שירים וסיפורים קצרים עפים כחלומות ורודים, הנישאים ברוח של קולות לבנים, אשר קוראים לי לבוא אליהם לשם. ואיפה זה שם? שם זה המקום שנמצא אצל כל אחד וכל אחד לפעמים פוחד להגיע אליו. שם זה שם. עקב העובדה שהוא שם ולא פה- זה הפחד/רגש החדש הממהר להסתיר עצמו בחזרה בתוכך. ישבתי כך שעות על גבי שעות ורוקנתי מחשבות בכתיבה אל מחברת. נדמה לי שכך התחלתי לכתוב, אם זכרוני אינו מטעה אותי.
יום אחד, כמו כל יום רגיל. ישבתי לתומי בחדר וציירתי קשקושים על דפדפת עם שורות. לרוב הייתי, סתם, מקשקש את שמי באנגלית ומעצב על-פי הרגש הטמון בי באותו רגע. כך שאם והרגשתי דיפרסיה מסויימת, הייתי מדגיש את שמי בחוזקה עם העט. כמו כן, גם להפך. הייתי מוצא עצמי עם מחברות, אשר בהן שמי היה רשום/כתוב מאות פעמים בצורות שונות ומשונות, זויות מאולתרות ועיצובים עדינים.
אני לא זוכר מה הדבר הראשון שכתבתי באופן ממשי. אבל אני זוכר שזה היה, דווקא, שיר "סתמי" לאיזושהי תחרות שירה בביה"ס. אני זוכר את ההרגשה... פורקן עצום של אותה חוויה שנכנסה לאותו שיר. עברי לידר (זמר- למי שלא מכיר, מומלץ) פתח באחד משיריו הבולטים "תמיד אהבה" באימרה: "ברגעים שטוב לי- אני לא יכול לכתוב". כך זה היה, גם מבחינתי. בתחילת דרכי ככותב, כל רגשותיי המדכאים עברו למחברת. נטו, פורקן. רק להוציא את מה שבלב. כל הטוב הוצאתי החוצה בהתנהגותי היומיומית ואת הרע שמרתי למחברת- זו הייתה תפיסתי.
היום, לאחר זמן שעבר, פרקתי יומיים שלמים במחברת. טוב, רע, מה שבא ברוך הבא....
לא יודע למה. אבל יש שם משהו. יש בזה כוח. עוד לא הגעתי לשם, אבל אני יודע שאגיע. הזמן עושה את שלו, בינתיים.... כותב הכל. רק לכתוב. לפעמים זה לא מספיק,, אז מוסיפים ומקריאים לאנשים, מפרסמים, מאלתרים, מביאים אותה בחרוזים, רק לכתוב. זה מה שיש לבנאדם לעשות. אין, באמת על מה לדבר עם אנשים, אז מדברים על מה שכותבים. ואם לא, יש לנו חיים והם מלאים בשפע, רק נחפש ונמצא. סה"כ- זו המתנה שנתנו לי. ננצל אותה קצת... מה קרה? אסור? בטח שמותר. חופש בחירה בהכל...........
יצא קצת פילוסופי. רק אמת תצא מפי. אין סיבות לשקר כי אין ממה לפחד. הפחדן שנזהר ישקר הכי הרבה. בדוק......
יצאתי חופר ואני מודה באשמה. לא נעלב. ככה אני....


לא עבר שיכתוב. הכל כמות שהוא היה

"אינני מוכן להודות בכך, אך אנסה לנסח זאת בבהירות מוחלטת: אנוכי הוא אנוכי. אתה הוא אתה. כל העובדות אשר נוכחות בשטח לא קיימות מבחינתי!"

סוף סוף משהו מבפנים באמת.

תמשיך.