|
21-12-2008, 08:25
|
|
|
חבר מתאריך: 28.10.04
הודעות: 9,419
|
|
צה"ל: אם הטילים שלכם יהרגו ויפצעו רק קצת ישראלים, נמשיך עם אותם כללים שאתם בחרתם
אם לא תפריזו בירי הטילים, ותהרגו ותפצעו רק כמה ישראלים, כללי המשחק שהנהגותיכם בעזה ובדמשק מכתיבות, ישמרו על ידינו.
תיקדבקה: קשה להאמין למה שמוסרים 'מקורות צבאיים'-קרי דובר צה''ל, ביום שישי 19.12 בבוקר, לאחר שגם הזרוע הצבאית של החמס הודיעה כי 'הרגיעה הסתיימה', זאת בניגוד לכל ההערכות של ירושלים, קהיר, צה''ל, ומערכת הביטחון.
לדברי המקורות הצבאיים 'הרמטכ''ל (רב אלוף גבי אשכנזי), 'הוא חכם מידי ולא יכנס למלכודת כזו (לפעולה רחבה ברצועת עזה) עם ידיים קשורות.' מאחר ובישראל נערכת מערכת בחירות ממשיך דובר צה''ל, 'אין מי שיעמוד מאחורי הרמטכ''ל בארץ, וגם לא בעולם העסוק עתה בהישרדות כלכלית'. ולסיום ההודעה הזו משפט קצר של הפחדה. 'לחמס', אומר הדובר, 'ישנם טילים המסוגלים לפגוע מעבר לאשקלון'. במילים אחרות, מוטב לתושבי ישראל שאינם גרים באשקלון, שדרות, ועוטף עזה, לתמוך ברמטכ''ל החכם הזה, אחרת גם הם יחטפו טילים.
מגרשי הגרוטאות של ההיסטוריה הצבאית והמדינית, ולא רק של מדינת ישראל, מלאים באנשים שהחשיבו את עצמם 'כחכמים מידי'. ובוודאי באנשים שגם הכריזו בפומבי תוך טפיחה על חזותיהם הנפוחים מגאווה, על כך.
לאור דברים אלה צריך לשאול, מי בדיוק אחראי במדינת ישראל לכך שלחמס ישנם טילים המסוגלים לפגוע מעבר לאשקלון? מי בדיוק אחראי לכך שלחיזבאללה ישנם טילים המסוגלים לפגוע בכפר ירוחם ובדימונה?
הטילים האלה, לא נפלו מהשמים על אדמות לבנון ורצועת עזה בתקופת שלמה המלך, שהיה החכם באדם. הם הגיעו לשם בתקופת כהונתם של שר הביטחון אהוד ברק, והרמטכ''ל גבי אשכנזי, בשנים 2006 ו-2007, כאשר העולם היה עסוק בלספור את הטריליונים המדומים שהבורסות הנפיקו מידי יום, ובישראל הייתה ממשלה יציבה, ולא היו בחירות. מדוע, אז ברק ואשכנזי, וגם אולמרט וליבני, לא פעלו? האמת היא כמובן שונה.
הרביעייה הזו לא פעלה, משום שאז, לפני שנתיים, הם לא סיפרו לעם ישראל את האמת כי מגיעים טילים כאלה לידי חיזבאללה והחמס. מאחר ורוב האנשים ברחוב הישראלי לא ידעו מה הוא המצב הצבאי האמיתי, הם יכלו שוב הפעם לטפוח על כתפיהם, ולא לפעול.
היום כאשר הטילים האלה מוצבים החל מבקעת הלבנון ועד הליטני, ומעומק העיר עזה, ועד שוליו המזרחיים-מערביים של מחנה ג'בלייה, הם שוב הופכים מאיום צבאי, לתירוץ מדוע שוב לא לפעול. לפי הגדרת הדובר הצבאי: 'המחיר גם באבדות, וגם הכלכלי יהיה גבוה'.</B>
למי שמתעניין בדרך בה מדינאים וצבאים צבאיים מקבלים החלטות יש כאן לפנינו דוגמא פומבית נדירה, כיצד הללו קושרים את ידי עצמם, ואחר כך מעמידים פני תם או חכם ומסבירים מדוע אי אפשר לפרום את הקשר הזה.
להמשך הכתבה:
http://www2.debka.co.il/headline.php?hid=3494
_____________________________________
יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)
|
|