שלום לכולם,
אתמול ברדיו שמעתי על כינוס לבוגרי חטיבה 7 הערב בבנייני האומה לכבוד 60 שנה לחטיבה.

הידיעה ברדיו הייתה מעורפלת, האם זה לכווווולם או רק למפקדי פלוגות ומעלה לשעבר.
היום ידיעה קצרה מופיעה גם באתר גל"צ ונענע וכו' ולא מציינת מי מוזמן, שעה כלום.

חיפוש נרחב באינטרנט מעלה חרס - אין שום אתר או ידיעה מפורטת שמתייחס בכלל.

אני קצין לשעבר בחטיבה, מקבל את ההזמנה השנתית לטקס בלטרון וכו' אז נראה לי שיש להם כתובת במאגר, אבל לא קיבלתי הזמנה ורק שמעתי לראשונה ברדיו אתמול יום ראשון על זה.

מישהו יודע מה קורה עם זה? האם זה ארוע למוזמנים בלבד או לכלל בוגרי החטיבה?

אני קיבלתי בדואר הזמנה לארוע, ואני מלש"ב שמיועד להתגייס לחטיבה.

נראה לי שאמורים לקבל הזמנה, אבל נשמע מוזר שהיית קצין בחטיבה ולא קיבלת הזמנה. נסה ליצור איתם קשר.

גם אני לא קיבלתי הזמנה ולמעשה זו הפעם האראשונה שאני שומע על הארוע. בעצרת ה50 הייתי גם על הבמה, לעצרת החיילית לאחר מלחמת לבנון השניה לא הוזמנתי אך מסתבר שתמונותי הוקרנו מספר פעמים על המסך (ואולי אפילו צוטט טקסט שלי, מי שדיווח לי לא היה בטוח לגבי הטקסט).

עפ"י מה שאומרים המארגנים בבנייני האומה חסר מקום. לא הצלחתי לקבל תשובה למה מלכתחילה לעשות את הארוע בבניני האומה ולא בלטרון.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אז ככה,

חיפוש באינטרנט>הגעה לאתר יד לשריון>אתר חטיבה 7>מספר טלפון של מקשנ"ר
(אגב באתר חטיבה 7, שום ידיעה על הארוע, פשוט מדהים...)
טלפון מקשנ"ר>טלפון של לשכה 7>עונים חמ"ל 7> טלפון לאחראית על הארוע נדמה לי קצינת חינוך.
(אגב החיילים/ות שענו היו בסדר וענו לעניין את מה שידעו)
הקצינה הייתה נחמדה מאוד, אמרה שהארוע כעיקרון למ"פים ומעלה מן העבר ו"לוחמים" (כנראה מדובר על אגדות ומעלה מסכר הרואפה מינימום.....), אבל אמרה לי שאני יכול לבוא, לקחה לי את השם, תפקיד/גדוד ותקופת השירות.

לגבי פרטי הארוע:
1730 התכנסות
1900 תחילה הופעה או משהו כזה

ראשית נראה לי שלא אלך, אם היו רוצים את החתך שלי היו מזמינים.
(אגב, אז למה פירסמו את זה ברדיו?)

שנית, כל הסיפור הזה נראה לי פיספוס גדול במינוף ארוע מרשים בכל מה שקשור למורשת החטיבה והמדינה, וחבל מאוד שכך.

אבל אנחנו רגילים לכך, חטיבות השריון אינם טובים בלשון המעטה ביחסי ציבור/קשרי ציבור,וכנראה צריכים שדרוג רציני. לגדוד בגולני יש יותר יכולות יח"צ ומיתוג (ראה גדוד 51) מכל חטיבות השריון ביחד. (שלא לדבר על "מיתוג" קרב החווה הסינית כקרב של גדוד 890 במקום של חטיבה 14 שריון.)

כנראה שצריך לפנות לגברת אריסון, שאביה לחם בשורות החטיבה בתש"ח, ולהסדיר את הנושא הזה, על ידי מציאת משרד מתאים (ראובן אדלר מייצג למשל את חיל האויר.....)

