24-10-2008, 14:25
|
|
|
|
חבר מתאריך: 30.07.05
הודעות: 7,874
|
|
קודם כל, אל תהיה בטוח שהאנשים שקוראים פה לא יודעים איך זה להרגיש את מה שאתה מרגיש. have some faith, we're all a little screwed up
דבר שני, לפעמים גם אם אנשים לא יכולים לעזור לך, עצם העובדה שאתה מספר את זה ומוציא את זה החוצה, עוזרת.
בקשר לזה שאתה נגעל כשאתה מסתכל במראה... האמת שזאת תופעה די מוכרת, יש לה שם שאני לא זוכרת בדיוק (משו כמו תסמונת המראה המעוותת באנגלית). היא קיימת בכולנו בצורה מזערית, אבל יש אנשים שזה ענין מאוד גדול אצלם וזה פוגע בהם בחיי היום- היום. במקרה הזה, לא משנה מה אחרים יגידו, כי בתת מודע שלך אתה יודע שאתה הרבה יותר מודע לעצמך ממה שאחרים מודעים אליך. אתה שם לב לפגמים הכי קטנים וזה משגע אותך ונותן לך תפיסה מאוד מעוותת של עצמך שאחרים לא רואים.
תשים לב, יכול להיות שאצלך זה משהו זמני, ובמקרה הזה, זאת הרגשה שהרבה מאיתנו עוברים, היא באה והולכת. אולי זה תלוי בחוסר בטחון, ביום לא טוב, בעצבנות וכ'ו.
גם המחשבה ההיא של "מה אני עושה פה? מי ישים לב אם אני אעלם?" אופיינית להרבה אנשים שנמצאים בדכאון. העובדה היא שאנשים כן ישימו לב, וכן יהיה להם אכפת. אבל לדעתי אתה צריך למצוא סיבות נוספות לחיים שלך, סיבות שקשורות בך, ולא באנשים אחרים. אתה חי בעולם הזה בעיקר בשבילך, לא בשביל אף אחד אחר. (ואגב אני ממליצה לך להציף באשכול "מה מניע אתכם לחיות?" שפורסם כאן לא מזמן.).
בכל אופן, אם אתה רואה שזה רציני, ונמשך לאורך זמן.... אני באמת מציעה לך לפנות לפסיכולוג בהקדם.
_____________________________________
|