כתבה מעט ישנה(דצמבר 2008, אבל מעניינת לדעתי):

http://mazi.idf.il/5484-7262-HE/IGF.aspx

חבלי גשרים

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://mazi.idf.il/sip_storage/FILES/5/4315.jpg]

כתב: רועי כספי, צילום: גל פורנברג
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://mazi.idf.il/Images/trans.gif]
לא קל לחזור למילואים מקצועיים אחרי תקופה ארוכה של שמירות, אבל במערך הגישור של פיקוד צפון התרגלו מהר למדים. השקת גשר גלילים, הסרת חלודה מהיוניפלוט והקמה היסטורית של גשר הפקק, היו רק חלק מהאימון. בגדוד “תמסחי הצפון”, שזכה בפרס הנשיא על מוטיבציה גבוהה מדבקת, כבר מחכים לצו קריאה לאימון על ציוד חדיש יותר


ביולי 2008 הסתיים אחד מאירועי הגישור החשובים ביותר שנעשה בעשר השנים האחרונות בצה"ל. במשך שלושה שבועות עמל גדוד מילואים “הצולחים” על הקמת גשר הפקק על הירדן, גשר שמחבר את הגליל העליון לרמת הגולן. בדצמבר 2007 נסגר הגשר לתנועה בשל בעיות בטיחות ויחידת ההנדסה של פיקוד צפון לקחה על עצמה את היוזמה לבנות גשר, הן כמענה לצורכי האזרחים והצבא והן כהזדמנות בלתי חוזרת כמעט לאמן חיילים בבניית גשרים. "הגשר נבנה בשיתוף פעולה עם המהנדסים של מחלקת ציוד לוגיסטי באט”ל", אומר מפקד הגדוד סא"ל (מיל') ירון פורת. "בנינו גשר מסוג מייבי, גשר דו קומתי באורך 45 מטרים המסוגל להעביר כלי רכב כבדים. הגשר יצא מוצלח מאוד והוא חוסך לאזרחים חצי שעה של נסיעה במעקף".

פירוק והרכבה
הקמת הגשר היא חלק ממאמץ צה"לי כולל להחזיר את הסומק ללחיי מערך הגישור והצליחה. בעקבות מלחמת לבנון השנייה תוגבר אגד ההנדסה של פיקוד צפון והוא מונה כיום כמה יחידות, בהן שני גדודי מילואים - גדוד “תמסחי הצפון” הוותיק וגדוד “הצולחים”, שעבר לפני כשנה מפיקוד מרכז לצפון. הגדוד מפיקוד מרכז התקבל בזרועות פתוחות ובמלוא תשומת הלב. הציוד האישי הישן הוחלף כולו בציוד חדש והמחסנים מולאו. גדודים אלה הם היחידים בצה"ל שעוסקים בגישור. "הכול תורה שבעל פה שאנחנו מעבירים מדור לדור", אומר מג"ד “הצולחים” סא"ל (מיל') פורת, 45, נשוי ואב לשניים, עובד במערכות מידע. לא מעט לימדו אותנו הסקרים והמחקרים הסטטיסטיים על אורח החיים של הגבר החדש ברחבי העולם המערבי. בשנים האחרונות נרשמת עלייה גוברת והולכת במודעות האלפא–מייל הממוצע לטיפוח עצמו וסביבתו, אבל אצל הגבר הישראלי הסיפור שונה. לא פשוטים הם חייו של איש המילואים; כמה פעמים בשנה עליו לעזוב את המאזדה 3 הלבנה בחנייה כדי לנהוג בסמיטריילר צבאי, לנטוש באמצע פרק של 'הישרדות' או להשאיר את יוסי בובליל בסלון עם המשפחה. ולך תסביר עכשיו לבוס של חברת ההי–טק שהצבא קורא לך. אבל אולי בכל זאת הגבר הישראלי מוצא את הנחת במילואים והצבא מספק את החופש לברוח מהשגרה היומיומית. שהייה עם חיילי המילואים של מערך הגישור מצביעה על כך שהם מעדיפים את שימון הנשקים בצבא עם החבר'ה על פני שטיפת הכלים בבית, ויעדיפו הרכבה של גשרים כבדים ופירוקם על פני הרכבה מורטת עצבים של רהיטים מאיקאה. אם תשאלו אותם, הם יטענו שזו עשייה הנובעת מתחושת השליחות המתמדת והמחויבות למדינה.

