אנשי היום יום יראים את המחר

מתרפקים על האתמול החמקמק, המתקתק.

שוזרי רגע לרגע ופרוטה לפרוטה

לצעיף השגרה העוטף ומלטף


אנשי היום יום מכירים את האתמול

מוקירים את שחלף שנאסף ונשטף

בזרם החיים הבלתי פוסק

שהרי המחר כבר בשער דופק



ואנו שלא הרבינו לזלול ולשתות בזה היום

נאכל ונלגום אט אט, גם מחר

את הזמן המהורהר, המאושר

לאנשי היום יום אין הפתח נסגר

שיר מקסים