http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1722332

האלוף בדימוס אברהם ("צ'יטה") בוצר, יליד 1929, מפקד חיל הים בשנים 1972-1968, מת אתמול בתל אביב. בוצר לחם במסגרת הפלי"ם וחיל הים בכל מלחמות ישראל, עד לשחרורו מצה"ל. אחד משיאי שירותו היה הפיקוד על כוח נחתות נושאות רכב קרבי משוריין, שהפליג ביוני 1967 מאילת לשארם-א-שייח והשתלט על הבסיס המצרי עוד לפני הגעת צנחנים למקום בדרך האוויר.
פעולה זו היתה אחת מנקודות האור המעטות בתקופת שפל לחיל הים – שפל שהעמיק בחודשים שלאחר המלחמה עם טיבוע המשחתת אח"י "אילת" והיעלמותה של הצוללת אח"י "דקר". סדרת אירועים זו הביאה לקיצור תקופת כהונתו של מפקד חיל הים, אלוף שלמה אראל. מי שנחשב עד סמוך לסוף תקופת אראל למועמד המוביל לפקד על חיל הים, אל"מ איזי רהב, התפטר בעקבות סכסוך עם אראל ולמפקד החיל התמנה בוצר, בגיל 39.

בוצר תרם רבות לשינוי האווירה בחיל ובהמשך גם לדימוי החיל בצה"ל ובציבור. בדרבונם של קצינים נמרצים, כמפקד שייטת 13 זאב אלמוג, הפכו יחידות חיל הים יותר ויותר לשותפות במבצעי מלחמת ההתשה, בהן הפשיטות על האי גרין ועל מפרץ סואץ.

בתקופת בוצר הוברחו ספינות הטילים משרבורג ונקלטו בחיל הים. הוא המשיך את מגמת קודמיו, האלוף יוחאי בן-נון ולאחריו אראל, לעדכן את מבנה חיל הים, לסגלו לעידן הטילים והלוחמה האלקטרונית ולעבור מדפוס פעולה של משחתות מיושנות ופגיעות בנוסח ציי מלחמת העולם השנייה – אם גם בגודל של משמר חופים – לגישה התקפית של סטי"לים. בתקופתו הוחלט על העברת מפקדת החיל מסטלה מאריס שבחיפה למתחם הקריה בתל-אביב, כיום "מחנה רבין", בצמידות למטכ"ל ולמשרד הביטחון.

בוצר גם בנה את זירת ים סוף והפך בכך את חיל הים, שפעל עד אז בעיקר בים התיכון (ועד למלחמת ששת הימים גם בכנרת), לזרוע דו-זירתית. בכך הונחה תשתית להצלחתו ההתקפית של חיל הים בקרבות הסטי"לים במלחמת יום-הכיפורים, בניצוח המפקד הבא של החיל, אלוף בנימין (ביני) תלם, ומפקד כוח הסטי"לים, שייטת 3, מיכאל (יומי) ברקאי.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל