אני הייתי מחלק את התגובה שלנו לשני חלקים:
1. הזמן בין הלחימה במוצב המצרי והפריצה לשטח ישראל.
2. הזמן בין הפריצה לשטח שלנו ועד להשמדת הנגמ"ש.
לגבי החלק השני לדעתי הכוחות פעלו בהתאם למצופה וזה אומר קודם כל להגן על הישובים, אחר כך לסגור על המחבלים, בין אם הם נעים רגלית ובין אם הם רכובים, לזהות אותם, לפגוע בהם ולהשמידם. אין משמעות לזה שהם חדרו 10 ק"מ או לקח 15 דקות לפגוע בהם, ברגע שהם יצאו מאיזור הגדר, צה"ל אני מקווה, פעל לפי תירגולות ידועות, סגר את האיזורים המתאימים, מצא את הנגמ"ש, פגע בו והשמיד אותו. לכן לדעתי הכח פעל בצורה טובה ומגיעות לו מחמאות.
יכולה להישאל השאלה מה פגע בו, נראה לפי הפגיעה שנורה עליו פגז ח"ש שנכנס בצד אחד ואולי יצא מצד שני, ואולי בדרכו בתוך הנגמ"ש פגע במיכל דלק והצית את הרכב. אני הייתי רוצה לראות פגז שחודר את דופן הנגמ"ש, מתפוצץ בתוכו והופך אותו לגל חורבות. בדומה למה שהיה קורה אילו פגע בו "מפצח האגוזים".
אשר לחלק הראשון לא ברור לי למה הנגמ"ש לא הושמד ע"י כלי נ"ט ברגע שהוא התקרב למחסום, בפרט לאחר הקרב בין המחבלים לצבא המצרי, שהיה צריך לספק התראה והגדלת הכוננות לכוחות במחסום ובכל הגזרה, אני הייתי מצפה שכלי נ"ט, בין אם ר.פי.גי או טיל נ"ט, יהיו ברשות הכח במחסום ויאפשרו לו להשמיד את הנגמ"ש.
אשר לנגמ"ש עצמו, זהו נגמ"ש ששוקל 10-12 טון בהתאם לדגם, והוא לא חדיר לכדורי 7.62 מ"מ, אבל מק"כ "0.5 היה מחורר אותו. לרכב הזה קיימים מספר דגמים ואחד מהם נושא את הצריח של ה BMP-2 שמכיל תותח 30 מ"מ וטילי נ"ט, ויכול בתיאוריה לשאת גם טילי נ"מ נגד הליקופטרים/ כטב"מים, ולכן צריך משנה זהירות בלחימה של כטב"מים נגד רק"מ.