אמרת שהכל יסתדר לך בסדר,
כמו בספרים שקראת בבית ספר.
כולם לך אמרו: "אתם זוג משמיים".
עכשיו השמיים ריקים, ובינתיים -

ארבע בבוקר, השחר מפציע,
חושבת אולי הוא בכל זאת יגיע,
שמה קומקום, מציתה עוד סיגריה,
ברדיו שירים שסוגרים את הלילה.

יום בא ויום הולך
ואת נשארת
נאיבית שכמותך.

חולמת ליד התנור ורוקמת
צלבים וקווים לחולצה של הילד,
הגבר שלך, מי יודע היכן הוא
שותה ובורח כמו אליהו.

בבוקר תצאי בחלוק לנער את
הברוש המשיר טיפת לילה זוהרת,
מרחוק אז תראי איש שיכור רץ אלייך
ושוב לקראתו תפרשי זרועותייך.

יום בא ויום הולך
ואת נשארת
נאיבית שכמותך.

אבל לא אקטואלי, בניגוד לשאר השירים הישנים.
אם עדיין נותרה טיפת נאיביות בעולם, אני די בטוח שכבר מנצלים אותה עד שגם היא תיעלם

אם תלך אל השוק
תראה אותה בוכה
אישה יפה בין הפירות
מוציאה עוד ממחטה

הרוכלים לה צועקים
מה קרה לך חמודה
זה אהובי שלא רוצה
הוא מצא לו נערה

קחי לך תפוחים ותמרים
המתיקי את יומך
הוא לא שווה את הכאב
שמתרוצץ אצלך בלב

היא אוהבת את האיש
שלא אוהב אותה
שמלת פרחים, לחיים שושנים
לך לא מספיקים

אתה רוצה אישה פלקט
בלי נסיון חיים
אתה רוצה ילדה נערה
קפואה ובלי קמטים

קחי לך תפוחים ותמרים
המתיקי את יומך
הוא לא שווה את הכאב
שמתרוצץ אצלך בלב

והיא פה מחכה
בין דוכני שווקים
שאתה תרצה אותה אהובה
רק כשנוח ומתאים

קחי לך תפוחים ותמרים
המתיקי את יומך
הוא לא שווה את הכאב
שמתרוצץ אצלך בלב

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אני כל הזמן פוחד
לא צריך סיבות
בשאר הזמן אני לומד
לומד מטעויות.

אני שומר עמוק בפנים
מתחת לעיניים.
וכך עוברים לי הימים
והלילות בינתיים
כמעט שנתיים
אני לא כאן.

את כל הזמן בוכה
אפילו בשמחות
ומי ידע את שרואה
מתחת לדמעות.
את השמיים השחורים
ואת לילות הפחד.
את המכות מההורים,
את החושך במקלחת.
את לא שוכחת.
אסור לך...

אז אם כבר
אז שירד כאן שלג.
אם כבר
אז שיפלו הכוכבים
שיתגלה האלוהים.
לא רק אפשר אנחנו מתים כבר
ואין לזה שום ערך
אם כבר
אז שנמות כמו מלאכים
שיתגלה האלוהים
עוד בעודנו בחיים.

בין כה וכה לאן שלא תלך
ומה שלא תגיד.
בין כה וכה הכל עוד יסתבך
ויקבל תפנית.
בין כה וכה בסוף עוד נעלם
כמו רוח על פני מים.
בין כה וכה ידענו משלמים
אז נשלם פי שתיים
אני שם זין.
אני לא כאן
לא כאן.

אז אם כבר אז שירד כאן שלג
אם כבר אז שיפלו הכוכבים
שיתגלה האלוהים,
לא רק אפשר אנחנו מתים כבר
ואין לזה שום ערך
אם כבר אז שנמות כמו מלאכים
ויתגלה האלוהים
עוד בעודנו בחיים.

השיר שיביא לך אהבה - גלי עטרי

לא תפסיקי לקוות
איך תוכלי את עצמך
לכסות בקולות אחרים
כאילו אין איזה דבר שאת רוצה.

את יודעת זה מזמן
כשהיית ילדה שיחקת
אחת שלא צריכה
ולא אכפת לה מאף אחד
מאף אחד.

את רוצה לשיר את השיר
שיביא לך אהבה
להלחם, ומה שמפחיד אותך
תהיי חזקה לבטא
את השמחה שבך שנדחקה.

