:59.
|