|
08-01-2009, 10:52
|
|
|
חבר מתאריך: 11.10.07
הודעות: 2,055
|
|
כתבה ב"דה מרקר" על הוויכוח סביב מערכת הנאוטילוס
http://www.themarker.com/tmc/articl...xml&log=newsmap
"למה להרוג ערבים אם אפשר להרוג טילים?" - כך קודמה ונפלה מערכת נאוטילוס ליירוט טילים
08:26 | 08.1.2009 מאת שוקי שדה
"למה להרוג ערבים אם אפשר להרוג טילים?" את השאלה הזו, הנשמעת פרובוקטיווית במיוחד בימי לחימה, השמיע השבוע אל"מ יעקב (יענק'לה) אגסי, מוותיקי טייסי הקרב בחיל האוויר. היה זה בכנס הייסוד של עמותת "מגן לעורף" המבקשת לשכנע את ממשלת ישראל להציב את מערכת נאוטילוס - תותח לייזר המסוגל ליירט טילים ופגזי מרגמה ובכך לספק את מעטפת ההגנה הזקוקה ליישובי הדרום.
"במלחמת יום הכיפורים הייתי מפקד בסיס רמת דוד, וטיל פרוג שירו לעברנו הרג טייס", מספר אגסי. "זה יצר פאניקה מוחלטת. צריך להבין שבטווח הנראה לעין הטילים הקטנים האלה הם הסכנה הכי גדולה שעומדת בפני ישראל. הם יכולים לשתק את רמת דוד, חצרים ואולי גם את תל נוף. יצטרכו ועדת חקירה רצינית מאוד כדי לבדוק למה לא הכניסו לשימוש את תותח הלייזר. יבוא יום ונדע למה שר הביטחון לא רוצה להשמיש אותו, אבל זה יהיה מאוחר מדי". [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.themarker.com/ibo/images/print_edition/P080109/p.0.0801.120.1.9.jpg] הנאוטילוס, שהדור השני שלה מכונה "סקייגארד", היא תותח היורה קרן לייזר המסוגלת ליירט טילי קסאם, גראד ופצצות מרגמה תוך שלוש שניות, ובכך לספק מעטפת הגנה לתושבי העורף הישראלי באזור הדרום, בצפון וגם במרכז - אם איום הטילים יגיע בעתיד גם מהגדה המערבית.
פיתוח המערכת החל ב-1996 כאחד מלקחי מבצע "ענבי זעם", שבמהלכו נורו מאות קטיושות לעבר אזור הצפון. הוא פותח בשיתוף פעולה בין ישראל לארה"ב, שהתבסס על ידע אמריקאי שנצבר בימי המלחמה הקרה. ב-2000 התבצעו הניסויים הראשונים בנאוטילוס, אך מערכת הביטחון החליטה להקפיא את הפרויקט בעקבות הנסיגה מדרום לבנון.
ב-2004, לאחר שירי הקסאמים על הדרום גבר, ניסו במערכת הביטחון לטכס עצה, אך הוחלט לדחות סופית את פיתוח מערכת הלייזר. באותה עת שקלה מערכת הביטחון אם כדאי לפתח מערכת הגנה עצמאית בשם "כיפת ברזל" - טיל נגד טילים היעיל נגד טילי קסאם וגראד, אך לא נגד פצצות מרגמה - אחד האיומים המטרידים ביותר עבור תושבי עוטף עזה.
לאחר מלחמת לבנון השנייה שוב עלתה סוגיית ההגנה מפני טילים על סדר היום הציבורי. בינואר 2007 התקבלה ההחלטה הסופית על אימוץ כיפת ברזל כמענה לאיום הטילים. מערכת זו אינה נותנת מענה ליישובים הנמצאים בטווח של ארבעה ק"מ מרצועת עזה, כלומר העיר שדרות והיישובים שבעוטף עזה. בנוסף, כלל לא ברור מתי היא תהיה מוכנה לשימוש: ההערכות האופטימיות ביותר מדברות על שנתיים, אך יש סבירות גבוהה שהפיתוח ייארך זמן רב יותר.הצדדים מחליפים מהלומות
"כבר בינואר 2007 מערכת הביטחון קיבלה התחייבות מיצרנית החברה, נורתרופ גרומן, שהיא מסוגלת לספק מערכת הגנה לדרום בתוך שנה וחצי. הדרום יכול היה להיות ממוגן כבר עכשיו", אומר יוסי ארזי, אל"מ וטייס קרב במיל' העוסק בפיתוח מערכות נשק וממייסדי עמותת מגן לעורף.
המייסד השני של העמותה הוא ד"ר עודד עמיחי, מומחה ללייזר ובכיר לשעבר ברפא"ל. במשך יותר מעשור מנסים ארזי ועמיחי לקדם את רעיון מערכת הגנה מפני טילים המבוססת על לייזר, ללא הצלחה. השניים, שנפגשו כבר עם אישים רבים במערכת הביטחון, גייסו למאבק את איש יחסי הציבור מוטי מורל, הידוע בניהול קמפיינים שערורייתיים. הם מבקשים להציע לציבור יעד התחלתי צנוע: להציב בתוך חצי שנה אבטיפוס של מערכת הנאוטילוס בשדרות, בהשקעה ממשלתית של 50 מיליון דולר.
