03-06-2006, 19:41
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
נפוץ ביותר, ובמיוחד מששת הימים ושל"ג
במלחמת ששת הימים קיבלו חיילים רבים (כולל מילואים) אקדחים כמזכרת ע"י קצינים בכירים וכן קיבלו רשיונות מתאימים לאחזקה. חיילים רבים מאוד וכן אזרחים שעברו בסיני מייד לאחר המלחמה, אספו כלי נשק נטושים ו"אימצו אותם". לאחר המלחמה, כמו שנכתב, נערכו מבצעים ע"י המשטרה וצה"ל שבהם ניתן היה להחזיר את הפריטים הללו, ואכן כמות גדולה מאוד הוחזרה. רבים לא החזירו פריטים, גם משום שלא הבינו את החשיבות שבעניין, ומספר לא קטן של תאונות אירעו (בראשל"צ זכור לי מקרה בשנות ה-80 של איש מילואים ששיחק עם רימון יד בסלון ביתו, רימון שהוא החזיק תקופה לא קצרה. ככל הנראה במהלך משחק המנגנון הופעל, ובחקירה נטען שמאחר ובבית היו אנשים נוספים, הוא הצמיד את הרימון לעצמו...).
אני מכיר שתי דמויות לא אלמוניות שסיפרו לי סיפורים על כך:
1. אזרח שמצא קארל גוסטאב תקין בסיני. הוא החזיק אותו אצלו שנים, ולבסוף מסר אותו למשטרה.
2. איש מילואים שקיבל אקדח במתנה מאחד מקציני המנהל האזרחי שהיה מפקדו בזמן הקרבות. הוא לא החזיר אותו באחד המבצעים משום שהיה לו איזשהו רשיון, אבל לבסוף הגיע לתחנת משטרה (לבקשת אישתו) במטרה לוותר על האקדח. הקצין בתחנה, להפתעתו, החליט לפתוח לו תיק פלילי על החזקת נשק ללא רשיון (הרשיון הצבאי לא היה תקף עוד. זה היה עוד לפני 1973). הסיפור המוזר היה (מדובר על איש מכובד מאוד ואדם ללא רבב) בא לסוף מצחיק כאשר הוא עירב בסיפור דמות ביטחונית ידועה וממדרגה ראשונה שבראשונה. הנ"ל, שהיה בתפקיד באותו רגע, קיבל את הידיעה למחרת, התקשר אישית לתחנת המשטרה, ותוך כמה שעות התייצבה ניידת בביתו של האיש בצירוף האקדח, רשיון חדש והתנצלות! בכל מקרה, האיש החליט לוותר על האקדח.
על מלחמת כיפור שמעתי בעבר סיפור על קצין שמצא AK-47 ליד אחד מגשרי התעלה שעות לאחר הפסקת האש. הוא "בדק" אותו ואז פלט צרור שהרג קצין אחר. מאחר ומדובר היה בקצין מילואים מצתיין, ומאחר ומדובר היה ברשלנות שלא ראו אותה כפושעת, האירוע "נסגר" ללא משפט.
במלחמת של"ג, חיילים רבים מאוד השיגו כלי יריה, מאחר ולידי צה"ל נפלו מצבורי נשק רבים וכן היו כלי נשק נפוצים מאוד בלבנון ורבים הוסגרו לידי צה"ל כבודדים. כל מי ששרת בשבועות המלחמה הראשונים מכיר סיפורים על רובי ציד ובכלל כל מיני כלים "מצועצעים" ששימשו למטרות שונות. שאלתי אנשים רבים על כך וחלקם סיפרו על תופעה נרחבת כזו ביחידות שלהם, בעוד אחרים סיפרו שבעוד שהיה ידוע להם על כך, "אצלינו היו פקודות מאוד ברורת בעניין וכמעט לא היו מקרים של אנשים שהשתמשו בכלי שלל או בזזו אותם". לפחות שני אנשי מילואים ששירתו בשל"ג, סיפרו לי שהם השיגו אקדחים והחזיקו אותם אצלם זמן רב. בשני המקרים הם טענו שהאקדחים נגנבו מתוך הציוד האישי שלהם ע"י חיילים אחרים. לך תדע מהי האמת...
בסיפור שהתפרסם פעם מפי חייל שהשתתף בנחיתה באוולי, הוא סיפר על מחבל חמוש באקדח שפתאום נפל לידי כוח החוד. הוא טען שהאיש נורה בידי אחד הקצינים "מאחר ולא ניתן היה לקחת או בשני". הקטע השני המעניין בסיפור היה שאקדח שנמצא אצלו, נעלם באופן מאוד מסתורי דקות אחרי האירוע "בבירור לאחד האפודים".
קצין במצ"ח שהכרתי באיזה אירוע בשנות שירותי, סיפר לי על חקירות רבות מאוד של "כל מיני אל"מים" שבנסיבות שונות ומשונות נמצאו אצלם קלאצ'ים" והם פתאום מוצאים את עצמם במצ"ח...
אגב: בקרב החיילים האמריקאים בשתי מלחמות העולם, נפוצה מאוד תופעת האובססיה לביזת אקדחים ובמיוחד הלוגרים. אפשר לראות את זה ב"אחים לנשק" אבל ישנם אין ספור סיפורים כאלה ואתרי אינטרנט מלאים בתמונות של אקדחים ש"אבא שלי הביא מאירופה". גם קצינים רוסיים ומש"קים "השיגו" אקדחים כאלה ונשאו אותם חופשי. בשלב מאור של המלחמה (בפירוש מטעמי ביטחון פנים) הופסק הנוהג ולמיטב ידיעתי רובם (כולל סבא שלי) החזירו את האקדחים לידי השלטונות. סבא שלי, שלא היה מומחה גדול בנק"ל (יחסית ללוחם שלחם 3 שנים...) סיפר לי שאת התופי הרוסי המיושן הוא החליף ב"משהו טוב, בלגי עם 13 כדורים שלקחתי מהגרמנים"...
_____________________________________
.
נערך לאחרונה ע"י g.l.s.h בתאריך 03-06-2006 בשעה 19:45.
|