לפיד הידע
במחצית ספטמבר 2008 מיקמו חיילי המילואים של “הצולחים” אוהלים על גדות נהר הירדן לצורך אימון מקצועי בנושא גישור כבד. האימון נמשך כחמישה ימים והוא הוגדר כאימון הקמה בגזרת הלחימה החדשה של הגדוד בצפון. במסגרת האימון תרגלו החיילים פירוק גשרים והרכבתם, גלילה והשקה אל תוך המים ושליפה החוצה. כל החיילים הם אנשי מילואים, רובם בעלי משפחות, וזה היה האימון הראשון שלהם זה שלוש שנים וחצי. "בפיקוד מרכז התייבשנו מבחינה מקצועית. לא ביצענו תרגיל או אימון מאז ההינתקות בשנת 2005", אומר סא"ל פורת מפקד “הצולחים”, שזכה לכינוי העוקצני "גדוד השומרים". חלק מהחיילים התקשו להתרגל לתנאי שטח - אוהלים ויתושים עם מזון בהגשה קרבית - אבל עד מהרה צללו לחומר הנלמד. את השיעורים העיוניים העבירו מג"דים לשעבר שהם בעלי הניסיון והזיכרון הארגוניים. במסגרת טקס העברת לפיד הידע הוצמדו למג"דים הוותיקים קצינים שילמדו את התורה ויעבירו את האימונים בשנים הבאות. כל פלוגה התאמנה לסירוגין בשטחי האימון על סוג גשר אחר. "חלק מהפלוגות הצליחו יותר, חלק הצליחו פחות", מודה סא"ל פורת. "האימון לא בא לבדוק את רמת הכשירות והמקצועיות של הגדוד בלבד, אלא גם להחזיר את החיילים למשמעת המילואים, וזו לא משימה פשוטה בכלל", אומר מפקד אגד ההנדסה בפיקוד צפון אל"מ (מיל') ויקטור רון, 51, נשוי ואב לשניים, יבואן מכשירי חשמל. "באימון נשים דגש על תרגול מפקדי הפלוגות כמסגרות בודדות, נלמד מחדש לתקשר בשפה צבאית ונתעדכן מהגדוד הוותיק בחידושים ובשינויי התורה - אותם ניישם בשטח". ברחבי האוהלים פזורים לוחות שש–בש לטובת טורנירים סוערים עד השעות הקטנות של הלילה. בבקרים טבלו אנשי המילואים בנהר ובצהריים דגו דגים עם חכות מאולתרות. "הנהר כל כך יבש שאין בכלל מה לדוג", רוטן סמל (מיל') אבי פלד.

גשר ישן מאוד
מזג האוויר לאורך כל האימון היה נעים ונדמה שהשמש קיבלה צו 8. אך לעתים הורגש בחדרים הנסתרים של הבטן שרוח של עין רעה מסתובבת בין הפלוגות. סדרה של אי הצלחות כמעט ושברה את חוסנם של החיילים הששים אלי גישור. ביום שני ערכה פלוגה ב' תרגיל של השקת גשר היוניפלוט. כולם היו נרגשים לקראת ההשקה הראשונה, המפקדים נכחו במקום והחיילים תפסו מקום הרחק מהגשר הנגלל. חיילי המילואים של יהל"ם, שלא מזמן טיילו בדרום אמריקה ושייטו עם תנינים בנהר האמזונס, אבטחו כעת את נהר הירדן, דרוכים היו לחלץ כל אדם שייפול אל המים. שני שופלים ודחפור D–9 דחפו את הגשר הכבד אל הנהר. הכול התנהל לאיטו עד שברגע אחד נשמע צליל מתכתי כבד ואבק אפף הכול. הגשר נשבר. "הגשרים ישנים מאוד, עוד מתקופת מלחמת יום כיפור ולפניה”, אמר סמל (מיל') פלד. "הם מצריכים טיפול מתמיד". אבל לא רק בגשרים הדבר תלוי. "הגשר נשבר עקב חוסר ניסיון של המפקדים ומפעילי הצמ"ה", הסביר בפשטות מפקד האגד אל"מ (מיל&#8217 רון. "בתחום הגישור, מקצועיות וניסיון הן שתי התכונות החשובות ביותר". לא עבר זמן רב עד שפינו את הגשר אחורנית והחלו בתיקונים. למחרת נערך תרגיל השקת הגשר השני של פלוגה ג' בגזרה אחרת. הפעם בשל חוסר ניסיון של מפעילי הצמ"ה נתקע הגשר בזווית על גדת הנהר ונדרשה יממה שלמה כדי לחלצו לאחור. לזכותם של המילואימניקים ייאמר כי הם לא איבדו תקווה וביקשו להפיק לקחים, גם מהמשימות שלא הצליחו. "אני שמח על כל מה שקרה כאן", אומר סא"ל (מיל&#8217 פורת. "השבוע הזה מלמד אותנו שמקרה אחד לא דומה למשנהו ומוכיח לנו, כמפקדים וכחיילים, שבבואנו לבצע משימה אנחנו צריכים להכניס בשקלול את כל הניסיון המצטבר שיש בגדודי הגישור. חשוב שנדע את היכולות והמגבלות שלנו". ואכן במקביל היתה גם הצלחה מרשימה. גשר גלילים הושק בסמוך בתרגולת שונה ובהצלחה מלאה. לאחר ההשקה נערך ניסוי העברת נמ"ר וכלי רכב קל על פני הגשר. "התרגיל הצליח בזכות התושייה והלכידות של הלוחמים", מסביר אל"מ רון. את ההצלחה הזאת סיים תרגיל בטרגדיה מבוימת. חייל מילואים נפל בכוונה מהגשר אל המים, כדי לבדוק את ערנותם של לוחמי יהל"ם. לאחר חיפושים נמצא החייל כשהוא מסתתר מתחת לגשר, בין הגלילים.

משפחת הגושרים
לפני שהגיע גדוד “הצולחים”, נאלץ גדוד “תמסחי הצפון” להתמודד בלעדית עם נושא הגישור הכבד בצפון. מפקד הגדוד סא"ל (מיל') עופר גולן משמש בתפקיד כבר שבע שנים ונראה שהיד עוד נטויה. הגדוד שלו הוא הראשון שהוקם והיחיד ששרד את השינויים המבניים בצה"ל. "הגדוד שלנו נשא ברוב הנטל", מספר סא"ל (מיל&#8217 גולן. "הוא נקרא ארבע–חמש פעמים בשנה לתרגילים. הגדוד היה מוקד הידע היחידי של עולם הגישור והפכנו להיות בית הספר של הגישור". בשנת 2006, לאחר מלחמת לבנון השנייה, זכה הגדוד בפרס נשיא המדינה לגדוד המילואים המצטיין על רוח היחידה, לכידותה, מקצועיותה ומוכנותה למלחמה. "להיות חייל מילואים זה להיות באטמן", אומר סא"ל (מיל&#8217 גולן, 44, נשוי ואב לשלושה, עובד מדינה. "ביום אתה איש עסקים קפיטליסט ובלילה לוחם צדק. אבל בשביל להצליח בתפקיד זקוק איש המילואים לתמיכה. הצבא הוא בית, קריירה ומשפחה שניים, ואם אין תמיכה מהבית וממקום העבודה אין סיכוי שתצליח כאיש מילואים. חיילי המילואים שמגיעים הם אזרחים ויודעים שצריך לתת להם פידבק נכון ולהשקיע בהם, כמו שהם משקיעים בצבא. חייל המילואים טעון בזכרונות מתקופת הסדיר שלו. הוא לא יגיע למילואים אם לא יתנו לו ויעריכו אותו בדיוק כמו שהוא נותן". מה גורם לאדם לעזוב את העסק שלו ולבוא למילואים? "זו מוכנות לתת מבלי להתחשבן, זו הלכידות החברתית שאוחזת את כולנו יחד ונותנת לנו רצון להמשיך. זו אווירה שמזינה את עצמה. ההתלהבות והעשייה הם דברים מדבקים. שיעור המשתמטים ממילואים ביחידת הגישור הוא מהנמוכים בצה"ל. מילואימניק מגיע לשירות עם החבר שלו. אנשים באים בגלל החבר'ה וכשמרימים משהו כבד, כולם מרימים יחד. אין פה סוציומטיות. פה אנשים מלווים זה את זה במשך 20–30 שנה. וזה כמו משפחה. הולכים לאירועים משפחתיים ונוצרו חברויות מעבר לשעות העבודה".

