17-10-2008, 23:05
|
|
|
|
חבר מתאריך: 08.04.06
הודעות: 1,390
|
|
לפי דעתי הרעיון שלך טוב.
אם את שואלת לטעמים האישיים שלנו, אז הטעם האישי שלי הוא קודם כל איור. אני לא אוהבת צילומים. יותר מידי מציאותי ומוגבל. איור מפעיל את הדימיון והרגש הרבה יותר.
אני גם אוהבת מאוד צבעים והרבה. משהו שאין בו צבעים, או שמשולבים בו גוונים של אפור, אוטומטית משדר לי: 'משעמם', אבל יש לזכור שזו רק אני והטעם האישי שלי.
היה לי ידיד שגם הוא הוציא ספר, ורק בסוף הוא שיתף אותי במה שקרה לו מבחינת העטיפה. אם מסתכלים באמת הצרופה, האמת היא שהעטיפה שעשה לו המעצב לא היתה לשביעות רצונו, אבל הוא שיכנע את עצמו לקבל את זה.
לדעתי אחד הדברים הכי חשובים הוא שאמא שלך חייבת להתחבר עם העטיפה, וכל עוד אתם אלה ששולטים בנושא ולא חברות ההוצאה, כל שעלייך ועל אחיך ועל המעצבת הגרפית לעשות זה המון המון סקיצות לעטיפות עד שאחת מהן תמצא חן בעיני אמא שלך.
אני יודעת שאני אולי מדגישה נקודה שניראית טריביאלית, אבל צר לי לומר: המעצבת הגרפית מעצם מקצועה והידע שלה בנושא - ידה על העליונה והיא יכולה לשכנע אותכם לכל דבר שהיא תיראה לנכון רק בגלל מעמדה וניסיונה, ועלול לקרות מצב (בדיוק כמו עם הידיד שלי, אבל אני מניחה שזה קורה עם הרבה אחרים) שבתוך תוכה של אמך היא לא תצא מרוצה וזה לא יקלע למה שהיא רוצה - שזה בדיוק מה שקרה במקרה של הידיד שלי. במידת הצורך אמא שלך חייבת להתעקש על מה שהיא באמת רוצה ולא לתת כל כך יד חופשית.
אחת הסיבות שכמעט שום דבר לא יקלע לטעמה של אמא שלך זה כי אי אפשר לכמת את הלב. לפעמים אין מספיק צורות וצבעים, בדיוק כמו שאין מספיק מילים לתאר רגש.
את שאלת אם זה היה הספר שלנו אז מה אנחנו היינו עושים.
אני הייתי חושבת על משהו בצורת חצי-חצי. הצד שלו והצד שלה. חצי הדף הוא של אמא שלך וחצי הדף השני הוא של אבא שלך.
אבא בתעלה - נשק, צבא, צבעים של חום סהרה וכו' - מינימליסטי, אבק, קושי, געגוע.
אמא פה בתוך הארץ, וכאן יותר פרטים, יותר צבעים מכל הסוגים ומכל המינים, יותר צורות, כי היא חווה כל מיני חוויות - גם מרגשות וטובות, גם מצחיקות וגם פחות. באמצע - או שיחצוץ קו או שיהיה מעבר צבעים עדין בין צד אחד לצד שני.
אין צורך לדעתי (ואולי עדיף שלא) לשים ציור של מכתב או מוטיב של דואר בעטיפה עצמה, כי אם לספר קוראים "מכתבים לתעלה", הרי שזה כבר מצויין בכותרת, ולצייר את זה - הרי כאילו אמרת אותו הדבר פעמיים, ואז מהעטיפה יבינו שזה בעצם מה שחשוב בספר - העובדה שזה מכתבים. יפספסו את כל העיניין שבתוך המכתבים. הרי כל העיניין הוא התוכן של המכתבים, ולא העובדה שזה מכתבים. עכשיו אני חזרתי על עצמי פעמיים  .
אני מקווה שכל העצות של כולנו עזרו לך קצת. שיהיה המון בהצלחה ושיהיה במזל טוב.
_____________________________________
gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...
|
ראשי
צ'אט
)
מצב כלאיים