למה הארוע לא בלטרון? שאלה מצוינת, זה היה מאפשר לכוווולם להגיע (המ"פים ומעלה היו מקבלים קבלת פנים פרטית ראויה) והיה יכול להיות ארוע מורשת מדהים וחינוכי בערש לידת החטיבה בקרב.
כמו שאומרים האמריקאים born in battle
ואני בטוח שהיה יותר זול גם....

איפה אני טועה?

אדון אריסון תרם את כל הבטון לבית החטיבה בקצביה (וזה הרבה בטון), תן לו לנוח ולה להביא את השלום מתוכה (אצלה השלום מתחיל מבפנים, אצלי אלו הגזים)
איפה אתה טועה. אולי בזה שאתה מתאמץ לחפש ולהתקשר. אני פשוט קיבלתי תשובה: אל תבוא, אין מקום. אולי זה התגמול על המאמץ להביא אנשים איכותיים לבחור בחטיבה. מי שמשקיע, שוקע.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

מוזר, בתור מילואימניק בחטיבה קיבלתי הזמנה.
לדעתי, זה לא אירוע פתוח, אלא רק מי שמשרת בפועל (מילואים או סדיר) בחטיבה.

אסף.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

כמו שכתבתי, אני מלש"ב וקיבלתי הזמנה רק כי מילאתי טופס לא מחייב להתגייס לחטיבה. חבל שאנשים ששירתו שם ומרגישים חלק ממנה לא קיבלו הזמנה.
עריכה: מופנה לכותב מעליי

מאתר דו"צ

יום שלישי, כ"א באדר התשס"ט, 17 במרץ 2009, 08:30

אייזנקוט, במהלך עצרת חגיגות ה-60 להקמתה של חטיבה 7 • במהלך העצרת, שנערכה בבנייני האומה בירושלים, אוחדו עשרות ממפקדי החטיבה לדורותיהם לערב הוקרה חגיגי • אתר צה"ל ליווה מקרוב את החגיגות

רני סנה

"אם הייתם רואים את המספר במכונית שלי, בבית שלי ובפלאפון שלי הייתם מבינים שהוא שלי – כלומר, הכל 7". כך פנה תת-אלוף (מיל') אביגדור קהלני, מפקדה המיתולוגי של חטיבה 7 ויושב ראש האגודה למען החייל, לאלפי חיילי החטיבה בעצרת לציון 60 שנים להקמתה, שהתקיים אתמול (שני) בבנייני האומה בירושלים. מלבד חיילי החטיבה נכחו בעצרת עשרות ממפקדי החטיבה בעבר, שכולם אוחדו לאירוע הרמת כוסית מרגש לרגל החגיגות. עוד אירוע מרגש שהתרחש בעצרת הוא איחוד סמ"ר מקסים סבצ'נקוב, מפקד חוליה טכנית בגדוד "געש" שעלה לבדו ארצה בשנת 2005, עם אמו.

משימת זיהוי כלל מפקדי החטיבה לדורותיהם, לא הייתה קלה לכולם. "זה מפגש מאוד רציני, וזו בעיה להכיר פה את כולם", אמר האלוף (מיל') שלמה להט, מפקד החטיבה בין השנים 65-66 וראש עיריית תל אביב לשעבר. "זה מחזיר אותי לימים יפים, שלחמנו וידענו שאנו נלחמים עד טיפת הדם האחרונה בשביל המדינה היהודית". מאידך, היו אנשים שהכירו דווקא את מרבית האנשים בקהל. "מבחינתי זה הבית, מאוד מרגש לראות את כל אלה שגדלתי לצידם, אני מכיר את רובם", אמר בהתרגשות תא"ל (מיל') קהלני. מפקד החטיבה הנוכחי מזה כשנה וחצי, אלוף-משנה רועי אלקבץ, התרגש גם הוא. "דדו, לסקוב, טליק – כולם פיקדו עליה. מבחינתו זו זכות גדולה להיות חלק מהמורשת הזו. איכות האנשים זה הצד החזק של החטיבה, ואפשר לראות זאת על פי האנשים הגדולים שנמצאים כאן – האנשים הכי גדולים של עם ישראל". קצין השריון הראשי, תא"ל אגאי יחזקאל, שיתף את כלל הנוכחים בעצרת כי "הסיפור של החטיבה הוא ייחודי, והוא למעשה מספר את סיפור המדינה. אין מערכה ומבצע, ממלחמת העצמאות עד עופרת יצוקה, שלחטיבה לא היה בה חלק מהותי. היכולת להביא את הניצחון היא היכולת שעליה אנו מגדלים את הילדים שלנו". מפקד החטיבה הראשון, האלוף (מיל') שלמה שמיר, ציין כי "אין שיעור למורשת של האנשים שיושבים פה. מעבר לקיר מתכנסים אלפי חיילים ואני רוצה לומר להם – אתם לא לבד. ההתנסות פה של המח"טים היא התכנסות בסמליותה של מורשת עצומה, שמלווה אתכם ואת העם שרוצה להתקיים ולחיות".

על החיילים והמפקדים שנכחו בעצרת הפקידו הרבה מורשת על הכתפיים. "אני מסתכל עליכם היום, ומצד שני על כל חבריי ומפקדיי שיושבים כאן, את פער הדורות של אנשים שמבינים את האחריות של השמירה על המולדת. אני יודע שאתם יותר מקצוענים, עם טנקים ותחמושת טובים יותר, אבל האם הרוח המיוחדת של החטיבה עדיין נמצאת בתוככם?", לשאלה זו של תא"ל קהלני שאגו החיילים במילה אחת – "כן". מפקד פיקוד הצפון, האלוף גדי אייזנקוט, פנה אל החיילים ואמר כי "זאת הזדמנות צנועה להצדיע לכל אחד ואחד מכם. אני גאה על כך שחטיבה 7 שייכת לפיקוד הצפון". אל"ם אלקבץ הוסיף ואמר כי "על תולדות החטיבה ניתן להפליג בשעות של סיפורים, אבל אלו מאפייניה: מורשת מפוארת, גבורת לוחמיה, איכות ועוצמת האנשים ושאיפת מפקדיה וחייליה להוביל ולהנהיג". כמו כן בירך מפקד החטיבה את גדוד ההנדסה "להב", שהצטרף בשנת 2006 לשורותיה של החטיבה, וציין כי כיום חטיבה 7 הינה החטיבה המשוריינת הסדירה הגדולה ביותר בצה"ל. "עשרות אלפי מפקדים וחיילים לקחו חלק במפעל הארוך להגן על בטחון המדינה, וגם בימים אלה נשואות העיניים לצפון ולדרום, והחטיבה מסיימת אימון חורף לקראת פעילות מבצעית נוספת", סיפר האלוף אייזנקוט. "לדור הוותיק אני יכול להבטיח - יש על מי לסמוך".






אייזנקוט



מפקדי החטיבה לשעבר

ציטוט:

במקור נכתב על ידי גפשטיין

השני מימין זה תא"ל אייל זמיר?

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

חיובי, מח"ט 2003-2005

היום מפקד על קורס מ"פים מג"דים במז"י. במהלך "עופרת יצוקה" הוא התפנה מעיסוקו העיקרי ועלה לרמה"ג לבקר אותי וא תחברי שהתאמנו בקור מקפיא באל"ל אחרי שגוייסנו בצו 8 (הוא האוגדונר שלנו).


זה מעניין. עד עכשיו חשבתי שיש רק אל"מים שמפקדים על יחידות סדירות ובאותו זמן הם גם מח"טים במיל'. טוב לדעת שגם מפקדי אוגדות.

אגב, בתוקף תפקידו מותר לו ללכת עם שני תגי יחידה (מז"י \ עמוד האש) לסירוגין?