האדם שבגשר ינצח
בימים אלו נבנית תוכנית אימונים חדשה לשני הגדודים, ובמערך הגישור בטוחים שבקרוב העתיד כבר כאן. אל"מ (מיל') רון: "יצאה לחו"ל משלחת בנושא הגישור. הגיע הזמן להשקיע יותר בגישור מהיר הקמה, שיכול להעביר מספר רב של כלי רכב צבאיים. הציוד מתכלה ולוקח יותר זמן לתקן אותו. העולם מתקדם ואנחנו צריכים להתקדם איתו. "בכל מקרה, עם מה שיש לנו נעשה את הטוב ביותר. אסור לשכוח שהציוד הוא לא מה שבונה את מערך המילואים, אלא החומר האנושי. שום טנק לא יצליח לעבור מכשולים מורכבים בלי גישור, שהוא תחום ייחודי לנו, או בלי החיילים שבונים אותו. הסיפוק שלנו הוא שטנק חוצה את הגשר ומגיע ליעדו".

מחט"ל לאט"ל
לפני שנתיים עבר תחום תכנון הגישור בצה"ל מהמחלקה הטכנולוגית של זרוע היבשה למחלקת ציוד לוגיסטי של אט"ל. ענף רכב לוגיסטי באט"ל הוא הגורם האחראי כיום על משק הגישור הכבד בצה"ל. הענף תומך את גדודי הגישור במתן האחזקה השוטפת לכל הגשרים באחריותו, להבטחת כשירותם והתאמתם לצרכי צה"ל. אנשי ענף רכב לוגיסטי תכננו וליוו טכנית את גדודי הגישור בהקמת גשר הפקק החדש, כחלק מאחריותם בנושא. גשר הפקק החדש הוצב במקומו בתצורה שטרם תורגלה בעבר, דבר שיצר אתגר טכני ולוגיסטי חשוב. תהליכי תכנון הגשר והקמתו היו מורכבים מבחינה טכנית ובוצעו בשיתוף גורמי הנדסה בפיקוד צפון, בינוי, מע"צ וחברות אזרחיות. עד להעברת התחום לאט"ל טיפל מדור סער גישור וצליחה של החט"ל בבניית גשרים שונים ברחבי הארץ, או בפירוקם. בין הפרויקטים: גשר בסירקין, גשר נהריים (שהוחלף בגשר ביילי רחב), גשר מייבי חדש סמוך לצומת כ"ח ופירוק גשר בציר מור במסגרת ההתנתקות.

