29-07-2008, 09:00
|
מנהל פורום מילואים (במיל.)
|
|
חבר מתאריך: 21.08.06
הודעות: 4,003
|
|
ציטוט:
לכן אני יכול להצדיק כל סטודנט שמשתמט ממילואים. אי אפשר להשוות את זה לבני 18 שמתגייסים לשירות חובה.
לא מגיע לי עונש על כך שהייתי קרבי בסדיר. לפעמים אני אפילו מתחרט על כך בגלל כל הנזק שזה גורם לי היום.
|
אי אפשר להשוות? למה לא? ועונש על כך שיש לך פרופיל 97 ומוטיבציה כן מגיע לך?
ברגע שאתה מוכן להעלים עין מעבירה על החוק כי "החוק לא שוויוני", אין לזה סוף. מה תאמר לחייל שכבר התגייס, ירד לשטח אבל לא מוכן לבצע תרגיל בחום של 30 מעלות, בטענה ש"תגידו תודה שבכלל באתי, לא מגיע לי עונש על זה שהייתי קרבי"? או שמסרב לצאת למשימה בתע"מ מאותה הסיבה?
ואפרופו "עונש": לראייתי, השירות במילואים בצה"ל אינו עונש - להפך, הוא זכות עצומה, שדורות של יהודים היו מוסרים את נפשם בעבורה. ההסתכלות מהזווית הצרה מאוד של "אני, כאן, עכשיו" בהקשר זה היא לא נכונה ולא ראויה. ברגע שאתה מתחיל לתפוס את עצמך כפראייר - זה בדיוק מה שתהיה.
ולעניין עצמו: גם אני הייתי סטודנט ומילואימניק (בתקופה שבה עשו "קצת" יותר מילואים מהיום) ובשל תפקידי אף ויתרתי על ההגבלה לקריאה לשמ"פ (21 יום לסטודנטים בשנת לימודים). המצב הגיע לכך שחלק מחבריי היו בטוחים שאני בקבע (סטודנטים על ב' היו דבר נדיר מאוד באוניברסיטה באותה התקופה). אז כן, הפסדתי חלק מהחומר. וכן, נאלצתי להשלים ולהתאמץ, אבל לא היה דבר בלתי אפשרי. אגב, אני משוכנע שאם תבקש במקרה נקודתי, מפקדיך ישתדלו להקל ולא לפגוע בשום חלק חיוני מלימודיך - משום שגם הם, סביר להניח, היו במצבך ומשום שמילואים הם מערכת יחסים ארוכת טווח.
אגב, אם אתה חושב שאחרי הלימודים יהי לך קל - אתה טועה. עבודה, משפחה, חו"ל - מילואים אף פעם לא באים בזמן נוח. השאלה היא רק איך אתה מתייחס אליהם: כעונש קטנוני או כזכות גדולה.
|