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

מאתר מז"י

כתב: יותם קניספל, תאריך: 17.3.2009
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://mazi.idf.il/Images/trans.gif]


לוחמי חטיבה 7 תמצתו 60 שנות קיום בערב אחד בלתי נשכח. "הסמל של החטיבה, מאז ומתמיד, היה ונשאר איכות" אמר תא"ל (מיל') אביגדור קהלני

חטיבה שריון 7, על כל לוחמיה ומפקדיה בעבר ובהווה, התכנסו אתמול בירושלים לציון 60 שנים להקמת החטיבה. חטיבה 7 היא חטיבת השריון הסדירה הראשונה בצה"ל והיא חטיבה בעלת מורשת נרחבת שמלווה את המדינה יד ביד מיום היווסדה.
האירוע החגיגי נערך בהשתתפות מפקד זרוע היבשה אלוף אבי מזרחי, מפקד פיקוד צפון אלוף גדי אייזנקוט, מפקד המכללות אלוף גרשון הכהן, קשנ"ר תא"ל אגאי יחזקאל ו-20 המח"טים שפיקדו על חטיבה, מהראשון שבהם עד לנוכחי, אל"מ רועי אלקבץ.

מורשת החיל
המח"ט הראשון אלוף (מיל') שלמה שמיר זכה למספר רב של לחיצות יד מכל הנוכחים, שניגשו אליו להביע כבוד. בעיניו ניתן היה לראות את הזיכרונות. "שישים שנה. שישים שנה זה המון זמן", הוא אומר בחיוך. "אתה מסתכל באירועים כאלה אחורה ורואה איך הכול התחיל. קמנו בגלל הסכנה של 'לחיות או לחדול'. ותסתכל מסביב על האולם הזה, ותגיד לי אתה- יכול להיות סיפוק גדול מזה?".
"יש משהו מרגש מעבר למפגש הנוסטלגי עם המפקדים", אמר תא"ל יחזקאל למח"טים לדורותיהם באירוע מצומצם שנערך לכבודם לפני העצרת. "אני מסתכל לכם בעיניים ורואה את הגנטיקה שהזרמתם לחיל ולחטיבה. היום אנחנו הרבה יותר מכוח לוחם. בעיניי יש בחטיבה הזאת משהו שאין בשום מקום אחר. הסיפור של חטיבה 7 קיים מאז ימי מלחמת העצמאות. מאז, אין מערכה, מלחמה או מבצע שהחטיבה לא לקחה בה חלק. אתם התחלתם את זה, ואנחנו ממשיכים. אם נשכיל לקחת קמצוץ מההיסטוריה, אני יודע שנגיע להישגים נוספים".


רוחה של יחידה
לאחר הקרנת סרט על החטיבה, שלווה במחיאות כפיים נלהבות של כל לוחמי החטיבה והמפקדים באולם, עלה המח"ט אל"מ אלקבץ לשאת דברים: "החטיבה הוקמה במאי 1948 ותשעה ימים בלבד מיום היווסדה נכנסה ללחימה, בה נפרצה הדרך לירושלים. גבורת הלוחמים וזכר הנופלים היו ונשארו נר לרגלנו. אתם, הלוחמים, הנשק האמיתי של החטיבה וסוד עוצמתה. אתם עושים זאת תחת ידיהם של שדרת פיקוד מג"דים ומ"פים איכותיים ונפלאים".
אל"מ אלקבץ התייחס גם ללחימה האחרונה בעזה. "גם ב'עופרת יצוקה' הוכחה נחישותכם. הגדודים ביצעו את משימותיהם במקצועיות רבה, ולשמחתי, למעט כמה פצועים קל, כולם חזרו הביתה בשלום. זוהי זכות עצומה לפקד עליכם ועל העוצמה האנושית שאתם".
אלוף אייזנקוט התייחס להתייצבות המרשימה של כל מפקדי החטיבה לדורותיה. "זה מעיד על רוח החטיבה", אמר. "בדמם של 730 לוחמים, שנפלו בזמן שירותם בחטיבה, הוקנה ביטחון למדינת ישראל. הערב אנחנו מוקירים אתכם. זוהי הזדמנות צנועה עבורי להביע את הערכתי, להצדיע לכולכם ולהבטיח שיש על מי לסמוך. אני גאה שחטיבה 7 שייכת לפיקוד צפון. המשיכו לשמור על המדינה ועל עצמכם".

האגדה של החטיבה
בקהל גדול היתה גם נחמה בר-כוכבא, אלמנתו של אלוף משה בר-כוכבא ז"ל, המ"פ האגדי של פלוגה א' בגדוד 82, שקיבלה צל"ש פלוגתי במלחמת קדש. היא שמחה להיפגש עם פקודיו של בעלה המנוח "מאז מבצע קדש הפלוגה שומרת על קשר כמו משפחה, והיום אנחנו אורחי הכבוד של החטיבה".
כשנשאלה איך לדעתה בעלה היה מגיב לאירוע, ענתה בחיוך: "התוצאה האמיתית היא הירושה. משה היה 43 שנים בחיל השריון, והוא לחם בכל מלחמות ישראל. אם הוא היה כאן, בוודאי היה מסתכל בגאווה ענקית על כולם, ומבין, פעם נוספת, כמה כל השנים שנתן מחייו למדינה השתלמו".
אריה שמש שימש הרס"פ של אלוף בר-כוכבא ז"ל במבצע קדש. "משה היה ידיד ואב", הוא נזכר. "אחרי כל השנים האלו עדיין לא הצלחתי להבין האם העריכו אותו בגלל שפחדו ממנו או פחדו ממנו בגלל שהעריכו אותו. במלחמה עצמה היינו הפלוגה היחידה שלחמה נגד עשרות קני תותחים. טוב לי לראות שרוח החטיבה נשמרה מאז".

החיילים שלנו
ומעבר למורשת, בערב החגיגי לא שכחה החטיבה את החיילים הבודדים המשרתים בה. סמ"ר מקסים סבצ'נקוב, מגדוד 82, זכה להפתעה מיוחדת ומרגשת. אחרי ארבע שנים שלא ראה את אימו, מימנה החטיבה עבורה כרטיס טיסה מבלרוס, והשניים נפגשו לראשונה על הבמה, והתחבקו כשהם דומעים לרקע מחיאות הכפיים של כל לוחמי החטיבה.
האחרון לסגור את הערב היה יו"ר האגודה למען החייל בהווה ומח"ט 7 מוכר במיוחד מעבר תא"ל (מיל') אביגדור קהלני, שעלה בדמעות לבמה. "תכננתי להיות יו"ר האגודה רק בשביל להיות נוכח בערבים שכאלו", אמר. "בשנת 1962 הייתי גאה להיות לוחם בחטיבה ועד שהתמניתי למח"ט. אני מסתכל על כל מפקדיי, חבריי, פקודיי, ואני רואה את פער הדורות. אתם קיבלתם מאיתנו את האחריות על שמירת המולדת בימים בהם מחויבות הגיוס לא מובנת מאליה- והרשו לי להגיד שזה מחמם את הלב.
"מאז שאני הייתי חייל, שופרו האמצעים. יש לכם טנקים טובים יותר, תחמושת מדויקת יותר, אבל האם הרוח המסורתית של חטיבה 7 עדיין בתוככם?". בשלב הזה הורם גג האולם מתשואות הלוחמים. "איזה כיף לשמוע אתכם. אנחנו מפקידים את דגלנו בידיכם, ואנחנו עושים זאת באמונה שלמה".




מח"ט 7 רועי אלקבץ






המח"ט הראשון, אלוף במיל' שלמה זמיר






תא"ל במיל' אביגדור קהלני




קשנ"ר תא"ל אגאי יחזקאל