בתוכניתו של מושיק טימור מיום שישי 14.11.08, סיפר תושב פ"ת בשם גדעון כהן אודות סבו שהוא הגיע לאיזור רפיח ואלעריש בשנת 1910 וחיפש מקום להתיישב שם.
האיש חלה וחזר לפ"ת. האם יש מידע שיהודים התישבו באיזור הזה?

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

מופיע בחוברת קתדרה 3
כמו כן חפש את השם שלמה פיינגולד אחד מההוזים היותר גדולים שקשור למקום

ואתה 'אזרח' ידידי - תצטייד בכוס תה והרבה סבלנות למריבות של הרבה יהודים טובים שבעשור הראשון של המאה העשרים לטשו עין לאל עריש. הם בעיקר רצו לקנות, תכננו לקנות, בדקו אם לקנות וכו'. מודה כי דילגתי מעת לעת אך התיישבות ממשית לא הייתה שם. אחת מן הקבוצות שבדקה את האפשרות לקניה הייתה של 'אגודת ישראל' והיו גם אנשי פ"ת [מה שיכול להתאים ל'רוח' הספור] ואף משלחת בדיקה ומדידה אך התיישבות לא הוזכרה במאמר המקיף.

משהו טוב כן יצא מהענין והוא רכישת אדמות בנגב ובינהן אדמת רוחמה.

הוא הסתובב שם באיזור. לדברי התורכים, הוא גרם להם להפסיד את פלסטינה לטובת הבריטים.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו