|
25-09-2009, 13:31
|
|
|
חבר מתאריך: 31.10.03
הודעות: 778
|
|
כתבה על "מעיל רוח" במגזין 'ביבשה'
http://mazi.idf.il/5913-8483-HE/IGF.aspx
יכולת איתור ב–360 מעלות, מענה מהיר לירי טילים גם מטווח קרוב, פעילות בכל מזג אוויר וסימולטור בילט–אין. קבלו את “מעיל רוח”, המילה האחרונה במיגון הטנקים. משנה הבאה המערכת תורכב בטנקי המרכבה החדשים
בשנת 1917, לקראת ימיה האחרונים של מלחמת העולם הראשונה, עשו מדינות ההסכמה שימוש ראשוני בטנקים שפיתחו כמה שנים קודם לכן. ההשפעה העצומה של הטנק על שדה הקרב ופריצת הדרך המשמעותית בלחימה מודרנית לא היתה מוטלת בספק. טנקי המדינות הצליחו להבקיע את החזית הגרמנית. פריצת הדרך הבאה היתה טיל הנ"ט, שהומצא כמה שנים לאחר מכן וכבר במלחמת העולם השנייה הצליחו בעזרתו להשמיד את הרק"מ המהפכני, שנראה בלתי מנוצח.
כמעט מאה שנים עברו והשימוש בטנקים הלך וגבר, כמו גם השימוש באמצעי מיגון יעילים לגוש הפלדה המתנייע. "מלחמת לבנון השנייה היתה הקרב היחיד בעשרים השנים האחרונות שבו צבא מערבי התמודד במתאר רווי נ"ט", מסביר רמ"ד מרכבה במחלקת תורת חיל השריון, רס"ן גיא קרן.
"לראשונה התמודדנו עם איום טילי הנ"ט במלחמת יום הכיפורים, אולם מאז מלחמת המפרץ הראשונה תפיסת האויב לגביהם השתנתה מן הקצה אל הקצה. הקרבות של הצבא האמריקאי בכווית ובעיראק הוכיחו לאויב שאין לו היכולת להתמודד עם הטנקים המערביים בשל טווחי הירי הארוכים, יכולות המיגון, השרידות הגבוהה והניידות הקלה מאי פעם. הפתרון אליו פנה האויב היה הצטיידות מסיבית בטילי נ"ט".
שיבוש במגע
"החזון הוא למגן את צבא היבשה מפני איום הנ"ט ולשפר משמעותית את יכולת עמידת הכוח המתמרן במשימתו". כך מתמצת רמ"ד הגנה אקטיבית רס"ן רון שחר פעילות של למעלה מעשור על מערכת "מעיל רוח", המילה האחרונה במיגון.
"מעיל רוח" היא מערכת הגנה אקטיבית לרק"מים מפני טילי נ"ט. המערכת מוגדרת "קשה", כלומר באה במגע עם האיום ומנטרלת אותו. זאת בניגוד למערכות הגנה אקטיביות "רכות" שמשבשות את האיום ללא מגע. מעבר ליעילות בסיכול הפגיעה זוהי המערכת הראשונה לטנקים, שמתריעה על שיגור טיל נ"ט לעבר כיוון הכלי. עד היום כוח ידע שיורים עליו טיל לאחר פגיעה או במקרה שהצוותים זיהו בעיניהם את האיום והעבירו התרעה במערכת הקשר.
המערכת פועלת בשני שלבים. תחילה היא מאתרת את הטיל הנורה לעברה ומתריעה על כך לצוות הטנק. בהמשך, בהתאם למסלול הטיל שזוהה, המערכת שולחת חימוש מסווג ליירוט הטיל. המערכת מתוכנתת לשגר את החימוש רק אם היא מזהה שהאיום אכן עומד לפגוע בפלטפורמה עליה היא מותקנת (במקרה הזה - הטנק).
פיתוח מתקדם
"מעיל רוח" הוא חלק ממשפחת מערכות הגנה אקטיביות המפותחות זה זמן רב. עוד לפני מלחמת לבנון השנייה נחתמה תכנית גישור למערכת "מעיל רוח" שתענה על צרכי המיגון. לקחי המלחמה העניקו רוח גבית חזקה לביצוע התוכנית ולחתימת החוזים. נורות האזהרה הנכונות דלקו אצל הגורמים בזרוע ומחוצה לה והיה ברור ש"מעיל רוח" תעבור למעבדות הניסויים.
בפיתוח הפרויקט משלבים ידיים גורמים רבים - מנת"ק, רפ"ט, חט"ל, רפאל, ומפא"ת. לכולם מטרה משותפת אחת והיא מדוקלמת כמנטרה: "לשפר את יכולת המאמץ המתמרן לעמוד במשימתו". לכל הידיים הפועלות יש תחום השפעה משלהן על המערכת. חיל השריון ומחלקת אמל"ח בחטיבת תכנון והתעצמות הם הגורמים הזרועיים הבולטים ביותר בפיתוחה.
"מחלקת אמל"ח מקבלת את הדרישה המבצעית, לאחר שהיא מאושרת על ידי מפקד הזרוע", מסביר רס"ן שחר. "אותנו מעניין הלוחם שבקצה והחייל המשתמש במערכות. לכן, אנחנו הופכים את הדרישה לאפיון ברזולוציות הכי נמוכות: מפני מה היא מגנה, על מה היא מגנה, מאיזה טווחים וכדומה. האחריות שלנו על המערכת היא מלאה וקיים ממשק הדוק עם מנת"ק, שמובילים את פיתוח המערכת המתבצע ברפאל.
ניסוי מוצלח
לאחרונה התבצעה סדרת ניסויים משמעותית במערכת. "למרות שיש עוד עבודה ותמיד יש מה לשפר, המערכת עומדת על יכולת מבצעית מרשימה מאוד", מרוצה רס"ן שחר. "המערכת בולטת בניסויים מפני שהיא מאוד עמידה. היא מסוגלת להתמודד עם שינויים לא צפויים בסביבתה ונותנת מענה למגוון רחב מאוד של איומי נ"ט”.
את סדרת הניסויים במערכת ליווה מדור מרכבה של מפקדת חיל השריון. "אנחנו משפיעים על פיתוח המערכת על פי הצרכים שלנו כשריונרים", מסביר רס"ן קרן. "לדוגמה, האופן שבו תינתן ההתראה, מי יקבל אותה ומה יהיה האופי החזותי והקולי שלה. בנוסף אנו בודקים את השפעת המערכת על התרגולות הקיימות. אנו לא מהנדסי אמל"ח ואנחנו לא עוסקים ברכיבים, אלא בכל מה שקשור בתורת חיל השריון, שעומדת בעצם מאחורי הצורך במערכת. התהליך שבו המערכת פותחה עד היום איפשר לנו כשריונרים להשפיע רבות על התוצר".
טנקאות בסיסית
בניסוי האג"מי שבוצע בקיץ בדקו באמל"ח שני דברים עיקריים; ממשק המשתמש עם המערכת ומה שהוגדר חשוב מכל - התגובה של צוות הטנק להתרעה ואיך הצוות והמחלקה סוגרים מעגל אש ומשמידים את מקור הירי.
למרות ההשפעה המשמעותית של המערכת על יכולותיו של הטנק, פועלים בחיל בכל דרך אפשרית, כדי שלא תתפוס מקום מרכזי עבור השריונרים. הרציונל ברור: מניעת שאננות בקרב הצוות וחידוד הצורך בשמירה על טנקאות בסיסית.
"יש מגוון רחב של איומים על הטנקים ואיום הנ"ט הוא רק אחד מהם. היו כמה טנקים במלחמת לבנון השנייה שנפגעו ממטענים ולא מטילי נ"ט", אומר רס"ן קרן. “היום יש איום נ"ט ומחר יהיה איום חדש. אף מערכת לא תצליח לגרום לחיילים להתעלם מזה.
"אנו שואפים לכך ש'מעיל רוח' תיתפס בעיני השריונרים כעוד אחת מהמערכות בטנק שצריך ללמוד. כמו שהחייל ילמד על מקלעים, על מנוע ועל תחמושת הוא ילמד גם על 'מעיל רוח'. בעזרת המערכת תוכל היחידה לפעול בצורה יותר מהירה ומדויקת ולקחת סיכונים גדולים יותר. למרות זאת, נמשיך לשמר תרגולות קיימות - זמנים קצרים בעמדה, תרגולת פינוי פצוע, תרגולת שת"פ עם כוח חי"ר והנדסה ועוד.
"אסור שצוות הטנק יסתמך אך ורק על יכולת היירוט העצמית של המערכת. מבחינתנו שלב היירוט של הטיל הוא השלב השני. השלב הראשון הוא שלב ההתרעה שאחריו אמור צוות הטנק לעכל את הנתונים, להבין מאיפה שוגר הטיל ולהחליט בעזרת התרגולת הקלאסית כיצד הוא מתמודד עם האיום".
לביצוע התרגולות הרלוונטיות לא יצטרך הצוות להחליף טנק או לעבור בסיס. מערכת "מעיל רוח" היא המערכת היחידה בטנקים בצה"ל שמתוכנתת גם למצב "מאמן" ומסוגלת לשמש כסימולאטור באימונים. רס"ן קרן: "בשבילנו כחיל זאת אחת הפונקציות המהפכניות ביותר. באימון ניתן להזין אליה תרחישים מבעוד מועד בהתאם למטרות או לביום האויב שהקמנו בשטח".
הגנה רחבה
פיתוח מוצלח כזה מזמין את הקלישאה "העתיד כבר כאן". במקרה הזה הקלישאה רחוקה מהאמת. "אנחנו רחוקים מלפתח את קצה היכולת שלה וניתן יהיה לפתח אותה מול איומים חדשים", מבטיח רס"ן קרן.
בימים אלה פועל האויב לפיתוח טילי הנ"ט בשלושה כיוונים עיקריים: יכולת ירי בלילה, שיפור טווחי הטילים ושיפור כושר החדירות. פיתוחים אלה לא משפיעים על “מעיל רוח”, מכיוון שהמערכת פועלת גם בלילה, טווח הטיל שהיא מיירטת חסר משמעות וכך גם לגבי כושר החדירות שלו. פיתוח נשק שיתמודד עם מערכות הגנה אקטיביות לוקח שנים ארוכות ומפתחי “מעיל רוח” מקווים כי ישמש פתרון הולם לטווח של עשרות שנים.
"ההתמודדות עם איום הנ"ט היא התמודדות רחבה יותר ולא רק באמצעות מערכות הגנה אקטיביות", אומר רס"ן שחר. "בסופו של דבר גם לוחם החי"ר שכובש כיפה וגם המט"ק שמרים משקפת ומחפש את כוון האויב הם חלק מההתמודדות עם איום הנ"ט. השאיפה שלנו בעתיד היא לתת 'הגנת מסגרת', כלומר, מערכת הגנה רחבה יותר מאשר על כלי בודד".
לבוש חורף
תהליך ההצטיידות במערכת מורכב. למרות שבידי חיל השריון נמצאת היום כמות נכבדה של טנקי מרכבה סימן 4 הוחלט לא “להתקין אחורה". כלומר, רק הטנקים החדשים שיצאו מהמש"א יצוידו ב"מעיל רוח". תהליך התקנת המערכת בטנקים הקיימים דורש שינויים רבים בגוף הטנק ובמיגונו ולפיכך אין טעם בהסבת הטנקים הקיימים, כמו שנעשה בהתקנת מערכת השו"ב מענ"ק בכלל טנקי מרכבה 4.
מכל מקום, את ההתקדמות בתהליך סופרים בחיל על פי מסגרות ולא על פי טנקים בודדים. "ברגע שנצבור סד"כ של פלוגה אחת נכשיר את הפלוגה בחטיבה", מבטיח רס"ן קרן.
בגיליון "ביבשה" הבא: היסטורית הנ"ט בצה"ל
|
|