זה מאז וזה עכשיו
את יודעת מה חסר
ותגלי איך להביא את זה
עכשיו, בשבילך
בשבילך.

את רוצה לשיר את השיר
שיביא לך אהבה
להלחם, ומה שמפחיד אותך
תהיי חזקה לבטא
את השמחה שבך שנדחקה
כאילו אין איזה דבר שאת רוצה...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

בלדה לאישה

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.shiron.net/images/shir2005/spacer.gif]

מילים: תרצה אתר
לחן: משה וילנסקי

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.shiron.net/images/shir2005/spacer.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.shiron.net/images/shir2005/spacer.gif]

אפילו ענני הגובה, לא יכלו לשתיקתה
היא הביטה עד בלי שבע, היא הביטה וידעה
שכעת פורחות בעמק, שלל חבצלות הבר
ולמרות הכל, הכל נגמר.

אפילו ענני אוקטובר, הסגולים אל מול שקיעה,
לא עזרו לה אף לרגע, לא עזרו להרגע,
אף כי עוד פרחו בעמק, שלל חבצלות הבר
למרות הכל, הכל נגמר.

אפילו הספרים בחדר, הסגור והעצוב,
כבר ידעו היא לא בסדר, היא הולכת לבלי שוב
עוד פורחות הרחק בעמק, שלל חבצלות הבר
אך למרות הכל, הכל נגמר.

בלדה על נערי שגדל

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.shiron.net/images/shir2005/spacer.gif]

מילים: תרצה אתר
לחן: סשה ארגוב

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.shiron.net/images/shir2005/spacer.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.shiron.net/images/shir2005/spacer.gif]

הס באפיקו הנחל שט,
רוח בו נושבה קלילה.
בלב הכפר בקתת עצים בדד
ניצבת לה, עוטפה שלגים ואפילה.

ואני לא אישן,
כי עצוב הלילה.

נערי הקט עצים יכרות
יום וליל ירבה עמל
עוד נער קט הוא, וידיו ריקות,
אך לי נשבע להיות לי בעל, כשיגדל.

נערי, גדל מהר,
נערי שלי, גדל!

אט חולף הזמן עוטף סודות.
עלומי חולפים איתו.
ונערי גדל וייף מאוד.
וביום אחד נשא אישה יפה כמותו.

אך אני עד עולם,
לא אשכח אותו.

רוח על הנחל רץ, גועש,
בכנפיו נישאו ימי.
בלב הכפר בקתת עצים לי יש,
ושתי עיני דולקות בליל כלהט אש.

בל יקרב איש אלי,
פן תאכלנו האש!

ביצוע: כוורת
מילים ולחן: דני סנדרסון

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.shiron.net/images/shir2005/spacer.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.shiron.net/images/shir2005/spacer.gif]

לאור הירח ולאור הכוכבים,
כשהשקט מדבר בשביל עצמו באין עונים,
והלילה כבר ירד על היקום ועל בת ים,
והרוח מנשבת ונשמע קולו של תן.

לאור הירח ולאור הכוכבים,
כשהשקט מדבר בשביל עצמו באין עונים,
והלילה כבר ירד על היקום ועל בת ים,
והרוח מנשבת ונשמע קולו של תן.

בתוך בית השוכן עמוק ביער לא מוכר,
ישנה בדד גברת בחדרה המסוגר,
ופתאום בלטה זזה ועולות מן הרצפה,
שתי דמויות מעורפלות, שנראות ממש זוועה.

האשה עודה חולמת ואיננה מרגישה,
שהצמד המוזר הזה קרב אל המיטה,
האחד באופן די מחריד סופר בלחישה,
השני מרים ידיו ומוכן לפעולה...

ו...

איך שהם רוקדים זה משגע,
סטפס כאלה לא שמעת, לא ראית, בחיי,
יודעים כל כך יפה להתנועע,
ולראות אותם רוקדים זה משגע.

איך שהם רוקדים...

מתחת לרצפה גרים הצמד המוזר,
עובדים על צעדים ומשפרים ת'הופעה.
בשתיים עשרה וחצי, לעיני הכוכבים,
עולים הם מלמטה ונותנים כמה קטעים.

עבדו כפועלי בניין לפני עשרים שנה,
ובטעות הם נרדמו כששמו ת'רצפה,
וכשפקחו עיניים, וראו שהם חיים,
פתחו במחולות, ועד היום הם לא סוגרים.

ואיך שהם רוקדים...

(תנו לי בבקשה מוסיקה של בוקר)

על הבוקר צ'יק צ'ק היא קמה,
מחליפה סדין ופיג'מה,
לא שואלת איפה ולמה,
בטח זה רק חלום.

הרצפה מאוד מלוכלכת,
בלי הרהור אותה היא שוטפת,
בפינה יושבת, סורגת,
ככה עובר היום.

ובינתיים, ממש מתחתיה,
חברינו ארי ודרצ'י,
מעסיקים את עצמם בתמרוני רגליים מהפכניים,
שיכולים להוציא מטבח מכליו.
הם לא מפסיקים לרגע,
ומיותר להוסיף ש...

איך שהם רוקדים...

איך שהם רוקדים...

וכך כל ערב הם יוצאים,
ובסוף כשהם גומרים,
חוזרים עמוק למטה,
מחזירים את הבלטה.
וזוהי הבלטה,
וזוהי הבלטה,
וזוהי הבלטה,
על ארי, ארי ודרצ'י.
דרצ'י... דרצ'י... דרצ'י...

הבלדה על ארי ודרצ'י,
הבלדה על ארי ודרצ'י,
הבלדה על ארי ודרצ'י,
הבלדה על ארי ודרצ'י.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.shiron.net/images/shir2005/spacer.gif]

מילים: יענקל'ה רוטבליט
לחן: שלום חנוך

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.shiron.net/images/shir2005/spacer.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.shiron.net/images/shir2005/spacer.gif]

הנוגה שלחה אל הצדק חיוך
הי, יופיטר בוא ונצאה.
בשביל החלב כוס קפה הפוך
נראה מה שלום קסיופאה
נתפוס עגלה, קטנה או גדולה,
הלילה הזה משגע.

זה לא מעט, שצדק וונוס לבד,
יוצאים לבלות יד ביד,
יד ביד, יד ביד, בשמיים.

נקפוץ לשעה אל כוכב הצפון,
עם רוח קלילה מנשבת
רק אל תתנהג לי כמו אפלטון,
כאלה אינני אוהבת
על זנב השביט, כשהוא לא יביט,
נתפוס לנו רגע לשבת.

זה לא מעט...

הצדק וונוס הרקיעו שחקים
קרצו כוכבים בשמיים
הכסיל לבדו שח ללא פיקפוקים
הביטו זה זוג משמיים
ורק מאדים, בצד האדים
גם לו היא תצמיח קרניים...

זה לא מעט...

אשמה, לארקדי דוכין

הכעס שהיה היה על עצמי
הדם שנשפך היה דמי
והכאב ששיתק שלי שלי
את יכולה להירגע
אל תדאגי
האושר שהחשיך היה אלי
המבט שהביך
בגללי בגללי
וזה מצמרר אותי לחשוב על מוות
מותי
הלב שקפא היה ליבי
והשטויות נאמרו מפי, מפי
אני אשם בבלבול
אני אשם בהכל
תשני, ובחלום תסלחי (?)

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אם לא תרדם לא תתעורר
אם תמשיך לקרוא באור הזה עוד תתעוור
השארתי שני גפילטע פיש במקרר
חשבתי להכין לך עוגה קטנה
אני רואה שלא נשאר לך קפה במכונה
תתן איזה חיוך אני יוצאת פה מגדרי להיות כנה

[פזמון]:
מיום ליום אני הוגה במותי
ולא שאי פעם ידעתי שמחה
לו רק היה מי שיאהב גם אותי
הייתי יורדת ממך

אמא עייפה כבר בעצמה
היא לא הניחה את ראשה היא לא עצמה
עיניים, אין בי כבר תחושה אני ריקה ויבשה
עכשיו שנגמרו לי כל ההתחלות
עכשיו שנסתמו לי כל התעלות
עכשיו שיש לי גוף שלא נכנס באף אחת מהשמלות

[פזמון]

אני יודעת שבבוא היום תספיד אותי
"פה נחה מניה בוסקוביץ'-לפיד"
הייתי פרי בשל, הייתי אבן מלוטשת
אין בי כח, אין בי חשק להפסיד
אז אם לא תרדם לא תתעורר
אם תמשיך לקרוא באור הזה עוד תתעוור
אני אשב לי פה איתך ואמרר

It's Never Lupus

The Beatles

The Ballad Of John And Yoko

Standing in the deck at Southhampton

trying to get Holland or France
the man in the mac said, "You've got to go back"
you know they didn't even give us a chance

*Christ you know it ain't easy, you know how hard it can be
the way things are going they're going to crucify me

finally made the plane into Paris
honeymooning down by the Seine
Peter Brown called to say,"You can make it OK,
you can married in Gibraltar near Spain"
*

Drove from Paris to the Amsterdam Hilton
talking in our beds for a week
the newspaper said "say what're you doin' in bed?"
I said "we only try to get us some peace"
*

saving up your money for a rainy day
giving all your clothes to the charity
last night the wife said "oh,boy when you're dead,
you don't take nothing with you, but your soul, think!"

made a lightning trip to Vienna
eating chocolate cake in a bag
the newspaper said "she's gone to his head,
they look just like 2 gurus in drag"
*

caught the early plane back to London
fifty acorns tied in a sack
the men from the press said " we wish you success,
It's good to have the both of you back"





והתירגום העברי לשיר

היה לנו טוב נהיה לנו רע

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.shiron.net/images/shir2005/spacer.gif]
מילים ולחן: ג'ון לנון ופול מקרטני
גירסה עברית: אריק איינשטיין

רצינו קצת להיות לבדנו

פתאום היו המון אנשים
היה לנו טוב, נהיה לנו רע
חשבנו כבר לחזור חזרה

אז תגידו לי למה
הכל קורה דווקא לי
ומה שהולך פה
אולי זה לא בשבילי

באנו קצת לשבת בשמש
אז דווקא הופיע הצל
היה לנו טוב, נהיה לנו רע
כמעט חשבנו כבר לחזור חזרה

אז תגידו לי למה...

אורי היפה מדליק לו מדורה
למה לא לשרוף, למה לא
למה זה בא לו?
למה זה בא לי?
למה, למה, למה, למה, למה?
די!

אחר כך קצת הלכנו לבלומפילד
הפועל תל אביב שוב מחמיץ (למה?)
היה לנו טוב, נהיה לנו רע
כמעט חשבנו כבר לחזור חזרה

אז תגידו לי למה...

אורי היפה...

ג'ון ויוקו הם על הכיף-כיפאק
אייבי נתן גם כם נחמד
אולי הם רק סתם שיש בהם דם
וגם אולי זה כבר הגיע הזמן

שתגידו לי למה...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ומרוב אהבתי, לא יכול להראות אהבה
מרוב אהבתך את עצובה עצובה
מרוב שמחתי החיוך נעלם
מרוב שמחתך את בוכה בוכה
מרוב הרגלי לחושך לא רואה אור
מרוב הרגלך לאשליה קשה לך לעצור

אז בואי נתחזק יחד
את עם עצמך ואני איתך
וכמו שכבר אמרתי שילך הפחד
וילכו הדמעות
תהיי שלי ואהיה שלך
הכי חשוב שכל אחד יאמין בעצמו

זה קורה לי בעיקר שאני חושב עלייך
סף הרגש שלי עולה
ואני מאבד את עצמי לדעת
לא מרגיש כלום
או מרגיש
זמן רב מדי
כאב עמוק מדי

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אתה צריך שאני יחסל מישהו עבורך .. רק תגיד ..
ואגב שיר ענק .. ולחשוב שארכדי חושב לעזוב את השירה לטובת בישול .. { הוא דיבר על זה אצל לפיד לפני כמה חודשים } מזעזע ..!

ארקדי סיפר בעבר ש"נטשה" התפרקו אחרי "רדיו בלה-בלה" בגלל הפחד שמרוב פרסום הם יהפכו לסלבריטיס וכפועל יוצא הם יתעלמו או יפגעו (בדיעבד) בחברים הטובים שלהם שעזרו להם בתחילת ולאורך הקריירה. תחשוב: מתי הפעם האחרונה שמעת על מישהו שמוותר על משהו טוב ונהדר, רק כדי לא לפגוע ביקרים לו?

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אם אותו "משהו טוב ונהדר" היה גם יקר לאותו בן אדם אז מה שיש לנו פה זה בסך הכל
גם פגיעה ביקר לך, אלא אם כן, הוא לא היה יקר לך מלכתחילה
ואז אין פה שום אצילות מצידך.....

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

יש סדר עדיפויות. השאלה היא מה חשוב יותר: אני (על פני היקרים לי), או האחרים. תעשה את החישוב לבד - אני את שלי עשיתי...