הסיפור הכלכלי של הגנת העורף יצרי וחריף הרבה יותר מאשר העלות התקציבית. ארזי ועמיחי הואשמו בעבר שהם פועלים מתוך אינטרסים אישיים של גזירת קופון כמתווכים, האשמה שהתבססה על העובדה שעד לפני שנתיים היה ארזי יועץ בשכר של החברה האמריקאית נורתרופ גרומן המייצרת את מערכת הלייזר.
"אנחנו פועלים בשדה רווי אינטרסים כלכליים", אמר עמיחי בכנס. "אנשים בעלי אינטרסים כלכליים יוצרים דיסאינפורמציה ומאשימים אותנו שלנו יש אינטרס כזה . אנחנו פועלים מתוך מחויבות מוסרית כלפי המדינה, ולא בשביל לקבל פרס. מערכת הלייזר היא פתרון שהוכח כזול, יעיל ונוח להפעלה". יש לציין שמפקדי חיל האוויר לשעבר, דוד עברי והרצל בודינגר, הביעו תמיכה אף הם במערכת.
במשרד הביטחון מגיבים לטענות של ארזי ועמיחי בחריפות. הדובר שלמה דרור מסר כי "משרד הביטחון מביע שאט נפש מהעובדה שקבוצת בעלי אינטרסים מנסה לקדם את ענייניה הכלכליים על חשבון מצוקה של תושבי הדרום שנמצאים תחת מתקפת טילים. מדובר בסוחרי נשק, העם הכי ציני שיש, איזו סיבה יש להם להשקיע כל כך הרבה זמן ואנרגיה בנושא, ולהיעזר במשרד יחסי ציבור?"
מוטי מורל זועם על הדברים ואומר כי "העמותה מביעה שאט נפש מהתעמולה המרושעת של משרד הביטחון. לאף אחד מהחברים והפעילים אין אינטרס כלכלי או עסקי בפרויקט. השקר של דובר משרד הביטחון הוא ניסיון נואל להתחמק מדיון בנושא לגופו של עניין. כל חברי העמותה פועלים בהתנדבות. האינטרס הכלכלי הוא של משרד הביטחון, לא שלנו".
דובר משרד הביטחון התייחס לטענותיהם של אנשי "מגן לעורף" ואמר כי מערכת הנאוטילוס אינה מערכת מבצעית ואינה נותנת מענה לבעיית הקסאמים. "ועדה של 30 מומחים, שבהם אנשי אקדמיה מהמובילים בתחומם בישראל, אנשי משרד הביטחון ואנשי חיל האוויר בדקה את הנושא והגיעה למסקנה שמערכת הלייזר הנוכחית לא מהווה מענה ואילו 'כיפת ברזל' היא המענה הטוב ביותר והמהיר ביותר לבעיית טילים קצרי טווח. מערכת 'כיפת ברזל' עומדת בלוח הזמנים, והיא תהיה מוכנה באמצע 2010.
"המחיר הוא לא הטיל המושמד מול הטיל המשמיד, אלא מחיר הנזק שגורם אותו הטיל, כולל הרוגים ופצועים. מערכת הנאוטילוס מוגבלת בביצועים שלה ולא נותנת מענה למטחי טילים. אם מערכת הביטחון היתה יודעת שיש לה ביד מערכת שנותנת פתרון, המערכת היתה מובאת לישראל. בביקור שערך מנכ"ל משרד הביטחון בקיץ האחרון בארה"ב, נאמר לו בפירוש שארה"ב אינה מוכנה למכור לישראל את המערכת, מכיוון שהיא איננה מבצעית".
דרושים: 50 מיליון דולר
אנשי העמותה משוכנעים ביעילות המערכת ומקווים שהצבת האבטיפוס תוביל לפרישת שמונה מערכות הגנה בדרום, בעלות של 660 מילון דולר, ובהמשך לפרישת 26 מערכות סקייגארד כמענה לאיום הטילים במרחב שבין טבריה, חיפה וגבול לבנון. לפי חישוביהם, עלות התקנת המערכת בצפון ובדרום תהיה 1.2 מיליארד דולר. בפרויקט כבר הושקעו 430 מיליון דולר, 130 מיליון דולר מתוכם מתקציב המדינה, אך התותחים שוכבים במחסנים בניו מקסיקו כבר ארבע שנים. מאידך, בפיתוח פרויקט כיפת ברזל הושקעו עד כה מיליארד שקל. מכיוון שלעיר שדרות והיישובים שמסביבה לא ניתן מענה באמצעות המערכת, מיגונם יעלה 800 מיליון שקל נוספים. זאת, מבלי לחשב את עלות המיגון של יישובי הצפון הסמוכים לגבול.
העלות האמיתית של כיפת ברזל טמונה בשלב התפעול עצמו: בעוד שבמערכת הלייזר כל ירייה עולה בין 1,000 ל-2,000 דולר, עלות הנובעת משריפת דלק הנדרשת לתפעול, הרי שעלות שיגור טיל בכיפת ברזל מוערכת בין 40-100 אלף דולר (משרד הביטחון סירב לתת נתונים בעניין זה). "לחיזבאללה יש יותר מ-40 אלף טילים. בהתחשב בכמות הטילים שיש בידי החמאס וסוריה, הרי שהכלכלה של מדינת ישראל פשוט לא תעמוד בזה", אומר הכלכלן עופר לביא, לשעבר בכיר במפא"ת (מינהל פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון), וחבר בהנהלת העמותה. "מערכת כיפת ברזל יוצרת תעדוף: צה"ל יבחר ליירט טיל שמכוון למתקן אסטרטגי אך לא כזה שמכוון לשטח פתוח או לעיר. לעומת זאת, בעלות ירייה של 1,500 או 2,000 דולר במערכת הלייזר, אפשר לפגוע בטילים המכוונים לישראל ".
בתחילת 2006 נרקמה עסקת נשק בין ישראל למדינה זרה שהיתה אמורה לסייע במימון פרויקט כיפת הברזל וישראל היתה אמורה לייצא אליה את המערכת. מאידך, את מערכת הלייזר, שפותחה בשיתוף ארה"ב, אי אפשר לייצא או להפיק ממנה רווח כספי אחר.
"האינטרסים הכלכליים של תעשיית הנשק הישראלית הפכו את תושבי הדרום לסוג של בני ערובה", אומר עמיחי. בקרוב יתפרסם דו"ח של מבקר המדינה בנושא תהליך קבלת ההחלטות בפרויקט כיפת ברזל.
אחד מהרעיונות שעלו במהלך הכנס היה לגייס את הסכום ההתחלתי הדרוש למימון ממקורות פרטיים. בשלב ראשון מדובר ב-15 מיליון דולר, עלות ניסוי נוסף שייערך בארה"ב, ולאחר מכן ב-35 מיליון דולר להצבת המערכת בשדרות. במהלך הכנס תיאר אל"מ במיל' יוסי לנגוצקי, בכיר לשעבר במערך הטכנולוגי בצה"ל ששימש כיועץ לרמטכ"ל בענייני מנהרות, פגישה שערך בשבוע שעבר עם שר הביטחון אהוד ברק. "הסברתי לו שיש פה סיפור של שנים ושאפשר לכתוב כמה כרכים של סיפורי עלי-באבא בנושא", תיאר לוגניצקי. "אמרתי לו - ?עזוב שטויות. אם יש לך 15 מיליון דולר, דבר עם מי שתדבר בארה"ב, ואפשר לערוך ניסוי שבו תהיה נוכח".
בקהל בלט מיכאל אזולאי, תושב אשדוד. אזולאי נחשף לסקייגארד לפני שנה וחצי, כשקרא מאמר בעניין, ומאז הוא מנסה לשכנע את מקבלי ההחלטות לאמץ אותה. ביום שבו נערך הכנס גויס בנו של אזולאי למילואים במסגרת מבצע "עופרת יצוקה". לדבריו, הוא לא הופתע מנפילת הטילים בעירו, אך הוא מצר על כך שלא הצליח לפעול להכנסת המערכת לשימוש. הוא מספר כי גם העובדה שהוא מכיר שרים של קדימה מתוקף היותו פעיל במפלגה לא סייעה לו במאבק. "יש כאן קשר שתיקה מדהים שאני פשוט לא מצליח להבין", אומר אזולאי. "זה משהו שהתחיל באינטרסים של כסף והתגלגל לכדור שלג שעוד מעט יתפוצץ".
הגנה במהירות האור
הנאוטילוס הוא תותח לייזר המופעל בעזרת מכ"ם. תחילה המערכת מזהה באמצעות המכ"ם את האיום הבליסטי שנורה לאוויר. לאחר הזיהוי הראשוני המערכת עוקבת אחרי הטיל ובשלב מסוים קרן הלייזר ננעלת עליו עד שהיא גורמת לשריפתו.
זהו לייזר כימי שהאנרגיה שלו היא הגורמת לשריפת הטיל. הטיל עצמו מושמד באוויר, מבלי שמסה משמעותית שלו נופלת לקרקע. פעולה זו נעשית במהירות האור, כך שמזמן גילוי האיום ועד השמדתו חולפות בממוצע שלוש שניות.
הלייזר שעליו מבוססת המערכת הוא לייזר מתחום התת אינפרא-אדום. אורך הגל של הלייזר הוא כ-4 מיקרון, המסוגל לייצר הספק של כ-3 מגה-וואט. מערכת הלייזר הכימי מופעלת באמצעות אנרגיה של הזרקת דלק.
_____________________________________
תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)
נערך לאחרונה ע"י צופה ורואה בתאריך 08-01-2009 בשעה 10:55.
|
|