דרך צליחה
גדוד הצליחה שהוקם אחרי מלחמת ששת הימים, נקרא לפעילות במלחמת ההתשה וביום הכיפורים. בעקבות הסכמי השלום הצטמצמה הפעילות למילואים בעיקר
באוקטובר 1967, ארבעה חודשים לאחר מלחמת ששת הימים, הוחלט במטה הכללי על הקמת גדוד חדש בצה"ל שייעודו לצלוח מכשולי מים. משימת הקמת גדוד ההנדסה החדש, גדוד 605, הוטלה על סא"ל (אז) אבי זהר. פעילותו הראשונה היתה לרכוש במהירות ציוד צליחה בעיקר מהצבאות האירופאים. "רכשנו מכל הבא ליד", נזכר תא"ל (מיל') זהר. "סירות גומי, גשרי דוברה, נגמ"שים אמפיביים המסוגלים לנסוע ביבשה ובים. צה"ל הטיל עלינו את האחריות לתת את המענה". הציוד שנרכש לא נרקב במחסן. "תרגלנו בתדירות גבוהה ואפילו התאמנו בצאלים, שם כידוע אין מכשולי מים", ממשיך תא"ל (מיל') זהר. "התאמנו גם בנחל אל עריש, בנחל הקישון ובירדן. התאמנו בצורה מאוד אינטנסיבית מרמת הטנק הבודד ועד מערכה שלמה". לצד תדירות אימונים גבוהה נדרש הגדוד למשימות צבאיות רבות.

הכנה למלחמה
"עם מלחמת ההתשה מצאנו את עצמנו משתמשים בציוד הצליחה בתדירות גבוהה. בפעולת כראמה בשנת 1968 העברנו כוחות חי"ר וסירות גומי בלילות. היו גם פעולות התשה של המצרים לאורך התעלה; פעולות שחייבו להקים ביצורים שיגנו על החיילים שיושבים לאורך התעלה. ספגנו אבידות רבות. היו אלה שנים קשות, מתישות אך הן הכינו אותנו למלחמה הגדולה בשנת 1973". תחום הגישור היכה שורש בחיל ההנדסה ולצד ייבוא של אמצעי גישור, קדח הראש היהודי ופיתח ציוד תוצרת ישראל. לקראת מלחמת יום הים נוספו לארסנל של גדוד 605 “התמסח” - רכב אמפיבי בעל מצופים, שפותח על בסיס רעיון רוסי, על ידי תא"ל דוד לסקוב ואלוף ישראל טל (טליק). גשר הגלילים, גם הוא פרי היצירתיות של השניים. במהלך המלחמה הוכיח האמל"ח הישראלי את יעילותו בפעילות לצליחת תעלת סואץ ובשינוי פני המלחמה בחזית הדרום.

שלום ולהתראות
אחרי המלחמה התרחב הגדוד והתבסס על מש"קים וקצינים שהגיעו ממדור הצליחה שהיה בזיקים. הגדוד אימן יחידות רבות בנושא מעברי מים ואמצעי צליחה. בעקבות חתימת הסכם השלום עם מצרים, במהלך מלחמת לבנון הראשונה הוחלט לנתק את תחום הגישור מחיילי הסדיר ולהעביר את הבלעדיות עליו למערך המילואים. מדור הצליחה בזיקים נסגר. עוד כל פעילות הגדוד במלחמת יום הים ראו באתר האינטרנט של זרוע היבשה www.idf.il/igf.




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://mazi.idf.il/sip_storage/FILES/9/4309.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://mazi.idf.il/sip_storage/FILES/1/4311.jpg]

כתבות קודמות רלוונטיות:


http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%E4%E9%F8%E3%EF

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%E4%E9%F8%E3%EF

טנק מודרני לא אמור לעבור את זה לבד?

ואם הנחל עמוק<?
מראה יכול להטעות
חוץ מזה אני לא חושב שלטנקים שלנו יש את השנורקל או איך שלא קוראים לזה שיש על הלאופרדים וחלק מהטנקים הרוסיים

ליטני?
להלחיץ את המצרים?
חסר במה להשקיע?

I like my islamist extremist like my roasted chicken... dead and fried to the bones

גם לי, גם לי בבקשה תקנו את שגיאות הכתיב

חוץ מהליטני יש עוד כמה מכשולי מים, במיוחד במז"א גרוע. צליחה, החפה וגישור הן כולן יכולות שיש להן חשיבות, אם כי צריך לשים לב לכמות הסד"כ שהוקצתה לנושא זה ספציפית.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -