לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה בן מאיטליה – אומר בונג׳ורנו, בת מצרפת – אומרת בונז׳ור. קאן מיפן – אומר אוהיו, כשהוא בא לביקור | עברי, דבר עברית והבראת! (אב״י) | מילים ומקורן | שגיאות בתקשורת | חידות היגיון | קורס לימוד לטינית בלעדי לפרש רוביק רוזנטל, אשכול האירוח חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > השכלה כללית > שפות ובלשנות
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 27-11-2008, 07:00
צלמית המשתמש של hagar_krispin
  משתמשת נקבה hagar_krispin hagar_krispin אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 19.03.03
הודעות: 17,424
שלח הודעה דרך ICQ אל hagar_krispin Facebook profile Follow me...
כתבה מקוּרָאסון עד בּוּרלֶה: שיבושי לשון בתחום האוכל

רוצים גֶ'בֶּטָה? קוּקי סן ז'אק? סָביצָ'ה? הישראלים, כך מתברר, אלופי השיבושים בשמות מונחים מתחום האוכל. יעל גרטי ליקטה את המיטב
יעל גרטי פורסם: 26.11.08, 12:53 קישור לכתבה

ניתן לפגוש בהם בתפריטי המסעדות, בפיהם של מלצרים וטבחים ובעצם בכל מקום, כל הזמן: מתברר שאנו, עם הסגולה, אלופים בשיבושי מונחים מעולם המזון. מדוע זה קורה? משום שאנו מאמצים שלל מושגים מרחבי העולם, חלקם בשפות שאינן בהכרח שגורות בפינו, ובדרך, איך לא, משהו משתבש. בנוסף, התפריטים במסעדות והעיתונים אינם מנוקדים (ואינני מצפה שיהיו מנוקדים) – והרי לכם סלט של קוּרָאסון, גֶ'בֶּטָה וקרם בּוּרְלֶה.

באופן הגיוני בהחלט ביחס למיקומנו במזרח התיכון, אין אנו משבשים מונחים ערביים דוגמת חומוס,
סביח או משאוושה. מרבית השיבושים מתרחשים בקרב מונחים מהשפה הצרפתית ומהשפה האיטלקית,
שבהן רובנו, מה לעשות, לא שולטים. ליקטתי את מיטב השיבושים הנפוצים בארצנו, והרי הם לפניכם.



אָל דָנְטֶה

"על השן" (צילום: אסף אמברם)
אפשר שמשבשי המונח מוקירים תודה לדָנְטֶה אליגיירי, המשורר והפילוסוף האיטלקי, אך מקור המונח
אל דֶנְטֶה (al dente) הוא דווקא דנטלי: dente פירושו שן באיטלקית, והכוונה בפסטה אל דֶנטה היא
שהפסטה תהיה מעט קשה ומוצקה, נגיסה - ולא רכה וסמרטוטית.



אָלִי אוֹלִי

אָלִי אוליו, אָליוֹ אוֹלי, איך לא קראו למנת הפסטה בשמן זית ושום, הנקראת אָליוֹ אֶ אוֹליוֹ (Aglio e Olio),
שפירושו באיטלקית פשוט שום ושמן.



בּוּפֶטים

ביחיד: בּוּפֶה, Buffet בצרפתית (ה- t אינה מבוטאת), שפירושו מזנון, ואיך ברבים? בּוּפֶטים, כמובן.
מה נכון? מזנונים.



גֶ'בֶּטָה

גֶ'בֶּטה או גָ'בָּטָה הם שיבושים נפוצים מאוד ללחם האיטלקי הלבן, שביטויו הנכון הוא בכלל צָ'בָּטָה,
כיוון שהמילה האיטלקית, שפירושה נעל-בית, כתובה כך: Ciabatta, וכשיש שילוב בשפה האיטלקית
של האותיות cia הוא מבוטא צָ'ה, כמו במילה צ'או (Ciao). מאיפה באה הג'? לאלוהים פתרונים.



טָמְפּוּרָה

מטוגנים בבלילה (צילום: איריס ז'ורלט)
טֶמְפּוּרָה (Tempura) הם ירקות, פירות-ים או טופו טבולים בבלילה ומטוגנים, אך בארץ רבים
נוהגים לכנותם בשם טָמְפּוּרָה או טָמְפּוֹרָה.



טָרְיָאקִי

טֶרִיָאקִי (Teriyaki) הוא רוטב סויה מתובל וסמיך (וגם שיטת בישול יפנית, לפיה צולים בשר
ואז טובלים אותו במרינדה שמכילה רוטב סויה מתוק) אך בארץ זוכה רוטב זה לשם טָרְיָאקי.



מֶזונְפְּלָאס

אחד השיבושים הנפוצים במטבחי מסעדות ובבתי ספר לבישול הוא מֵזונפְּלָאס, שהוא שיבוש המילה
מִיז-אנ-פְּלָאס (mise en place), שפירושו מילולית מונח במקום, כשהכוונה להכנה מוקדמת של כל
מרכיבי המנה או המנות.



מֶתָאָבְּנים

בצרפתית קוראים להם הוֹר-דוּבְרְ (Hors d'œuvre), שפירושו מילולית מחוץ ליצירה; באנגלית קוראים
להם אפטייזרס (appetizers), מלשון אפטייט (Appetite, תיאבון), ובעברית? מְתַאַבְנים, מלשון תיאבון,
מה שלא מפריע לשלל מלצרים וטבחים לקרוא להם מֶתָאָבְּנים או מִתְאָבְּנים, בב' דגושה. והם בסך הכל
רצו לעורר את התיאבון.



סָבִיצָ'ה

סביצ'ה (צילום: ירון ברנר)
הפופולאריות של הסֶבִיצֶ'ה, אותו מאכל העשוי מדגים נאים בתוספת מיץ לימון או ליים, בצל ועשבי תיבול,
הולידה שלל שיבושים, החל בסָביצָ'ה וכלה בסָביצֶ'ה. המקור? סֶביצֶ'ה, ובספרדית Ceviche או Cebiche.



סוֹלוֹמוֹן

אחד השיבושים הנפוצים ביותר בארצנו הוא סוֹלוֹמוֹן או סָלוֹמוֹן, במקום סָלמוֹן (Salmon),
אותו דג ורוד, ששמו העברי הוא אִלתית.



פוֹרצ'יני

לפטריות האיטלקיות הנהדרות, ששמן הצרפתי הוא סֶפּ (cèpes), קוראים פּוֹרצ'יני (Porcini),
בפ' דגושה, ולא פורצ'יני, בפ' רפויה, כפי שרבים טועים ואומרים.



פֶּרְלינים

בצרפתית: פְּרָאלין (Pralines), שהם תופיני-שוקולד (ובמקור ממתקי אגוזים או שקדים),
ואצלנו, לעתים: פֶּרְלינים.



פָּרְמֶזָ'ן

ארטישוק בפרמזן (צילום: ירון ברנר)
באיטלקית שמה של הגבינה הוא פָּרְמיגָ'אנו (או בשמה המלא פרמיג'אנו רג'אנו, Parmigaino reggiano,
על שם העיר פָּארמה Parma); בצרפתית שמה פָּרְמֶזָ(ן) (Parmesan); ובארץ? הציבור מתקשה
להחליט ומשלב בין השתיים: פרמז'ן. אז זהו, אחת ולתמיד, פרמזן או פרמיג'אנו. תודה.



פֶּתי בָּר

בצרפתית שמו של הביסקוויט הפשוט הוא פְּטי-בֶּר (petit beurre), שפירושו מילולית "חמאה קטנה",
כשהכוונה היא לעוגיית חמאה קטנה. בארץ הפך הפְּטי-בֶּר לפֶּתי-בֶּר (כשה"פֶּתי" במלעיל)
וגם לפֶּתִי-בָּר, מה שיגרום לכל צרפתי פּלצוּת קלה עד בינונית.



קונדיטוּריה

בגרמנית אומרים Konditor (קונדיטור, מומחה לדברי מאפה מתוקים) ו- Konditorei
(מגדניה) ובארץ? קונדיטוֹריה, והמשבשים: קונדיטוּריה.



קוֹקוּס

באנגלית אומרים Coconut (קוֹקוֹנאט), בצרפתית Noix de coco (נוּאָ דה קוֹקו&#1465, ואצלנו? קוֹקוּס.
לא ברור מהיכן הגיע השורוק. אגב, פירוש המילה קוֹקוּס (Caucus) הוא בכלל אסיפה של מפלגה.



קוּקי סן ז'אק

קוֹקי (Coquille) בצרפתית פירושו מילולית קונכיה; קוֹקי סן ז'אק (Coquilles Saint-Jacques)
הן צדפות שבשרן נחשב טעים במיוחד, הנקראות באנגלית Scallops. ובארץ? יש המכנים אותן
קוּקי סן ז'אק, משל היה מדובר בעוגיה.



קוּרָאסון

אחד השיבושים הנפוצים ביותר בארצנו: קוּראסון או קוֹרָאסוֹן (שפירושו לב בספרדית) במקום קְרוּאָס(ן)
או קרואסון, שנכתב בצרפתית כך: Croissant.



קרם בּוּרלֶה

הקינוח הצרפתי הנפוץ במסעדות ארצנו נקרא קרם בְּרוּלֶה (Crème brûlée), מהפועל Brûler,
שפירושו בצרפתית לשרוף, כיוון שהקינוח נשרף בחלקו העליון על-ידי ברנר (מבער) או בגריל בתנור.
ובקרב המשבשים? קרם בּוּרלֶה, פשוט מעולה.



רוקָט

בצרפתית שמו של הירק הוא רוֹקֶט (Roquette), באנגלית שמו Rocket או Arugula,
ובעברית יש המשבשים את שמו לרוֹקָט.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #3  
ישן 28-11-2008, 13:54
  מצפון מצפון אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.12.01
הודעות: 8,479
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי hagar_krispin שמתחילה ב "מקוּרָאסון עד בּוּרלֶה: שיבושי לשון בתחום האוכל"

שיבוש הסלמון הוא מחריד.
תפריטים במסעדות מכובדות (בעיני בעליהם בעיקר) רושמים סלומון, לעתים ליד הדג במקרר רשום סלומון והכי גרוע כאשר מלצר במסעדת דגים אומר סלומון. זה עושה לי חשק לקום וללכת. אם המלצר לא מכבד את האוכל, למה אני צריך לכבד את המקום ?

יש עוד שיבוש וזה הטאפס.
במקור טאפא זה מכסה. בספרד נהוג היה להניח פיסת קלף או צלוחית על המשקה בכדי למנוע מזבובים להכנס לכוס (בערך כמו הלימון של הטקילה והלימון של הקורונה). עם הזמן הכחלו לשים פיסות מזון קטנות על הקלף/צלוחית ומכאן השתרש השם לשמה של מנת מזון קטנה.
בעברית כמובן שלא מסתדרים עם הגדרות שכאלה, וטאפאס הפך להיות שמה של מנה אחת, כאשר מגישים מספר צלוחיות אלו הם טפאסים. ואין דבר כזה טפאסים אלא רק טאפאס.

שיבוש אחר מכיוון אחר אבל כואב לאוזן הוא קפה הפוך.
אני מתחלחל כל פעם מחדש אבל התופעה גדולה ממני.
הפוך זה שם ישראלי כולל לקפוצ'ינו כאשר לפעמים בכלל מקבלים לאטה - תלוי בחוסר המקצועיות של המקום ושל הברמן.
קפוצ'ינו זו הגדרה בינלאומית אבל בישראל לכל מקום יש הגדרה משלו.
יש בתי קפה שאצלהם קפוצי'נו זה הפוך עם קצפת.
יש בתי קפה שאצלהם קפוצ'ינו זה הפוך עם קנמון.
ויש בתי קפה שלא מבינים בכלל מה אתה רוצה כאשר אתה מבקש קפוצ'יונו (המחמירים חושבים שזה משהו עם קקאו, ערבוב וטעות עם שוקוצ'ינו).
מקור ההפוך הוא מתקופות בהן לא היה קפה עם חלב, וכאשר היו מבקשים חלב, היתה ניתנת תוספת חלב בכוס קטנה והיו הופכים אותה לכוס.
הסבר אחר הוא שהפוך הוא הפוך מכיוון שיש יותר חלב מקפה(מים+קפה) מאשר בקפה פילטר למשל, או נס, שבהם החלב הוא רק שכבה קטנה (אצבע) מעל הקפה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 01-12-2008, 01:55
צלמית המשתמש של ShoobyD
  משתמש זכר ShoobyD מנהל ShoobyD אינו מחובר  
מנהל משבראש, בלשנות, תכנות ויהדות
 
חבר מתאריך: 04.06.06
הודעות: 33,133
שלח הודעה דרך MSN אל ShoobyD Facebook profile LinkedIn profile Follow me...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי hagar_krispin שמתחילה ב "מקוּרָאסון עד בּוּרלֶה: שיבושי לשון בתחום האוכל"

אני סבור שהשיבוש סלומון נבע מהשם סולומון (Solomon), שמו הלועזי של שלמה המלך
מאמינים שהמקור של השם "סלמון" (salmon) הוא מלטינית, משורש קרוב שמשמעותו "מקפץ" (סלמון כידוע מקפץ בנהרות כנגד הזרם לקראת תקופת הרבייה)


לא הבנתי מה הבעייה ב"קונדיטוֹריה" (בחולם)


קוֹקוֹס (cocos) ביוונית הוא "פול" (כמו פולי קפה, פולי קקאו וכו'), והפרי אכן נקרא כך בשלל שפות
לכינוי העברי, קוֹקוּס, הגיע השורוק ככל הנראה מהונגרית שגם בה הוא נקרא כך.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 05:00

הדף נוצר ב 0.04 שניות עם 12 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר