אמנם יום השנה העשרים לשיגור הלוויין הישראלי הראשון יחול ב - 19.9, אבל אפשר לחגוג גם מעט קודם. באשכול יובאו מספר תצלומים היסטוריים שהתקבלו מהתעשייה האווירית, וחלקם מפורסמים כאן לראשונה.

דר' משה בר לב, מחלוצי תחום החלל בתעשייה האווירית, מציג לשר הביטחון דאז יצחק רבין את לוויין "אופק". משמאל לימין: מנכ"ל משרד הביטחון אלוף. דוד עברי, שר הביטחון יצחק רבין, תא"ל חיים אשד, דר' משה בר לב.

תודה. עוד לא ראיתי תמונות מפורטות כ"כ של ה"אופק".

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

רואים בתמונה (וגם בישנות יותר) שבמקומות מסוימים, במקום שהצינור יפנה ב90 מעלות, הוא פונה ב 90 מעלות לכוון אחר ועושה לולאה. מה הסיבה לכך?

נכון. האשכול לא עוסק בהשוואה נוסח מי הטנק הטוב בעולם. הוא גם לא נוגע באפשרויות התקנת מכונת אספרסו על מסילות טקטיות בנק"ל.

אבל, דומני שציון 20 שנה לשיגור הלוויין הישראלי הראשון יכול להוות נקודת מוצא לתגובות ולדיון של יותר מקורא יחיד בפורום.

שוב טעיתי?

טל אתה יודע מה ההודף?

זה נראה כמו מנועי הידרוזין אבל השימוש בשני מיכלים מעלה תהיות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי הפ.ב. השימוש בשני מיכלים מעלה תהיות.

השימוש בשני מיכלים מאפשר הכנסת כמות דלק רבה יותר מאשר במיכל יחיד.

השימוש בשני מיכלים יותר כבד ממיכל אחד בנפח של שני המיכלים.

אולי אתה לא יודע אבל במשימות חלל זה חשוב.

אבל בדלק נוזלי בחלל יש בעיה נוספת והיא בעיית ה"שכשוך" SLOSHING ולכן יש נטייה למספר מיכלים קטנים במקום מיכל אחד גדול. בטח יש עוד סיבה או שתיים שאיני חושב עליה כרגע.

יכולות להיות הרבה מאוד סיבות למה להשתמש בכמה מיכלים קטנים ולא אחד גדול.
אישית אני חושב שהסיבה היא מגבלות גובה של הלווין.
בכל מקרה תשובה של "בשני מיכלים אפשר להכניס יותר מבאחד" היא חצופה.

שיש הערות שאפשר להימנע מהן.

ואני לא בטוח שמספיק "לחשוב" ששמו שני מיכלים קטנים בגלל הגובה. צריך גם לתת נימוקים טכנולגיים. כי מיכל אחד שיוכל להכיל את הכמות של השניים אינו גדול בהרבה ונראה לי שבסידור שונה הוא היה יכול להיכנס שם.

השאלה הראשונית שהפניתי לטל היתה מה ההודף.

המנועים נראו מנועי הדרוזין- קטנים בלי בידוד ובלי מערכת הצתה ואני יודע שישנם
מנועי הדרוזין תוצרת הארץ.
אבל השימוש בשני מיכלים מעלה עוד כמה אפשרויות כמו מימן חמצן או מי-חמצן ונוזל קטליטי.
ישנה גם אפשרות למערכת גז דחוס שגם היא מסבירה את השימוש בשני מיכלים ולא אחד.
ברור לי שהסיכוי שזה לא הדרוזין היא לא גבוהה אבל היא עדיין מסקרנת.

לגבי בעיית השכשוך היא קיימת אבל פתירה בקלות גם במיכל כפול בנפח. יכולות להיות הרבה סיבות
והרבה פתרונות לשימוש בשני מיכלים ואולי זה הכיוון שאליו צריך לגרור את הדיון?

לגבי הערות שצריך להמנע מהן. אני מסכים אבל אסור גם להתעלם מהן כדי שלא יהפכו להרגל.

לכן לא התעלמתי......