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

בכול אופן לגופו של דבר ועניין ..שימשיך לשיר והכול יהיה בסדר ..
באשר לעניין דוכין ..
לא יודע מתי פעם האחרונה ראית את דוכין .. יש מקום בצפון שהוא נוהג להגיע אליו לעיתים מאוד קרובות למטרת בילוי ולא שירה { מידי פעם הוא עולה ונותן כמה שירים }
הוא בעצמו אמר שהוא יותר נהנה לבשל מאשר לשיר .. ולמען האמת הוא גם נראה ככה בתוכניות בישול שהוא עשה עם גידי גוב בערוץ 8
לא יודע מה בדיוק זה אומר ..יכול להיות שהוא עייף כבר ?!

ולא כמו בעבר
ולא כמו שדובר
הכל עומד, לא זז.
עצב, גשם , אהבה
לא משנים דבר
משהו מת , משהו נגמר.

אהבה רחוקה ברכבת תחתית
שחוצה בלונדון איזושהי כיכר
לי כותבת : "קצת קר עכשיו,
מתי אתה בא?..."

מליוני אנשים לבד
ואם כבר לבד -
אז שיהיה בתנועה.
שנתחמם , שלא נקפא
שלא נשתגע.

זה משתנה, אבל לאט
ומשנה כ"כ מעט
איפה אני? ואיפה אתה?
אתה לא כאן אתה בראש
אתה ברכבת תחתית
ואולי אתה בכלל לא אמיתי
והמצאתי שקר ושאכפת לך
מתי אני באה?...

מליוני אנשים לבד
ואם כבר לבד -
אז שיהיה בתנועה.
שנתחמם , שלא נקפא
שלא נשתגע.

יום דבש

http://www.banim.org/

נשל הנחש/מאיר אריאל
שוב אני מוצץ גבעול
תחת גשר מט לנפול
כשמעלי העגלות בתנועה מתמדת
שוב אני מתחיל לשאול
מה לרצות מה לאכול
כשהנמלה העניינית אותי מודדת.

אחת לאיזה זמן מוגבל
אני נשמט אביון ודל
ממירוץ הכרכרה המשקשקת
נפלט משציף מעגל
כמו שוקע תחת גל
כשההמולה הסחרחרה אט מתרחקת.

ואבא תמיד אומר
תעזבהו יום יעזבך יומיים
העגלה נוסעת אין עצור.
קפצת ממנה היום
חלפו שנתיים
והנה נשארת מאחור.

צולל חופשי ללא מצנח,
לכל הכיוונים נפתח,
והתשוקה לכל כיוון אותי הורסת,
כך שבינתיים אני נח,
כך כמו שאני מונח
כשהתאוצה שמעלי שוב ושוב דורסת.

עני ורש ומרושרש,
מביט בנשל הנחש.
לו רק יכלתי גם אני כך להגיח.
בהשילי בלי כל חשש,
תרבות של עור אשר יבש,
וכמו חדש למחוז חפצי אגיע.

אך אבא בשם אומרו
"תעזבהו יום יעזבך יומיים" -
העגלה נוסעת אין עצור
לא קפצת עליה היום
חלפו חודשיים
והנה נשארת מאחור.

וגם היתה לי בחורה
קצת פראית קצת לא ברורה.
אך לא הגיע לה שאשתגע -
אז במכונית שכורה
הרסתי לה את הצורה
ועכשיו אני מתגעגע.

ולך תצא מזה עכשיו,
איך תצא מזה עכשיו,
מוצץ גבעול מתחת איזה גשר
מי צריך אותך עכשיו?
מי בכלל זוכר אותך עכשיו?
לך תתחיל למצוא שוב את הקשר.

ואבא חוזר ואומר:
"תעזבהו יום יעזבך יומיים"
העגלה נוסעת אין עצור
קפצת ממנה היום
חלפו שעתיים
והנה נשארת מאחור.

אבא חוזר ואומר:
"תעזבהו יום יעזבך יומיים"
העגלה נוסעת אין עצור
קפצת ממנה היום
חלפו שעתיים
והנה נשארת מאחור.

כן, אבא חוזר ואומר:
"תעזבהו יום יעזבך יומיים"
העגלה נוסעת אין עצור
קפצת ממנה היום
חלפו שתי דקות והנה נשארת מאחור.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל