http://www.omedia.co.il/Show_Articl...hreadID=1014010

האם משהוא יכל להסביר:

• למה קושר כותב המאמר את אמנת ה-CTBT לישראל דווקא?
• מה היתרונות לישראל אם תאשרר אמנת ה-CTBT?
• מה היחסרונות לישראל -"- ?
• האם זה ישנה\ישפיע על המדיניות הקיימת (עמימות, לא נהיה הראשונים...)?

תודה מראש.

• ישראל נמנית עם קבוצת המדינות שאישרור האמנה על-ידן הוא תנאי לכניסתה לתוקף. לכן יש חשיבות רבה לכך שישראל תאשרר אותה.
• ההנחה של הכותב היא שאם ארה"ב שכשלה בניסיונותיה לאשרר את האמנה בשל התנגדות הקונגרס (הרפובליקאני בתקופת קלינטון) תצליח לאשררה ישראל תוכל ללכת בעקבותיה.
• היתרונות - הוכחה נוספת לטענה הישראלית שהיא מכבדת את הנורמות של משטרי התפוצה בעולם, גם אם אינה חתומה על ה-NPT (דבר, שיש הטוענים, יכול לסייע בקמפיין מול איראן, לפחות התדמיתי); ישראל לא תיתפס עוד כגורם שמפריע לכניסת ה-CTBT לתוקף (כרגע לא ממש מפריע, שכן כאמור גם ארה"ב עצמה לא אשררה את האמנה); צעד בונה אמון; שלב מסויים באפשרות לאפשר סיוע גרעיני אזרחי לישראל, בדומה לעיסקת ארה"ב-הודו (אם כי זה פשטני מדי, הסיפור מורכב בהרבה).
• חסרונות - למיטב זכרוני, ולמען הפרוטוקול, לא עסקתי באמנה הזאת בשנים האחרונות, החסרונות מאשרורשלה על-ידי ישראל מינימליים. על-פניו החיסרון הבולט של ה-CTBT הוא אי יכולת לבצע ניסויים גרעיניים מבלי להפר התחייבות בינלאומית. אך כל עוד ישראל נמנעת מעריכת ניסויים גם כך, הרי שזה מיכשול קטן. כמו כן, האמנה, קרוב לוודאי, אינה גוררת את האפשרות של "המדרון החלקלק" המפורסם ביחס לגרעין הישראל.
• האם ישפיע על מדיניות העמימות? לא. עצם העובדה שמדינה חתומה על האמנה לא אומרת דבר או חצי דבר על היכולת הגרעינית שלה, אלא על כך שהיא מתחייבת להימנע מביצוע ניסויים גרעיניים.

כל הנאמר פה הוא בגדר של מחשבות ראשוניות. מאוחר יותר אני אציץ בסוגיה לצרכים אחרים ואז אני אוכל לחוות דיעה בצורה יסודית יותר.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

להבהיר, כאשר שאלתי "למה קושר כותב המאמר את אמנת ה-CTBT לישראל דווקא" התכוונתי, להבדיל למשל: מהודו ופקיסטן שאף הן לא אישררו את האמנה. ארה"ב ראשית הענישה אך לאחר שנים ספורות בלעה את הצפרדע (מעין , If you can not bit them… join them) והחל שיתוף פעולה.
האם הפעילות האמריקאית לא גלובלית? הרי הודו, פקיסטן ו...כן ארה"ב בעצמה לא אישררו את האמנה. למה קישורה לישראל ("עסקת גרעין בין ישראל וארה"ב") ומה ב "עיסקה" הנ"ל.

אווופס, כמעט שכחתי - תודה רבה, המשך כך (בבקשה).

אין ברשותי את הדיווח המלא מ-Nucleonics Week אך יש לי את התמצית המופיעה אצל ה-CTBTO:

Mark Hibbs of Nucleonics Week reports that if the U.S. Senate ratifies the CTBT, Israel will follow suit in an effort to get the Nuclear Suppliers Group (NSG) to lift its trade embargo against Israel. According to diplomatic sources, senior officials have urged Prime Minister Ehud Olmert to ratify the CTBT to help make the point that Israel's nonproliferation credentials are stronger than India's. The latter has received an NSG exemption thanks to strong U.S. backing, but has yet to sign and ratify the CTBT.

הכתב של "אומדיה" החליט לתרגם את הקטע הזה כך:

"לפי הדיווח, גורמים דיפלומטיים מסרו שפקידים אמריקנים בכירים דחקו באהוד אולמרט במהלך ביקורו האחרון בארה"ב, לאישרור ישראלי של אמנת ה-CTBT, האוסרת על ניסויי גרעין באמצעות מתקן נפץ."

אני לא יודע איפה בדיוק מצא הכתב התייחסות לכך שמי שדוחק באולמרט הם פקידים אמריקאים בכירים וכי הדבר נעשה במהלך ביקורו האחרון בארה"ב. בטקסט המקורי הדיווח הזה אינו מופיע, מה גם שמי שמכיר את יחסו של ממשל בוש ל-CTBT יודע שספק אם מישהו בממשל אכן לחץ על אולמרט.

הכתב כנראה אינו מבין אנגלית ואו הבנת הנקרא באנגלית. הטקסט מתייחס לכך שגורמים בכירים מנסים לשכנע את אולמרט שיהיה זה נכון לאשרר את ה-CTBT. אני מבין את הטקסט כאילו מדובר בגורמים בישראל, דבר שמתיישב עם הגישה הכללית היום במספר מוסדות ממשלתיים ביחס להסדרי בקרת נשק.

מדוע לאשרר את ה-CTBT? ככתוב בידיעה, אישרור ה-CTBT (שישראל כבר חתמה עליה ואף פעילה מאוד בנושא), יוכל לסייע לישראל לדרוש מעמד/יחס דומה לזה של הודו בסוגיה הגרעינית (הן מארה"ב והן מה-NSG),. ישראל תוכל לטעון כי אם הודו שאינה חתומה על ה-NPT ועל ה-CTBT נחשבת בכל זאת כמדינה גרעינית אחראית שניתן לסייע לה בתחום גרעין לצורכי שלום, אזי ישראל שאינה חתומה על ה-NPT אך חתומה (ואשררה) את ה-CTBT מציגה פרופיל אחראי יותר בתחום גישתה להסדרי בק"ן.

לכן, בניגוד לרושם מהידיעה ב"אומדיה" לא מדובר פה בשום עיסקה בין ישראל לארה"ב, אלא רק בדיון ישראלי פנימי על האפשרות לאשרר את ה-CTBT, במידה וגם ארה"ב תעשה כן (זאת מתוך הנחה, סבירה מאוד, שממשל אובמה יילך לכיוון של אשרור האמנה, בין השאר בגלל הרוב הברור של הדמוקרטים בשני בתי הקונגרס).

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

למען הדיוק בא נדגיש שלשננו אין גישה למאמר המקורי השלם, ואולי לכותב באומדיה יש.
מקריאת אותה תמצית המאמר, לי לא ברור (באופן מוחלט) האם אותם גורמים בכירים הם ישראליים או אמריקנים. מרצף הכתיבה לא ניתן להבחין במעבר חד וברור מארה"ב לישראל.
הבנתי שכיום ישראל תחת אמברגו של "הספקה גרעינית" מ (NSG) , בעוד שהודו (ופקיסטן?) כבר לא. שאלת תם: למה? ועד כמה "כואב" אותו אמברגו? אני יודע שמן האמברגו על נשק נהנתה התעשיה הבטחונית בארץ.

בעזרת קצת גוגל הגעתי לראיון מוקלט עם אותו עיתונאי - Mark Hibbs
http://www.carnegieendowment.org/ev...d=1012&prog=zch
נקודה מעניינת העולה היא המרחק בין בעלות על הצנטריפוגות לידע ויכולת להפיק מהן.

תודה רבה לך, המרצתה אותי להחשף לעוד קטע עלום.

אכן, כפי שכתבתי בהודעתי הקודמת, אני לא קראתי אתה הידיעה המקורית אלא רק תקציר שלה שהתפרסם ב-CTBTO. אבל, כמה הסתייגויות מהמשך הדברים שאתה כתבת.

א. אני בספק רב אם כתב "אומדיה" קרא את הידיעה המקורית. מדוע? מהיכרותי עם "אומדיה", כמו גם מכך שמדובר בפרסום סופר-מקצוע (אין כוונתי כמובן ל"אומדיה" אלא למקור...), שגם אני, שעוסק ביום יומיות במחקר בדיוק בנושאים הללו ולכן מקבל חלק לא מבוטל מהפירסומים בנושא (כולל כאלה שלא ממש נגישים לקהל הרחב), לא נמנה עם הקוראים הקבועים של הפירסום הזה, מקשים עלי להאמין דווקא הכתב של "אומדיה" קרא את הטקסט המקורי במלואו.

ב. הפירסום ב"אומדיה" היה ב-6 לדצמבר. הטקסט המקורי התפרסם ב-27 בנובמבר. התייחסות רחבה לפירסום המקורי הייתה ב-5 בדצמבר, בין השאר במספר בלוגים שבעבר "אומדיה" ציטט מתוכם. לפיכך ההיגיון שלי, שמגובה גם בניסיון ארוך שנים בכתיבה עיתונאית, הוא שהכתב נתקל בידיעה באחד האתרים הנ"ל ב-5 בחודש ופירסם את הידיעה שלו ביום המחרת. שוב, אני לא מספק פה ראייה משפטית, וייתכן שהכתב ב"אומדיה" הצליח בכל זאת לשים את ידו על הטקסט המקורי המלא. אני אישית מטיל ספק בכך.

ג. אכן בקטע המקורי שהתפרסם ב-CTBTO לא כתוב מהיכן הפקידים הרשמיים, אך שוב, מי שמכיר את העיסוק האמריקאי בנושא בק"ן בכלל, וה-CTBT בפרט, יטיל ספק באפשרות שבפגישה האחרונה של רוה"מ ישראל עם נשיא ארה"ב יעלה הנושא על-ידי האמריקאים, שהם עצמם (בממשל הנוכחי) מתנגדים ל-CTBT. מדוע שארה"ב תפעיל לחץ על ישראל לאשרר אמנה שארה"ב אינה מעוניינת בה? מצד שני, מי שמכיר את הצד הישראלי ויחסו לנושא, כמו גם מהערכות על גישת ממשל אובמה לסוגיות כמו ה-CTBT, יכול להסיק מהאמור כי מי שיציע לאולמרט לאשרר את ה-CTBT יהיו דווקא גורמים ישראליים.

ד. ביחס לאמברגו, הרי שישראל תתקשה היום עד מאוד להשיג טכנולוגיה גרעינית ממדינות זרות, כולל ארה"ב. סייג אפשרי מסויים נוגע לטכנולוגיות הקשורות לסוגיות של בטיחות מתקנים גרעיניים קיימים. עד כמה זה כואב? לא אני צריך לענות על זה.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie