יום שני, 17 בנובמבר 2008, 19:44 מאת: פנחס וולף, מערכת וואלה! חדשות

הרמטכ"ל לשעבר, רב אלוף משה (בוגי) יעלון הודיע הערב (שני) ליושב ראש הליכוד, ח"כ בנימין נתניהו, כי בכוונתו להתמודד על מקום ברשימת המפלגה בבחירות הקרובות. יעלון צפוי לכנס מחר מסיבת עיתונאים, ולהודיע באופן רשמי על הצטרפותו לליכוד.
http://news.walla.co.il/?w=//1380193

תוספת איכותית ומשמעותית.
חבל שעוזי לנדאו לא הצטרף, על כל מקרה הליכוד יציג נבחרת על.

looopy

אפשר להתנחם בזה שמרב מיכאלי מתכוונת לרוץ ברשימת מרץ

התארגנות השמאל החדשה שיזם ג'ומס, עד כמה שאני הצלחתי לשפוט, כללה אנשים שאו שהיו מזוהים
עם מרצ מאז ומעולם, או שהיו מזוהים עם האגף המשאלי במפלגת העבודה מאז ומעולם. האם אתה
מכיר אנשים שלא עמדו להצביע מרצ עד לפני שבוע, וכעת, אחרי שעמוס עוז עשה מה שהוא עושה בכל
בחירות (קורא להצביע עבור מרצ), יצביעו עבור מרצ?

האמת שאני יכול לדבר רק בשם עצמי, לא דיברתי פוליטיקה מחוץ לפורום מאז כל החדשות האחרונות, כך שאין לי הרבה מושג כמה זה שינה את דעות חברי מצביעי מרצ והעבודה.
בשם עצמי אני די מבולבל ודי מאוכזב ואפילו לא קצת מרוצה מהמצב במרצ.
אינני פעיל ואני לא מכיר שום דבר מבפנים אבל אני מרגיש רוחות של פחד ושל חשש מאיבוד הדרך.
סוג של יורים לכל הכיוונים, אבל לטווח קצר, מאחר וגבולות הגזרה די מצומצמים.
העבודה מתפרקת וזה די ברור, ואנשים טובים כמו עמי איילון ששמעתי שהוא איש ביצוע למופת, מהטובים שיש, ואם הוא מחזיק בדעות המתאימות אשמח לראות אותו בשורות מרצ, עזב את העבודה ברעש גדול.
מצד שני הרעש הגדול של התמוטטות העבודה, לא אמור להפוך פתאום את מרצ למפלט.
עדיין לא ברורה לי לגמרי ההתארגנות הזו, אבל אם אתה זוכר ניבאתי 12 מנדטים למרצ בטוטו הראשון מתוך תחושה של התחזקות המפלגות הותיקות.
אני לפחות החזקתי בדעה של שיבה הביתה ומרצ היתה בית לרבים באדיקות בשנים האחרונות.
קדימה שברה קונצנזוסים ואריק שרון בלבל את היוצרות והמפה השתנתה. מצביעי עבודה הצביעו קדימה. מצביעי מרץ הצביעו קדימה. שתיהן התכווצו ויותר מדי.
יש הרגשה די ברורה שאין מנהיג, וחסרה אותה דמות שתנהיג את השמאל בחזרה למרצ.
היו תקופות עתירות מנדטים, ועתירות חכים ועתירות שרים.
אני הולך אחורה לתחילת ימי מרצ ולתקופות של לפני האיחוד, 12 מנדטים היו דבר די ברור.
חברי הכנסת היו יציבים ואהודים בקרב מציביעים.
תחושתי שחיים אורון ומרצ בכלל מרגישים את התחושה שיש פה גל אהדה שצריכים איכשהו לנווט אותו, ויש נסיונות שאני כרגע מתקשה לעכל אותם, להקים גוש שמאלי מעוות שכזה שמכיל פורשים וחדשים וישנים, ומישמש שמאלני כזה שאין לו מנהיג.
עמוס עוז מדבר וכותב יפה, אבל אני לא רוצה אותו עומד בראש תנועה חדשה שאני מצביע לה ואין מאחוריו נבחרת חדשה צעירה ומבטיחה. לא הוא זה שצריך להקים תנועה חדשה עבורי בימים אלה.
חסר מנהיג ואני מאד מקווה שמישהו יצוץ פתאום, חיים אורון ממעט להופיע והתחושה שלי שהוא בלחץ כלשהו שנובע אולי מבלבול. הוא עומד מול משחק גדול ויודע שיש לו סיכוי מצוין אבל אין לו שחקנים, ולא בטוח שבכלל הוא רוצה להיות המאמן. הוואקום הזה מחפש להשתחרר בצורת דמות שכרגע עדיין לא הופיעה.

להישאר באמצע זה לא יעבוד. לא יהיה לנו לא מדינה ולא שלום.

הרי כל וויתור גורר דרישות לוויתורים נוספים, אז אם מוותרים, למה לא נוותר מראש על הכול ונכנע לכל הדרישות של הערבים, כולל זכות השיבה ופירוק המדינה. למה לנו את המלחמות המיותרות.

ומצד השני זה הימין הקיצוני הטוען שאין לוותר על שום דבר, בגלל שלא נשאר לנו כבר על מה לוותר, וגם שזה לא יביא שום שלום, רק עוד דרישות.

לכן אין מקום באמצע, רק הימין הקיצוני או השמאל הקיצוני.

בשמאל כבר הבינו את זה, אבל הימין עדיין מנסה להיות במרכז לא יותר מדי ימינה ולנסות לרצות את התקשורת השמאלנית.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

השמאל כפי שאני מגדיר אותו איננו שמאל קיצוני.
להחזיק בדעות של נסיגה לקווי 67 ל-ל-א זכות השיבה, זו דעה שמאלנית מקובלת וממוצעת.
מרצ כסמן שמאלי איננה שמאל קיצוני, למרות ששאולי חלק מחבריה מחזיקים דעות שכאלה.
מאחר והימין פורק מנכס הלא מחזירים שטחים, הוא אכן בבעייה.
קודם כל הליכוד מחזיר שטחים בדיוק כמו השמאל, ככה שהוא באמת לא מהווה חלופה ריאלית לימניים שמתנגדים להחזרת כל שעל.
אין ספק שיש בלבול בין שמאל לימין, אמצע הליכוד שמאלה הפך לשמאל, והליכוד הוא מקסימום מפלגת מרכז שנאבקת עכשיו על הגדרה מחדש כמפלגת ימין, ללא נכסים ימניים יותר מדי, לפחות לא במישור המדיני.
הציבור מבקש לחזור להצבעה המסורתית של לפני מספר שנים, רק שהמפלגות המסורתיות של פעם הפכו אופורטוניסטיות עם השנים, ככה שקשה למקם אותם על ציר השמאל ימין.

"קודם כל הליכוד מחזיר שטחים בדיוק כמו השמאל," זה לא היה קורה

מצטער, אבל לא הבנתי את ההודעה שלך

כל המתוסכלים מחפשים מיפלט במרץ?

looopy

אין חשש שהיא תדחוף את הידיים לצלחת של אבו מאזן, תלקק את האצבעות ותגרום לאינתיפאדה חדשה?

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

יהיה מצחיק לראות אותה נואמת בכנסת...

אתה צריך להיות אישה בשביל לדבר בנקבה כמו מרב מיכאלי........
אלא אם אתה פמיניסט מוצהר כמרב מיכאלי.......

יש פמיניסטיות ויש פמיניסטיות... מי שבכוונה תחילה לא אומרת "רבים" אלא רק "רבות" מצטיירת קצת כפגומה שכלית. שלא להרחיב הדיבור על הסטריפטיז שהיא ביצעה פעם בשידור כמחאה. פרובוקטורית בשקל...

איך הספר שלו? אני רוצה לרכוש ולהבין טוב יותר את האיש.

Minolta Dynax 5D

לאט לאט מתברר שהליכוד באמת הופך להיות מפלגת מרכז שמאלה,טוב לפחות יש ישראל ביתנו.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://up96.siz.co.il/up2/nmxcjiytjtzm.gif]

בוגי דווקא מחזיק בדיעות ימניות

1 מתוך 30 זה לא הרבה.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://up96.siz.co.il/up2/nmxcjiytjtzm.gif]

הגיע הזמן אחרי כמה חודשים טובים שמדברים על זה.
תוספת כח חשובה לליכוד שבהחלט נראה כרגע כנבחרת מנצחת.

ועוד רבים וטובים....אכן נבחרת נבחרת

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

חכה ל 15.12 ותראה איזה רשימה מתמודדת על המקומות הריאליים בכנסת.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

גם מיכי רצון וגם לאה נס היו ח"כים טובים. אני בהחלט אשמח לראות את רצון שב לכנסת - ומבין הנשים
הרצות ברשימת הליכוד, לאה נס בהחלט מועמדת טובה.

מה לא ברור? "הדמוקרט" הדגול סולד מ"המורדים" שסרבו לשת"פ עם הגחמות של הדיקטטור שרון וכנופייתו...
שונרא הוא "קדימאי" שמבין ב"התנתקויות"!...

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”