טובה יאנסן מוכרת בעיקר בזכות שבט המומינטרולים ושאר סיפורי הילדים, אבל דווקא ספר המבוגרים שלה "סיפור קיץ", שהפך לספר קאלט בסקנדינביה, הוא הפתרון המושלם לחורף

יש פה סיפור פשוט מאוד: אי קטן מול חופי פינלנד, סבתא נעימת מזג ורבת תובנות ונכדה בת שש. השתיים מטיילות ברחבי האי, מהגגות על משמעות העולם והחיים, נמלאות פליאה מול תופעות טבע - החל מפריחתם של פרחים זעירים וכלה בסופות מעל לים - ומאפשרות לקורא לחוש סוג של אינטימיות שתובעת להשעות לרגע את הציניות והספקנות שלו.
בחן כובש יאנסן מתארת את האופן שבו הנכדה והסבתא מנסות להבין זו את זו, ואת הפערים בזוויות הראייה שלהן. יש לה עין חדה והומור נעים ולמרות שהיא גולשת לעתים לסנטימנטליות - משהו בכתיבה שלה לא מפסיק לחמם את העצמות. נכון, הגיבורות מעמידות פנים שהן לומדות ומלמדות שיעורים עמוקים, בעוד שלמעשה הן מדשדשות במי אפסיים.
היא מטמיעה בזרם העלילה שלל הצהרות סמי-פילוסופיות, מזיקות, לא מחייבות, אללה ריצ'ארד באך, כמו "אנשים לא תמיד הצליחו לראות את הדברים כמו שהם, וכשכבר הבחינו בדברים - היה מאוחר מדי"; "שלט אין מעבר הוא כמו סטירת לחי"; "כשדורכים על הטחב הוא צומח מחדש, אבל אם ממשיכים לדרוך עליו הוא גווע", או "הכי חשוב לצלול בעיניים פקוחות".

להמשך קריאה לחץ כאן

אני אסתפק בסדרת המומינים המעולה, אבל אולי גם אחפש את הספר הזה. תודה על ההפניה!

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

הספר שמתוכו יצאה הסדרה, פשוט גאוני. אני ממש ממש ממליצה.