הגברות שנתייצבות יום יום ל"מלכת הקודש שלהם", עיקוב תחת זכוכית מגדלת אחר עבודת חיילי צה"ל במחסומים, כאשר גולת הכותרת של עבודתן הוא הדו"ח ה"אובייקטיבי" שמתורגם גם לאנגלית מוכן לשימושם של שונאי ישראל. וככה זה נראה :
http://www.machsomwatch.org/reports...Report&lang=heb


ריחן, יום ה' 17.3.05, אחה"צ

מרה ושולה משקיפות ומדווחות


- 16:15


בקצרה: בלגן גדול, חיילים לא מיומנים, אטומים ואדישים. מחסום חונק לתפארת מדינת ישראל.

מעבר מכוניות: כ-25 מכוניות ממתינות בתור כל הזמן, כ"א ממתינה כחצי שעה עד שהיא עוברת. הנהגים עצבנים, החיילים אדישים.

מעבר הולכי רגל: 2 מעוכבים יושבים מחוץ למכלאה. מי יסדר להם איזה ספסל? חלילה וחסה, עוד יתנחלו פה.

3 ערבים ישראלים שאין בידם תעודת זהות לא מורשים לחזור לישראל. הם מבקשים, מפצירים, הרבה תנועות ידיים מתחננות, אפילו מנסים להחליף דאחקות עם החיילים, מתאפקים לא להרים את הקול ומזכירים אחד לשני (בערבית..) להישאר קוּל: טַוֶּל בַּאלַכּ.
אבל בבוקר נתנו לי לעבור עם התעודות האלה?
למה לא אמרו לי בבוקר שלא יתנו לי לחזור?
אז מאיפה אני חוזר עכשיו הביתה?
צה"ל: אתה לא מבין? אתה לא עובר! מה אתה לא מבין? אה, ככה? אם תעבור בלי אישור אני מזיין אותך, לא חבל? לא חבל?

המחזה הקבוע הזה, בעיקר מאז הגיעו החיילים החדשים, מעלה את החשד ש:
א. החיילים האלה במיוחד אובדי עצות, מבולבלים. מי שמנחה אותם עושה עבודה גרועה.
ב. החיילים האלה עושים עבודה נהדרת. ההנחיה מלמעלה היא להקשות כמה שאפשר על הקשר של ערבים ישראלים עם הגדה.

במקרה מגיעה משטרה כחולה. השוטרים תופסים את הראש למראה הבלגן: שתי משאיות ישראליות תקועות באמצע המחסום. הנהגים, אלה הבחורים הישראלים-ערבים, מתרוצצים הלוך ושוב בין שתי עמדות הבדיקה, אבל צה"ל: לא! מה אתה לא מבין פה!
אפילו הסגן חוזר כמו תקליט שבור: אבל תבין... אי אפשר... אין לך תעודת זהות.
איזה חוסר אונים מחפיר.
אחרי חמש דקות השוטרים עוזבים את המחסום, מה איכפת להם מהבלגן אלה. לפחות לאדם אחד שמענו שהם מרשים לעבור. הוא רץ אל עמדת הולכי הרגל אבל החייל שם לא מאמין לו, הוא חוזר אל עמדת המכוניות ואומרים לו לעמוד בצד. אולי עבר, אולי לא, בבלגן שהיה שם - לא ראינו. שני האחרים לא עברו. חזרו לגדה. מי יודע איפה הם מסתובבים עכשיו כמו עכברים בניסיון למצוא חור שדרכו יחזרו הביתה לישראל.

החיילים: תיעוב החיילים אותנו מאחד אותם ומספק להם הווי. זה יותר טוב מתפוזונים לדעתנו.
אוי לאאאאאאאא!!! שאג אחד כשראה אותנו מרחוק, וחמישה אחרים מיהרו להציץ בשתי המפלצות השועטות לעברם בציפורניים שלופות. תקשיבו, אומר הסמל האמיץ, אתם יכולות לעמוד רק פה במגרש חנייה לברטעה, או איפה שחניתם למעלה. תקשיב, אנחנו אומרות לו בחיוך סבלני, אנחנו ממש לא מעוניינות לדבר איתכם, לא להפריע לכם, לא הסתובב לכם בין הרגליים. ואנחנו נעמוד פה ופה ופה וגם שם, ואם נפריע לכם תודיעו לנו. לא הודיעו. כשהלכנו הביתה, חייל אחד צדיק ענה לנו בשקט: שיהיה גם לכם יום טוב.

</SPAN>

בלי כל תעסוקה או עניין בחיים
נו,המיעוט השמאלני

עדכוני חדשות מסביב לשעון

אולי הסיפוק המיני שלהן מחכה להן מהצד השני של המחסום בלי תעודות זהות ?

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

שום חייל לא רוצה שתסתובב לו בין הרגליים קבוצת נשים צדקניות, שעלולה לחשוף אותו במצבים מביכים ואולי אף להלשין עליו ולסבך אותו בצרות.
אבל כפי שאומרת האימרה הידועה "זה שאני פראנואיד לא אומר שלא רודפים אחרי" - גם כאן, זה שהן צדקניות להכעיס, לא אומר שהמעשים שהן מתארות אינם נכונים. בסך-הכל, התיאור שמובא כאן אינו חריג ואף אינו חמור במיוחד. זו המציאות המחורבנת שכופה על חיילים צעירים להתמודד עם משימות ודילמות שגדולות עליהם בכמה מספרים.

"החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה קורא ציטוטים של אחרים"

(אח של מישהו שהכיר את ג'ון לנון)

אליבא דגאוניות הדור, מחסום צריך לזרום. מחסום זורם היה בארז, וחיילים מתחשבים היו בארז -
ומתאבדת שהתחזתה לנכה ניצלה זאת - ורצחה ארבעה מתוכם.
אין הצדקה למקרי התעללות, אבל נוכחות הפרובוקציה האנושית הזו, לא מונעת אף מקרה התעללות.
מה היא כן עושה? לך תדע כמה מטענים עברו דרך מחסומים בזכות אותו ניג'וס לחיילים.

אף אחת מגיבורות הדור הללו לא עמדה בפני הצורך הנורא לעמוד מול צעיר או צעירה פלסטיניים,
שלובשים מעיל גדול, או מחזיקים תיק גדול - ומספרים שהם "בסה"כ באו לבית שמעבר לעיקול". כל מי
שימד מול צעיר/ה כזה/ו, מבין שהסיטואציה הזו מחייבת בדיקה קפדנית - שכן אם לא תהיה בדיקה כזו,
אז הילד החמודון יעביר את המטען בחווארה, ואנשים ימותו בת"א. זה עד כדי כך פשוט. נוכחותן היא
סכנה הן לחיי החיילים במחסום, והן לחיי האזרחים בעורף - עקב הירידה ברמת הבידוק במחסומים.


הארגון הזה הוא כולו פרובוקציה - ואין מדינה שפוייה שהייתה מתירה לפעיליו להתקרב למקומות רגישים
מבחינה בטחונית, כפי שעושה זאת מדינת ישראל. משום-מה, לא ראיתי פעילות שמאל אמריקניות (ולא
חסרות כאלה) נוסעות לעראק לנג'ס לחיילים. יודע למה? כי הפנטגון בחיים לא ייתן להן להכנס...

אבל תסכים איתי שיש פן שני, והוא של אטימות שאינה נובעת מאילוצים בטחוניים (וגם לא בהכרח מרוע לב של החיילים, אלא פשוט מחוסר היכולת האובייקטיבית שלהם להתמודד עם סיטואציות כאלה).

"החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה קורא ציטוטים של אחרים"

(אח של מישהו שהכיר את ג'ון לנון)

במקרי התעללות יש לטפל באמצעות חינוך מונע וענידה הרתעתית למי שנתפס. הנשים הללו הן, במקרה
הטוב, עד שלא מבין מה הוא רואה (ולכן הכל התעללות בעיניו), ובמקרה הרע מדובר בחבורת שקרניות
שמרגישות ש"בשם המאבק הקדוש בכיבוש המשחית" הכל מותר.
נכנסתי לאתר שלהן, ולצערי אופציה ב' נראית הרבה יותר סבירה...

לדו"ח המשלב בתוכו משפטים כמו " מחסום חונק לתפארת מדינת ישראל", "מי יסדר להם איזה ספסל? חלילה וחסה, עוד יתנחלו פה"
וכמה מסכנים הפלסטינאים " הם מבקשים, מפצירים, הרבה תנועות ידיים מתחננות, אפילו מנסים להחליף דאחקות עם החיילים, מתאפקים לא להרים את הקול ומזכירים אחד לשני (בערבית..) להישאר קוּל: טַוֶּל בַּאלַכּ" וכמה " לא מיומנים, אטומים ואדישים" החיילים... .
זה ממש לא דווח אובייקטיבי - זה כתב אישום מתלהם נגד החיילים!!!
זה גם כתב אישום עקר וחסר בסיס כיוון שאם מנקים את הדו"ח מכל ההתלהמות האנטי חיילית והאמפטיה הגדושה כלפי הפלסטינאים יוצא שבעצם מדובר בסיטואציה של מעבר גבול ביו ישראל ושטחי הרשות הפלסטינאית וכמו בכל מעבר גבול לא מתאפשר לאנשים שאין להם תעודת מעבר - לעבור. הנשים האלה משום מה לא מפנימות כי זכותה האלמנטרית של מדינה לפקח מי יכנס לגבולותיה. כמה חשוב להן כי ערבים ללא תעודה יכנסו למה שהן מכנות "הביתה לישראל" ("הוא רץ אל עמדת הולכי הרגל אבל החייל שם לא מאמין לו, הוא חוזר אל עמדת המכוניות ואומרים לו לעמוד בצד. אולי עבר, אולי לא, בבלגן שהיה שם - לא ראינו. שני האחרים לא עברו. חזרו לגדה. מי יודע איפה הם מסתובבים עכשיו כמו עכברים בניסיון למצוא חור שדרכו יחזרו הביתה לישראל").
מעניין כי אותן נשים צדקניות הן הראשונות שתומכות בהחזרת כל שטחי הגדה לפלסטינאים. הן גם תומכות בכך שהגבול יהיה פתוח וללא מחסומים.הן לא מבינות את הסתירה בין בדברים. במקרה אני מכיר אחת מהן אישית ואני יודע שגם אין טעם להתווכח איתן.