"נחלצים מגבולותיהם: ילדי גטו טרזיינשטאט:

במרכז אנה פראנק בניו יורק תפתח בקרוב תערוכה שתציג מצירותיהם של ילדי גטו טרזיינשטאט. בדברי ההקדמה לתערוכה יאמר: "אנה פראנק חיה את חייה באומץ ושמרה על רוחה בתקופה נוראה בתולדות העולם, תוך כתיבה על מחשבותיה, רגשותיה ולבטיה ביומנה המפורסם. כעת, בצד יצירה זו, מוצגות יותר מ-40 עבודות של ילדים מגטו טרזיינשטאט - קולאז'ים, ציורים, יומנים, מגזינים, משחקים ובובות, כולם מארכיון בית טרזיינשטאט. כמו אנה, נספו רוב הילדים הללו במחנות, אך מאמציהם לביטוי עצמי נותרו עימנו כמסמכים אותנטיים של המלחמה ההיא, וכיצירות אומנות. על ידי עיון באומנות זו אנו זוכים בהבנה עמוקה ומלאה יותר של החברה שהכזיבה אותם - וכיצד אנו יכולים למנוע אירוע שכזה מלהתרחש שוב."

מתוך תובנה זו יוצא מרכז אנה פראנק ארה"ב, העובד עם מגוון בתי ספר בעיר ניו יורק, ומשלב שיעורים בנושא השואה עם דרכי הוראה יצירתיות, המאפשרות לצעירים להביע את תקוותיהם, חלומותיהם ופחדיהם.

התערוכה "נחלצים מגבולותיהם ילדי גטו טרזיינשטאט" תפתח ביום חמישי, 12.3.09 ותוצג במשך שלושה חודשים עד יום שישי, 12.6.09. פרטים על כתובת המרכז, שעות פתיחה וכו' ניתן למצוא ב- www.annefrank.com ובטלפון 212-431-7993

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

ראו הוזהרתם - חלק גדול מכם לא יאהב את שאני כותב.

ציטוט:

וכיצד אנו יכולים למנוע אירוע שכזה מלהתרחש שוב

זה (בין היתר) מה שרוצים מארגני התערוכה להשיג. זה גם מה שרוצים הרבה אנשים בעולם להשיג. למנף את זכר השואה כדי שזה לא יקרה יותר. למשל, בבית אנה פראנק באמסטרדם, הייתי בתערוכה שניסתה להוכיח שלאומיות סופה לאומנות, והיא ניסתה להרתיע את המבקרים בה מסימבוליזם לאומי/לאומני כמו הערצת הדגל. כי לאומיות ופטריוטיזם מביאים, בקלות, ללאומנות ("אני אוהב את מולדתי" איננו כה רחוק מ"בוז לכל האומות האחרות", ומשם בקלות ל-"אז בואו נכסח את הג'וקים המסוממים הללו").

במקומות אחרים יש גילויים אחרים של "איך נמנע מזה לקרות שוב". לא בארץ. בארץ - הלקח המוסרי הגדול, העיקרי של השואה, הוא: אם הם עשו לנו דבר כל כך נורא, סימן שלא היינו חזקים מספיק. אז בואו נתעצם, ונתחמש, ונתאמן, ונאכל מרק שחור - כדי שאירוע כזה לא יתרחש יותר. ואם איזה פרופסור הזוי מירושלים מעצבן אותנו עם ההזהרות שלו בדבר פשיזם - בואו נשים לו פצצה בבית.

אנחנו לא תרגמנו את זכר השואה לעמדה מוסרית, אלא למאזן כוחות בלבד - נתחזק וזה לא יקרה יותר. זה הכל. ובעשותנו את זה - כל מה שנותר לנו לטעון כנגד הנאצים זה שהם היו חזקים מאתנו. ולפיכך אין לנו שום בעיה להעלות אשכול עם אתרים מעניינים בברלין - כי בעצם, אין לנו שום דבר מוסרי ומהותי כנגד הגרמנים, ולבקר אצלם זה ממש בסדר.

לא העלינו אף טיעון מוסרי, שאומר שאסור לעשות את מה שהם עשו. יש לנו טענות רק כלפי עצמנו - שלא הצלחנו להתנגד. ואם היה לנו טיעון מוסרי כזה, הרי שלא עשינו איתו מאומה. ישאל את עצמו כל אחד מכם - מה למדתי אני מהשואה? באיזה אופן זכרון השואה מדריך את מעשי וצעדי? ואם התשובה שלכם תהיה: "למדתי שאני צריך להגן על עצמי" - שתהיה לכם חופשה מהממת בברלין.

אחרית דבר:

מגיעות לי מחמאות על מידת האיפוק שנקטתי בכותבי את זה.

ממש ממש לא תערוכה פוליטית.
התערוכה הוצגה קודם לכן כאן בבית טרזין (שהקים את התערוכה) ומשם עברה למוזיאון ביוסטון. מרכז אנה פראנק הוא התחנה השלישית (ואני מקווה מאד שלא אחרונה). התערוכה מציגה יצירות של ילדים בגטו. אין לה מסר פוליטי וזו לא מטרתה. אם התערוכה הייתה ביזמה של מרכז אחר להנצחה - אולי היית צודק.

הנאום הזה בא כדי לקשור בין התערוכה למרכז אנה פראנק. וכן, חלק מההנצחה היא המטרה ששואה לא תתרחש עוד. בלי קשר ללאומנות או לאומיות, אלא בהזכרה לכולם שכולנו בני אדם, עם תקוות חלומות ופחדים. גם הילדים היהודים בגטו, וגם, בצורה שונה לחלוטין, ילדים שגדלים בקומות שונים בעולם, ואפילו בניו יורק. אמנם ההתמודדות היום-יומית שלהם שונה לחלוטין וילדי ניו יורק אינם מתמודדים עם טרנספורטים מוות מחלות ורעב.

אני חושבת ש להגיד שלא העלינו טיעונים מוסריים כנגד הנאצים זו הליכה של צעד אחד רחוק מדי. אני, שפעילה (בהתנדבות) בבית טרזין, יכולה להגיד לך שאתה טועה ובגדול. וכן, העובדה שהיום יש בית לכל יהודי שירצה בו, ויש ליהודים לאן להגיע, בהחלט תתרום לעובדה שיהיה הרבה יותר קשה לנסות ולחסל אותנו כמו שניסו הנאצים.

הסבים שלי הם ניצולי שואה. יש להם הרבה מאד חברים בגרמניה והם מרבים לבקר שם. זה אומר שהם חושבים שמה שעשו הנאצים להם ולמשפחותיהם זה בסדר מוסרית? אני לא חושבת שאתה יכול לשפוט, וגם אני לא. אני חונכתי על סיפוריהם מצד אחד, ומצד שני עם השפה הגרמנית שדיברו בינהם חבריהם מגרמניה וראיתי את היכולת שלהם לטייל בגרמניה מתוך עמדת ה"אני כאן כאדם חופשי - משמע ניצחתי".
כדי לטעון מוסרית כנגד תורת הגזע והמשטר שיישם אותה לא צריך להחרים את גרמניה. כן צריך להזכיר את התוצאות של עליית הנאצים לשלטון והשלטת תורת הגזע.

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20