סקירה בנושא "הכוחות המוטסים בברה"מ ורוסיה"
לאחר עיכובים ודחיות עקב סיבות שלא תלויות בי,
להלן מבוא לסקירה בנושא הכוחות המוטסים הסובייטיים.
Vozdushno Dasantnoye Voiskom - VDV
כאשר באים לבחון את המאפיינים של הכוחות המוטסים בברה"מ והרפובליקה הרוסית
כיום, לא ניתן לעשות זאת ללא הליכה אחורה למקורות אשר להם יש השפעה חזקהעל
האופן בו התפתחו. דבר זה חיוני מאחר והמחשבה הצבאית הרוסית מאד היסטורית
ושואבת את הרעיונות והתפיסות שלה מההיתנסויות ההיסטוריות של העם הרוסי בכלל
והצבא הרוסי בפרט לאורך ההיסטוריה.
אלמנט הלחימה הלא ליניארית -
מרכיב זה באופן הפעלת הכוחות והלחימה של הצבא הסובייטי, יש לו יסודות היסטוריים
עמוקים. אחד האלמנטים החשובים בלחימה הלא ליניארית בראייה הרוסית היה רעיון הפעלת
כוחות עצמאיים בעורף היריב, מה שנקרא בשם "העוצבה הקדומנית" Peredovoi Otryad
או באנגלית Forward Detachment. מקורותיו של רעיון זה עוד בימיו של הצאר פיוטר הגדול
במאה ה-17 אשר הקים יש מאין כחלק מהרפורמות שערך במנהל ובצבא את "הקורפוס המעופף"
או ברוסית Korvolan שזה שיבוש מצרפתית של המונח Corps Volant. הקורפוס המעופף
היה מורכב מאלמנטים של חי"ר, חי"ר רכוב - הוסארים, ופרשים. כח זה נועד לפעול בעורף האויב
באופן עצמאיאך במתואם עם הכח העיקרי. משימותיו העיקריות סיור ומודיעין, סיורים אלימים,
והתקפות על יעדים נבחרים בעורף האויב לשם זריעת בילבול בקירבו.
יותר מאוחר, בעת המלחמה בבלקנים בין רוסיה הצארית והאימפריה העות'מנית בזירה הבולגרית 1876/7,
עמד הגנרל הרוסי גורקו בראש כח בסדר גודל של אוגדה שהיה בעל מאפיינים רב חייליים
וכלל חי"ר, חי"ר רכוב, פרשים, ארטילריה והנדסה. כח זה שפעל כעוצבה קדומנית, פעל בעורף
היריב התורכי, תקף מעברי הרים חיוניים והחזיק בהם, גשרים, מוצבים תורכיים חיוניים והביא
למיטוט יכולת היריב התורכי להילחם כמערכת אחודה. כל זאת נעשה באופן עצמאי אך תוך תיאום
עם הכח הרוסי העיקרי בפיקודו של יורש העצר.
במלחמת רוסיה-יפאן ב1904/5, ערך הצבא הרוסי פשיטה רכובה רחבת היקף על העמדות
היפאניות במנצ'וריה.
הביטוי המובהק ללחימה לא ליניארית היה במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה וכנגד המעורבות הזרה
לאחר המפיכה בשנים 1917-21. במהלך הלחימה הזו כוחות "אדומים" נאלצו לפעול סימולטאנת
כנגד מספר רב של כוחות בכל רחבי רוסיה, "לבנים" וצבאות זרים.
החל מהמחצית השניה של שנות ה 20, ניתנה תשומת לב הולכת וגוברת בצבא האדום לרעיון
"הקרב העמוק", שבבסיסו הוא מושג טקטי. על פי תפיסה זו, הקרב העמוק יתבצע תוך מאמץ
רב זרועי סימולטני של חי"ר, שריון, ארטילריה וסיוע אוירי צמוד. המחדש הגדול בתפיסת
"הקרב העמוק", וולאדימיר טריאנדאפילוף, שם דגש על ארמיות הלם/מחץ שיכללו כוחות
ניידים של שריון ומה שהוא כינה "פרשים ממוכנים" ואשר יפעלו בעורף האויב כאמצעי של
פריצה טקטית וכמבוא לפריצה לעומק המערכתי/אופרטיבי של האויב.
האדם ששמו מזוהה יותר מכל עם אמנות המערכה, רעיון המערכה העמוקה/קרב עמוק, ופיתוח
רעיון ההפעלה של כוחות מוטסים כחלק אינטגרלי מנ"ל, היה המרשל מיכאיל טוכאצ'בסקי
שעתיד יותר מאוחר להתמנות לרמטכ"ל הצבא האדום. טוכאצ'בסקי וקבוצה של קצינים
והוגים צבאיים שהבולטים בהם היו איסרסון, וורפולומייב ועוד, זיככו את רעיון הקרב העמוק
לתפיסה מערכתית שבאה לידי ביטוי בתפיסת אמנות המערכה ורעיון המערכה העמוקה
במהלך שנות ה 30. כפועל יוצא של בדיקת רעיון הקרב העמוק בסדרת תימרונים רחבי היקף
שנערכו בשנים 1933 - 1935, "תקנון השדה הזמני - 1936" PU-36, ביטא לראשונה
דוקטרינה מגובשת של מערכה העמוקה אשר בעיקרון אמורה לפרוץ דרך העומק הטקטי של האויב
ובמהלך הפריצה יוחדרו כוחות שריון, חי"ר ממונע וממוכן בסיוע של כוחות מהאוויר והנחתת כוחות
בעורף האויב.
על מנת ליישם תפיסה זו טוכאצ'בסקי הביא להקמת קורפוסים ממוכנים מוטסים ןעןצבות מוטסות
רב זרויות, וכל זה באמצע שנות השלושים!
עם זאת, ב1937 במהלך הטיהורים הגדולים, סטאלין חיסל את הרוב המכריע של צמרת הצבא
האדום ובכלל זה את טוכאצ'בסקי עצמו ורבים מחסידי רעיונותיו. עם חיסולם, תפיסת
המערכה העמוקה ובכלל זה תפיסת הפעלת כוחות מוטסים כחלק אינטגרלי ממנה, נזנחו ולא
נעשה בהן שימוש למעשה עד 1943 במערכות על מוסקבה, סטלינגרד וקורסק.
התוצאה הישירה של חיסול אסכולת המערכה העמוקה בצבא האדום היתה העילמות הכתבים
הרלוונטיים וביטול המסגרות של קורפוסים ממוכנים שהוקמו בשנות ה30.
הקמת הכוחות המוטסים-
ככל שהתחדדה בסוף שנות ה20 התפיסה של קרב עמוק המשלב החדרה של כוחות במהירות גבוהה
לעורף האוייב, הובן שיש צורך במציאת פיתרון שיאפשר יישום דרישה זו. פיתרון לכך נמצא באמצעות הקמה של מסגרות של כוחות שיונחתו מהאויר בהצנחה או בהנחתה בשדות תעופה
שיתפסו למטרה זו על ידי כוחות חלוץ מוצנחים.
מושג ה Desant - בשפה הרוסית למושג Desant יש מספר משמעויות.
משמעות אחת היא הורדה/ירידה ממקום גבוה לנמוך יותר.
משמעות שניה הינה הנחתה.
בהקשר הטקטי, דסנט מתקשר לתיאור כח ממוכן זוטר, העוסק בהקמת ראש גשר בגדה מרוחקת של
מכשול מים לאחר שצלח אותו על גבי כלי רכב.
בהקשר המערכתי/אופרטיבי והאסטרטגי, המונח מתקשר לפעולות מוטסות ואמפיביות בהיקף נרחב
וכן להחדרת סוכנים ושל כוחות מיוחדים ולאופן תיפעולם בעומק שטח האוייב.
הכוחות המוטסים, או הדסאנט האוירי כפי שמוגדרים בתפיסה הסובייטית של שנות ה 30, קשור
קשר הדוק לביצוע מחטפים ברמה המערכתית - יצירת מרכזי כובד בעומק, במקביל ובו זמנית
לתימרון החדירה המערכתי. הדסנט האוירי עושה שימוש בפלטפורמות אויריות להובלת מרכיבי הכח,
ומיישם גישה עקיפה באמצעות ניצול המימד האנכי של המרחב - האויר.
בתוך הדסאנט האוירי קיים תחום משנה והוא "המיכון האוירי" Aviamekhanizatzia והוא למעשה
מיכון כוחות החי"ר המוטסים וציודם בכלים שיוצנחו1יונחתו עימם ויעניקו להם אלמנטים
של מיגון, כח אש וניידות טקטית משופרים.
נערך לאחרונה ע"י G_Zhukov בתאריך 22-02-2005 בשעה 21:08.
|