ולגבי הדיון שצריך להתפתח - מאחר וכנראה שנינו "מהנדסי הלויינים" היחידים בפורום, לא יוכל להתפתח כאן "דיון". גם קשה לדיון להתפתח כאשר לא יודעים את כל השיקולים ההנדסיים.

אה כן, ותיקון קטן - טל תיקן אותך, ובצדק. המונח הוא הידראזין. לא הידרוזין.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי YHS ולגבי הדיון שצריך להתפתח - מאחר וכנראה שנינו "מהנדסי הלויינים" היחידים בפורום, לא יוכל להתפתח כאן "דיון". גם קשה לדיון להתפתח כאשר לא יודעים את כל השיקולים ההנדסיים. אני לא "מהנדס לווינים" אבל אני כן עוסק בהודפים ובינייהם מונו-פרופלנטים ומכאן העניין. אה כן, ותיקון קטן - טל תיקן אותך, ובצדק. המונח הוא הידראזין. לא הידרוזין קיבלתי. .

ציטוט:

במקור נכתב על ידי הפ.ב. בכל מקרה תשובה של "בשני מיכלים אפשר להכניס יותר מבאחד" היא חצופה.

ובמידה וכוונתך להמשיך באותו סגנון אנא המנע מתגובה.

האחת: ככל שקוטר המיכל קטן יותר הוא עמיד בלחץ גבוה יותר, לאותו עובי דופן.
השניה: יתירות. בלוויין האמור לתפקד זמן רב, וזקוק לחומר וולאטילי לניהוג, ישנה תלות מוחלטת במיכל החומר ההודף. מיכל זה חשוף לפגעים שונים כגון מיקרומטאוריטים, נזק טרמי מחימום וקירור מחזוריים, וסתם דליפות.

יתירות היא סיבה הגיונית. אבל יש לה השפעה חריפה על מרכז הכובד של הלווין במקרה
שמשתמשים בהודף רק ממיכל אחד.

לגבי לחץ זה נשמע לי פחות סביר בגלל שהדראזין לא צריך להיות מוחזק בלחץ גבוה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי הפ.ב. יתירות היא סיבה הגיונית. אבל יש לה השפעה חריפה על מרכז הכובד של הלווין במקרה שמשתמשים בהודף רק ממיכל אחד. לא בעיה, היות ומערכת התמרון יכולה לקחת את זה בחשבון בנקל. לגבי לחץ זה נשמע לי פחות סביר בגלל שהדראזין לא צריך להיות מוחזק בלחץ גבוה.

שים לב לכך שציינתי שהלחץ במיכל הוא באופן הפוך לקוטר המיכל, לעובי דופן נתון. זה אומר שלאותו לחץ, אתה זקוק לעובי דופן קטן יותר ככל שהמיכל קטן יותר = חיסכון במשקל.

אתה צודק לגבי יחס חוזק-קוטר אבל הידראזין לא דורש לחץ גבוהה באחסנה- מיכלי
הידראזין מתוכננים רק לכ20 באר.
אם המיכלים קטנים ובעלי דופן דקה אז משקל הצנרת הכפולה והתושבות מתחיל להשפיע.

מצד שני קיימות מערכות שעובדות על לחץ גבוהה להנעה ומשתמשות בלחצים של אלפי PSI
שם עובי המיכל הוא משמעותי והגיוני לחלק את המערכת לשני מיכלים.

אני לא אומר ששני מיכלים זה פתרון לא שיגרתי/מוזר להדראזין. מה שאני אומר זה ששימוש
בשני מיכלים יכול להצביע על סוג אחר של הודף.

מין הסתם היית מגלה שהוא גם מלופף בקבלר.

אני לא בטוח שבישראל היתה את הטכנולוגיה הזו לפני 25-30 שנה.

במיכל לחץ גבוהה מודרני כן, אבל נראה לי שזו טכנולוגיה יחסית חדשה בארץ.

DZZ, מרחק מרכז הכובד ממרכז הלחץ בלוויני LEO חשוב מאוד.
בגבהים האלו הגרר (כן, יש כזה) משמעותי, ואם מרכז הלחץ לא על מרכז הכובד נוצר מומנט די משמעותי. הפרש של סנטימטרים בודדים בין מרכז הכובד ומרכז הלחץ יכול להתפרש לתוספת של קילו הודף עבור כל שנה (שבה צריך לפרוק את המומנט המצטבר על גלגלי התנע).

איזה סוג תגובות אתה מצפה? כמו שהבנתי והכרתי אתה לא מצפה למחיאות כפיים וקריאות "כל הכבוד" כמקובל באשכולות מסוימים.

האמת היא שגם אני היתי רוצה לשמוע יותר דעות של אנשים בנושא.

לי אישית לעסוק בטכנולוגיית לווינים נשמע טריווילי. אבל לפני 20 שנה זו בפרוש היתה
קפיצה בלתי נתפסת וחוויה של לפתח מערכת כזו היתה משמעותית מאוד.

שאכתוב שזה אחלה ואנו צריכים הרבה לויינים וזה קידם את המחקר המדעי בארץ?

או אולי שזה סתם בזבוז כסף ועדיף לקנות מתפסים חדשים לכל הרובים בצהל.

יש בפורום הזה הרבה דעות והרבה אנשים מנוסים ואולי גם כמה שהיו שם.

יימנעו מלהתייחס כאן בפורום בצורה ישירה לפרמטרים רבים בשיגור וישתדלו בכתיבתם לעקוף "מוקשים".

הצורך בשמירת עצמאות בכושר שיגור לעומד שימוש במשגרים אחרים;

לדוגמא - שילוב המגזר העיסקי במימון תוכניות חלל "לאומיות"; ועוד ועוד.

לא היסטוריה רחוקה - אבל תמונה יפה של EROS B:

שהוצגה הקיץ בתערוכת ILA בברלין

כפי שניתן לראות, ההערות למעלה בנושא מיכל/ שני מיכלים נלקחו ברצינות

אל אף שהמבנה הראשוני נשמר (אילוצי המשגר), החליפו את המוטות מחומרים המרוכבים במתכתיים.

טל,מודה לך מאוד על התמונות,הם אבן פינה בהתקדמות הטכנולוגית של מדינת ישראל.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.kolobok.us/smiles/artists/laie/Laie_69.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://up96.siz.co.il/up2/nmxcjiytjtzm.gif]

לחשוב שאי שם בארץ אנשים בחלוקים לבנים יוצרים דברים מדהימים...

תודה על התמונות,מגניב

אין סיכוי שמערכת הנוכחית תייצר אנשים ברמה כזו.

על פי החישוב העולה מדבריך בנו את הלוויין ילדים בני 10 עד 15...

בימינו מפגרת מאד ביחס לרמה שהייתה בשנות ה- 50,60,70 ועל כן אנו צפויים בעתיד לירידה ביכולת המדעית שלנו.

מערכת החינוך עסקה תמיד באנליזה ולא בסינתזה, ומה שצריך בהנדסה זה קודם כל הדמיון היוצר לחשוב על רעיונות חדשים, רק אחר כך ניתן לנתח ולשפר.
אני לא יודע מניין בא כשרון התיכון-בטח שלא ממערכת החינוך, גם לא "בימים הטובים ההם" .
לכן אני לא חושב שרמת מערכת החינוך משפיעה ישירות על היכולת ההנדסית
כנראה שאנחנו מקבלים את זה ממקורות אחרים

שרטוט של ההצעה ללוויין EROS C. ניתן לראות שני מיכלי הידראזין במקום מיכל יחיד בתמונת ארוס B לעיל.

כמו אופק 1,2... או כמו EROS C?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי TemporaryName כמו אופק 1,2... או כמו EROS C?

כמו אופק 3, 5 ו - 7.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי טל ענבר כמו אופק 3, 5 ו - 7.

בתצורה של EROS C הם ככל הנראה חסופים יותר לאור = יעילים יותר.
החיסרון הוא שמונה מנגנוני פתיחה מסונכרנים במקום שניים השמונה אמנם יותר פשוטים מן השניים, אך בכל זאת, סטטיסתית סיכון גבוהה יותר, כאשר חלילה, אם ולו אחד לא נפתח לגמרי, מוציא מאיזון את הלווין = אובדן השליטה בו = אובדנו.

בטובך, תגיד לנו מתי להחזיק את האצבעות