תכנית שלייפן או "אבחת המגל" נקברה בקרב על המארנה כתוצאה מאי הקפדהעל אבטחת האגף. בעוד שעפ"י תכנית שלייפן אמור היה האיש הימני בכח הגרמני "לגעת בקה שרוולו הימני בתעלת לה-מנש, החליט הגנרל פון קלוק, שהיה ה"איש מימין" לקפל את הקו שלו לכיוון פריז בתנועת קשת הדוקה יותר, ובכך לחשוף את אגפו הימני, תוך פתיחת פער בינו לבין הארמיה שמשמאלו. הצרפתים הצליחו לחשוף את התפנית הגרמנית, ולהציב מולה חלק מהקורפוס הרביעי הרענן, אשר 6000 מחייליו הוסעו לחזית ב600 מוניות פריזאיות, מרחק 60 ק"מ.
נראה , כי60 שנים לאחר מכן כשל הצבא המצרי בנסיבות דומות במקצת, שעה שהותיר פער בין שתי הארמיות שלו, ולא חיזק את אגפה הימני של הארמיה השניה. הדיויזיה הדרומית של ארמיה זאת אמורה היתה להשען על האגם המר באיזור "לקקן". ןבמקום זאת כינסה את קו המגן הדרומי שלה על ציר "טרטור", תוך שכנף שרוולו של האיש הימני שלה מצויה בצומת "טרטור- לקסיקון",תוך חשיפת קצהו של האגף, ובכך הותירה את השער פתוח בגזרת "עכביש-לקקן-נחלה- מצמד". אל תוך שער פתוח זה חדרה חטיבה 14 בתנועת מגל הפוכה, תוך שהיא משמידה את הבטן הרכה של מערך התחזוקה של דיוויזיות 16 ו-21, ומאפשרת את ביצוע הצליחה. נראה כי גם פון קלוק ום הליווא מאמון (מפקד הארמיה השניה), לא שעו לצוואתו של שליפן " חזקו את האגף".

.

אכן טעיתי בכינוי "אבחת מגל" שהתייחסה למלחמה השניה. בספרה של טוכמן "אוגוסט 1914" מתוארת תכנית שליפן כקציר חרמש.

עפ"י התכנית המקורית, היה על פון קלוק לסגור מדרום על פריז בתנועת קציר החרמש, תוך שמירה על אגף ימין. בפועל , תנועת הקציר החלה מצפון לפריז, כך שהאבחה הגיעה עד למארנה- צפונה לעיר- תוך חשיפת האגף. והיתר הלא הוא רשום בספר דברי הימים ונחתם בחוזה וורסיי.

אגב, התכנון הצרפתי במלחמת העולם השניה התאים למלחמה הקודמת. מה שמלמדנו כי לעולם אין לתכנן את המלחמה הבאה במתווה של הקודמת.

.

תודה!

האם תוכנית שליפן לא "עבדה" בגלל טעות טקטית או שמא טעות באסטרטגיה ה"גבוהה"?

בסופו של דבר "תוכנית שליפן" בעצם לא כוונה למלחמ ה עולמית.מטרתה היתה כיבוש מהיר של צרפת
תוך כדי בלימה של החזית המזרחית(רוסית)ואז לנייד כוחות להמשך הבלימה הרוסית(ואולי איזה שהוא כיבוש טרטוריאלי מינמלי ברוסיה עצמה).שליפן לא לקח בחשבון עימות טוטאלי מול אנגליה שלא לדבר על אמריקה.
תוכנית שליפן בסופו של דבר היתה בעצם תוכנית להבסת צרפת תוך כדי שמירת החזית המזרחית (שמבחינת גרמניה די בה כדי להציבה בתור מעצמה חזקה ומשפיעה באירופה)

פון קלוק לא התעלם מאבטחת אגפיו, להפך: הסיבה לשינוי שביצע בתכנית, לפיה הארמיה שלו הקדימה את פנייתה מזרחה, נבע מפער שהתהווה במהלך ההתקדמות בין הארמיה הראשונה (פון קלוק) לשנייה (פון בילוב) ומהסכנה שצבא צרפתי, יתקע טריז בין השתיים ואז יפנה להשמדת הארמיה הראשונה בעודה מבודדת.

צריך להבין כי חזונו של שליפן, של חזית אחידה מחוף התעלה ועד לפריז, היה קשה מאוד למימוש במקרה הטוב, ובלתי אפשרי למימוש למעשה, לאחר השינויים שערך בתכנית מולטקה הצעיר, רמטכ"ל צבא גרמניה לפניהמלחמה ובתחילתה.

אגב, לכישלון בקרב על המארן (ובתכנית כולה) אחראי, לדעתי, שליפן יותר מכל אדם אחר. התכנית השאפתנית שלו התבססה על הנחות אסטרטגיות שגויות מיסודן (1) אין לצבא הגרמני יכולת לבלום את הצבא הצרפתי בקרב הגנה; 2) משך הזמן שמהכרזת גיוס ברוסיה ליכולתה לפלוש לגרמניה; 3) רמתו ויכולתו של הצבא הרוסי ועוד..) ובעיקר על האמצעי הלא נכון: החייל הרגלי. לשם המחשה, חיילי האגף הגרמני הימני (פול קלוק) נדרשו לצעדות יומיות של בין 25 ל-40 ק"מ, כשהם אינם מתוספקים כיאות! המפתיע הוא לא שהתכנית כשלה, אלא שבכלל היתה קרובה כ"כ להצלחה...

והערה קטנה לגבי "אגפים": אגף, מעצם הגדרתו, הוא האזור שבו מחליט מפקד, באופן מודע, להיות חלש ביחס למרכז גזרתו. ההחלטה אמורה להתבסס על גורמים שונים, כגון הימצאות כוחות ידידותיים, מכשול טבעי או מלאכותי וכיוב', אך תוצאתה היא תמיד יצירת תורפה! זאת בהתאם לכלל שטבע פרידריך השני, לפיו "המגן על הכל, אינו מגן על דבר".

אגב, הערתו של שליפן היתה "חזקו את הכנף הימנית" - כלומר שיש להקצות את מירב הכוחות לזרוע הניידת, המכוונת לכיבוש צרפת, ע"ח יתר הכוחות, והיא היתה מכוונת לחלק מסויים של תכנית קרב מסויימת - ואין לראות בה ציווי טקטי על-זמני.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il