יום סיירות ינואר 09'
אהלן, החלטתי לכתוב מאמר שיציג את תוכן יום הסיירות שהתקיים ב6.1.09 כאות הערכה לכל אלה שכתבו מאמרים בסגנון לפני ויכתבו עוד אחריי, חשוב לדעת למה לצפות ולהתכוננן בהתאם לכך.
הגעתי לוינגייט בסביבות בשעה 8 בבוקר והייתי אחד מהאחרונים להגיע, חשוב להגיע בין 7-8 ולא לאחר מכן - אלה אם כן מתחשק לכם לחזור הביתה ולחזור יום אחר, מה שקרה לפחות ל10 איש שהגיעו בין 8:30 ל9:30. ברגע שריצת הבר-אור האחרונה יוצאת, נסגרת קליטת האנשים ליום ולכל המאחר ניתנת הזדמנות להגיע במועד שיקבע מראש מול מדור סיירות.
לאחר חימום קבוצתי די מפוקפק שלא תורם הרבה מגיעים לאיזור הריצה ומגיע מפקד שמודיע כי יש 5 דקות להשתין, להוריד ביגוד חם ולשתות מים - בתום הזמן מתיצבים בקו הזינוק ומתכוננים לרוץ קדימה. (כמובן הרוב מנצלים כל רגע לפני הריצה למתיחות, התרשמתי מנכונות האנשים להשקיע במתיחות.)
צא! וקהל המתגבשים יוצא לריצה בשביל שרוחבו כ2.5 מטר - מסלול הריצה הינו בחורשה חולית שהיו נוחות ממנה לריצה, הריצה מתפלגת למישור של כ1.4ק''מ וגבעה קטנה שהלוך-חזור מסתכמת כב600 מטר.
אישית הגעתי מספר 15, מספיק טוב בשביל להיות בטוח כי הבר-אור לא יהיה בסיס לבעיות בעתיד, אך אם אתם מגיעים מעל 30 יש לכם סיבה לדאגה - משקלה של הריצה הינו משקלו של כל מבחן הבר-אור, איו כפיפות בטן ושכיבות סמיכה.
חשוב להתאמן לקראת הריצה למרחקים של כ2-3 קילומטר על זמן - זה רק יעזור לכם.
סיימנו את הריצה והושיבו אותנו לא רחוק מנקודת הקליטה על-מנת לחלק אותנו לקבוצות שניהיה אנו חלק מהם במהלך היום (חשוב לציין שמיון הקבוצות לוקח זמן, בזמן הזה מחלקים שאלון שבו מדרגים אתם את סדר העדיפויות - ה"יחידה", שייטת 13 וחובלים.). המקפד המבוגר מסיירת מטכ''ל מקריא רצף של כ20 שמות ופוקד לרוץ לצד ולחבור לקבוצה עד שלא נשארים חברה ובזה מסתכם המיון.
דקה עליתם על ציוד ועמדתם מולי בשלשות, כך החל היום.
החלנו בהליכה לכיוון הדיונות, כל אחד מהמתגבשים מסתכל לצדדים לאתר דיונות פוטנציאליות, אך לאחר כ5 דקות הליכה מתגלה מולנו דיונה שאורכה כ15 מטר בעלייה שיפוע מטורף שנע מכ30 מעלות עד בערך 60, 25 מטר בירידה ומסלול שטוח של כ10 מטרים. חשוב לציין כי האדמה שאליה תרוצו הינה אדמה חולית שפשוט שוקעים בה, זה הוא חול ים לח שקשה לתפקד בו בצורה יעילה.
נעמדים בשלשות לבקשת המפקד, "יאללה חברה, דקה הקפתם את הדיונה וחזרתם", צא!
רצים רצים, 43 שניות - סבבה, המפקד מחייך בחיוך סדיסטי ואומר כי הפעם יש לכם 40 שניות, ללא היסוס באה המילה האהובה - "צא!". לא עומדים בזמנים.
"אוקיי, אנחנו נעשה את זה עד שתצליחו, נראה אולי בפעם ה30-40 תצליחו" - בולשיט, להתעלם, תמשיכו לעשות מה שאומרים לכם ותתעלמו מהערכות המפקד.
צא! צא! צא! כולם שחוקים, התחלנו 20 איש נותרנו 11, הספרינטים קשים, לא לוותר, תמשיכו לומר לעצמכם לא לוותר.
- הספרינטים הראשונים נעשים על בסיס מספר פעמים, המפקד בשלב מסוים אומר שהוא רושם סדרי הגעה ןאז הגיע הזמן לתת קצת יותר מעצמכם.
סיימנו ספרינטים, היה קשה, "12 דקות שתיתם מים, השתנתם, פתחתם אלונקה והעמתסם שלושה שקי פק''ל, צא!".
בתום הזמן מתחיל תרגיל האלונקה הסוציומטרית - יוצאים כולם, 4 ראשונים שמגיעים לוקחים את האלונקה (כמובן שיש הדגמה להרמת אלונקה וג'ריקנים.) ושניים נוספים לוקחים שני ג'ריקנים וכולם ביחד יוצאים לעוד סיבוב - מי שלא הגיע בין ה6 הראשונים יוצא לעוד סיבוב ללא ציוד נלווה. (פק''לים.)
באופן ראנדומלי המפקד שואל מאלה שמחזיקים את האלונקה בתום שני הסיבובים מה מספרם, לאחר זמן מה מסתיים התרגיל. (הקשה, אך אם סיימתם ספרינטים זה יחסית יותר פשוט.)
"10 דקות לכל אחד יש קש פק''ל קשור היטב בין הרגליים, לפני קשירה יש להציג את השק למפקד ולאמת כי אינו קל\כבד מדי, לאחר האישור קושרים הולכים לשתות וכו'.)
"יש לכם פה אתי חפירה, המטרה היא לחפור בור מטר על מטר, כמה שיותר עמוק, צא!".
חופרים חופרים כ25 דקות ואז ישנו סבב של המפקדים ששואלים על הבור, מבקשים דרוג שלכם, וסתם מציקים לכם עם שאלות סתמיות בנוגע לכל מיני דברים שהינם בעלי הקשר מינימלי לבור שלכם, בתום כל תשאול המקפד אומר לכסות את הבור כאילו לא נברא מעולם.
"תרגיל הבא - לקחתם שק בין השכמות יצאתם לסיבובים מסביב לדיונה, בתום כל סיבוב יש לומר את מספרכם מספר הסיבוב שהשלמתם." (תרגיל זה כמובן מלווה בהצגה של דרכים נכונות לסחיבת בשק וכו'.)
לאחר כ20 דקות מסיימים, הסתיים החלק הפיזי של היום - אתם אחלה באחלה של חברה בלה בלה.
לאחר סבב שמות\תחביבים\מקום מגורים\שאיפות קמים והולכים בחזרה לבסיס האם - אחלה הרגשה שבעולם.
מתיישבים כולם על האדמה, מקבלים הרצאה קטנה מהמפקד, אוכלים קצת סנדויצ'ים\תפוחים ומתייצבים מול האוהל המרכזי בעשיריות מול המפקד הראשי.
מקבלים את ההרצאה המוכרת של "החברה הכי איכותיים בארץ, וגם אם לא קיבלתם כלום אתם צריכים להיות גאים בעצמכם".
ההתייבשות החלה - במהלך השעה שממתינים לתוצאות מסנג'רים חלק מהחברה למלא ג'ריקנים, לנקות מייכליות ולכל מיני עבודות רס''ר שכאלו.
מגיע המקפד, "החברה שאני מקריא עכשיו נא להגיע לאוהל שממולכם, זו היא רשימת האנשים שאותרו ליחידה", ואז אותו ההליך לשייטת 13, ובסופו של דבר - גם לחובלים.
למטכ''ל הלכו כ50-60 איש, כמות די נכבדת מסה''כ האנשים שישבו שם בסוף היום.
לשייטת 13 הלכו כ10-15 חברה, רשימה מאוד קצרה.
לחובלים לא שמעתי כמה אנשים נקראו את כשהלכתי להחליף בגדים באיזור קיבוץ החובלים ישבו שם כ-30-40 איש.
אני אישית סימנתי בסדר העדיפויות מטכ''ל, שייטת 13, וחובלים - נקראתי לגשת לאיזור השייטת כשהקריאו את השמות. (אין לי מושג איך המערכת הזו עובדת, אל תשלו את עצכם שאתם יודעים לאן ייקחו אותכם, רוב החברה שאותרו למטככ''ל ממש לא ניראו מיוחדים, תנו את המקסימום וסביר מאוד להניח שתקבלו משהו.)
בתקווה שהמאמר יעזור לחברה בעתיד, בהצלחה, לא לוותר - והכל יסתדר.
נערך לאחרונה ע"י אדם אקראי בתאריך 06-01-2009 בשעה 19:01.
|