|
08-04-2009, 22:38
|
|
|
חבר מתאריך: 01.03.07
הודעות: 5,639
|
|
כטבמ"ים של התעשייה האווירית בשביל צבא רוסיה - כתבה ב-Kommersant
אני פותח אשכול נפרד כדי לא לבלבל בין דברים ודיונים שונים. חוץ מזה הכתבה הזאת מצדיקה אשכול חדש, לדעתי.
עסקה ביטחונית בינלאומית
\\רוסיה החליטה לרכוש כטבמ"ים ישראליים
איבאן קונובאלוב, העיתון Kommersant מתאריך 07.04.2009
משרד ההגנה הרוסי החליט איזה כטבמ"ים הוא רוצה לרכוש מישראל. לפי המידע בידי ה"קומרסאנט", אלה יהיו שלוש מערכות לטווח קצר ובינוני של חברת IAI. עלות העסקה הראשונה אינה גדולה - סדר גודל של 50 מיליון דולר. אבל, לפי דעת המומחים, מה שחשוב זה לא ההיקף שלה, אלא העובדה שהלקוחות הביטחוניים פונים להספקים הזרים. והעניין לא יסתיים ברכישה אחת.
לראשונה אודות הכוונה לרכוש כלי טייס בלתי-מאויישים (כטב"מ) ישראליים הודיע ראש מטה כללי ארמי-ג'נרל ניקולאי מאקארוב. זה קרה ב-13 בנובמבר 2008 במהלך דיווחו לפני ועדת ההגנה של דומה. לאחר הישיבה איתו, חבר דומה ממפלגת LDPR מיכאיל מוסאטוב סיפר על כך, אלא שמכל מיני רמות [של המוסד המדיני] התחילו לכחיש את הדבר. למרות זאת, במהירה בירר ה"קומרסאנט" שבישראל התארכה נציגות של משרד ההגנה הרוסי בראשותו של ראש רכש [במקור: אמצעי לחימה] ארמי-ג'נרל ולאדימיר פופובקין וסגן מנהל משרד ההגנה אלכסאנדר גורבונוב האחראי על התעשייה הביטחונית ("קומרסאנט" כתב על כך ב-16 בדצמבר 2008). והנציגות דנה בין היתר גם ברכישת כטבמ"ים. לפני חודש אותו ראש מטה מקארוב הודע שהכטבמ"ים בשביל הצבא הרוסי "יורכשו במדינות אחרות", אבל לא קרא בשמו של היצאן.
אם זה, לפי המידע שבידי ה"קומרסאנט", לאחר המשאי ומתן ודיונים ממושכים במשרד ההגנה הרוסי הגיעו להחלטה סופית לקראת תחילת האפריל לא רק בעניין המדינה היצאנית (זאת אכן ישראל), אלא גם לגבי המערכות הספציפיות שיורכשו. אלו יהיו מערכת נישאת קלה של כטב"מ זעיר Bird-Eye 400 (משקל המראה - 5 ק"ג, טווח הפעולה - 10 ק"מ), [כטב"מ] טקטי I-View MK150 (בהתאמה 160 ק"ג ו-100 ק"מ) וכטב"מ ברמת משקל חצי-כבד Searcher Mk II (426 ק"ג ו-250 ק"מ). כל המערכות - תוצרת החברה הממלכתית Israel Aerospace Industries. ב-IAI עצמה סירבו בינתיים להגיב על העסקה מסיבות האתיקה התאגידית. אולם, כפי שהודיע ל"קומרסאנט" מקור במערך התעשייתי הביטחוני הורסי, העלות המשוערת של העסקה תסתכם בסכום של 50 מיליון דולר בערך, והתשלום הראשון (בערך כ-50% מסך כל העלות) כבר הועבר.
לפי דברי נציג התעיישה הביטחונית, בדרך כלל חצי מעלות החוזה זהו תשלום להכנת הבסיס הטכני ומומחים לשם תפעול הכטבמ"ים, מה שיכול להתפרש כהמשך של "סדרת רכישה של הכטבמ"ים הישראליים". קל וחומר, שלפי הערכות השונות, הצבא הרוסי זקוק ל-50 עד 100 כטבמ"ים ולפחות ל-10 מערכות שליטה בהם.
כפי שציין בשיחה עם ה"קומרסאנט" העורך הראשי של פורטאל אינטרנט "תעופה בלתי מאוישת" (www.uav.ru) דניס פדוטינוב, מצד אחד, שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל יכול להיות כדאי לרוסיה בשורה שלמה של אספקטים שונים, אבל מצד שני, ישנה סכנה "להתמכר", להסתמך לגמרי על הכטבמ"ים הישראליים, ועל ידי כך להרוס את ענף הכטבמ"ים של התעשייה הביטחונית הרוסית. כרגע בפיתוח הכטבמ"ים עוסקים כמה עשרות חברות, בכללם גם RSK MiG, תאגיד ה-Irkut, "מסוקי רוסיה", חברת Tranzas, קונצרן Vega. אבל בינתיים אין השגים רציניים בתחום הזה ברוסיה.
בזה מודים קודם כל הלקוחות הצבאיים עצמם. ג'נראל פופובקין הודיע לפני חודש: "לפיתוח הכטבמ"ים משרד ההגנה הזרים מיליארד רובל [כ-36 מיליון דולר], אבל, לצערינו, עדיין לא קיבלנו כלי נורמאלי". צי הכטבמ"ים הקיים כבר התיישן: "פצ'לה-1" (הכטב"ם של משרד הפיתוח של יאקובלב) פותח בשנות ה-80 של המאה שעברה, "סטריז'" ו-"רייס" (משרד הפיתוח של טופולב) - בשנות ה-70. לפי המידע של "קומרסאנט", בזמן המלחמה באוסטה הדרומית משרד ההגנה ניסה לנסות את כל הכטבמ"ים שנמסרו לרשותו (גם כאלה הנמצאים בשירות וגם המערכות העתידיות, אשר המפתחים הציעו), אולם אף אחד מהם לא מילא את משימתו באופן מושלם. בניגוד לאנשי צבא גרוזיניים, אשר הפעילו כטבמ"ים של חברת Elbit Systems הישראלית, הכוחות הרוסיים פעלו באופן עיוור. ראש האגף הראשי להכשרה ושירות החילתי של הכוחות המזויינים הרוסיים לויטננט-ג'נרל ולאדימיר שאמאנוב ציין באחד מראיונותיו ללקחי המבצע הגרוזיני: "כל הפיתוחים הקיימים (של כטבמ"ים - "קומרסאנט"), כפי שהראה בין השאר ההפעלה שלהם באוסטיה הדרומית, בינתיים לא עונים לדרישות המוצגות כלפיהם". והוא גם הזהיר: "שהמפתחים שלנו שלא מגיבים לצרכי הצבא לא יתפלאו כאשר יודע להם, שהצבא הרוסי התחמש בכטבמ"ים מתוצרת ישראלית".
יחד עם זאת, לדעתו של מר' פדוטינוב, הבחירה של משרד ההגנה לרכוש קודם כל כטבמ"ים קלים ובינוניים גוררת שאלות מסויימות, כיוון שדווקא כטבמ"ים כאלה אפילו אם בקושי, אך עדיין מפותחים ומיוצרים על ידי החברות הרוסיות. כטבמ"ים כאלה כבר מופעלים על ידי משרד הפנים, משרד החירום, FSB, Gazprom ו-Transneft. והפיגור המוחלט אחרי ישראל וארה"ב (המובילים בתחום הכטבמ"ים), לדעת המומחה, קיים דווקא בסוגים הכבדים של הכטבמ"ים, כמו Heron (משקל המראה מירבי - 1,1 טונות, טווח פעולה - 1 אלף ק"מ) של אותה החברת IAI הישראלית. רכישת הכטבמ"ים ברמת משקל זו, לפי המידע של "קומרסאנט", הוצעו לפני השאר, כאשר בסתיו-קיץ 2008 המשרד של ראש הרכש של צבא רוסיה דאז ניקולאי מאקארוב ביצע סקר של "שוק הכטבמ"ים", ואסף מכתבי מחקר של המומחים הרוסיים בתחום. לפי דעתו של מקור ה"קומרסאנט" בתעשייה ביטחונית, "בחירתו של משרד הביטחון נקבע לא על פי מה שהוא רצה, אלא על פי מה שהוצע לו". ובתפקיד מפתק זה, לפי הטענה של נציג התעשייה הביטחונית, שיחקו ארה"ב, אשר הפעילו את מירב המאמצים על מנת לבטל את העסקה, וכאשר זה לא הצליח - לפחות לשנות את התוכן שלה.
http://www.kommersant.ru/doc.aspx?f...&docsid=1151550
_____________________________________
בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.
|
|