במבצע כרבולת (ליל הגשרים 16 ליוני 46 ) , פוצץ הגשר אל חמה ע"י יחידת פלמ"ח. למעשה מאז, נותקה "רכבת העמק" מהרכבת החיגאזית. שאלתי היא אם ,רכבת העמק, שהמשיכה לפעול עד מלחמת השיחרור . הגיעה עד צמח . ? או שמאז הפיצוץ "קוצר" הקו שלה. לעפולה ? בית שאן ?

[ובאותה הזדמנות גם נשאל אותו כיצד ניתן לרכוש את התקליטור שהכין אודות רכבת העמק]

"מבצע מרכולת" ולא "מבצע כרבולת".

זה הטעות של ה זאעצר ( אוי הגיל , הגיל).- כנראה חשבתי על מרק עוף באותו רגע

ולשאלתך, עד כמה שידיעותי מגיעות, הקשר עם עבה"י נותק בליל הגשרים ולא חודש אח"כ.

להלן תשובתו של ר מאיר שפירא כפי שרשם גם בפורום מורי דרך של תפוז (ועל כך תודתי)

מאיר שפירא
הגשר הנ"ל פוצץ שלוש פעמים:

17.6.1916 -
הגשר פוצץ כנראהעל ידי כוחות יהודים (קראתי שפרופסור אביצור כתב שהפלמ"ח פוצץ אותו. בטח, הפלמחשהוקם ב-15.5.1941.....) כחודש אחרי סיכומי סייקס/פיקו לחיבור אצבע הגליל (כפרגלעדי, מטולה,תל חי) לוואילת דמשק, הפיצוץ גרם לוועדה לחזור בה.
ורק אז הואתוקן.

29.3.1917 -
אנשי ניל"י תיכננו לפוצץ את הגשר ולשם כך יוסף לישנסקיריגל בסביבה ודיווח לבריטים, הוא עמד לקבל את החומר-נפץ שהגיע עבור ניל"י באוניההבריטית "מאנאגאם", אולם המבצע בוטל אחרי שהנסיגה הטורקית הפכה למאסיבית (הקרונותהראשונים העבירו לדמשק אוצרות ו...תפוזים).

31.10.1945 -
ליל הגשרים השניכונה "מבצע מסיבה", ונקרא גם "ליל הרכבות", חובלו על ידי הפלמ"ח 153 גשרים מסילותצמתים וכל הקשור כולל ג'יסר אל האווי (ג'יסר אל באננה הסמוך לו לא נפגע אף פעםכיוון שהוא נמצא מעבר לגבול המנדט הבריטי בתחום המנדט הצרפתי). הגשר כמו אחרים, תוקן.

16.6.1946 -
מבצע ליל הגשרים המכונה "מבצע מרכולת" פוצצו 11 חוליותשל הפלמ"ח 11 גשרי רכבת בכל הארץ כולל ג'יסר אל האווי, והפעם הוא כבר לאתוקן.

מנקודה זו פעלה רכבת העמק רק לצרכים מבצעיים בין צמח לחיפה ובהמשךפוצצו עוד גשרים פיצוצים מיותרים לגמרי.

5.3.1948 -
פוצץ הגשרון בק"מ 44מה שהיתה חניית זרעין, על ידי אנשי הפלמ"ח חברים מעין-חרוד ובית השיטה. איש לא מנסהלהסביר לשם מה היה המעשה הזה שרק פגע בתנועה של הישובים במקים יזרעאל בית שאןוהירדן.

2.4.1948 -
פוצץ הגישרון בק"מ 67.300 שזה בין חמדיה לבית יוסף, מתחת לכפר הערבי אחמדייה. למה ? כובע.....

15.5.1948 -
פוצץ הגשר לידקיבוץ גשר, והטענה היתה שזה למניעת שימוש ברכבת על ידי הצבא העירקי (לאן? עד ביתיוסף?)

מסתבר שכל הגשרים שפוצצו אחרי ג'יסר-אל-האווי היו פעולות מקומיותבלתי מתואמות ולא נחוצות כלל, ויש להניח שהיו נקמה בערבים שירו על כלי רכב יהודיםבעיקר במאורעות.

החל ממאי 1948 ועד סוף 1951 המשיכה רכבת העמק לפעול ביןעפולה לחיפה בעיקר כרכבת להסעת עובדים וכן להזמנות מיוחדות לטיולים.
כל הנסיונותלחדש את פעילות הרכבת נתקלו באדישות מוחלטת של הישובים לאורך הקו שכבר רכשו משאיותבעיקר ישנות מהצבא הבריטי, ולכן בתאריך 14.11.1951 נסעה הרכבת בפעם האחרונה מעפולהלחיפה (טיול-פרידה של עובדי הרכבת) ומשם למחסני הגרוטאות, 1954 הועברו כל הקרונותוהקטרים של רכבת העמק, לגריטה. ולכן למעט מספר בודד של קרונות ששרדו (אחד בביתהשיטה,ארבעה בגשר,2 בכפר יהושע, 1 במוזיאון), אין אף רכבת או קטר של רכבת העמקבארץ, בניגוד לסוריה וירדן ששם שמורות חמש רכבות שפעלו במסילת רכבת-העמק, בעיקרבמוסכי הרכבת ב-"קאדאם".

תחנת הרכבת מספר 1 בקו של רכבת-העמק היתה תחנת-כרמל (ליד בת גלים) ואילו תחנה 48 היתה צמח שהיוותה תחנת גבול בריטית. הגבול בין המנדטהבריטי למנדט הצרפתי היה 7 ק"מ מזרחית לצמח, בדיוק בנקודה שבין ג'יסר אל האווילג'יסר אל באננה (שים לב שליד ג'יסר אל בננה יש פילבוקס צרפתי עד היום). תחנתאל-חמה איננה בין תחנות רכבת העמק אלא תחנה ראשונה צרפתית בדרך לדמשק. היא שימשהבעיקר את הבאים למרחצאות ונקודת העברת מסתננים חורנים על ידי הבריטים לידיהצרפתים.

תודה ואוסיף עוד ׁדידיןׂ</SPAN>


ז"א שעד חודש מרץ 48 הרכבת המשיכה עד צמח.

15.5.1948--- - פוצץ הגשר ליד קיבוץ גשר, והטענה היתה שזה למניעת שימוש ברכבת על ידי הצבא העירקי (לאן? עד בית יוסף?)--סוף ציטוט

יש לציין שבפעולה הנ"ל פיצץ אתהגשר אמיל בריג שקיבל על מעשהו זה את אות "גיבור ישראל". ראוי לספרשאמיל בריג ניסה פעמיים לפוצץ את הגשר , בפעם הראשונה 13/14.5.48 יחד עםקצין חבלנים- הם לא מצאו את הנקבים הדרושים להנחת חומר הנפץ ( שהבריטים הכנומראש על הגשר-במסגרת ההכנות לנסיגה אפשרית מ א"י לקראת קרבות אל-עלמיין ) ולכןחזרו כלעומת שבאו. בפעם השנייה (למחרת) הגיע לבדו לגשר , הטמין את חומרהנפץ בעזרת סרטי הדבקה .אבל הסוללה החשמלית שאמורה הייתה להפעיל את חומר הנפץלא עבדה (התרוקנה) ולכן הוא חזר בזחילה (פעם שלישית) למטעניםשבגשר והצמיד פתיל השהייה "פרימיטיבי," -שאורכו לא הספיק לחבלן להגיעלטווח ביטחון סטנדרטי-למרות זאת הוא הפעיל את המטענים . בדרך חזרה התגלה ע"ייחידות הלגיון שירו לעברו - אך הוא לא נפגע.
מאיר שפירא
אמנם הרכבת פעלה עד צמח עד פיצוץ הגשרון בק"מ 44 בחודש מרץ ליד גבע</SPAN>, ואז נרתמו באגד להשלים את התחבורה הציבורית, ודני גולדשמידט קיבל הנחיה לקחת אתהאוטובוס סופרוויט מספר ת-612 מודל 1948 שאחרי חודש מאי קיבל לוחית זיהוי 89-824והוא ביצע עם האוטובוס קו חדש במקום הרכבת בקו מצמח לעפולה.
היום שילדת האוטובוסמושלכת בפרדס של נוה-אור, וכל מאמצי לשכנע את המשק לעשות איתו משהו, ללא הועיל.</SPAN>

ציטוט:

במקור נכתב על ידי DIDIN יש לציין שבפעולה הנ"ל פיצץ אתהגשר אמיל בריג שקיבל על מעשהו זה את אות "גיבור ישראל". ראוי לספרשאמיל בריג ניסה פעמיים לפוצץ את הגשר , בפעם הראשונה 13/14.5.48 יחד עםקצין חבלנים- הם לא מצאו את הנקבים הדרושים להנחת חומר הנפץ ( שהבריטים הכנומראש על הגשר-במסגרת ההכנות לנסיגה אפשרית מ א"י לקראת קרבות אל-עלמיין ) ולכןחזרו כלעומת שבאו. בפעם השנייה (למחרת) הגיע לבדו לגשר , הטמין את חומרהנפץ בעזרת סרטי הדבקה .אבל הסוללה החשמלית שאמורה הייתה להפעיל את חומר הנפץלא עבדה (התרוקנה) ולכן הוא חזר בזחילה (פעם שלישית) למטעניםשבגשר והצמיד פתיל השהייה "פרימיטיבי," -שאורכו לא הספיק לחבלן להגיעלטווח ביטחון סטנדרטי-למרות זאת הוא הפעיל את המטענים . בדרך חזרה התגלה ע"ייחידות הלגיון שירו לעברו - אך הוא לא נפגע. </SPAN>

אמיל בריג קיבל בזכות המבצע את אות "גיבור ישראל" ויש לו משרד למכירת כרטיסים בתל אביב
הנקרא "קסטל"

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

היום יצא לי לשוחח עם אנציקלופדיה חיה אודות הרכבות בארץ ישראל בשם מאיר שפירא.
האיש הוא אוצר בלום אודות הרכבות. ניסיתי מדי פעם לשכנע אותו להוציא ספר במקום התקליטור, אך ללא הצלחה. האיש אומר שזה מצריך כ-1000 עמודים ועם צילומים זה בכלל אנציקלופדיה ממש.
חברים, איך פותרים את הסיפור הזה כי תקליטור לדעתי לא נותן את האפקט של הספר?

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

כבר עשר שנים, ואולי יותר, שמאיר שפירא, מורה דרך וחוקר בנשמתו עוסק באופן אובססיבי ברכבת העמק. התוצאה היא תקליטור מיוחד במינו של חוקר שלא מסתפק בספרים שכתבו קודמיו אלא יוצא אל השטח ורואה הכל בעיניים של חוקר.
האיש הוא אגדה מהלכת ואולי יסכים לספר על עצמו בהזדמנות.
את התקליטור אפשר לקנות ממנו במחיר סימלי. הטלפון של מאיר 0545441221
הוא ישמח לכל מי שירצה להוסיף ידע בנושא.