פריז מוארת באור בוהק פי כמה מן השמש... מוסקווה חווה גל חום שכמוהו לא הורגש... מאות אלפים נופלים על בריכהם ברחובות וושינגטון ומתחילים להתפלל כי אין זה אלא סוף העולם. בכמה שניות נמחת האנושות מעל פני האדמה בסערת קרינה ואורניום.
"שוב!" צועק גבריאל ומכה באגרופיו בשולחן. שאר המלאכים נרתעים לאחור אל מול מזגו החם של שליח דין האל ומיכאל מנסה להרגיעו. "לא ארגע! כמה פעמים חזרנו על היצירה שוב ושוב?! כבר הפסקתי לספור באיזה ניסיון אנחנו!".
"143" משיב בקרירות רפאל.
"143 פעמים!" אומר גבריאל, יותר לעצמו מאשר לאחרים. "פעם אחרי פעם אנחנו נכשלים להחזיק את האדם על תקנו! 40 ניסיונות רק לקחו לנו בשביל שהוא בכלל יווצר!".
"אך הם שרדו די הרבה זמן", מציע כרוב המתחבא בחלקו מאחורי גבו של רפאל, "קרוב ל5,900 שנה לבריאה".
"האל הציב בפנינו את האתגר לנסות ולנהל ביחד יקום", מחל באיטיות גבריאל בעודו נרגע, "יקום אחד! בעוד הוא מנהל קרוב לאינסוף כאלו כשכולם מתקתקים כמו שעון. ומה אנו הצלחנו? 57 ניסיונות רק בשביל לגרום לאדם לגלות את האש" מודיע כבמעין תבוסה ומתיישב על כסאו.לבושו, שקודם בער כאש משתוללת, נרגע ללהבה יציבה אך זו לא שרדה הרבה. מצד אחר של האולם הענק המכיל את כל צבא השמיים יצא צחוק, המגיע לאוזניי גבריאל ומבעיר את חמתו מחדש.
"אתה מוצא משהו משעשע, שטן?" מתיז לעבר השטן. מיכאל נאנח בייאוש על ניסיונותיו העקרים להרגיע את המלאך חם המזג.
השטן יושב לצד שולחן קפה קטן ומעיין בעיתון הערב של הודו. רק לפני כמה ימים עזר להכות במדינה הזאת בגל טרור ועכשיו רצה לעקוב אחרי התוצאות. הוא מרים את ראשו מהעיתון, על אפו מונחים משקפי זהב קטנים, ומשיב- " 'עצוב' תהיה הגדרה יותר נכונה אך אני עכשיו מנסה את הרעיון של החסידות אז אני אמור למצוא אושר בכל דבר". הוא סוגר את העיתון ההודי ולוקח פרוטוקול מבית-משפט בארה"ב. הירוקים מנסים להכריח השקעה נרחבת יותר בדלקים ביולוגים.
בהינד עפעף מתייצב מולו גבריאל בכל זעמו כשמיכאל וכרוביו מנסים להחזיק אותו. בעוד זה מורחק מהשטן מתקרבים רפאל ורזיאל, מלווים בשרפיהם, אל עבר השטן.
"מה עובר בראשך?" שואל רפאל בפנים קפואות. השטן רק מחייך כמי שלא מבין מה הוא רוצה ממנו.
"אתה אינך מלאך, לא כרוב וגם לא שרף. אינך חלק מצבא השמיים ובעוד אנו נשמעים לפקודות היוצר אתה היחיד שמעז להציע פקודות משלך" אומר רזיאל, שמץ קנאה בקולו.
"לבטח אתה יודע מדוע ניסיונותינו נכשלים אחד אחרי השני" משלים רפאל.
"אני מתפלא שלא עלית על זה רפאל", משיב השטן כמורה המתאכזב מתלמיד מבריק, "דווקא אתה מכולם צריך לדעת מה חסר".
"יצר הרוע? זה מה שחסר?" מנסה רפאל לחלץ מהשטן תשובה. "כי אם כן, אינך אפילו מודע כמה זמן ישבתי לתכנן אותו. השתמשתי בדוגמאות המופתיות ביותר של רוע בשביל ליצור אותו" מצהיר רפאל בגאווה על מאמצו. תגובתו של השטן להצהרה- צחוק חזק יותר, מעין גיחוך של משכיל על טעות של בור.
"היטלר? סטלין? סדאם? אלו היו הדוגמאות שלך?" שואל השטן. רפאל מהנהן באיטיות, ביטחונו העצמי מעורער. "זה מסביר למה בני האדם שלך רוצחים אחד את השני, מדוע הם מתוסכלים כל כך ולכן נוטים למחוק את עצמם. אני מתפלא שבכלל הגעתם לגילוי האטום".
"חסוך מאיתנו את ההתענגות העצמית שלך, שטן" מטיח בו גבריאל מן הצד המרוחק של האולם, עדיין מוחזק על ידי מיכאל.
"בסדר, בסדר" הוא משיב בחוסר רצון מופגן ומוריד את משקפיו. "האדם תופס את העולם כבעל שני צדדים וכך גם פמליית השמים. לא ניתן להאשים אף אחד בכך: טוב ורע, זכר ונקבה, אור וחושך, כולם נתפסים כשני צדדים. חלק מבני האדם רואים אותם ככוחות מנוגדים. אחרים, וכך גם אתם, רואים את אלו כשני צדדים של הבריאה". הוא מפסיק לרגע, מתרומם מכיסאו ומתקדם לעבר החלון שמשקיף על גן העדן. "המציאות היא כמובן אחרת- אין צדדים. אלוהים אינו טוב בדיוק כפי שהוא אינו רע וזכר ונקבה הם לא יותר מאילוץ ביולוגי. הניסיון שלכם ליצור עולם שבו יש צדדים גרם להם להיאבק אחד עם השני אך כשאחד נעלם, גם לא מתקיים האחר" מסכם בכובד ראש.
גביראל מתחיל לפלוט משהו על הפילוסופיה הזאת אך עכשיו מיכאל מחזיק בגרונו ואינו מאפשר לו לדבר. שתיקה שוררת באולם בעוד הם מנסים לעכל את דבריו של השטן. האם באמת היו הם כה לא קשורים בעולם החומרי שלא שמו לב אפילו למורכבות היצירה האלוהית?
השטן אוסף את דבריו בשקט. האל ממתין להצעתיו החדשות והוא כבר ידע שהמלאכים בקרוב יתכנסו בשביל לנסות שוב לשחק את אלוהים. ואולי גם לשחק מוגזם מדי, תוהה בליבו השטן בעודו עולה במדרגות, כי הרי איך יוכל רובוט לבצע דבר שאליו מעולם לא תוכנן?

טוב. אני בהחלט לא מוצאת את המילים המתאימות כרגע.
אני חושבת שקטע כזה צריך להיות חלק ממחזה. הוא כתוב מעולה, לחלוטין נותן לקורא את האופציה לדמיין אותו (הוא ציורי להפליא!) ומכניס את הקורא לעלילה בצורה טוטאלית.
הייתי אולי משנה קצת את הסוף, מ"השטן אוסף את דבריו בשקט.."- הסיום לדעתי צריך להיות טיפה יותר עוצמתי.

פשוט מקסים.

אני לא יודע... הסוף הוא תמיד בעיה בשבילי. איך לסגור קטע? לפעמים אני אפילו לא רוצה לסגור אותו וכשאני כבר רוצה זה תמיד צריך להתחשב בכל מה שעשיתי לפני. אולי זאת הסיבה שאני מתחיל לכתוב יותר דברים מאשר מסיים אותם ^^

שלום , אני חייב להתוודות שהכתיבה שלך מכשפת אותי בקריאה, אתה מציג ומתאר דמויות ודברים בלי כול צורך בהסבר מורחב , עם דו שיח כתוב הייטב, פשוט מדהים.

ואל אוסיף על מילות Chatulim , הכול נכון.

כתוב עוד דברים

אגב הקטע שתיארתה את השטן בעודו קורא את העיתון של הודו עם המשקפים הזהובים ממש מתאר את תכונותו של השטן בצורה מיוחד וגלויה (אהבתי מאוד).

אני נהנה לשחק עם הדמות של השטן ובגלל זה קצת צרם לי (גם משום הטריות של המאורע) להראות רק שהוא רע ולכן הוספתי גם את ארגוני איכות הסביבה.
ותודה על המחמאות ^^. אחת ההנאות הגדולות ביותר היא לדעת שמשהו שכתבת נעם למישהו אחר.