12-11-2011, 00:19
|
|
|
|
חבר מתאריך: 14.05.05
הודעות: 4,443
|
|
מלחמות הגנרלים של יום הכיפורים, יהירות המפקדים, חוסר הבנה וחוסר התמצאות של מפקדים, לצלוח בכל מחיר, "חשוב לי שתתפסו גשר ותעבירו 3 טנקים לגדה המערבית", "חייבים להביא את הרתום למים" (דרך ציר טרטור). "מתקפת נגד".
לעיתים נראה לי שחיינו בתוך הזיה אחת מתמשכת, שבה המפקדים חיו במציאות אחת והמלחמה התנהלה ע"י דרגי המח"ט ומטה במציאות אחרת.
האם מישהו מאמין שהמציאות שצויירה ע"י אורי דן ושות, או קשרית יחפה בחמ"ל הדחוס בי-מנים מפוחדים בדבלה, היא המציאות של המלחמה?
האם באמת גדוד אחד, שלמזלו לא הסתער על מתחם חמוטל- מכשיר, הוא אשר השפיע על תוצאות המלחמה?
תחשבו על אוגדה שלמה, שנטשה קו הגנה, בלי שאיש ידאג לאבטח אותו, ומבלי שהיה זה אכפת למישהו, ורצה דרומה , ללא מטרה ברורה, על מנת לתפוס גשר שלא ידוע אם היה קיים, שאיש לא ידע אם יפורק ע"י האוייב, ברגע שכח שלנו יתקרב אליו, ואשר איש לא ידע , לא בדק, ולא היה אכפת לו, האם יוכל לשאת בכלל טנקים צהליים, ואודרוב- לצלוח.
כל זאת, שעה שבגזרה לא כלל אמצעי צליחה צהליים.....
האם מישהו בפיקוד דרום, ואני לא מתכוון רק לאלוף, אלא גם לאחרון הקמב"צים, חשב על השלכות הרוחב והעומק של אותה פקודה הזויה. מישהו בכלל חשב מה יעשו המצרים בגזרה שנזנחה מכוחות ישראליים?
דמם של חללי צהל שנפלו ב-9 ההתקפות על חמוטל (ראה: http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%EC#post2415577 ) , וחללים רבים אחרים שנפלו בקרבות מיותרים, הינו תוצאה של אותו הפיקוד .
בספרו של סקל מופיעים ניתוחים של אותם כשלים. לטעמי, סקל עשה חסד עם מפקדיו עטורי הילת ששת הימים, אשר חטאו בחטא הגאוה והיהירות ובשקלם שיקולים בלתי ענייניים, במקום לנהל את המלחמה בצורה שקולה ועניינית.
_____________________________________
.
נערך לאחרונה ע"י b.a בתאריך 12-11-2011 בשעה 00:21.
|